פנסיה תקציבית לשכירים מיוחדים - יש דבר כזה ? כן

תיקון 190 מאפשר ל"שכירים בעלי שליטה" למשוך "פנסיה תקציבית" מהחברה בה עבדו - מה משמעות התיקון? פנסיה תקציבית לבעלי שליטה - פתרון אמיתי או אשליה?

 

 
יוליה לוי, בעלים ומנכ״לית חברת פיינאלייוליה לוי, בעלים ומנכ״לית חברת פיינאלי
 

יוליה לוי, בעלים ומנכ״לית חברת פיינאלי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
01/02/2022

במשך שנים רשויות המס דגלו במדיניות שיצרה אפליה ביחס לשכירים רגילים ולרעתם של כמה עשרות אלפי שכירים בעלי שליטה בחברות ובני משפחתם. להבדיל ממה שרבים חושבים, הם לא תמיד האוכלוסייה המבוססת שלא צריכה את הפנסיות במועד הפרישה. להם ולבני משפחתם, הכוללים בני זוג, אחים, הורים, סבים, ילדים, וילדים של בני הזוג, ובן-זוגם של כל אחד מהנ"ל רשויות המס לא איפשרו להפקיד במשך כל תקופת עבודתם בחברה הפרשות מהשכר לטובת חיסכון פנסיוני.

שנים רבות לחברה הותרה הוצאה רק עבור מרכיב הפיצויים בלבד וגם זה בסכומים זעומים וזה הביא לתוצאה שהיום, עשרות שנים אחרי, בעלי השליטה בחברות שהגיעו לגיל פרישה מצאו את עצמם ללא פנסיה חודשית. לחלקם אמנם יש חסכונות מסוגים שונים ומשונים, אבל פנסיה חודשית יציבה - אין, ולרוב גם החסכונות שישנם לא באמת מספיקים…

בשנת 2012 במסגרת תיקון 190 לפקודת מס הכנסה הוחלט לתקן את העיוות הזה ונקבע, שבעלי שליטה בחברה יוכלו לחסוך לפיצויים או לגמולים, כולל מרכיב ביטוחי לאובדן כושר עבודה וביטוח חיים, בדומה לכמה מיליוני עובד שכירים רגילים במשק. אבל החידוש העיקרי היה שמ-2012 בעלי השליטה יכלו גם למשוך “פנסיה תקציבית” מהחברה שבבעלותם. דהיינו התיקון איפשר לבעלי שליטה לקבל פנסיה חודשית ישירות מהחברה בה עבדו ובכך לדאוג לשמירה על רמת חיים נאותה גם אחרי הפרישה.

משמעות התיקון של "פנסיה תקציבית לבעלי השליטה"

יישום ההוראה מחייב בעלי ובעלות השליטה בחברות לפרוש באופן סופי ומוחלט מהחברה ולסיים את יחסי עובד-מעביד עם החברה (את קיומו של התנאי הזה מס הכנסה בודק בקפידה). הם לא חייבים למכור את המניות בחברות שלהם, הם יכולים להמשיך ולהחזיק במניות של החברה, אך ללא פעילות בחברה וזאת מתוך מטרה למנוע מהם חלוקת ירושה בעודם בחיים, שכן אם היו קובעים שהם חייבים למכור את המניות- הם היו כנראה מעבירים את המניות לילדים במועד הפרישה. נכון שבעבר עמדת רשות המיסים הייתה שונה, אך כיום כבר לא נדרשת מכירת מניות אלא רק הפסקת פעילות מוחלטת.

הפנסיה החודשית שבעלי השליטה מקבלים מהחברה נחשבת לקצבה לכל דבר ועניין, כלומר משלמים עליה מס פירותי לפי מדרגות המס הרגילות של "יגיעה אישית".

כשעומדים בתנאים הפטור שהחוק נותן על קצבה שמשולמת מהמעביד או מקופת גמל, אזי שאפשר לקבל פטור חלקי עד 52% ממס. כמובן שאם בעלי/ות השליטה ימשכו פיצויים פטורים ממס במועד הפרישה, הפטור על הפנסיה החודשית יקטן.

מבחינת החברה המשלמת המשמעות היא שמוציאים לבעל השליטה שפרש תלוש קצבה רגיל (כמו תלוש משכורת) וחלק מהסכום המשולם מוכר כהוצאה. 

איזה חלק? 

החוק קובע שהסכום של הקצבה החודשית הינו:

1.5%* מספר שנות עבודה *שכר הברוטו הממוצע הנומינלי (ולא הריאלי נכון להיום) לאורך כל שנות העבודה של בעל/ת השליטה שפרש/ה.

כך למשל, בעל שליטה שהשתכרבממוצע ב-30,000 ש"ח ברוטו לחודש במשך 25 שנה יהיה זכאי לפנסיה תקציבית מהחברה בסך של 11,250 ש"ח לחודש. בהנחה שזו הקצבה היחידה 4,422 ש"ח הראשונים יהיו פטורים והשאר ימוסו לפי מדרגות מס. אחרי הקיזוז של נקודות הזכות חבות המס תהיה מינימלית כך שמרבית הקצבה תהיה פטורה ממס.

כמובן שהחברה יכולה להחליט שהיא משלמת פנסיה חודשית גבוהה יותר מזאת יוצאת בחישוב אלא שאז החלק העודף ייחשב כהוצאה לא מוכרת לצרכי מס לחברה המשלמת.

על מנת ליהנות מהתיקון, חשוב גם להכין את כל הניירת המתאימה.ראשית, על בעל שליטה לחתום על הסכם פנסיה קציבית עם החברה, ורצוי שהחתימה תתבצע מבעוד מועד ולא במעמד הפרישה עצמו וכמובן שזה ישים רק בתנאי שהעסק ממשיך לפעול כ"עסק חי" בשנים שלאחר הפרישה. שנית, חשוב שתהיה החלטת דירקטוריון שמאשרת כי החברה תמשיך לשלם את הפנסיה של בעל השליטה החל ממועד הפרישה שלו, לכשיגיע, אישור פקיד שומה לתהליך, וכמובן שהנושא הזה צריך לקבל ביטוי גם במאזן החברה, כי מדובר בהתחייבות פיננסית לכל דבר.

חשוב לבחון את ההשלכות של מימוש פנסיה תקציבית לבעלי שליטה מצד החברה ומצד בעל השליטה ואת הכדאיות הכלכלית במהלך שכזה, שכן גם היישום של המהלך יקר לאור העלויות הגבוהות של היועצים השונים שמלווים את התהליך.

על פניו זהו פתרון יצירתי שמטיב עם כל הצדדים- בעל השליטה זוכה לפנסיה חודשית, החברה מקבלת הוצאה מוכרת אז הכל נהדר. אז זהו, שלא בידיוק…

הסכום שבעל השליטה מקבל עלול להיות קטן כי בתקופות הקשות בעלי שליטה לא מושכים משכורות גבוהות, לבעל השליטה אין שום וודאות שהתשלום יימשך, שכן היכולת של החברה לשלם את הפנסיה נשענת על המשך הפעילות של החברה שלא תמיד יש בה גם נכסים מניבים ששומרים על היציבות. אם אין דור המשך בעסק, יכול להיות שבעל השליטה יתקשה להמשיך ולנהל אותה בצורה טובה אחרי הפרישה. 

אם הוא יחליט למכור את המניות לצד ג' אזי שתשלומי הפנסיה החודשיים ייפסקו והכי חשוב, נוצר מצב שבעל השליטה אמור להמשיך ולהתפרנס מהפירות של העץ שהוא עצמו שתל, בתקווה שהעץ ימשיך להניב את הפירות, כי יהיה מי שימשיך להשקות אותו ולחלוק את הפירות עם המייסד ושזה בכלל יספיק.... 

המדינה, קרנות הפנסיה, ביטוח הלאומי וכל שאר רשויות המס מכניסים סוף סוף יד לכיס ודואגים לאותם האנשים שהניעו את כלכלת ישראל עשרות שנים - שילמו מיסים, העסיקו עובדים, פירנסו משפחות, הגדילו את התוצר המקומי הגולמי ופיתחו את הכלכלה.

סיכום של עשור לפנסיה תקציבית לבעלי שליטה

היום, ב-2022, כעשור אחרי הרפורמה - עדיין לא נראה הרבה שינוי בשטח. 

למרות הדימיון בשם -פנסיה תקציבית לבעלי שליטה היא לא "בור ללא תחתית", היא מאפשרת במקרה הטוב לקבל סכומים צנועים, שלא ניתנים להיוון ולמשיכה חד פעמים ובעיקר, היא ממומנת מהכיס של החברה שהוקמה על ידי בעל השליטה. אם בחברה אין מספיק כספים או נכסים מניבים ודור ממשיך שדואג למייסד לרוב, זה לא מביא לתוצאות הרצויות של פרישה מכובדת לבעלי השליטה.

תשלומי הפנסיה התקציבית החודשיים לבעלי שליטה עדיין לא נפוצים כמו שהיינו מצפים לראות, קיימת חוסר מודעות לקיומו של התיקון ובקיאות ביישומו בקרב יועצים פיננסיים ומייצגים רבים ואין נתונים מדוייקים לגבי ההשלכות של התיקון על איכות החיים של בעלי השליטה.

יש כמה מקרים שבהם בעלי שליטה הפעילו את הסעיף ונהנים מפנסיה צנועה או חסכו תשלומי מיסים בתהליכי מיזוגים ורכישות על ידי המרת תשלום חד פעמי על יציאה מהחברה בטפטופים פטורים ממס של פנסיה תקציבית מהחברה, אולם רוב הנהנים הפוטנציאליים מהתיקון לא באמת שיפרו את מצבם בעקבות התיקון

ומהן ההמלצות הפרקטיות לדור החדש ולבעלי השליטה שעוד לא פרשו?

אז טוב לדעת שזה קיים. ניתן לומר שזה יותר טוב מכלום, במיוחד לאור העובדה שבמקרה של פטירה, ניתן להמשיך ולשלם את הקצבה גם לשארים לכל החיים - בני זוג שהתאלמנו יקבלו את הקצבה עד סוף החיים וילדים עד גיל 21.

תפקידו כמה שיותר לפנסיה שלכם - גם אם זה עובר את התקרות וגם כשהתזרים בחברה לחוץ, כי אם לא תדאגו לעצמכם לפנסיה היום, יכול להיות שמחר החברה שלכם לא תוכל לעשות זאת עבורכם.

תמשכו משכורות דרך תלושי משכורת, כי עבודה עם חשבוניות לא מאפשרת את יישום התיקון. פה חשוב לזכור שבגדול על מנת להגיע ל45% פנסיה צריך 30 שנות עבודה בשכר משכורת, אז אם אתם יודעים מהו סכום הפנסיה החודשית שאתם רוצים לקבל, תעשו Reverse Engeneering עד כמה שניתן ותהנו מקצבה חודשית שעונה על הצרכים שלכם.

תשאפו לייצר בחברות שלכם נכסים מניבים שיכניסו כסף כל חודש לחברה ויוכלו לכסות את הפנסיה התקציבים שלכם גם במקרה שהחברה תפסיק לפעול.

תצברו רזרבות של מזומנים - שקל לבן ליום שחור.

תשאפו לגדל דור ממשיך שימשיך לטפח את החברה שנים קדימה, אבל אם זה פחות ישים, אפשר לשקול מכירה לשותפים צעירים יותר או רוכשים פוטנציאליים לפעילות העסקית. במקרה שבו יש נכונות מצד בעל/ת השליטה לכך שחלק מהתמורה א תגיע בסכום אחד אלא בטפטופים בדמות פנסיה תקציבית - זה יכו

תיעזרו במומחי פרישה מנוסים שיידעו לבחון את הנכסים הקיימים שלכם אל מול רמת החיים הרצויה ולתת לכם את ההכוונה ואת היעוץ המקצועי הכי מדויק במטרה לחסוך תשלומי מסים על ידי יצירת תמהיל נכון של קצבת פנסיה תקציבית ומשיכות דיבידנדים מהחברה.

אז יכול להיות שיש כמה בעלי שליטה שזה יכול לעזור להם לשמור על רמת חיים טובה יותר אחרי הפרישה, אבל המסר לדור החדש של בעלי השליטה בחברות הוא "אם אתם מחפשים יד שתסייע לכם בפרישה, חפשו באזור המרפק שלכם".

יוליה לוי, בעלים ומנכ"לית חברת פיינאלי קונטרול פיננסי בע"מ בשיתוף עם רון קשת, C.F.P מומחה לתכנון פרישה