Photo 139317062 Dollar © motortion Dreamstime.com
משה שלום
13/12/2021
אי אפשר לומר שלא היה ניתן לחזות זאת מראש. למעשה, מי שעוקב אחרי הנעשה בשווקים, במסגרת דפי המגזין שלנו, ודפי האתר של פאנדר, כבר ידע את שאנו חוזים בו כרגע: איום מחדש על האזור הנמוך במחיר הדולר המקומי. לפני שנראה את התצוגה הגראפית הטכנית של המצב, אני רוצה להעלות כאן כמה מחשבות נוגות בנושא.
ראשית, מפגן פקידי בנק ישראל, בתחתית סביב 3.04, כנראה לא הרתיע מספיק. איך ידענו זאת אז? פשוט מאוד: כאשר הדולר המקומי עדיין התנהל בניגוד למגמה הכללית שלו בעולם (כאן שלילה ושם חיוב) אנו יודעים שאין מספיק שכנוע עצמי לשחקנים הלא ממשלתיים לבוא ולקחת את השרביט מידי קובעי המדיניות המוניטאריים שלנו.
שנית, כל הגורמים לצרה הזו ממשיכים להתקיים: הביקוש לשקלים פשוט גדול מההיצע הטבעי של דולרים בשוק המט"ח הישראלי. לכן, מהותית, חייב להיות תהליך התערבות אסטרטגי, מתמשך, ובעיקר משכנע ומרתיע. וזה עולה המון כסף, בדמות רזרבות דולריות, שעבר מזמן את ה-200 מיליארד.
כאן הבעיה: לספקולנטים הגדולים ברורה הדילמה הפוליטית של הבנק המרכזי כאשר הוא מוגבל יותר ויותר בלקיחת עמדה אסרטיבית של קניית דולרים לאותן רזרבות. הוא יכול לעשות זאת נקודתית, כמו סביב 3.04, אבל השוק יכתיב את ההמשך דרומה, בזמנו החופשי, והבלתי נמנע. מה כל זה אומר לנו? כישראלים?
התשובה היא, כמובן, מעורבת ולא פשוטה. כצרכנים של מוצרים הצמודים לדולר (ייבוא, חופשות, וכו...) אנו שמחים בשקל חזק, החוסך לנו קצת מזומנים בצריכה שלנו. אבל, כאשר באים ושקלים את הצד היותר כללי של הדברים, ודואגים קצת לייצוא (המהווה את אחד ממנועי הצמיחה החשובים של המדינה) המצב מתהפך.
ייצוא מקרטע, הוא בעיה של מקומות עבודה עם משכורת גבוהה, הכנסות של מיסוי לצרכים הציבוריים, ירידה בחלק מנתוני המקרו שלנו מול העולם, וכך עלייה קלה בעלות הכסף שאנו מגייסים וכו... בקיצור: לא טוב. הבה נראה מה קרוה בשוק כרגע, על ידי גרף יומי של הדולר-שקל (בעזרת אתר Investing.com):
אחרי כל מה שנעשה ונאמר, הדולר במקומותינו עדיין מתחת לקו המגמה הכללי היורד (1) הקובע את הכיוון האסטרטגי שלו. וזה כל מה שצריכים לדעת החזקים בשוק הלא הנזיל הזה. שנית, וזה אפילו יותר חשוב מהנקודה הקודמת: מה שהיה תמיכה (3.20-3.18) הפך להיות עכשיו התנגדות קשה. וזו התנהלות קלאסית של נכס שלילי.
כאשר מעוניינים לשנות "אווירה" ולהוכיח יכולת חיובית, הדבר הראשון שעושים הוא לפרוץ התנגדויות שהיו פעם תמיכה כדי להוכיח שאין שם כבר פקודות ישנות שמחכות להיות ממולאות על ידי אנשים שרוצים לצאת שם ב"Breakeven".
שלישית, אחרי ניסיון שני, נמוך יותר, של פריצה סביב 3.18, המחיר יורד עכשיו בקצב מדהים ואסרטיבי במיוחד, לכיוון היעד הברור של התחתית הקודמת. לא משהו "הססני" שהיה מראה על פחד אצל השורטיסטים אלא תצוגה של כושר החלטה ובטחון עצמי גבוה. האם יש אפשרות עקרונית לדולר-שקל להתנהל אחרת? בוודאי. אבל כבר מוכח אינסוף פעמים שהפתרון לבעיה, אם היא מוגדרת כזו בכלל אצל הממשל (ואולי לא...) לא נמצא במלחמה מול האיזון שבין הביקוש וההיצע שבשוק. הוא חייב לבוא בצורה מקורית אחרת. הרבה הצלחה לכולם!
ראשית, מפגן פקידי בנק ישראל, בתחתית סביב 3.04, כנראה לא הרתיע מספיק. איך ידענו זאת אז? פשוט מאוד: כאשר הדולר המקומי עדיין התנהל בניגוד למגמה הכללית שלו בעולם (כאן שלילה ושם חיוב) אנו יודעים שאין מספיק שכנוע עצמי לשחקנים הלא ממשלתיים לבוא ולקחת את השרביט מידי קובעי המדיניות המוניטאריים שלנו.
שנית, כל הגורמים לצרה הזו ממשיכים להתקיים: הביקוש לשקלים פשוט גדול מההיצע הטבעי של דולרים בשוק המט"ח הישראלי. לכן, מהותית, חייב להיות תהליך התערבות אסטרטגי, מתמשך, ובעיקר משכנע ומרתיע. וזה עולה המון כסף, בדמות רזרבות דולריות, שעבר מזמן את ה-200 מיליארד.
כאן הבעיה: לספקולנטים הגדולים ברורה הדילמה הפוליטית של הבנק המרכזי כאשר הוא מוגבל יותר ויותר בלקיחת עמדה אסרטיבית של קניית דולרים לאותן רזרבות. הוא יכול לעשות זאת נקודתית, כמו סביב 3.04, אבל השוק יכתיב את ההמשך דרומה, בזמנו החופשי, והבלתי נמנע. מה כל זה אומר לנו? כישראלים?
התשובה היא, כמובן, מעורבת ולא פשוטה. כצרכנים של מוצרים הצמודים לדולר (ייבוא, חופשות, וכו...) אנו שמחים בשקל חזק, החוסך לנו קצת מזומנים בצריכה שלנו. אבל, כאשר באים ושקלים את הצד היותר כללי של הדברים, ודואגים קצת לייצוא (המהווה את אחד ממנועי הצמיחה החשובים של המדינה) המצב מתהפך.
ייצוא מקרטע, הוא בעיה של מקומות עבודה עם משכורת גבוהה, הכנסות של מיסוי לצרכים הציבוריים, ירידה בחלק מנתוני המקרו שלנו מול העולם, וכך עלייה קלה בעלות הכסף שאנו מגייסים וכו... בקיצור: לא טוב. הבה נראה מה קרוה בשוק כרגע, על ידי גרף יומי של הדולר-שקל (בעזרת אתר Investing.com):
אחרי כל מה שנעשה ונאמר, הדולר במקומותינו עדיין מתחת לקו המגמה הכללי היורד (1) הקובע את הכיוון האסטרטגי שלו. וזה כל מה שצריכים לדעת החזקים בשוק הלא הנזיל הזה. שנית, וזה אפילו יותר חשוב מהנקודה הקודמת: מה שהיה תמיכה (3.20-3.18) הפך להיות עכשיו התנגדות קשה. וזו התנהלות קלאסית של נכס שלילי.
כאשר מעוניינים לשנות "אווירה" ולהוכיח יכולת חיובית, הדבר הראשון שעושים הוא לפרוץ התנגדויות שהיו פעם תמיכה כדי להוכיח שאין שם כבר פקודות ישנות שמחכות להיות ממולאות על ידי אנשים שרוצים לצאת שם ב"Breakeven".
שלישית, אחרי ניסיון שני, נמוך יותר, של פריצה סביב 3.18, המחיר יורד עכשיו בקצב מדהים ואסרטיבי במיוחד, לכיוון היעד הברור של התחתית הקודמת. לא משהו "הססני" שהיה מראה על פחד אצל השורטיסטים אלא תצוגה של כושר החלטה ובטחון עצמי גבוה. האם יש אפשרות עקרונית לדולר-שקל להתנהל אחרת? בוודאי. אבל כבר מוכח אינסוף פעמים שהפתרון לבעיה, אם היא מוגדרת כזו בכלל אצל הממשל (ואולי לא...) לא נמצא במלחמה מול האיזון שבין הביקוש וההיצע שבשוק. הוא חייב לבוא בצורה מקורית אחרת. הרבה הצלחה לכולם!
