ניתוח שווקים
משה שלום
14/09/2020
הקדמה
כנראה שאנו שוב נכנסים לתקופה של תנודתיות יחסית גבוהה. למה אני חושב כך? הנחת העבודה היא שתנודתיות גבוהה מתרחשת כאשר יש ירידות בשווקים ויש סימנים שאלו מתחילות להתגבש. יש בהחלט מקרים של תנודתיות משמעותית, כאשר השווקים עולים, אבל זה בהחלט מקרה נדיר, ומורה, בדרך כלל, על סיום מגמה חיובית. זאת על ידי שלב של היסטריה והתלהבות יתר. ואם נחזור לימינו אלו, התנודתיות החדשה הנוכחית מגיעה אחרי תקופה ארוכה מאוד של רוגע יחסי, שקיבלנו אחרי הפאניקה של אירוע הקורונה. לכן, זו הזדמנות ממש טובה לבחון את המושג, ומה שאנו למדים עליו מהתקופה האחרונה, וזאת מעבר להגדרות ולמאפיינים שלו באופן כללי. לצורך המשך הכתבה אני מביא בפניכם גרף יומי של מדד הנסדק 100 מארה"ב. יש בו, בחלק התחתון של הגרף, אינדיקאטור מופלא למדי, העוזר לנו לקבוע את מידת התנודתיות, והוא אינדיקאטור ה-ATR (Average True Range) עם פרמטר של 14 תקופות (ערך ברירת המחדל). אל דאגה, גם על זה נרחיב בהמשך. הנה הגרף:
המושג המקובל ובשביל מה הוא טוב לנו כמשקיעים
מושג התנודתיות (Volatility) מציין את מידת השינוי בטווח התנועה התוך תקופתית (בסקירה זו נדבר על טווח יומי, דהיינו מה שקרה למניה ביום אחד של מסחר) בנכס פיננסי הנסחר בשווקים. למשל: אם מניה שמחירה הוא 15 שקל נסחרת בטווח יומי של כ-0.5 שקל ביום, בממוצע לשנה, נאמר שהמניה הפכה להיות תנודתית יותר אם טווח המסחר שלה גדל מ-0.5 שקל ביום ל-0.7 שקל או אף ל-1.5 שקל ליום. לעומת זאת, אם המניה נסחרת בפחות מ-0.5 שקל לכיוון ה-0.3 שקל ליום נאמר שהתנודתיות שלה קטנה. לרוב, אנו נעדיף להסתכל על השוני מן הנורמה באחוזים, כאשר לצורך זה באים לעזרתנו מושגים כמו סטיית תקן וכו...
הדוגמה לעיל פשוטה מאוד אבל יש לה גרסאות קצת יותר מסובכות הנוגעות לסוגים שונים של נכסים (נגזרים ואג"ח) שלא אכנס כאן אליהן. מספיק לומר שתנודתיות מהווה סמן של מסחר ער, וגם "חוסר בדעה ברורה" כלפי הנכס. הרי, אם כולם היו סבורים שהמניה צריכה לעלות לכיוון מחיר מסוים היא הייתה פותחת סביב מחיר זה ונשארת שם רוב היום. עובדת הנמוך היומי והגבוה היומי שלה רחוקים זה מזה ומצביע על דעות מגוונות ותזזיתיות אצל המשקיעים.
וכאשר אנו מבינים את המושג כך, הרבה יותר קל להבין את השלכותיו: בזמן תנודתיות גבוהה אנו בסכנה גדולה של הפסד מקודם. הסיבה לכך פשוטה: גם בקניה וגם במכירה יש סיכוי לכניסה או יציאה במחירים גבוהים או נמוכים ממה שתכננו "על הנייר". יש בהחלט מצב שניקלע למצב של רדיפה אחרי המחיר, ברמה התוך יומית, במידה ונרצה לקנות או למכור באותו יום. ומי שקובע את מיקום פקודות קטיעת ההפסד שלו על בסיס פרמטר מסחר יומי (פתיחה, סגירה, נמוך או גבוה) יראה שעל אותה כמות סחורה הוא ייקח סיכון גבוה יותר בהחלט.
כמו כן, התנודתיות משמשת אותנו לבחון את הסנטימנט של הסוחרים-משקיעים כלפי הנכס. כמו שהזכרתי, תנודתיות בזמני עליות תציין התלהבות גדולה מאוד. אולי גבוהה מדי, כזו שתכניס קצת פחד למי שמבין קצת בשווקים ומנוסה בלראות את המצcים האלו כאזורי הסיום של מגמות חיוביות. אבל, ברוב המקרים, התנודתיות תופיע בזמן ירידות, וכאשר זו תתחיל לרדת חזרה, נדע שהפסימיות כבר "נשטפה" כמעט לחלוטין ושזה הזמן לבחון הזדמנויות כניסה חזרה.
שימו לב לגרף הנסדק שהצגתי לעיל: קצת אחרי שיא הירידות של המדד, אינדיקאטור ה-ATR סבב סביב 602 והחל לרדת משם כאשר המחיר החל להתהפך גם הוא. משקיעים יכלו לראות בז סימן חיובי בהחלט, למרות האווירה הקשה ששררה אז כלפי השווקים. והנה, ממש לא מזמן (בסוף אוגוסט) ראינו את האינדיקאטור מרים ראש מערך נמוך מאוד סביב 149. אחרי תקופה כה ארוכה של עליות, היה זה סימן מדאיג ומעורר רצון להגנה או יציאה בהחלט. ועוד נקודה: בין שני האירועים האלו, ולמרות הירידות הקטנות שהיו בדרך, ה-ATR לא נתן לנו ערך המצדיק דאגה יתרה כלפי המגמה החיובית של המדד.
כמה מילים אחרונות
מעבר לקשר שבין רגשות הסוחרים והתנודתיות של הנכסים, מדדי התנודתיות מאוד חשובים לנו לקביעת מידת הסיכון היחסי בלקיחת עמדה בכל נקודת זמן. רבים מאוד קובעים את מיקום ה-Stop Loss שלהם על בסיס המחיר, וברור שכאשר התנודתיות גבוהה יותר המרחקים בין נקודת הכניסה ואותה פקודות קטיעת הפסד יהיו גדולים יותר. לכן, לרוב, זה יביא אותנו לכמות קטנה יותר בעמדת הכניסה. אבל, מה קורה כאשר התנודתיות גדלה כאשר אנו כבר בעמדה? זה בהחלט משהו שמקצוענים לוקחים בחשבון כאשר מחשבים את הסיכון הכללי של התיק, ויש על כך דיונים שלמים בנוגע לאופן החישוב הלוקח בחשבון גם קטגוריות נכסים ואירועים כלכליים. בסופו של דבר נאמר כך: מי שמשקיע בשוק ההון חייב להכיר את גורם התנודתיות. לפחות כשיקול במערכת השיקולים הכללית בלקיחת עמדות. ומי שמתמקצע בתחום ניהול הסיכונים יבין מהר מאוד שזה לחם חוקו היום יומי ושכל שינוי בתנודתיות יכול להוות טריגר לפעילות, וזאת מעבר למערכת התזמון הרגילה והטובה שבשימוש.
כנראה שאנו שוב נכנסים לתקופה של תנודתיות יחסית גבוהה. למה אני חושב כך? הנחת העבודה היא שתנודתיות גבוהה מתרחשת כאשר יש ירידות בשווקים ויש סימנים שאלו מתחילות להתגבש. יש בהחלט מקרים של תנודתיות משמעותית, כאשר השווקים עולים, אבל זה בהחלט מקרה נדיר, ומורה, בדרך כלל, על סיום מגמה חיובית. זאת על ידי שלב של היסטריה והתלהבות יתר. ואם נחזור לימינו אלו, התנודתיות החדשה הנוכחית מגיעה אחרי תקופה ארוכה מאוד של רוגע יחסי, שקיבלנו אחרי הפאניקה של אירוע הקורונה. לכן, זו הזדמנות ממש טובה לבחון את המושג, ומה שאנו למדים עליו מהתקופה האחרונה, וזאת מעבר להגדרות ולמאפיינים שלו באופן כללי. לצורך המשך הכתבה אני מביא בפניכם גרף יומי של מדד הנסדק 100 מארה"ב. יש בו, בחלק התחתון של הגרף, אינדיקאטור מופלא למדי, העוזר לנו לקבוע את מידת התנודתיות, והוא אינדיקאטור ה-ATR (Average True Range) עם פרמטר של 14 תקופות (ערך ברירת המחדל). אל דאגה, גם על זה נרחיב בהמשך. הנה הגרף:
המושג המקובל ובשביל מה הוא טוב לנו כמשקיעים
מושג התנודתיות (Volatility) מציין את מידת השינוי בטווח התנועה התוך תקופתית (בסקירה זו נדבר על טווח יומי, דהיינו מה שקרה למניה ביום אחד של מסחר) בנכס פיננסי הנסחר בשווקים. למשל: אם מניה שמחירה הוא 15 שקל נסחרת בטווח יומי של כ-0.5 שקל ביום, בממוצע לשנה, נאמר שהמניה הפכה להיות תנודתית יותר אם טווח המסחר שלה גדל מ-0.5 שקל ביום ל-0.7 שקל או אף ל-1.5 שקל ליום. לעומת זאת, אם המניה נסחרת בפחות מ-0.5 שקל לכיוון ה-0.3 שקל ליום נאמר שהתנודתיות שלה קטנה. לרוב, אנו נעדיף להסתכל על השוני מן הנורמה באחוזים, כאשר לצורך זה באים לעזרתנו מושגים כמו סטיית תקן וכו...
הדוגמה לעיל פשוטה מאוד אבל יש לה גרסאות קצת יותר מסובכות הנוגעות לסוגים שונים של נכסים (נגזרים ואג"ח) שלא אכנס כאן אליהן. מספיק לומר שתנודתיות מהווה סמן של מסחר ער, וגם "חוסר בדעה ברורה" כלפי הנכס. הרי, אם כולם היו סבורים שהמניה צריכה לעלות לכיוון מחיר מסוים היא הייתה פותחת סביב מחיר זה ונשארת שם רוב היום. עובדת הנמוך היומי והגבוה היומי שלה רחוקים זה מזה ומצביע על דעות מגוונות ותזזיתיות אצל המשקיעים.
וכאשר אנו מבינים את המושג כך, הרבה יותר קל להבין את השלכותיו: בזמן תנודתיות גבוהה אנו בסכנה גדולה של הפסד מקודם. הסיבה לכך פשוטה: גם בקניה וגם במכירה יש סיכוי לכניסה או יציאה במחירים גבוהים או נמוכים ממה שתכננו "על הנייר". יש בהחלט מצב שניקלע למצב של רדיפה אחרי המחיר, ברמה התוך יומית, במידה ונרצה לקנות או למכור באותו יום. ומי שקובע את מיקום פקודות קטיעת ההפסד שלו על בסיס פרמטר מסחר יומי (פתיחה, סגירה, נמוך או גבוה) יראה שעל אותה כמות סחורה הוא ייקח סיכון גבוה יותר בהחלט.
כמו כן, התנודתיות משמשת אותנו לבחון את הסנטימנט של הסוחרים-משקיעים כלפי הנכס. כמו שהזכרתי, תנודתיות בזמני עליות תציין התלהבות גדולה מאוד. אולי גבוהה מדי, כזו שתכניס קצת פחד למי שמבין קצת בשווקים ומנוסה בלראות את המצcים האלו כאזורי הסיום של מגמות חיוביות. אבל, ברוב המקרים, התנודתיות תופיע בזמן ירידות, וכאשר זו תתחיל לרדת חזרה, נדע שהפסימיות כבר "נשטפה" כמעט לחלוטין ושזה הזמן לבחון הזדמנויות כניסה חזרה.
שימו לב לגרף הנסדק שהצגתי לעיל: קצת אחרי שיא הירידות של המדד, אינדיקאטור ה-ATR סבב סביב 602 והחל לרדת משם כאשר המחיר החל להתהפך גם הוא. משקיעים יכלו לראות בז סימן חיובי בהחלט, למרות האווירה הקשה ששררה אז כלפי השווקים. והנה, ממש לא מזמן (בסוף אוגוסט) ראינו את האינדיקאטור מרים ראש מערך נמוך מאוד סביב 149. אחרי תקופה כה ארוכה של עליות, היה זה סימן מדאיג ומעורר רצון להגנה או יציאה בהחלט. ועוד נקודה: בין שני האירועים האלו, ולמרות הירידות הקטנות שהיו בדרך, ה-ATR לא נתן לנו ערך המצדיק דאגה יתרה כלפי המגמה החיובית של המדד.
כמה מילים אחרונות
מעבר לקשר שבין רגשות הסוחרים והתנודתיות של הנכסים, מדדי התנודתיות מאוד חשובים לנו לקביעת מידת הסיכון היחסי בלקיחת עמדה בכל נקודת זמן. רבים מאוד קובעים את מיקום ה-Stop Loss שלהם על בסיס המחיר, וברור שכאשר התנודתיות גבוהה יותר המרחקים בין נקודת הכניסה ואותה פקודות קטיעת הפסד יהיו גדולים יותר. לכן, לרוב, זה יביא אותנו לכמות קטנה יותר בעמדת הכניסה. אבל, מה קורה כאשר התנודתיות גדלה כאשר אנו כבר בעמדה? זה בהחלט משהו שמקצוענים לוקחים בחשבון כאשר מחשבים את הסיכון הכללי של התיק, ויש על כך דיונים שלמים בנוגע לאופן החישוב הלוקח בחשבון גם קטגוריות נכסים ואירועים כלכליים. בסופו של דבר נאמר כך: מי שמשקיע בשוק ההון חייב להכיר את גורם התנודתיות. לפחות כשיקול במערכת השיקולים הכללית בלקיחת עמדות. ומי שמתמקצע בתחום ניהול הסיכונים יבין מהר מאוד שזה לחם חוקו היום יומי ושכל שינוי בתנודתיות יכול להוות טריגר לפעילות, וזאת מעבר למערכת התזמון הרגילה והטובה שבשימוש.
