ביטקוין
משה שלום
20/12/2020
משהו שונה קורה במוחם של הסוחרים-משקיעים. כמו כולכם, אני עוקב כבר לא מעט זמן אחרי מה שהשווקים הפיננסיים משדרים. זאת, על רקע מה שקורה בפועל בכלכלות האמיתיות, ובכלל, בתחושה הכללית של הדברים. התלהבות, פחד, שאננות או דיכאון, השלמה עם מצב רע או תקווה גדולה כלפי התפתחויות טכנולוגיות או חברתיות. כל אלו רגשות של ציבור, אותן אנו מפנימים על ידי קריאה והסתכלות במדיה הכלכלית, הגרפים, והמדיה הכללית. כולל מה שהקורה ברשתות החברתיות.
והנה, מאז תחילת השנה, ועד אמצע מרץ, הדברים נראו דומה להפליא למצופה. אם ניקח את שוקי המניות כדוגמה, חידוש מדיניות ההרחבה של הפדרל רזרב בתחילת 2019 לא הותירה ברירה לשוק אלא להיות במגמה עולה, עם הפסקות מתודיות לתיקונים טכניים אלו ואחרים. כמו כן, רגש הפחד מכמויות החוב המשיך להיות ברצפה, ושאננות כללית המשיכה לעטוף את כולם. נכון שבתחילת 2020 נתוני הצמיחה היו נמוכים מתמיד אבל המשך מדיניות ריבית ה-0 הכללית מנעה מן השחקנים הגדולים לבצע צעדים משמעותיים בנושא. בקיצור, מה שהורגלנו מאז 2007-9 ועד עכשיו, עם ההפסקה הקטנה של סיום 2019.
הירידות של הקורונה, בפברואר ותחילת מרץ 2020, לא שינו דבר בהערכה הכללית. כולם ראו בכך "אירוע בלתי צפוי וזמני". "זמני" כי היה תמיד ברור שכל עוד צעדי קובעי המדיניות ישלימו את החסר ממה שהמגפה יצרה, העולם יוכל להתמודד עם זה עד הגעת החיסון או התרופה המיוחלת. אגב, זה מה שקורה בפועל עד עכשיו. אז מה הבעיה? למה אני אומר שיש כאן "ריח" של משהו מיוחד?
הזהב והביטקוין
איך אנו יודעים מה השחקנים חושבים? ישנם כמה סוגים של מדידה. תחילה, ישנן המגמות הנגלות במדדים הרגילים של שוקי המניות, האג"ח (הקונצרני והממשלתי), המט"ח, הסחורות, וכו.... כאן, כאמור, לא השתנה הרבה, וכאשר אנו מסתכלים על הדולר כקנה מידה מול דברים אחרים אנו מבינים שרמת השאננות גבוהה למדי.
שנית, ניתן לבחון את מדדי הסנטימנט: ה-VIX ודומיו. בקיצור, כל הצד של הנגזרים. ואלו, בוודאי משדרים שאננות גדולה מתמיד. סטיות התקן המובנות באופציות על הנכסים נמוכות מתמיד ומשדרות רגיעה גדולה אצל כותבי אותם נגזרים. גם רוחב השוק, אשר סבל מריכוז יתר במניות טכנולוגיות, השתפר פלאים ואנו רואים שכלכלת ארה"ב מציגה שיפור במניות אסטרטגיות כמו הבנקים וכו...
ואז, ניתן להסתכל על המגמה של השווקים שאינם תחת השפעה ישירה של קובעי המדיניות. יש מעט מאוד כאלו. המתכות היקרות והמטבעות הוירטואליים שייכים, לדעתי, לסוג זה. נכון שהממשלים יכולים להשפיע על ידי מניפולציות של קביעת Margin, או העלאת דמי האחסון של הזהב, ובמיוחד באיסור מסחר של ביטקוין על פלטפורמות אלו ואחרות. אבל, בסה"כ, אלו שווקים "חופשיים" בגלל אלמנט האחזקה הפיזית שלהם. לזהב ול-ביטקוין צד של "מזומן" ברגע שמחזיקים אותם פיזית ממש. על זה אין לממשלים שליטה וכואב להם מאוד על כך.
איך ניתן להסביר את מה שרואים אחרת?
ומה קורה בשני הנכסים האלו? משהו שונה ממה שראינו עד כה. הנה שני הגרפים שלהם, של שנים אחורה:
זהב:
ביטקוין:
שני השווקים מאוד תנודתיים אבל מציגים כמה תכונות זהות: שניהם נמצאים במצב של יציאה מתהליך ממושך של המתנה. בביטקוין, הקריסה, אחרי השיא סביב 20000$, הביאה לדשדוש בצורה של משולש סימטרי, ובזהב ראינו הפיכה איטית של מהלך יורד לעולה בצורה של תחתית עגולה ארוכת טווח. בשני המקרים לפנינו שיאים חדשים, ופריצות אמיתיות, מאותו מצב מדשדש רב-שנים.
קיים הבדל קטן בזמן הקורונה: בזהב, האירוע כולו אינו מורגש כלל, לעומת ה-ביטקוין בו אנו רואים בהחלט את הירידות של תחילת 2020 עם תחתית סביב 8000$ באותו זמן. למה שני נכסים אלו עולים כל כך כאשר אין אינפלציה, ויש שאננות מוצהרת בכל האספקטים האחרים שהזכרתי לעיל? לדעתי, יש רק הסבר אחד בלבד לעניין זה: חלק נכבד מן המשקיעים מתחילים לחשוש בכל הנוגע ליציבות המערכת הפיננסית כולה.
גם הזהב וגם ה-ביטקוין, הינם שני נכסים שאינם מניבים תשואה אלא רק עלויות החזקה, אבל מהווים ביטוח לעת צרה. ביטוח המכיל, כאמור, עם יכולת להיות מזומן לצורך שמירה על ההון ועל כוח הקניה של המחזיקים בהם. משהו בעל ערך יחד עם נזילות סבירה וטובה. סוחרי המומנטום מהווים גם חלק מן העליות היפות כאן אבל אין ספק שישנו גרעין קשה של שכנוע עצמי הדוחף את המצב. האם הגיע הזמן לחשוש באמת? האם הסימנים האלו יחלחלו למערכת המוסדית הכללית?
לדעתי, זה קצת מוקדם. עד שלא נראה סימנים ראשונים של אינפלציה, ודיבורים של קובעי המדיניות על צורך בריסון תקציבי, החגיגה הספקולטיבית בשווקים הבורסאיים תימשך. אבל, כמו כל דבר בחיים: האם לא צריך לחשוב על סוג של ביטוח לעת צרה? אגב, כתבה זו מציגה מצב שבו הזהב וה-ביטקוין כבר נמצאים גבוה אבל מי שפעל על פי המגמה יכול היה בהחלט ליהנות מן היתרון של תזמון קצת יותר מוקדם. וזו מחשבה מסיימת חיובית בהחלט: לבנות שיטה של מסחר-השקעות הלוקחת בחשבון מגמות כלליות. זה יהיה תמיד לעזר. המון בהצלחה לכולם.
והנה, מאז תחילת השנה, ועד אמצע מרץ, הדברים נראו דומה להפליא למצופה. אם ניקח את שוקי המניות כדוגמה, חידוש מדיניות ההרחבה של הפדרל רזרב בתחילת 2019 לא הותירה ברירה לשוק אלא להיות במגמה עולה, עם הפסקות מתודיות לתיקונים טכניים אלו ואחרים. כמו כן, רגש הפחד מכמויות החוב המשיך להיות ברצפה, ושאננות כללית המשיכה לעטוף את כולם. נכון שבתחילת 2020 נתוני הצמיחה היו נמוכים מתמיד אבל המשך מדיניות ריבית ה-0 הכללית מנעה מן השחקנים הגדולים לבצע צעדים משמעותיים בנושא. בקיצור, מה שהורגלנו מאז 2007-9 ועד עכשיו, עם ההפסקה הקטנה של סיום 2019.
הירידות של הקורונה, בפברואר ותחילת מרץ 2020, לא שינו דבר בהערכה הכללית. כולם ראו בכך "אירוע בלתי צפוי וזמני". "זמני" כי היה תמיד ברור שכל עוד צעדי קובעי המדיניות ישלימו את החסר ממה שהמגפה יצרה, העולם יוכל להתמודד עם זה עד הגעת החיסון או התרופה המיוחלת. אגב, זה מה שקורה בפועל עד עכשיו. אז מה הבעיה? למה אני אומר שיש כאן "ריח" של משהו מיוחד?
הזהב והביטקוין
איך אנו יודעים מה השחקנים חושבים? ישנם כמה סוגים של מדידה. תחילה, ישנן המגמות הנגלות במדדים הרגילים של שוקי המניות, האג"ח (הקונצרני והממשלתי), המט"ח, הסחורות, וכו.... כאן, כאמור, לא השתנה הרבה, וכאשר אנו מסתכלים על הדולר כקנה מידה מול דברים אחרים אנו מבינים שרמת השאננות גבוהה למדי.
שנית, ניתן לבחון את מדדי הסנטימנט: ה-VIX ודומיו. בקיצור, כל הצד של הנגזרים. ואלו, בוודאי משדרים שאננות גדולה מתמיד. סטיות התקן המובנות באופציות על הנכסים נמוכות מתמיד ומשדרות רגיעה גדולה אצל כותבי אותם נגזרים. גם רוחב השוק, אשר סבל מריכוז יתר במניות טכנולוגיות, השתפר פלאים ואנו רואים שכלכלת ארה"ב מציגה שיפור במניות אסטרטגיות כמו הבנקים וכו...
ואז, ניתן להסתכל על המגמה של השווקים שאינם תחת השפעה ישירה של קובעי המדיניות. יש מעט מאוד כאלו. המתכות היקרות והמטבעות הוירטואליים שייכים, לדעתי, לסוג זה. נכון שהממשלים יכולים להשפיע על ידי מניפולציות של קביעת Margin, או העלאת דמי האחסון של הזהב, ובמיוחד באיסור מסחר של ביטקוין על פלטפורמות אלו ואחרות. אבל, בסה"כ, אלו שווקים "חופשיים" בגלל אלמנט האחזקה הפיזית שלהם. לזהב ול-ביטקוין צד של "מזומן" ברגע שמחזיקים אותם פיזית ממש. על זה אין לממשלים שליטה וכואב להם מאוד על כך.
איך ניתן להסביר את מה שרואים אחרת?
ומה קורה בשני הנכסים האלו? משהו שונה ממה שראינו עד כה. הנה שני הגרפים שלהם, של שנים אחורה:
זהב:
ביטקוין:
שני השווקים מאוד תנודתיים אבל מציגים כמה תכונות זהות: שניהם נמצאים במצב של יציאה מתהליך ממושך של המתנה. בביטקוין, הקריסה, אחרי השיא סביב 20000$, הביאה לדשדוש בצורה של משולש סימטרי, ובזהב ראינו הפיכה איטית של מהלך יורד לעולה בצורה של תחתית עגולה ארוכת טווח. בשני המקרים לפנינו שיאים חדשים, ופריצות אמיתיות, מאותו מצב מדשדש רב-שנים.
קיים הבדל קטן בזמן הקורונה: בזהב, האירוע כולו אינו מורגש כלל, לעומת ה-ביטקוין בו אנו רואים בהחלט את הירידות של תחילת 2020 עם תחתית סביב 8000$ באותו זמן. למה שני נכסים אלו עולים כל כך כאשר אין אינפלציה, ויש שאננות מוצהרת בכל האספקטים האחרים שהזכרתי לעיל? לדעתי, יש רק הסבר אחד בלבד לעניין זה: חלק נכבד מן המשקיעים מתחילים לחשוש בכל הנוגע ליציבות המערכת הפיננסית כולה.
גם הזהב וגם ה-ביטקוין, הינם שני נכסים שאינם מניבים תשואה אלא רק עלויות החזקה, אבל מהווים ביטוח לעת צרה. ביטוח המכיל, כאמור, עם יכולת להיות מזומן לצורך שמירה על ההון ועל כוח הקניה של המחזיקים בהם. משהו בעל ערך יחד עם נזילות סבירה וטובה. סוחרי המומנטום מהווים גם חלק מן העליות היפות כאן אבל אין ספק שישנו גרעין קשה של שכנוע עצמי הדוחף את המצב. האם הגיע הזמן לחשוש באמת? האם הסימנים האלו יחלחלו למערכת המוסדית הכללית?
לדעתי, זה קצת מוקדם. עד שלא נראה סימנים ראשונים של אינפלציה, ודיבורים של קובעי המדיניות על צורך בריסון תקציבי, החגיגה הספקולטיבית בשווקים הבורסאיים תימשך. אבל, כמו כל דבר בחיים: האם לא צריך לחשוב על סוג של ביטוח לעת צרה? אגב, כתבה זו מציגה מצב שבו הזהב וה-ביטקוין כבר נמצאים גבוה אבל מי שפעל על פי המגמה יכול היה בהחלט ליהנות מן היתרון של תזמון קצת יותר מוקדם. וזו מחשבה מסיימת חיובית בהחלט: לבנות שיטה של מסחר-השקעות הלוקחת בחשבון מגמות כלליות. זה יהיה תמיד לעזר. המון בהצלחה לכולם.
