דר גיל בפמן, דודי רזניק
02/11/2020
העלייה בתוצר, בארה"ב, ברביע השלישי שיקפה את המשך המאמצים לפתוח מחדש עסקים ולחדש את הפעילות שנדחתה או הוגבלה עקב מגפת הקורונה", עוד הם מוסיפים כי "בסך הכול, ההתאוששות הראשונית בתוצר לאחר גל הסגר הראשון הייתה חזקה רק במעט מהצפוי בשוק (כ-32%) ויתכן שאין מדובר בהרבה יותר מאשר "תיקון טכני" לירידה ברביע השני של השנה. לנוכח העלייה המחודשת בתחלואה לאחרונה, נתון צמיחת התוצר ברביע הרביעי יהיה מתון יותר, ובסדר גודל של עד כ-4.5% במונחים שנתיים. עדיין, רמת התוצר ברביע השלישי של השנה נמוכה ב כ- 3.5% ממה שהיה ברביע האחרון של השנה שעברה."
בפמן ורזניק מסבירים כי "מבחינת המספרים, ההתאוששות בתוצר נבעה בעיקר מזינוק של 40.7% בצריכה, עקב זינוק של 82.2% בצריכת מוצרים בני קיימא, אך בצריכת השירותים נמשכה החולשה בגלל מגבלות ההתרחקות החברתית. ההשקעה בציוד עסקי עלתה ב -70.1% וההשקעה בבנייה למגורים עלתה ב -59.3%, בשני המקרים מדובר בעלייה לרמות השקעה גבוהות מאשר לפני פרוץ המגיפה. ההשקעות העסקיות בציוד עיבוד נתונים היו חזקות. עם זאת, בחלקים אחרים הייתה חולשה כמו ההשקעה במבנים שאינם למגורים שירדה ב-14.6% ברביע השלישי וההוצאות הממשלתיות שירדו ב-4.5%. היבוא גדל בקצב של 91.1%, בעוד שהיצוא עלה ב-57.7% כך שהביקוש החיצוני נטו גרע מהתוצר."
באשר ללירה הטורקית מצויין כי " פיחות הלירה הטורקית אל מעבר לכ-8.0 לירות טורקיות לדולר אמריקאי מהווה פיחות בסדר גודל של כ-25% לעומת הדולר מאז סוף 2019. אם הלירה תסיים את השנה סביב רמה זו, זו תהיה אחת הנפילות הגדולות של המטבע בעשרים השנים האחרונות. נפילתה של הלירה הטורקית איננה משקפת התערערות רחבה בקרב השווקים המתעוררים, אלא משקפת השפעה של חולשות ספציפיות. מטבע הדברים, רוב מטבעות השווקים המתעוררים נחלשו השנה, אבל הלירה הטורקית, ובמידה מסוימת גם הרובל הרוסי, לא הצטרפו למגמת הייסוף של מטבעות השווקים המתעוררים מול הדולר האמריקני בחודשים האחרונים.
"הבחירות הקרובות בארה"ב תרמו ככל הנראה להיחלשות של הלירה הטורקית ושל הרובל הרוסי. לשם השוואה, בעוד שהפסו המקסיקני עמד במוקד לקראת הבחירות ב-2016, המתיחות בין ארה"ב למקסיקו הוקלה במידה ניכרת מאז. הדגש השנה עבר לטורקיה ולרוסיה, מדינות אשר נתפסות כיעדים פוטנציאליים לסנקציות או לחץ בינלאומי גם תחת ממשל ביידן והסיכויים הגוברים של ביידן והדמוקרטים לניצחון בבחירות תרמו להיחלשות של המטבעות הללו." עוד צוין כי "הגורמים הבסיסיים המכבידים על הלירה צפויים להימשך ללא קשר למי שיזכה בבחירות בארה"ב. הסיכון לסנקציות ולחץ כלכלי מגיע מהאיחוד האירופי לפחות כמו מארה"ב. נוסף על כך, המערכת הפיננסית של טורקיה שברירית ביותר ונשענת במידה בלתי מאוזנת על מימון במטבע חוץ.
בשילוב עם הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, הדבר הופך את מערכת הבנקאות הטורקית לפגיעה במיוחד מתנודות בסנטימנט הסיכון העולמי. מידת עצמאותו השברירית של הבנק המרכזי הטורקי נראית מוגבלת יותר מתמיד. במצב זה, הרי שלמרות האינפלציה הגבוהה, הבנק המרכזי נרתע מלהעלות את הריבית ולכן יש מקום שהלירה תרד עוד יותר."
בפמן ורזניק מסבירים כי "מבחינת המספרים, ההתאוששות בתוצר נבעה בעיקר מזינוק של 40.7% בצריכה, עקב זינוק של 82.2% בצריכת מוצרים בני קיימא, אך בצריכת השירותים נמשכה החולשה בגלל מגבלות ההתרחקות החברתית. ההשקעה בציוד עסקי עלתה ב -70.1% וההשקעה בבנייה למגורים עלתה ב -59.3%, בשני המקרים מדובר בעלייה לרמות השקעה גבוהות מאשר לפני פרוץ המגיפה. ההשקעות העסקיות בציוד עיבוד נתונים היו חזקות. עם זאת, בחלקים אחרים הייתה חולשה כמו ההשקעה במבנים שאינם למגורים שירדה ב-14.6% ברביע השלישי וההוצאות הממשלתיות שירדו ב-4.5%. היבוא גדל בקצב של 91.1%, בעוד שהיצוא עלה ב-57.7% כך שהביקוש החיצוני נטו גרע מהתוצר."
באשר ללירה הטורקית מצויין כי " פיחות הלירה הטורקית אל מעבר לכ-8.0 לירות טורקיות לדולר אמריקאי מהווה פיחות בסדר גודל של כ-25% לעומת הדולר מאז סוף 2019. אם הלירה תסיים את השנה סביב רמה זו, זו תהיה אחת הנפילות הגדולות של המטבע בעשרים השנים האחרונות. נפילתה של הלירה הטורקית איננה משקפת התערערות רחבה בקרב השווקים המתעוררים, אלא משקפת השפעה של חולשות ספציפיות. מטבע הדברים, רוב מטבעות השווקים המתעוררים נחלשו השנה, אבל הלירה הטורקית, ובמידה מסוימת גם הרובל הרוסי, לא הצטרפו למגמת הייסוף של מטבעות השווקים המתעוררים מול הדולר האמריקני בחודשים האחרונים.
"הבחירות הקרובות בארה"ב תרמו ככל הנראה להיחלשות של הלירה הטורקית ושל הרובל הרוסי. לשם השוואה, בעוד שהפסו המקסיקני עמד במוקד לקראת הבחירות ב-2016, המתיחות בין ארה"ב למקסיקו הוקלה במידה ניכרת מאז. הדגש השנה עבר לטורקיה ולרוסיה, מדינות אשר נתפסות כיעדים פוטנציאליים לסנקציות או לחץ בינלאומי גם תחת ממשל ביידן והסיכויים הגוברים של ביידן והדמוקרטים לניצחון בבחירות תרמו להיחלשות של המטבעות הללו." עוד צוין כי "הגורמים הבסיסיים המכבידים על הלירה צפויים להימשך ללא קשר למי שיזכה בבחירות בארה"ב. הסיכון לסנקציות ולחץ כלכלי מגיע מהאיחוד האירופי לפחות כמו מארה"ב. נוסף על כך, המערכת הפיננסית של טורקיה שברירית ביותר ונשענת במידה בלתי מאוזנת על מימון במטבע חוץ.
בשילוב עם הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, הדבר הופך את מערכת הבנקאות הטורקית לפגיעה במיוחד מתנודות בסנטימנט הסיכון העולמי. מידת עצמאותו השברירית של הבנק המרכזי הטורקי נראית מוגבלת יותר מתמיד. במצב זה, הרי שלמרות האינפלציה הגבוהה, הבנק המרכזי נרתע מלהעלות את הריבית ולכן יש מקום שהלירה תרד עוד יותר."
