אני רוצה לשתף את קהילת הפינטק בישראל בכך שרשות ניירות ערך, מונתה לשמש כרגולטור האחראי על מתן רישיונות לספקי השוואת מידע פיננסי, תחום המכונה API ותחום שירותי תשלום, המוכר כ-PSD.
לאחר חקיקת החוק בקרוב, הרשות ערוכה להעניק לכם שירות ולתת לכם רישיונות לפעול בישראל.
אני רואה בתקופה הנוכחית הזדמנות לקדם רפורמות ושינויים תשתיתיים שיחוללו תחרות וצמיחה – כלל הגורמים המעורבים מבינים את הצורך וקיימת נכונות לקדם רפורמות משמעותיות בישראל. וצריך להבין שהשינוי הצפוי כאן הוא משמעותי מאוד.
מי כמוכן, חברות הפינטק, שכבר פועלות בעולם יודעות מהי עצמת הטלטלה ועומק השינוי שהפעילות שלכן צפויה לייצר בישראל.
אנחנו רוצים שאזרחי ישראל יקבלו את השירותים המתקדמים ביותר – הלוא אנחנו אומת הסטארט אפ.
המצב הנוכחי – הפיגור שבו המערכת הפיננסית נמצאת ביחס לעולם מבחינת רמת החדשנות הפיננסית – לא מתקבל על הדעת, בטח, כשאנחנו יצרני החדשנות המובילים בעולם. כל עיכוב בהטמעת החדשנות, פוגע באזרחי ישראל ובכלכלת מדינת ישראל.
למעשה בפנינו ניצבות שתי מטרות ושני אתגרים מרכזיים:
נתחיל במטרות, שקשורות זו בזו.
להנגיש את השירותים הפיננסיים באופן דיגיטאלי לאזרחי ישראל - ולמעשה לפתוח את המערכת הפיננסית לתחרות, להעניק לאזרחים שירותים מתקדמים, מותאמים אישית ומוזלים.
לייצר אקוסיסטם תומך ומעודד של פיתוח טכנולוגיות פיננסיות שיאפשר לאותן חברות לגדול ולצמוח, כאן, לצד פעילותן בשוקי העולם ובשורה תחתונה לפתח את תעשיית הפינטק בישראל.
עד היום חברות הפינטק הישראליות העדיפו לפעול בשוקי העולם ולהתרחק מישראל בעיקר בגלל כללי משחק לא ברורים וודאות רגולטורית נמוכה - אנחנו פועלים לשנות את המשוואה ולהבטיח שפעילות בישראל תניב לכן ערך.
אז איך מטפלים בזה – בימים אלה, רשות ניירות ערך ביחד עם משרד האוצר, משלימים את הליך החקיקה בנושא שמהווה את התשתית לחיבור הפינטקים למקורות המידע קרי, בנקים וחברות כרטיסי האשראי.
החקיקה בתחום הזה עוסקת בחמישה היבטים מרכזיים:
אובייקטיביות והסדרת ניגודי עניינים - קבענו כללים שיסדירו מתן ייעוץ אובייקטיבי כדי שספק השירות יראה את טובת הלקוח בלבד ולא יהיה מוטה בשל שיקולים זרים.
הגנת הפרטיות על המידע האישי של הלקוח, אבטחת מידע וסייבר – פה לא משחקים! אם אין אמון – אין שוק. לכן, אנחנו פועלים לצמצם סיכונים על פי הסטנדרטים הנהוגים בחו"ל, בדומה לאסדרה באירופה, שם נצבר ניסיון בתחום.
חיוב של מקורות המידע - הבנקים - לספק את המידע לחברות באמצעות טכנולוגיית API - כדי שבטעות מישהו לא יחשוב שהדרך להנגיש מידע היא באמצעות פקס.
תיאום בין הרגולטורים - כדי לצמצם פערי רגולציה – תהליך הרישוי חייב להיות פשוט. וכך בדיוק אנחנו נעצב אותו.
החקיקה תאפשר חופש לפיתוח מוצרים ושירותים מגוונים –אתם יודעים, רגולציה לפעמים עלולה להגביל, המטרה שלנו היא לייצר גמישות בעידן של פיתוח מואץ של טכנולוגיות מתקדמות.
בדרך להשגת המטרות נצטרך להתמודד יחד, עם שני אתגרים משמעותיים, ואני אומר יחד - כי לכל אחד מאתנו יש תפקיד בסיפור הזה כדי שנהפוך את הרפורמה לסיפור הצלחה.
האתגר הראשון, וזהו לא סוד, שהשינוי הזה נתקל בגורמים אינטרסנטים שלא מעוניינים בו כי הוא יצמצם את כוחם. עבורם, הרפורמה הזו היא בבחינת תזוזת לוחות טקטוניים.
בנוסף, אני חייב לומר בכנות כי כאשר שלושה רגולטורים מעורבים בתהליך, זה הופך את העסק למורכב:
כך, לחלק מהרגולטורים יש גישה מעט שונה לדברים ונוצרת לעיתים מחלוקת, לדוגמא בשאלה האם יש לגונן על המערכת הבנקאית ולאפשר תחילה תחרות אך ורק בתוך המערכת הבנקאית.
לטעמנו גישה זו עשויה אכן, בטווח הקצר, לייצר תחרות או ערך ללקוח בדמות מוצרים חדשים, אבל - זו בדיוק הדרך לחסום תחרות בטווח הארוך, לבצר את מעמדם של הבנקים ולהשאיר את האחרים מאחור.
הבנקים כגופים בעלי עוצמה ועתירי משאבים יכולים להרשות לעצמם לבלוע ולמזג פינטקים ויש בנקים שמייצרים מוצרים חדשים, כמו אפליקציות וכרטיסי אשראי, אלה מוצלחים ככל שיהיו, מטרתם לקבע את המצב הקיים.
כשאנחנו נותנים יתרון כמו מקדמה של זמן לשחקן אחד או לסקטור שלם – בהכרח השני יפגע. אבל מי שיפגע פה, הם לא רק חברות הפינטק, אלא – האזרחים כולם ומדינת ישראל.
אנחנו בעד תחרות – כזו שמעניקה תנאי פתיחה הוגנים, כזו שמאפשרת לחברות פינטק תחרות אמיתית, ברת קיימא ולטווח ארוך, שתשפר את המערכת הפיננסית שלנו ותעזור לצרכן לשפר את הניהול הפיננסי שלו.
האג'נדה של רשות ניירות ערך כוללת מספר יעדים אסטרטגיים, בראשם קידום חדשנות טכנולוגית והגברת התחרות. לכן, הובלה של תחומי ה API-PSD היא טבעית עבורנו.
הניסיון המוכח שלנו בפיקוח ובאכיפה יגבירו את הסיכוי שחברות הפינטק לא "יוכתמו בסיכוני ציות" אלא יתקבלו כשחקניות לגיטימיות, כל זה לצד עידוד תחרות ופיתוח שוק בקצבי זמן מהירים. סגל הרשות מיומן בהטמעה יעילה של תחומי פיקוח חדשים על גופים קטנים, בינוניים וגדולים, ישראלים ובינלאומיים.
כאמור, בשונה משני הרגולטורים המקבילים לנו, הרשות ממוקדת בצרכן, שקיפות היא לחם חוקינו. הגם שיש לנו היבטי פיקוח יציבותיים מסוימים – אנו ברשות שמים את הצרכן במרכז – ולכן, ממוקדים בצורך בפיתוח השוק.
כדי לייעל את התהליך אנחנו מקימים עבורכן אתר אינטרנט ייעודי שיסביר ויפשט את תהליך הרישוי ויאפשר לכן נגישות מלאה לסגל הרשות.
אנו מאמינים שברגע שתקבלו רישיון, הדרך לפתיחת חשבון בנק בישראל תהיה מהירה – אנחנו נדאג ללוות אתכן ולפתור בעיות – עשינו את זה בעבר עם מפוקחים אחרים וזה יפתור לכם חלק מהבעיות שמקשות עליכן לפעול בישראל.
מעבר לאתגר הראשון – יש לנו אתגר משותף נוסף והוא רכישת אמון הציבור.
על מנת שתוכלו לבסס פעילותכן כאן בישראל ולהציע את השירותים – אנחנו צריכים לבנות בסיס איתן שעליו יוכל להישען אמון הציבור.
אמון הציבור הוא נכס בסיסי וחיוני להצלחת המהלך, כדי לזכות בו נצטרך לעבוד קשה – ביחד.
עולם השירותים הפיננסיים צפוי לשנות את אופן צריכת השירותים על ידי הציבור. זה השלב הראשון.
השלב הבא הוא חזון ה-OPEN FINANCE. עולם חדש בו כל אחד ואחת יבחרו את השירותים הפיננסיים כמוצרים נפרדים – ופריקים ולא כמקשה אחת, במקום אחד.
לשם העולם צועד בצעדי ענק ואנחנו מתכוונים, לפחות בכל הקשור למנדט שלנו – לגשר ולצמצם פערים כדי לאפשר לציבור שירותים מותאמים, נגישים וזולים.
בינתיים, אנו צפויים להודיע בתקופה הקרובה על מפגש שנקיים עם חברות הפינטק ושם נוכל להשיב על כל השאלות ולהסביר מה צפוי לכלול הליך הרישוי.
אנו מקווים שתצטרפו אלינו וביחד נטמיע את הרפורמה המשמעותית ביותר לעשור הקרוב במדינת ישראל.
הדברים נאמרו במסגרת כנס פינטק שערך כלכליסט.