מהטוליפמאניה עד לביטקוין || כשטפשות ותאבת בצע נפגשות

מחירו של ביטקוין זינק באחרונה ל-28,000 דולר – פי 65 בתוך 5 שנים. פי 560 אלף ב-10 שנים. אז למה זה מזכיר לי את שגעון הצבעונים של המאה ב-17 בהולנד?

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
עמי גינזבורג צילום פאנדר עמי ארליךעמי גינזבורג צילום פאנדר עמי ארליך

31/12/2020 עמי גינזבורג

גרף ביטקוין 5 שנים, בדולרים





על בועת הצבעונים המטורפת בהולנד של המאה ה-17 – "הטוליפמאניה" - שמעתי לראשונה במחצית השנייה של  שנות ה-90'. היא הוזכרה לא פעם בצמידות עם בועת מניות האינטרנט והתקשורת שהתנפחה באותן שנים. 

שיגעון הצבעונים היתה תופעה ייחודית לשעתה. הבועה התנפחה בהולנד במשך כמה שנים והגיעה לשיאה בשנים 1636–1637. בשיא שיגעון הצבעונים, בפברואר 1637, מחיר רבע קילו של פקעות צבעונים רגילות הגיע למחיר של שש משכורות שנתיות ממוצעות של חרש אומן שהיו שוות אז למחיר של דירה ממוצעת באמסטרדם. מחירן של פקעות נדירות יותר הגיע בשיא למחיר שבמונחים של ימינו שווה לכ-750 אלף דולר. 

בועת הצבעונים הונעה ממניעים ספקולטיביים. בסוף החורף של 1637 היא התפוצצה בבת אחת. מחיר הצבעונים קרס ורבים מהספקולנטים, בהם רבים מבני המעמד הבינוני בהולנד, הגיעו לפשיטת רגל. 

בועת הצבעונים משמשת דוגמא קלאסית לטירוף שעשוי לאחוז אנשים כאשר הם רואים כיצד מחירו של נכס מסוים עולה בלי הפסקה למשך תקופה. הם שומעים על חברים ומכרים שהרוויחו ממסחר בנכס הזה, ורוצים להצטרף לעגלה. העובדה שלמחירו של הנכס הזה אין שום קשר לערכו הכלכלי אינה משנה דבר.

הם מאמינים שמה שעלה ימשיך לעלות. שתמיד יימצא מישהו תמים יותר שיקנה מהם את הנכס במחיר גבוה יותר. הם מצטרפים בהמוניהם והמחיר ממשיך לעלות. תהליך כזה יכול להימשך שנים. איש לא יודע מתי הוא ייגמר. אבל כמעט כולם יודעים שבסוף הוא ייגמר. כל אחד מקווה שהוא יספיק לקפוץ מהעגלה בזמן. 

אני לא מסכים עם המונחים "טירוף" או "שיגעון". מסיבה פשוטה – זו תופעה שחזרה על עצמה הרבה פעמים בעבר. המונח "טיפשות" הולם בעיני יותר. טיפשות אנושית פשוטה שמונעת מתאבת בצע שאינה יודעת שובע. 

אם תקישו כיום בגוגל את המונחים "Tulipmania" ו"ביטקוין" תראו שהשניים מוזכרים יחד בלא מעט טורים ומאמרים. רבים מהכותבים מנסים לבחון אם קיים קשר ביניהם. האם "הביטקומניה" היא שגעון הצבעונים של ימינו. 
זה די מובן. גם הביטקוין – מלך המטבעות הדיגיטליים – מתנפח לו כבר שנים בלי שלמישהו יהיה צל של מושג מדוע ואיך והאם הערך הכלכלי שלו שווה למחירו. 

מי שעוקב אחר הביטקוין בחודשים האחרונים (ובשנים האחרונות) ימצא לא מעט קווי דמיון בינו ובין בועת פקעות הצבעונים של המאה ה-17'. 

נכון לשעת כתיבת שורות אלה נסחר ביטקוין במחיר של 28,000 דולר ליחידה – פי 3.5 ממחירו בתחילת 2020 שעמד על 8,150 דולר. 

אבל זהו רק קצה הבועה. מי שקנה ביטקוין בתחילת 2019 במחיר של 3,500 דולר הכפיל את כספו פי 8 תוך שנתיים. מי שקנה אותו בדצמבר 2015 ב-430 דולר הכפיל את כספו פי 65. 

אבל זה עוד כלום. מי שקנה באמצע 2010 ביטקוין ב-100 דולר – כשהוא נסחר עדיין במחיר של כ-5 סנט ליחידה - וחיכה עד היום מחזיק כעת "מטבעות" בשווי של... 56 מיליון דולר! 

למיטב ידיעתי אין בהיסטוריה האנושית תקדים לכך. אני לא חושב שיש אפילו נכס אחד שמחירו זינק בתוך 10 שנים פי 560 אלף. טירוף? שגעון? 

לא בעיני. בעיני זו טפשות טהורה, שמשולהבת עוד יותר עם תאבת בצע. אמנם השתמשתי בציטוט של אלברט איינשטיין בטור הקודם שלי אבל אין מנוס מלחזור עליו בתקופה הזויה שכזו: "אני מכיר רק שני דברים שאין להם סוף: היקום והטפשות האנושית. ואני לא בטוח באשר לראשון". 

הזהו "מטבע"? 

אז הביטקוין מחליף ידיים במחיר של 28,000 דולר. זו המציאות של 2020. לאיש אין מושג מה שוויו הכלכלי של הביטקוין. גם לי אין. אבל אני בטוח בדבר אחד – זו בועה. אני אומר זאת כי אני מזהה את הטפשות האנושית שמניעה אותו. היא זהה לזו שאפיינה את כל הבועות הפיננסיות בעבר. 

וכדרכן של בועות מתישהו היא תתפוצץ. אני לא יכול לנבא מתי. איש לא יכול. אבל זה יקרה. זה חייב לקרות.

כמו שפקעת צבעונים לא יכולה להיות שווה 750 אלף דולר, וגם לא 5,000 דולר, גם שורת מחשב שמבוססת על נוסחא מתימטית שבאופן עקרוני ניתן לפרוץ ולשבש אותה, ואפילו "לגנוב" אותה (דבר שכבר קרב לא פעם בעבר בבורסות הביטקוין) אינה יכולה להיות שווה 28,000 דולר. 

ובכלל המילה "מטבע דיגיטלי", מכעיסה אותי. זה אולי הדבר הכי גאוני שעשה מי שהמציא את הביטקוין. הוא קרא לזה "מטבע". ובכן – הוא לא. 

למטבע אמיתי חייבות להיות כמה  תכונות. ראשית – הוא חייב שיהיה בו אמון. אנשים צריכים להאמין שהמטבע אכן שווה משהו. בימי קדם, כאשר מטבעות נוצקו מזהב וכסף - מלכים הטביעו את חותמם עליהם כדי להקנות להם אמון. רק למטבעה הממלכתית היה מותר להטביע אותם. ציי ספינות קרב נשלחו לקצווי עולם כדי להילחם בזייפני מטבעות שניסו להפחית כמה גרמים של זהב מהמטבע המלכותי כדי להוזיל את הייצור שלו. 

שנית, כדי ליצור אמון המטבע חייב להיות יציב יחסית בערכו. אם המלך יציף את העולם במטבעות (או יזייף אותם בעצמו) - ערך המטבע יירד. רק מטבע יציב יכול לשמש למסחר. לישראל לקח עשרות שנים לייצב את המטבע שלה ולהפוך את השקל למטבע שניתן לסחור בו מול מטבעות זרים. 

לביטקוין אין את התכונה הזו. הדבר האחרון שאפשר לומר עליו זה שהוא "יציב". בסוף 2017 למשל הוא זינק למחיר של 18,000 דולר ולאחר כשנה צנח בכ-80% ל-3,000 דולר. האם נכס כזה יכול לשמש כמטבע עובר לסוחר? הרי הסיכון בשימוש בו הוא עצום. 

שלישית, מטבע משמש מוסדות פיננסיים למתן הלוואות, או נוטלי הלוואות כביטחון. נסו להציע את הביטקוין שלכם לבנק כבטחון להלוואה שתיקחו. סביר להניח שיראו לכם בנימוס את הדלת החוצה. 

רביעית, אחד ממרכיבי כוחו של הביטקוין הוא בדיסקרטיות שלו. כבר נכתב לא פעם על כך שנעשה בו שימוש רב למימון פעולות טרור, או לעסקות אפלות למסחר בסמים ובנשק. השימוש המפוקפק הזה רק מרחיק מלהפוך אותו לנכס לגיטימי בעיני ממשלות ובנקים מרכזיים. 

כל הסיבות הללו ועוד כמה אחרות גורמות לכך שהשימוש במילה "מטבע" בצמוד ל"ביטקוין" הוא שגוי בעיני. הוא מטעה לחשוב שמדובר כאן בנכס כלכלי אמיתי. 

מה יהיה בסוף? אני מנחש שבועת הביטקוין תסתיים כמו שהתסתיימו בועות רבות בעבר. רק לאחר שהאוויר יצא והעשן התפוגג ניתן היה להיווכח כמה טיפשות עמדה בבסיסו של השיגעון שדחף אותם כלפי מעלה. 
אבל דבר אחד אינני יודע לומר: אינני יודע מתי זה יקרה. 

בינתיים, כל עוד הבועה מתנפחת אני מרגיש כמו אחד מנביאי הזעם התנ"כיים שאיש לא האמין להם וכולם לעגו להם. זה בסדר. התרגלתי. 

דיסקליימר: 
הכותב שימש בעבר כעורך שוק ההון של TheMarker. כיום הוא בשלבי סיום של כתיבת ספרו הראשון: "הצפת ערך – הלקסיקון של שוק ההון". אין לראות בכתוב המלצה לקנות או למכור ניירות ערך כלשהם. הכותב עשוי להחזיק פוזיציות בניירות הערך המוזכרים במאמר.