זן הקורונה הקולומביאני בפלורידה - איך קוראים לו ?

הסקירה של הכלכלן הראשי של אקסלנס

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
Image: DreamstimeImage: Dreamstime

אמיר כהנוביץ
30/07/2021

יו"ר הפד, פאואל, המשיך אתמול לחפש סיבות למה לא צריך "להוריד את הרגל מהגז". הוא אומנם הכיר בהתקדמות ההתאוששות הכלכלית אך ציין שהפד מחכה לעוד התקדמות משמעותית. אך אינפלציה היא לא ההתקדמות שהוא מחכה לה, כשבקושי התייחס אליה, אלא בעיקר לשוק העבודה והוא רוצה לראות תעסוקה מלאה לחלוטין.

השאלה אם זני קורונה שממשיכים להתגלגל ולשבש את ענפי הפנאי והתיירות יאפשרו לשוק העבודה בשנים הקרובות להגיע לשלמות כזאת? 
 
זן חדש של קורונה חדר לארה"ב מקולומביה, נפוץ בעיקר בפלורידה (10% ממקרי הקורונה שם). הזן הקולומביאני עדיין לא זכה לאות יוונית משלו ומכונה ע"י ארגון הבריאות העולמי  B.1.621 variant. אולי עוד נשמע עליו... כלומר, התחזיות לאינפלציה וריבית מניחות הרבה הנחות שבירות:
 
לפי ממוצע התחזיות בבלומברג האינפלציה בארה"ב (PCE) תסתכם השנה ב-5.0%, תרד ב-2022 ל-1.5%, בשל איזון מחדש של השוק (כמו במחירי המכוניות המשומשות), וב-2023 תאיץ חזרה ל-2.3%. כאמור, הרבה הנחות חזקות ושבירות עומדות מאוחריהן.
 
בעוד בעולם סימני השאלה סביב תחזיות האינפלציה גדולים מאד, בישראל מתווספות אליהן עשרות הצעות לרפורמות, בחלקן במסגרת חוק ההסדרים, חלקן בחקיקה וחלקן בשינויי רגולציה. לפני יומיים פורסם בתקשורת כי במשרדי האוצר והגנת הסביבה מקודמת הצעה להעלאת מס הבלו על גז טבעי במטרה לצמצם את הזיהום. לפי גורמים בענף החשמל ההצעה עשויה ליקר את התעריף עד 30%, מה שאם יתממש יוסיף למדד המחירים לצרכן השנתי 66 נ"ב ויאט כמובן את המשק. להערכתנו סיכוי (וסיכון) נמוך להתממשות כ"כ משמעותית. הצעה נוספת בישראל שמשכה תשומת לב המשקיעים היא להפסקת הנפקת אג"ח מיועדות לגופים המוסדיים:
 
ההצעה להחליף אג"ח המיועדות לפנסיה במנגנון של "הבטחת תשואה"- בשנת 2020 הממשלה גייסה חוב בהיקף של 266 מיליארד שקל, מתוכם כ-26 מיליארד שקל באמצעות אג"ח מיועדות (לקרנות פנסיה וחברות ביטוח). מדובר על כ-10% מכלל החוב המונפק (בשנים שגרתיות המשקל של המיועדות משמעותי יותר). הפסקת הנפקת ה"מיועדות" צפוי להוביל את הממשלה להנפיק נתח גדול יותר של חוב בשוק הסחיר. אך לא צפויות להיות לכך השפעות מהותיות מבחינת התמחור מכיוון שהשוק מספיק נזיל כדי להתמודד עם סטיה כזאת בהנפקות ובמיוחד כשהמוסדיים יקנו לפחות בחלק מהכסף שיתפנה מהמיועדות החדשות אג"ח סחירות (לא מדובר בהחלפה של המיועדות שכבר קיימות). עם זאת, המהלך עשוי להעלות סוגיות רבות, כמו בנוגע לאופן הצגת התשואות לעמיתים והתמריץ של מנהלי ההשקעות לקחת סיכון, לאור ביטוח התשואה הממשלתי המוצע, וכן סימני שאלה ביחס לסיכון שלוקחת על עצמה המדינה בהתחייבות תשואה כזאת. יהיה מעניין לראות איך סוכנויות הדירוג יתייחסו להשפעה המעורבת של ירידה בעלויות המימון מצד אחד ועליה בסיכון מצד שני.
 
חדשות מרגיעות מסין, הרגולטור לניירות ערך במדינה קיים אתמול פגישה עם בכירי הבנקאים עם המסר שמדיניות "חינוך" החברות יהיה ממוקד מאד ולא נועד לפגוע בכל התעשיות, מהלך שלבינתיים הצליח לעצור שם את מרחץ הדמים. עוד חדשות טובות ממשיכות להגיע מדו"חות החברות בארה"ב לרבעון השני, כשלפי נתוני בלומברג 87% מהפרסומים עד כה הפתיעו את התחזיות לטובה, רמת שיא, אך זה מתחיל להיות לא מספיק:
 
אתמול פרסמו את דו"חותיהן כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, שהמשיכו את רצף ההפתעות החיוביות, ועדיין המשקיעים לא התרשמו - המניות של אפל ומיקרוסופט הגיבו בירידה לתוצאות החזקות. האם מדובר באינדיקציה שהמשקיעים העלו לאחרונה יותר מדי את הציפיות ומכאן יהיה קל יותר להתאכזב?
 
היום יפורסמו בארה"ב נתוני התמ"ג לרבעון השני כשלפי התחזיות התרחבו בשיעור שנתי של 8.5%, כשהובילה אותם עליה של 10.5% בצריכה הפרטית, שיא שממנו הקצב צפוי כעת ללכת ולהאט. שני סקרי צרכנים אחרונים, של הקונפרנס בורד ושל אונ' מישיגן, תיארו בהקשר הזה כיוונים שונים, הראשון להמשך האצה והשני להאטה. זה של מישיגן נחשב אמין יותר, כשהוא מתמקד בשאלות לגבי מצבם הפיננסי של הצרכנים ואילו זה של הקונפרנס בורד מתמקד במצב שוק העבודה, שהם לרוב אינדיקטור בפיגור.