הכול קורה "מהר מדיי", מכירים את התחושה הזו?

ממחצית נובמבר, המשקיעים באג"ח מדינה רשמו בעיקר הפסדים, בעוד שווקי האג"ח הקונצרני והמניות רושמים עליות מרשימות. התיאבון לתשואות מטשטש את שנאת הסיכון, אבל אל תהפכו את זה לאידיאולוגיה.

לפני כשבועיים, עסקנו בתחזיות לשוק ההון ב-2010 עבור המשקיע הסולידי.המסר העיקרי העניק עדיפות להשקעה באג"ח קונצרני  ובתיקי אג"ח משולבים ברכיב מנייתי נמוך, כדוגמת 90/10 או 80/20 , בהשוואה להשקעה של 100% בתיקי אג"ח מדינה בלבד.

הנה תזכורת קצרה להנחות העבודה שמהן נגזרה האסטרטגיה המומלצת ל-2010:

הסיבות לחולשת שוק האג"ח הממשלתי ב-2010:

א.  סביבת הריבית העולה בישראל ( נומינלית וריאלית).

ב. חולשתו של שוק האג"ח האמריקאי. גם בעבר פרסמנו כי ביחס למצבו הבעייתי של המשק האמריקאי, התשואה על אג"ח ל-10 שנים צריכה להתבסס סביב 5% לשנה. החולשה של שוק האג"ח הממשלתי בארה"ב מקרינה על שווקי האג"ח בכל העולם ובמיוחד עלינו, באפיק השקלי. בהקשר זה, ישראל דווקא "סובלת" משיוכה הן למועדון השווקים המפותחים והן כשוק מתפתח-דפנסיבי, בעצם מפותח. זה מסביר את החולשה היחסית אצלנו באג"ח, ביחס לשווקים מתעוררים אחרים בעולם.

ג. כדי להמשיך ולהרוויח באג"ח הממשלתי נדרשת דינמיות בבחירת האפיקים והמח"מים. ה"שנים הקלות" בשוק האג"ח הממשלתי מאחורינו. האתגרים – לפנינו.

ואשר לעדיפות של האג"ח הקונצרני והמניות הנחנו כי:

ד. המשק מתאושש וצפוי לצמוח בכ-3% ב-2010.

ה. הריבית בארץ צפויה להמשיך ולעלות אך תישאר נמוכה במונחים ריאליים.

ו. שילוב של ריבית ריאלית נמוכה וכלכלה משתפרת צפוי לתמוך בשווקי המניות והאג"ח הקונצרני.

ז. כושר החזר החוב של החברות מצוי במגמת שיפור , כמו היכולת לגייס חוב נוסף.

ח. המרווחים שבין האג"ח הקונצרני לאג"ח מדינה צפויים להמשיך לרדת.

ט. הריבית בארה"ב תישאר על כנה לפחות במחצית הראשונה של 2010  ותומכת  הן בשווקי המניות והן בשווקי האג"ח.

ההערכה כי תתפתח שונות גבוהה בין האפיק הקונצרני הצפוי להמשיך ולהוביל, בהשוואה לאפיק הממשלתי שיאתגר את כולנו בניהול השקעות בסביבת ריבית עולה, הפכה למציאות בבורסה מהר יותר וחזק יותר, כפי שמעידים הביצועים היחסיים של אפיקי ההשקעה, המרוכזים בטבלה:

מאמצע נובמבר, מפגר האפיק הממשלתי, בכל המח"מים, בהשוואה לאג"ח הקונצרני. אומנם התל 20 רשם גם הוא מימוש משמעותי, אבל זה לא מפתיע , כיון שההמלצה שניתנה כאן על האפיק הקונצרני והצפייה להמשך ירידת המרווחים ביחס לאג"ח הממשלתי, מתבססות על אסטרטגיית Bond Picking , היינו בחירה סלקטיבית של אג"ח קונצרני ולא על השקעה פאסיבית במדדי התל בונד למיניהם שמחירם קרוב ל"מלא" . השקעה כזו באפיק הקונצרני הצמוד הניבה כ- 4% מראשית 2010.

תיק אג"ח ממשלתי מאוזן, בין שקלים לצמודים ובמח"מ בינוני, ירד בכ-2% מאמצע נובמבר 2009. גם מראשית השנה, רשם תיק זה תשואה חיובית זניחה, במיוחד אם משווים את ביצועיו לתיקי אג"ח קונצרני עם או ללא "תיבול" מנייתי, שעלו מראשית 2010 בכ- 1% ללא מניות ובכ- 2% בתיק אג"ח קונצרני מדורג ומפוזר בתוספת חשיפה של עד 10% למניות ת"א 25.

התוצאה: דווקא הלקוחות הסולידיים שהתמקדו באג"ח מדינה, רשמו הפסדים בחודשיים האחרונים, בעוד אלו שהתמקדו באפיק הקונצרני עם/בלי שילוב רכיב מנייתי בתיק, רשמו רווחים מרשימים.

הציבור, באמצעות קרנות הנאמנות המסורתיות, קרנות הסל ותעודות הסל, מגיב להתפתחויות אלו ומעביר כספים מהשוק הממשלתי לאפיק הקונצרני ואף להשקעה במניות, או לפחות  לתיקי אג"ח ממשלתי/קונצרני עם חשיפה מוגבלת למניות.

סיכום ביניים עד כאן: ההימור שלנו על תחילת 2010 הצליח. האם זה הזמן לנוח על זרי הדפנה? ממש לא. מדוע?

א. הכול קורה "מהר מדיי", מכירים את התחושה הזו?  אם זוכרים שמרבית בתי ההשקעות חזו עלייה של כ- 10% בשוק המניות ב-2010, ברור כי הקצב הנוכחי אינו מייצג , לאור עליות של כ- 8% במדדי ת"א 75 ומדד היתר ועלייה של כ-3% במדד ת"א 25. בנסיבות אלו, האם תוספת רכיב מנייתי לתיק אג"ח ממשלתי/קונצרני תמשיך לספק את הסחורה?  סביר שכן, לפחות לעת עתה.

ב. האם תימשך חולשת האג"ח הממשלתי?  אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הממשלתי, ולנוכח ההתפתחויות במשק, הפיגור של האג"ח הממשלתי אחרי הקונצרנים והמניות טבעי לחלוטין, במיוחד אם מסתכלים על 2008 ו-2009 כמקשה אחת, בולטת העובדה כי המחיר היחסי של הקונצרנים ביחס לאפיק הממשלתי אינו גבוה, אבסולוטית ובאופן יחסי. המימוש המשמעותי שעבר השוק הממשלתי מנובמבר 2009 התבקש והאפיק הממשלתי "נרגע" מראשית השנה. אולם לנוכח הנחות העבודה ל-2010, צריכים המשקיעים הסולידיים להפנים כי התשואות החיוביות החריגות שרשם האפיק הממשלתי בשנתיים שחלפו אינן מייצגות ולא יכולות לשמש אינדיקציה לביצועי האפיק הממשלתי ב-2010 .

ג. סיכוי וסיכון הולכים תמיד ביחד : אחת הטעויות הפסיכולוגיות הרווחות בקרב משקיעים, היא לייחס משקל ייתר להתפתחויות האחרונות בבורסה, בהשוואה לתנאים הבסיסיים בהן היא פועלת, להיסטוריה בטווח הבינוני והארוך. לכן, למרות העדיפות החזויה והמוכחת של האפיק הקונצרני עם/ללא "תיבול" מנייתי ביחס להשקעה באג"ח הממשלתי, חשוב לזכור שאין מדובר באפיקים סולידיים , כפי שלמדנו היטב מהמפולת במניות ובאג"ח קונצרני ב-2008, כמו גם מהראלי חסר התקדים שלהם ב-2009 .  חשוב שהציבור יבצע "תאום ציפיות" מול יועץ ההשקעות בבנק, לפני שיסתנוור מהביצועים של החודשים האחרונים בבורסה ובטרם יגדיל משמעותית את פרופיל הסיכון בתיק מבלי שיהיה מודע לכך.

אז בעצם, האם כל אפיקי ההשקעה מומלצים מכאן ואילך?

לא , לא כולם כמובן . מימיו הראשונים של נייר העמדה, ההשקעה במט"ח בכלל ובדולר בפרט כמעט ולא הופיעה בסעיף ההמלצות.

האפיקים הקונצרנים ובמיוחד צמודי המדד, בהחלט מומלצים גם הלאה, אולם נדרשת זהירות ובחירה מקצועית וסלקטיבית של אג"חים, הן מתוך אוכלוסיית מדדי התל בונד והן באג"חים המדורגים האחרים. אשר ל- High yield ולבלתי מדורגים, שם עוד ניתן למצוא תשואות לפדיון דו ספרתיות, הצל של "חוזר סימן הקריאה" שהוציאה הרשות לני"ע ושמחייב בפועל את מנהלי הקרנות למכור אג"ח שאינו מדורג, הולך ומתבהר, כיון שבתנאי שוק עולה, ניתנה למנהלי הקרנות הזדמנות לממש את אחזקותיהם , הנאמדות בכ- 800 מ' ₪, בתנאים נוחים. גם כאן, ההמלצה היא לבחור ב"פינצטה" אג"חים שאינם מדורגים, או להשקיע בקרן נאמנות המתמחה באפיק זה, בהעדר תעודות/קרנות סל באפיק הלא מדורג.

אשר לאג"ח הממשלתי, בסיומו של מימוש ראשון משמעותי מזה כשנתיים, חוזרים לשגרה תחת האילוצים האופייניים לניהול השקעות בסביבת ריבית עולה. ההמלצה היא על  תיק אג"ח ממשלתי  דינאמי המאפשר בחירה רצופה ונכונה של אפיקי ההשקעה והמח"מים השונים, בהתאם להתפתחויות במשק ובבורסה.

תיק השקעות מומלץ:

60% שקלים ו- 40% צמודים לפי הפרוט הבא:

25% באפיק הקונצרני השקלי בריבית קבועה, בעיקר באמצעות קרנות נאמנות.

5% באג"ח קונצרני בחו"ל,מדורג גבוה ומנוטרל חשיפה מט"חית (הניטרול באמצעות מכירת חוזה 
        שקל-דולר).

30% בשחרים במח"מ בינוני-ארוך, עדיף סינטטי, שילוב של קצר וארוך.

15% באג"ח ממשלתי צמוד מדד במח"מ בינוני-ארוך, עדיף סינטטי.

25% באג"ח קונצרני צמוד ומדורג, בפיזור גבוה, באמצעות קרנות נאמנות או השקעה ישירה באג"ח.

0% במט"ח ( הריבית הנמוכה לא שווה את התנודתיות והסיכון הגבוה)

רונן אביגדור מנכ"ל מנורה מבטחים ק"נ

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.