תחזית לשנת 2010- אני נשאר סולידי

תחילה- חדשות טובות

הבשורות הכלכליות ממשיכות להשתפר מסביב לעולם. אפילו האבטלה בבריטניה, אחת מן המדינות שסבלה יותר מכולם במרכז אירופה במיתון האחרון, מתחילה להצטמצם. עוד נשמעים הדי נאומו האופטימי (יחסית) של נשיא הבנק הפדרלי בארה"ב. לדעתו, בעיקרם כל הסימפטומים מעודדים, אך הוא עדיין זהיר מאוד לגבי העלאת הריבית, כך נגזר, פחות או יותר, מדבריו. עוד ניתן להבין כי אותם מוסדות עזר "לנזילות חירום" שהוקמו במהלך ההתרסקות של המערכת הפיננסית, יראו את סיום ייעודם ודרכם כבר בפבואר 2010. 

מטבע הדברים, שוק המניות במערב התעצב מעט לנוכח החדשות. מדוע?  כי כל רמז של שיפור במשק, דוחף אותנו צעד אחד קרוב יותר לנקודה שבה הכסף שב להיות יקר יותר. המשקיעים צודקים. הם יודעים כי ברגע שהכסף הזול, ששימש עד כה כקביים לשוק המניות, ילקח ממנו, הוא יצטרך להוכיח שיש בעליית המדדים קמצוץ של אמת. 

האבטלה משנה כיוון במערב. האם המהומה הכלכלית כבר מאחורינו?

נתוני האבטלה של ארה"ב ואירופה בנובמבר היו טובים הרבה יותר מהצפוי. בארה"ב האבטלה ירדה ל10%, ירידה של 0.2% מהחודש הקודם. אם נמשיך עם הדוגמה מהפסקה הראשונה: בבריטניה סך המובטלים עלה ב21 אלף לכדי 2.49 מילון, אך זהו הגידול הקטן ביותר בכמעט שנתיים.

עם נבחן את הדוחות הרשמיים מן הצד הביקורתי- נבין שצמיחת השכר במגזר הפרטי עדיין חלשה. נתון שמשותף לשתי היבשות. הקפאון במשכורות מאפשר להמשיך ולהשאיר את האנשים בעבודתם. וזה הצד החיובי שבעניין.

מכת המיתון במערב נחתה גם על מי שאינו פוטר. מספר גבוה של עובדים, עובד במספר שעות מופחת וסטטיסטיקת האנשים שעובדים במשרה מלאה בכל זאת מתכווצת.

הבעיה האמיתית היא ששתי התוצאות הקודמות סותרות האחת את השנייה (ירידה באבטלה אל מול עליה בחצאי המשרות והקפאון בשכר). לכן אם הצמיחה לא תמשיך להפתיע לטובה, הקיצוצים של החברות יהפכו מהר מאוד לפיטורים.

מה ניתן לצפות מן המגזר הציבורי, עם גדילת החובות?

לטעמי הסיבה העיקרית שהארמגדון הכלכלי, שנחזה בנובמבר – דצמבר 2008, לא התממש היא די בסיסית. בהשוואה המהירה לשנות השלושים של המאה שעברה, נשכחה העובדה שהיום אחוז ניכר משוק העבודה מועסק על ידי המגזר הציבורי. לכן כל עוד לא יהיו שינויים מבניים בממשלות המערב, לא נהיה עדים לפיטורים המוניים (תודה לאל).

המגזר הציבורי, לעת עתה, "לא שם" על המיתון. המגזר הציבורי במערב ובישראל ממשיך לשלם משכורות עם עלייה ממוצעת מדי שנה (תוספת פיחות). הוא אף מוסיף לגייס עובדים. לעומת סקטור שצריך להתמקד בצמצומים, משום חובותיו התופחים, מצב זה נראה מעורר חשש.

הכלכלה הגלובלית עדיין חסרת איזון. הממשלות השתלטו כרגע על מגרש החובות כמשום שהסקטור הפרטי לא הצליח לעשות זאת בעצמו.

לבסוף, גם אם זה יתרחש בשנת 2010 או 2011, על הממשלות יהיה להגיע לרגעי הכרעה. אם לא ירצו הן להתדרדר למצבה של יוון. מבחינת סוכניות הדירוג, הן את שלהן עשו כאשר הזהירו לבחון מחדש את יכולות החזרת החוב של המעצמות הגדולות. רוצות לאמר לממשלות העולם ראו הוזהרתם.

המרוויחים הגדולים

אך בעיות בשוק העבודה אינן ייחודיות לארה"ב או לבריטניה או לשאר אירופה. הן מייצגות בעיה נרחבת הרבה יותר המשתרעת על פני הכלכלה העולמית. שילוב של ריבית נמוכה ולעיתים הדפסת כסף, גרם הקלה לצרכנים בשילום החובות שלהם. הפעולות גם עזרו לשקם את שוק הדיור ואף את ענף הבנקאות. אך שיפור של השניים אינו מעיד על "עסקים כרגיל". לא בינתים.

אשליית האזרח- לא לשאננות

לנוכח השקט היחסי, אני מבין את תחושת האזרח אשר בנוסח: "זהו? זה הכול?". האזרח אינו מבקש צמיחה גבוהה או שוק מניות לוהט. הוא פשוט מבקש שהדברים יחזרו לנורמליות. הוא בטוח לא מצפה שדברים יהיו יותר גרועים.

כדאי לקוות שהמשקיע אינו שאנן מדי. בארה"ב למשל, עירנות המסחר הבורסאי מאז המשבר נרגעה. זה לא מפתיע כאשר המדדים נמצאים ברמה בה היו לפני עשור. בישראל המצב הוא אחר לגמרי. שוק המניות ערני מתמיד ובנוסף יש פריחה מחודשת של קרנות הנאמנות  ותעודות סל מורכבות (מניות באחוז מסוים עם אפיקי השקעה סולידיים), סממן ידוע של מעבר הכסף "הסולידי" חזרה אל שוק המניות. 

השנה הקרובה תהיה קשה עבור המניות- אני נותר סולידי

אני חושד כי הכסף ימשיך להישאר זול, זמן רב יותר מצפי השוק. סינדרום יפן, שלא הצליחה לתזמן את מדיניות הכספים שלה (מדיניות מוניטארית) כראוי, עדיין גורם לבעתה לקובעי מדיניות הפיננסים של היום. הם לא להוטים ללחוץ על כפתור הצמצום, טרם זמנו. אבל בל נחטא במחשבה שאלו בשורות טובות למניות. 

או אם נצטט את הטיים:" על המשקיעים לדאוג מכך שהבנק המרכזי עדיין חושש להעלות את הריבית בטווח הקרוב. זה משקף שמשקיעי המניות תמחרו תרחיש ורוד מדי לכלכלה העולמית"   

לכן למרות הסקרים האחרונים, על כך שרוב מנהלי הכספים צופים עלייה ממוצעת של 10% במדדי המניות, לא הייתי נמהר מדי להנהן בהסכמה. אני נותר סולידי.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.