"פינטק", "קלינטק", "פודטק", "קארטק" – השקעות אמיתיות או רק אריזה יפה ?

קרנות סל חדשות שמרכזות מניות מתחומים טכנולוגיים אופנתיים עלו בשנה האחרונה בעשרות אחוזים. בחלק מהמקרים מדובר בחברות טכנולוגיה אמיתיות. במקרים אחרים זוהי רק תחפושת עם אריזה מוצלחת

 

 

FacebookTwitter Whatsapp

עמי גינזבורג
29/04/2021

בואו נדבר קצת על המודל העסקי של עולם הביטוח. תחום הביטוח הוא עתיק יומין. שורשיו מגיעים עד לתקופת האימפריה  הרומית אבל ההתפתחות העיקרית שלו החלה לפני כ-400 שנה. 

ענף הביטוח הוא אחד הגדולים בעולם. העיקרון הבסיסי שלו פשוט: קח את הכסף עכשיו – שלם אחר כך. אדם או גוף משלם פרמיית ביטוח לגוף כלשהו כדי לבטח את עצמו מפני קטסטרופות: נזקים שהוא לא יכול לעמוד בהם. היה ותתרחש הקטסטרופה, המבטח ישפה אותו בסכום הנזק. מטבע הדברים, קטסטרופות הן אירוע נדיר, ולכן ברוב המקרים הכסף נשאר אצל המבטח. 

מדוע למבטח זה כדאי? משום שהוא מבצע הרבה ביטוחים להרבה גופים, לסוגים שונים של סיכונים. הסיכוי שכל הסיכונים יתממשו בבת אחת הוא אפסי. בינתיים הוא גובה פרמיות ביטוח ומשקיע אותם באפיקים שונים. 
כדי להימנע מהפסדים תכופים המבטחים עובדים עם מודל סטטיסטי שמקטין להם את הסיכונים. במקרים רבים חברות הביטוח אף  מבטחות את עצמן מפני סיכונים אצל חברת ביטוח גדולה אחרת. בסופו של דבר הסטטיסטיקה עובדת, וחברת ביטוח שמנהלת את הסיכונים שלה בצורה נכונה מרוויחה הון לאורך זמן. 

כך עבד עולם הביטוח מאז ומעולם. בגלל שמדובר על מודל עסקי של מספרים גדולים, עולם הביטוח נשלט על ידי חברות ענק שנהנות מיתרונות לגודל. הן מתמקצעות בהערכת סיכונים, ומחויבות על ידי הרגולטור להחזיק הון עצמי רב כדי שיוכלו לכסות את הנזקים הכספיים שעליהם התחייבו כלפי המבוטחים. 

הצורך הבסיסי של אנשים וגופים עסקיים בביטוח גורמים לכך שענף הביטוח הוא מהגדולים בעולם. היקף הפרמיות השנתי של ענף הביטוח העולמי מוערך בכ-5 טריליון דולר. כסף גדול.

וורן באפט, אחד האנשים העשירים בעולם עשה חלק ניכר מהונו בעסקי הביטוח. חברת הביטוח גייקו (Geico), שאותה הוא מחזיק דרך חברת ההשקעות שלו, ברקשייר האת'וואי, היא מהגדולות בארה"ב. 

למרות שמדובר בענף וותיק שנשלט על ידי גופי ענק, בשנים האחרונות מתרחשת בו סוג של מהפיכה. הרבה גופים קטנים נכנסים למשחק ומציבים לחברות הגדולות תחרות חדשה שהן לא הכירו. הסיבה: טכנולוגיה מתקדמת ורשתות חברתיות. 

ההתפתחויות הטכנולוגיות של העת האחרונה יחד עם המידע הרב שזורם ברשתות מאפשרות לגופים חדשים מבוססי טכנולוגיה לחצוב מידע רב על אנשים. המידע הזה מתורגם על ידם לניתוח האופי של המבוטחים, יכולתם הכלכלית, אהבת או שנאת הסיכון שלהם, והסיכוי שהם ינסו לרמות את חברת הביטוח. השקלול של המידע מאפשר לחברות החדשות לבצע חיתום ביטוחי חכם יותר, ולתפור למבוטחים חבילות ביטוח אטרקטיביות יותר: פחות פרמיה, כיסוי מדויק יותר, והחזר כספי מהיר יותר במקרה שלך אירוע ביטוח. 

באופן הזה, למשל, הצליחה חברה כמו למונייד האמריקאית שהוקמה על ידי היזמים הישראליים, דניאל שרייבר ושי וויניגר לצמוח במהירות בהכנסות, ולרתום אליה משקיעים עם כיסים עמוקים. ביוני שעבר היא הונפקה בנאסד"ק, וביום המסחר הראשון מנייתה קפצה ל-70 דולר. כיום נסחרת המניה סביב 95 דולר המשקף לחברה שווי נדיב במיוחד של כ-5.5 מיליארד דולר. זאת על אף שהכנסותיה ל-2020 הסתכמו ב-95 מיליון דולר בלבד, ובשורה התחתונה היא רשמה הפסד של 122 מיליון דולר. 

ייתכן שמה שקרץ למשקיעים בלמונייד הוא המודל העסקי השקוף שלה והזריזות במתן מענה לתביעות ביטוח. החברה מבטיחה למבוטחים לתרום חלק מכספי הפרמיות שהיא גובה למטרה כלשהי שהם יבחרו, ובמקביל  מבטיחה תשלום מהיר של תביעות. לפי אחד הפרסומים שלה היא קבעה פעם שיא עולמי לאחר שסיימה לטפל בתביעת ביטוח תוך 3 שניות. לא ממש ברור עדיין מתי החברה תעבור לרווח, אבל אפשר להיות בטוחים בדבר אחד - היזמים שלה והמשקיעים הראשונים בה כבר הרוויחו הון. 

העיקר האריזה
בעיני ההתלהבות הנוכחית מלמונייד וחברות ביטוח צעירות אחרות דומה להתלהבות שמגלים כיום משקיעים צעירים בכל דבר שמריח מ"טכנולוגיה". זה מזכיר לי לא מעט את בועת הדוט.קום של השנים 99'-2000. באותן שנים, כל חברה ציבורית, קטנה או גדולה, נדרשה להציג "אסטרטגיית אינטרנט". זה מה שהמשקיעים דרשו מהן. הדבר הגיע עד לכך שחלק מהחברות פשוט שינו את שמן ל"משהו.קום". "בלהבלה.קום". העיקר שיהיה "קום" בסוף. 
כי לפעמים השם של החברה הוא המסר. השם של החברה והשם של הענף. 

שהרי למונייד לא לבד. היא שייכת לענף שלם של חברות שמנסות לקרוא תגר על המוסכמות בענף וותיק – ענף הפיננסים. אז כדי שלמשקיעים יהיה קל לזהות אותן – יש  צורך למתג אותן. ובשביל למתג ולבדל חשוב מאוד להמציא שם חדש: "פינטק" – שילוב של "פיננסים" ו"טכנולוגיה". 

וכך, כל חברת טכנולוגיה שמפתחת משהו שקשור לעולם הפיננסים מתקבלת מיד לחבורה היוקרתית של ענף ה"פינטק". יש בענף הזה גם כמה חברות וותיקות כמו פייפאל למשל, מלכת התשלומים אונליין. אבל רוב החברות הן חדשות. למונייד אגב שייכת לתת ענף בתוך עולם הפינטק – ענף ה"אינשורטק". 

ואם בענפים חדשים אנחנו עוסקים, בואו לא נשכח שגם עולם הרכב עובר כיום מהפיכה. מהפיכת המכוניות החשמליות. וכדי שכולנו נבדיל בין יצרני מכוניות וותיקים ועייפים כמו טויוטה ופורד ליצרני מכוניות חדשים ויצירתיים כמו טסלה וניו, גם כאן המציאו לנו שם חדש ולא ממש מפתיע: "קארטק" (CarTech). ומה עם עולם האנרגיה המתחדשת והנקיה שמסעיר את הדימיון? ובכן כאן דווקא יש לנו כבר שם וותיק למדי "קלינטק" (Cleantech""). ומה עם עולם התיירות שעובר אף הוא מהפיכה טכנולוגית עם חברות כמו אייר-BNB, בוקינג.קום ואקספדיה? אל דאגה, גם לחברות הללו יש בית חדש: טראוול-טק (Travel-Tech). ומה עם חברות שמפתחות תחליפי בשר, מזון בריא? ניחשתם נכון – "פודטק" (FoodTech). 

בקיצור: "טק" עם כל דבר. הכול הולך.

ואז אפשר לעבור לשלב הבא. ברגע שהמשקיעים וסוחרי היום מגלים עניין באופנות חדשות ומעלים את מחירי המניות לגבהים – יהיה כבר מי שידאג לארוז להם בנייר מרשרש חבילות של מניות כאלו לתוך קרנות סל ייעודיות. 
בטבלה שצירפתי כאן ניתן לראות שהמשקיעים בקרנות סל "טקיות" קיבלו בשנה האחרונה תמורה נאה על השקעתם. מי שהשקיעה בקרן הסל FINX המשקיעה בחברות "אינשורטק" ו"פינטק" קיבל בשנה האחרונה תשואה של  47%. משקיעי קרן הקארטק DRIV זכו לתשואה חלומית של כמעט 100%, ומשקיעי הקלינטק בקרן ICLN נהנו מתשואה של 110%. 

חגיגת ה"כל-דבר-שנגמר-בטק-עולה", נמצאת בימים אלו בעיצומה. אפשר  להניח שעוד ועוד קרנות סל ייצאו בקרוב כדי לכסות גם תתי תחומים של מיקרו-ענפים-טכנולוגיים שהמשקיעים טרם  נחשפו אליהם. 
נשאר רק לקוות שהחגיגה האופנתית הזו לא תסתיים באותם אקורדים צורמים שבהם הסתיימו החגיגות של בועת הדוט.קום. כי זו דרכן של אופנות – הן לא מחזיקות לעד. תמיד מגיעה אופנה כלשהי חדשה שדוחקת את הישנה. הדבר היחיד שאף פעם לא יוצא מהאופנה הוא המזומן הרב שזורם לכיסים של אלו שזיהו ראשונים את האופנה החדשה.  הם, כך ניתן להניח, כבר עברו מזמן לחפש אופנות אחרות. 

אופנת ה-"טק"

קרן הסל (קוד מסחר)

תחום כללי

תחומי השקעה

תאריך השקה

חברות בולטות במדד

תשואה מתחילת 2020 / מההשקה

סכום מנוהל במיליוני $

 

FINX

פינטק, אינשורטק

מערכות תשלומים דיגיטליות, מטבעות קריפטוגרפיים, ביטוח מבוסס טכנולוגיה 

אוקטובר

2016

PayPal

AfterPay

Square

47%

1,100

ANEW

פודטק, אגרוטק, אקלים נקי

מזון בריא, מזון טבעי, מזון מהונדס

אוקטובר

2020

נטפליקס, אפל, אבוט, ג'ונסון אנד ג'ונסון, קורטיבה

12%

34

DRIV

קארטק

מכוניות חשמליות ורכבים אוטונומיים

אפריל  2020

טסלה, טויוטה, אינטל, גוגל, מיקרוסופט, אפל, אנבידיה

98%

800

ICLN

קלינטק

אנרגיה מתחדשת, טכנולוגיות נקיות

מאי

2016

Plug Power

Enphase Energy

Siemens

110%

5,500



דיסקליימר: 
הכותב שימש בעבר כעורך שוק ההון של TheMarker. לאחרונה הוא הוציא לאור את ספרו הראשון: "הצפת ערך – הלקסיקון של שוק ההון". אין לראות בכתוב המלצה לקנות או למכור ניירות ערך כלשהם. הכותב עשוי להחזיק פוזיציות בניירות הערך המוזכרים במאמר.