חברי פורום, בכירי עו״ד, צילום: ניב קנטור
אדם כהן
13/10/2021
במהלך הקורונה ראינו ירידה במספר מקרי ההטרדות המיניות במקומות עבודה, ועכשיו כשמצב התחלואה התייצב והעובדים חוזרים למשרדים- אנו רואים שוב מגמת עליה דרסטית״.
סמנכ״לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט, אפרת שגב, קרדיט: ניב קנטור
במלון רויאל ביץ׳ בתל אביב נערך פורום Duns 100 השנתי של בכירי המשפט בתחום דיני המשפחה, בהנחיית דורון הרמן.
במסגרת הפורום עסקו ודנו בכירי הענף בנושאים שעל סדר היום המקצועי ביניהם: מהן פסקי הדין המשמעותיים של שנת הקורונה וההשלכות ל-2021 , הרחבת חובת השימוע, התעמרות במקום העבודה בין עובד לעובד, האם המעסיק יכול לשנות את תנאי ההעסקה לאחר החזרה מחל"ת, מחאת המתמחים, טירוף הגיוסים ומעבר העובדים בין עבודות ומשרדים גדולים ונושאים רבים נוספים.
עו״ד גלית גולן-רתם, מ. פירון ושות׳ על מחאת המתמחים והליכי השימוע בפיטורים: ״יש אהבה ותמיכה מקיר לקיר במתמחים המוחים על שעות עבודתם אבל כשאני מסתכלת על האירוע זה בעולם המשפט יש פה אירוע מאוד מסוכן. באה קבוצה של עובדים במצוקה שלא מסכימה לתנאי העבודה שהארגון שלה הציב. בתי הדין קוראים לזה כמו בעבר שביתה המונית ולא פיטורים אמתיים. בית הדין לעבודה צריך לעצור את הפרץ הזה שיכול להפוך ללגיטימי בעוד מקומות עבודה ולהשפיע על חיי היומיום שלנו״.
עו״ד שבי מיכאלי, ליפא מאיר ושות׳, על חובת השימוע בפיטורים: ״הבעיה היא שיש חובת שימוע מאוד רחבה למעסיק וצריך לעצור ולחשוב איך לאזן את זה ולכן, השאלה צריכה להיות גם איך מצמצמים את חובת השימוע למעסיק. חובת השימוע נהייתה קרקס בבתי הדין כאשר כל עובד משתמש בזה כקלף מול המעסיקים. אם מעסיק רוצה לסיים בתום לב את עבודתו של השכיר לא צריך לתת מאה אלף הסברים למה זה לא בסדר. צריכה להיות מידה של סבירות. בתי הדין מותחים את זה לממדים של אבסורד ולא יוצאת מזה תועלת ממשית״.
עו"ד אורלי ג'רבי, ראשת מחלקת דיני עבודה במשרד הרצוג פוקס נאמן: ״בתקופת הקורונה ההשפעה של דיני עבודה על ההתנהלות היומיומית הייתה מדהימה. תרם לכך גם המחוקק שבעצם לא הסדיר את ההתנהלות במקומות העבודה כפי שהסדיר בתחומים רבים אחרים, כמו באיצטדיונים, מסעדות ועוד. כתוצאה מכך, אנחנו כעורכי דין נטלנו את ההובלה ונתנו חוות דעת עקרוניות בנושא, תוך שבתחילת הדרך היו לא מעט התלבטויות. בתי הדין לעבודה אכן אישרו כללים אלה בשורה של פסיקות. מה שהפך את הדברים למורכבים יותר הוא שישראל היתה הראשונה בעולם בתחום זה. בתחילת הדרך, לקוחות בינלאומיים היו פונים אלינו בשאלות ללמוד איך להתנהל במדינות אחרות. אבל כעת המצב השתנה. מדינות רבות הסדירו בחקיקה את נושא החיסונים בקשר עם מקומות עבודה ואני מרגישה שנשארנו קצת מאחור ואני מקווה שנחזור להוביל״.
עו״ד גלית גולן-רתם, מ. פירון ושות׳ על מחאת המתמחים והליכי השימוע בפיטורים: ״הליכי שימוע היום הפכו היום מאוד מורכבים. כאשר את מבצע צעד משמעותי בחייו של העובד, צריך לתת לו את הטעמים ולהסביר מה המניעים ומדוע התקבלו החלטות כפי שהן. אני חושבת שאין ברירה אלא לבצע את השימוע כהלכתו וחייבים להיות הוגנים כלפי העובדים כשהם שלא התקבלו במקרה ההחלטות באופן שרירותי. רוב העסקים היום כבר יישרו קו בנושא הזה ומכירים את כל הפרוצדורות וההליכים. אני חושבת שמלבד העובדה שזו טרחה גדולה למעסיקים זהו הליך נכון שבית הדין השריש שמיטיב עם העובדים עצמם״.
עו״ד טל קרת, תדמור לוי ושות׳ על החקיקה בנושא התו הירוק: ״החקיקה שהתחילה בנושא התו הירוק לא הסדירה את הסוגיה בצורה ממשית. היא לא נגעה בשאלה מה קורה למי שלא מוכן לעמוד בתנאי התו ומסרב אליו. בפסיקה שיש כיום אנחנו רואים קרקע לא בטוחה וכן כל הפסיקות שניתנו הן זמניות. יש הצעת חוק של עובד שמסרב להציג תו ירוק יחשב כמתפטר אבל כרגע אין משהו קונקרטי באופק״.
עו״ד נטע ברומר על טירוף הגיוסים בהייטק: ״אחת התופעות שצצו אחרי משבר הקורונה היא המלחמה בין החברות הגדולות על העובדים. עובדים עוברים בין חברות בלי ייחוס חשיבות לחוזים שלהם ומכאן נוצר כאוס. יכול להיות שמה שהכרנו עד מרץ 2020 לא בהכרח נכון וצריך שיתקיים. גם במובן של הגברת התחרות בין מקומות העבודה והעובדים אנחנו הפסקנו להיות עורכי דין קלאסיים והפכנו לסוג של מנהלי משברים במובן הזה. יחד עם זאת חלק ממה שנשאר אתנו זו היכולת לקחת פסיקה קיימת ולפרש אותה על מחוזות חדשים שניצבים בפנינו. מעסיקים במובן הזה צריכים להפוך להיות סוג של מחנכים, לעמוד על חוזי העבודה ולמנוע את המלחמות האלה בין החברות״.
עו"ד שי תקן, שותף וראש מחלקת יחסי עבודה, פישר (.FBC & Co): "בהתייחס להשלכות משבר הקורונה על יחסי העבודה הקיבוציים בישראל, לא היו שנה וחצי כה רגועות כמו בתקופה האחרונה. מסתבר שבעת משבר גם יחסי העבודה נכנסים לתרדמת - הגישה הכללית, שארגוני העובדים ונציגיהם היו שותפים מלאים ואקטיביים לה, הייתה לבצע בשיתוף פעולה והידברות את ההתאמות והשינויים הנדרשים לאור המשבר והשלכותיו, במינימום עימותים, ותוך דגש על שמירה על הקיים. אבל לכל שבת יש מוצאי שבת - יש הרבה מאוד סכסוכי עבודה קיבוציים שהושמו בצד או תוטאו מתחת לשטיח ואני מניח שביום שאחרי הקורונה נפגוש ביתר שאת סכסוכי עבודה האלו".
עו״ד טל עינת בן אריה, ש. פרידמן ושות׳ על מעורבות התקשורת בתיקים וההטרדות המיניות במקומות העבודה שהרימו ראשן מחדש: ״המעסיק נמצא בסופו של יום במרכז ההאשמות בכל הזירות שמסביב. התקשורת נכנסה לזה חזק מאוד כאשר יש מקרים כשכל הפרטים כבר בחוץ- בפייסבוק, בחדשות ולא נעשה כאן משפט הוגן. אני מוצאת יותר ויותר שהמעסיק נמצא בזירות שקשה תלונות אנונימיות, אין חומר ראיות מסודר. אנחנו נאלצים להשליך את זה על בתי הדין לעבודה מנסים לעבוד באיזשהו איזון. אם רוצים להגיע לענישה הולמת. במהלך הקורונה ראינו ירידה במספר מקרי ההטרדות המיניות במקומות עבודה, ועכשיו כשמצב התחלואה התייצב והעובדים חוזרים למשרדים- אנו רואים שוב מגמת עליה דרסטית ״.
עו״ד שירה להט, יגאל ארנון ושות׳ על מעורבות התקשורת בתיקים: ״כל המעורבות של התקשורת בתיקים יוצרת במקרים מסוימים שיימינג למעסיקים. אנחנו לא יכולים לנהל את התיקים בדיסקרטיות כפי שדורש החוק. כל פרטי המקרים החל מהעדויות וההאשמות יוצאים לתקשורת ומפורסמים בכל מקום. המעסיקים צריכים להיות ערים לתופעה הזו״.
עו״ד הלית שמחוני על הקרב על העובדים בין החברות הגדולות: ״מי שצריך להיות המחנך לעובדים שרצים ממקום למקום זה בית הדין לעבודה. העובדים לא מפחדים לאבד את מקום העבודה שלהם וזה מגיע גם מהפער בין עולם העבודה החדש לבין הפסיקה המקורית של בית הדין התעסוקתי בנושא הזה. היום אין כיבוד של מקום העבודה ולכן מרגישים בנוח לעבור בין מקומות בלי לחשוב יותר מדי״.
עו״ד טל קרת, תדמור לוי ושות׳ על יכולות החברות לשמר את עובדיהם והכשרת עובדים חדשים לתחומים המבוקשים: ״הדור של היום עובר בין מקומות עבודה ומשרדים ולו על הדקויות הקטנות ביותר בתנאים. מעסיקים יצליחו להתמודד עם התנודות האלו ואם יצטרכו יעשו את החושבים איך לשמר את העובדים הטובים אצלם. התשובה היא לא במערך המשפטי אלא אצל החברות בתוך הבית״.
״היום אי אפשר לגייס עובדים. המדינה צריכה להכשיר הרבה יותר אנשים ולתת את האופציה לה להיכנס בצורה קלה יותר לשוק העבודה בעבודות המבוקשות. נוכל ככה למנוע את התחרות הבלתי אפשרית שנוצרה היום וליצור מצב שהעובדים נשארים יותר סטטיים בחברות שלהם״.
עו״ד אשר אביטן על חובת השימוע של המעסיקים: ״צריך שתהיה דיפרנציאליות בין המעסיקים ואופי השימועים. בתי הדין מנסים ללכת בין הטיפות ולהתייחס לכל מקרה לכשעצמו. אני לא מאמין בצמצום חובת שימוע אלא בהבהרתה והתאמתה לכל גוף באופן אישי. אחד מהדברים החשובים ביותר הוא ייעוץ למעסיקים על סמך היכרות אישית גם של המקרה עצמו״.
מבין המשתתפים בפורום:
אורלי ג'רבי, ראש מחלקת דיני עבודה, הרצוג פוקס נאמן, אנה בלאו, שותפה מייסדת, בלאו, אהרון-מועלם ושות', אשר אביטן, מנהל מייסד, אשר אביטן ושות' - משרד עו"ד, אשר חלד, שותף וראש מחלקת דיני עבודה , ש. הורוביץ ושות' בני כהן, שותף מייסד, בנימין (בני) מ. כהן ושות', משרד עורכי דין, גלית גולן-רתם, שותפה במחלקת דיני עבודה, מ. פירון ושות', הדס רקח-דביר, ראש מחלקת דיני עבודה , שבלת ושות', הלית שמחוני, ראש מחלקת דיני עבודה, AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', טל עינת –בן אריה, שותפה מנהלת את מחלקת דיני עבודה, ש. פרידמן ושות', טל קרת, מנהלת מחלקת דיני עבודה, תדמור לוי ושות', מיכל זהר-נישטיין, שותפה במחלקת דיני עבודה, נשיץ ברנדס אמיר מרים קליינברגר – אתר, ראש מחלקת דיני עבודה , ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', נטע ברומברג, ראש מחלקת דיני עבודה , ברנע ג'פה לנדה ושות', סיגל פעיל, מייסדת,סיגל פעיל ושות', עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן, גולדפרב זליגמן ושות', עידן פפר, עו"ד מחלקת דיני עבודה , גרוס ושות', עינת כרמי ברק, שותפה ראש מחלקת דיני עבודה, סלומון ליפשיץ ושות', עמית גרוס, שותף מייסד, דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', קליה קליין, שותפה בכירה וראשת מחלקת דיני עבודה , פרל כהן צדק לצר ברץ, רמי לנדא, ראש תחום דיני עבודה , מיתר | עורכי דין, רפי הולין, שותף מייסד, הולין-הדס, עורכי דין, שבי (שבתאי) מיכאלי שותף ראש מחלקת דיני עבודה, ליפא מאיר ושות', שי תקן, שותף וראש מחלקת יחסי עבודה, פישר (.FBC & Co), שירה להט , שותפה מומחית לדיני עבודה, יגאל ארנון ושות' עורכי דין.
