ניתוח שוקי המניות
משה שלום
06/12/2020
עברו עוד שבועיים מהסקירה האחרונה, ואני יכול לומר שאני די מופתע ממה שאנו רואים בשוקי המניות מאז פגישתנו הקודמת. כמו שאני תמיד כותב בשורות אלו, שחקני שוק ההון אצלנו מניחים הנחת יסוד אחת: שישנה קורלציה בסיסית בין מה שקורה כאן, ומה שקורה בחו"ל, ובפרט מול מה שקורה בוול-סטריט. לא ברמה המיידית כמובן, אלא באופן כללי, כאשר לוקחים בחשבון את שעות המסחר השונות, החגים השונים, הנזילות הגרועה אצלנו, והאילוצים המיוחדים של מדינה הנמצאת עדיין במלחמה, הדומה במובנים רבים לאי כלכלי.
לא רק זאת: כאשר החיוב משתולל בחו"ל, אנו רגילים לראות חלוקה מעניינת של זרימת הון אצלנו: השוק המשני, זה הצריך להיות מושפע יותר מגורמים מקומיים, דווקא הוא עושה פלאים במתווה חיובי תואם וקורלטיבי. לעומת זאת, מדד המניות הכבד יותר שלנו, ת"א 35, מראה חולשה יתרה לא רק ביחס לאמריקה אלא ביחס לאותו שוק משני. איך זה? איך יכול להיות שחברות גדולות, הנוטות להיות הרבה יותר גלובליות ומושפעות מן המצב בעולם דווקא הן אינן תואמות את הנעשה במקומות הרחוקים? ואילו החברות הקטנות יותר, והקשורות לכלכלת ישראל בעבותות של התחייבויות מקומיות, מהוות מגדלור לאותה קורלציה חיובית?
יש הרבה ניחושים וניתוחם בעניין זה. דעתי הצנועה, והלא מחייבת היא, שישנן שתי סיבות עיקריות לכך: ראשית, קיים שוק נגזרים רק על המדד הגדול, וזה משפיע מאוד, כאשר מצב הנזילות הכללית נמוכה, גם עבור המניות הגדולות. שמענו פעמים רבות את הביטוי: "הזנב שמקשקש בכלב". אינני חושב שזה המצב לאשורו עד הסוף אבל אין ספק ששחקני האופציות מהווים משקל גדול, בנקודות זמן מסוימות, על התפתחות תנועה המחיר של מדד ת"א 35.
ושנית, הגורם המכריע יותר בעיני הוא, שהמניות הקטנות מונעות הרבה יותר מן המיקרו שלהן נטו מאשר אלו הגדולות. רוב המסחר בהן נעשה על ידי בעלי עניין ולא על ידי ציבור המשקיעים הכללי. לעומת זאת, ובהכללה גסה מאוד, המקרו משפיע יותר על המדד הכבד, כאשר המיקרו של החברות עצמן משפיע לתקופות קצרות בלבד. רוב הכספים המנוהלים, המכוונים למניות, מופנים לאותן מניות גדולות, על פי צרכים של מנהלים מקצועיים, ופחות על פי טיב החברות עצמן.
בצורה פשוטה יותר: כאשר יש צורך להשקיע כמות חודשית זו או אחרת של כסף חדש, עובדים על בסיס תחושה כללית של השוק, ועל פי חלוקת הנכסים בעוגת ההגדרות. פחות על פי הדוחות הרבעוניים. ולמה אני מופתע הפעם? כי הפעם נשברו שתי ההנחות בו זמנית: מדד ת"א ומדד ת"א 90 התנהגו בצורה זהה לחלוטין, ושניהם עבדו בניגוד גמור למה שנעשה בארה"ב. זה ממש מעניין, ודורש מחשבה חדשה לגבי התקופה שבה אנו חיים. הבה נסתכל על הגרפים כאשר אקדים הפעם את המדד האמריקאי כדי לומר בישראלי את "מה שהיה צריך להיות" מול מה שקרה בפועל.
S&P500
כמו שציינתי בסקירות הקודמות על המדד הזה, לא ניתן להבחין באירועים מיוחדים בגרף אלא תנועה הנובעת מעצמה, דהיינו מעצם הגדרתה הטכנית הקלאסית המופיעה בספרים שאותם למדנו. זמן רב צבעתי עבורכם את אזור 3200-3600 כאזור הדשדוש הגדול, אשר היווה את אזור "עיכול" העליות שאחרי ירידות הקורונה. והפעם, כאשר אנו עדים לפריצה המיוחלת ממנו (שוב: על פי מה שכתוב בספרי התורה הטכנית) אנו יכולים להסכים על דבר אחד: ההפסקה המדשדשת הייתה קטע מתקן למגמה עולה כללית, אשר החלק הראשון שלה היה עד 3600, ואשר החלק המגמתי הבא שלה מתחיל ב-3200.
זה המצב כרגע, והוא מאושר טכנית על ידי המשך סטאטוס קניות היתר באינדיקאטור ה-סטוק. האם לא יהיו ימי ירידות מכאן והלאה? בוודאי שכן. אבל, המהלך, עד כה, נראה כמהלך עוצמתי למדי, כאשר הפריצה של 3600 אשרה את הכוונה של המדד להמשיך לכיוונים של שיאים חדשים. וכמו שאתם יודעים היטב: לשיאים חדשים אין היסטוריה של רמות התנגדות ולכן השמיים הם הגבול התיאורטי במצב שכזה.
בחירתו של ביידן, ומלחמת המאסף של טראמפ, לא מהווים גורמים מאטים של המגמה. נתוני המקרו המחמירים קמעה מחידוש הקורונה, בחלק גדול מן המדינות המאוכלסות יותר, גם הם אינם מהווים עדיין גורם מרסן. וחולשתו הגדולה של הדולר רק שופכת דלק על המדורה החיובית הזו. אגב, בחירתה של ג"נט יילן, לשרת אוצר בממשל החדש, התקבל כצעד חיובי לבורסה עקב הפזרנות המוניטארית שלה כאשר היא שירתה כראש הפדרל רזרב. בקיצור, פריצה וחיוב מתמשך. לכן, נאמר כך למחנות: לחיוביים לא אתן עצות. הם מסתדרים יפה מאוד בלעדי. ולשליליים רק מספר אחד: 3600 ואח"כ 3200. הבנתם? אוקי, אז היו שני מספרים...
תא 35
והנה, מול החיוב המדהים הזה במדד האמריקאי, הייתם מצפים להמשך החיוב גם אצלנו. אבל לא. זה כשבוע ימים אנו עדים למצב של ירידות מינוריות בשני השווקים המנייתיים אצלנו: גם במדד הכבד שלפניכם וגם במדד ת"א 90 המשני. טכנית נטו, זה לא ממש נורא, אבל קורלטיבית זו נורת אזהרה חמורה. אם בחו"ל פורצים לגבהים חדשים, ראוי שבאותה תקופה נעשה משהו חיובי גם כן. אפילו על דשדוש היינו מתפשרים אבל לא על ירידות...
הדבר ה"צועק" לנו את הבדלי עוצמת השכנוע העצמי כלפי המגמה החיובית היא האינדיקציה. שם, רחיפה קלה שטוח באזור קניות היתר. ואצלנו? חזרה מהירה ממנו מטה. לומר: מימוש רווחים מהיר ועצבני. תוסיפו לכך את מה שנתאר לכם על הדולר-שקל מחר (ספויילר: הדולר פשוט קורס מול השקל!) ולפניכן תעלומה גדולה.
אני לא חושב שקרה משהו כלכלי קשה חדש במדינה המצדיק זאת. כמו כן, משבר הקורונה אינו שונה עכשיו מכל רגע נתון קודם מאז הירידות הגדולות, ולכן אינו מועמד טוב להסבר על מה שקורה. הדבר היחיד שקרה היא חזרה למצב של אי יציבות ממשלתית ואולי מתיחות ביטחונית. זה נשמע קצת דליל אבל זה באמת מה שיש לי להציע אלא אם כן ניכנס באמת לשוק הקונספירציות ונשייך את הירידות למכירת סחורה לצורך תיאומי מס למיניהם.
כמנתחים טכניים איננו צריכים למצוא הסבר לדברים אבל זה ממש מעניין ומפתיע ולכן שווה התייחסות מתוך סקרנות בסיסית. למרות שאצלנו הושג שיא מינורי תוך יומי חדש, אין כאן באמת תצורה של שיא חדש. ומן המצב הזה, הדברים למחנות יהיו כך: לחיוביים אומר שרמת התמיכה של 1380 מהווה עכשיו את הקו שלכם בחול. אתם חייבים עמידה חזקה שם אחרת אוי ואבוי. ולשליליים הייתי קצת יותר בוטה ומחמיר: 1380 לא תספיק לכם. רק אם תשברו מטה את 1350, המהווה עכשיו את נקודת המפגש של שני קווי המגמה הגדולים (קווים כפולים כחולים), אזי תוכלו להתגאות בהישג של ממש. אז, יעד של 1260 ייראה קל יחסית למרות שהוא יהיה קשה כל עוד חו"ל ממשיך להיות כל כך חיובי.
לידיעת הקוראים:
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים וסרטונים. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע או לא אותר נעשה לפי סעיף 27א (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום או סרטון ואתם בעלי הזכויות בו, יש לפנות ל [email protected] התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך ? מצאת שגיאה בכתבה או מאמר ? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו >> [email protected]
לא רק זאת: כאשר החיוב משתולל בחו"ל, אנו רגילים לראות חלוקה מעניינת של זרימת הון אצלנו: השוק המשני, זה הצריך להיות מושפע יותר מגורמים מקומיים, דווקא הוא עושה פלאים במתווה חיובי תואם וקורלטיבי. לעומת זאת, מדד המניות הכבד יותר שלנו, ת"א 35, מראה חולשה יתרה לא רק ביחס לאמריקה אלא ביחס לאותו שוק משני. איך זה? איך יכול להיות שחברות גדולות, הנוטות להיות הרבה יותר גלובליות ומושפעות מן המצב בעולם דווקא הן אינן תואמות את הנעשה במקומות הרחוקים? ואילו החברות הקטנות יותר, והקשורות לכלכלת ישראל בעבותות של התחייבויות מקומיות, מהוות מגדלור לאותה קורלציה חיובית?
יש הרבה ניחושים וניתוחם בעניין זה. דעתי הצנועה, והלא מחייבת היא, שישנן שתי סיבות עיקריות לכך: ראשית, קיים שוק נגזרים רק על המדד הגדול, וזה משפיע מאוד, כאשר מצב הנזילות הכללית נמוכה, גם עבור המניות הגדולות. שמענו פעמים רבות את הביטוי: "הזנב שמקשקש בכלב". אינני חושב שזה המצב לאשורו עד הסוף אבל אין ספק ששחקני האופציות מהווים משקל גדול, בנקודות זמן מסוימות, על התפתחות תנועה המחיר של מדד ת"א 35.
ושנית, הגורם המכריע יותר בעיני הוא, שהמניות הקטנות מונעות הרבה יותר מן המיקרו שלהן נטו מאשר אלו הגדולות. רוב המסחר בהן נעשה על ידי בעלי עניין ולא על ידי ציבור המשקיעים הכללי. לעומת זאת, ובהכללה גסה מאוד, המקרו משפיע יותר על המדד הכבד, כאשר המיקרו של החברות עצמן משפיע לתקופות קצרות בלבד. רוב הכספים המנוהלים, המכוונים למניות, מופנים לאותן מניות גדולות, על פי צרכים של מנהלים מקצועיים, ופחות על פי טיב החברות עצמן.
בצורה פשוטה יותר: כאשר יש צורך להשקיע כמות חודשית זו או אחרת של כסף חדש, עובדים על בסיס תחושה כללית של השוק, ועל פי חלוקת הנכסים בעוגת ההגדרות. פחות על פי הדוחות הרבעוניים. ולמה אני מופתע הפעם? כי הפעם נשברו שתי ההנחות בו זמנית: מדד ת"א ומדד ת"א 90 התנהגו בצורה זהה לחלוטין, ושניהם עבדו בניגוד גמור למה שנעשה בארה"ב. זה ממש מעניין, ודורש מחשבה חדשה לגבי התקופה שבה אנו חיים. הבה נסתכל על הגרפים כאשר אקדים הפעם את המדד האמריקאי כדי לומר בישראלי את "מה שהיה צריך להיות" מול מה שקרה בפועל.
S&P500
כמו שציינתי בסקירות הקודמות על המדד הזה, לא ניתן להבחין באירועים מיוחדים בגרף אלא תנועה הנובעת מעצמה, דהיינו מעצם הגדרתה הטכנית הקלאסית המופיעה בספרים שאותם למדנו. זמן רב צבעתי עבורכם את אזור 3200-3600 כאזור הדשדוש הגדול, אשר היווה את אזור "עיכול" העליות שאחרי ירידות הקורונה. והפעם, כאשר אנו עדים לפריצה המיוחלת ממנו (שוב: על פי מה שכתוב בספרי התורה הטכנית) אנו יכולים להסכים על דבר אחד: ההפסקה המדשדשת הייתה קטע מתקן למגמה עולה כללית, אשר החלק הראשון שלה היה עד 3600, ואשר החלק המגמתי הבא שלה מתחיל ב-3200.
זה המצב כרגע, והוא מאושר טכנית על ידי המשך סטאטוס קניות היתר באינדיקאטור ה-סטוק. האם לא יהיו ימי ירידות מכאן והלאה? בוודאי שכן. אבל, המהלך, עד כה, נראה כמהלך עוצמתי למדי, כאשר הפריצה של 3600 אשרה את הכוונה של המדד להמשיך לכיוונים של שיאים חדשים. וכמו שאתם יודעים היטב: לשיאים חדשים אין היסטוריה של רמות התנגדות ולכן השמיים הם הגבול התיאורטי במצב שכזה.
בחירתו של ביידן, ומלחמת המאסף של טראמפ, לא מהווים גורמים מאטים של המגמה. נתוני המקרו המחמירים קמעה מחידוש הקורונה, בחלק גדול מן המדינות המאוכלסות יותר, גם הם אינם מהווים עדיין גורם מרסן. וחולשתו הגדולה של הדולר רק שופכת דלק על המדורה החיובית הזו. אגב, בחירתה של ג"נט יילן, לשרת אוצר בממשל החדש, התקבל כצעד חיובי לבורסה עקב הפזרנות המוניטארית שלה כאשר היא שירתה כראש הפדרל רזרב. בקיצור, פריצה וחיוב מתמשך. לכן, נאמר כך למחנות: לחיוביים לא אתן עצות. הם מסתדרים יפה מאוד בלעדי. ולשליליים רק מספר אחד: 3600 ואח"כ 3200. הבנתם? אוקי, אז היו שני מספרים...
תא 35
והנה, מול החיוב המדהים הזה במדד האמריקאי, הייתם מצפים להמשך החיוב גם אצלנו. אבל לא. זה כשבוע ימים אנו עדים למצב של ירידות מינוריות בשני השווקים המנייתיים אצלנו: גם במדד הכבד שלפניכם וגם במדד ת"א 90 המשני. טכנית נטו, זה לא ממש נורא, אבל קורלטיבית זו נורת אזהרה חמורה. אם בחו"ל פורצים לגבהים חדשים, ראוי שבאותה תקופה נעשה משהו חיובי גם כן. אפילו על דשדוש היינו מתפשרים אבל לא על ירידות...
הדבר ה"צועק" לנו את הבדלי עוצמת השכנוע העצמי כלפי המגמה החיובית היא האינדיקציה. שם, רחיפה קלה שטוח באזור קניות היתר. ואצלנו? חזרה מהירה ממנו מטה. לומר: מימוש רווחים מהיר ועצבני. תוסיפו לכך את מה שנתאר לכם על הדולר-שקל מחר (ספויילר: הדולר פשוט קורס מול השקל!) ולפניכן תעלומה גדולה.
אני לא חושב שקרה משהו כלכלי קשה חדש במדינה המצדיק זאת. כמו כן, משבר הקורונה אינו שונה עכשיו מכל רגע נתון קודם מאז הירידות הגדולות, ולכן אינו מועמד טוב להסבר על מה שקורה. הדבר היחיד שקרה היא חזרה למצב של אי יציבות ממשלתית ואולי מתיחות ביטחונית. זה נשמע קצת דליל אבל זה באמת מה שיש לי להציע אלא אם כן ניכנס באמת לשוק הקונספירציות ונשייך את הירידות למכירת סחורה לצורך תיאומי מס למיניהם.
כמנתחים טכניים איננו צריכים למצוא הסבר לדברים אבל זה ממש מעניין ומפתיע ולכן שווה התייחסות מתוך סקרנות בסיסית. למרות שאצלנו הושג שיא מינורי תוך יומי חדש, אין כאן באמת תצורה של שיא חדש. ומן המצב הזה, הדברים למחנות יהיו כך: לחיוביים אומר שרמת התמיכה של 1380 מהווה עכשיו את הקו שלכם בחול. אתם חייבים עמידה חזקה שם אחרת אוי ואבוי. ולשליליים הייתי קצת יותר בוטה ומחמיר: 1380 לא תספיק לכם. רק אם תשברו מטה את 1350, המהווה עכשיו את נקודת המפגש של שני קווי המגמה הגדולים (קווים כפולים כחולים), אזי תוכלו להתגאות בהישג של ממש. אז, יעד של 1260 ייראה קל יחסית למרות שהוא יהיה קשה כל עוד חו"ל ממשיך להיות כל כך חיובי.
לידיעת הקוראים:
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים וסרטונים. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע או לא אותר נעשה לפי סעיף 27א (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום או סרטון ואתם בעלי הזכויות בו, יש לפנות ל [email protected] התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך ? מצאת שגיאה בכתבה או מאמר ? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו >> [email protected]
