ראיון עם רינה שפיר מנהלת מסחר ומסלקות בבורסה- הנהלת הבורסה מודעת למצב ופועלת לתיקונו. בנוסף פרשנות של כתבנו אלמוג עזר על הבעייתיות שמתגלה בשוק האופציות בחקיה של נתוני המסחר
רינה שפיר- מנהלת מח` מסחר ומסלקות
אדם כהן
27/06/2010
בסקירה רוחבית של שוק האופציות בישראל מצטיירת תמונה ברורה למדי. בקרב אופציות כגון אופציות הדולר/שקל או לחלופין אופציות על המדד המעו"ף, נרשמת פעילות ערה לאורך היממה. האחרונות מהוות אפיק השקעה אלטרנטיבי להשקעה במניות, בדומה לכל שוקי ההון המפותחים בעולם המערבי.
בניגוד לאופציות האמורות, ישנן אופציות בהן המסחר מתנהל על מי מנוחות. אופציות דוגמת האופציה על מדד הבנקים בת"א או אופציית היורו/שקל, אינן מצליחות לחדור מבעד סף ההתעניינות המעשית של המשקיע הישראלי. בלשון אחר, אופציות אלו נכשלות במתן מענה אלטרנטיבי להשקעה לאפיק ממנו נגזרו.
הנהלת הבורסה, מיותר לציין, הייתה ועודנה מודעת למצב החריג. בניסיון לשפרו ולעורר את הציבור להשקיע, הבורסה הנפיקה אופציות על מניות בודדות. האופציות שהונפקו מאז מרץ 2009 עוקבות אחרי מניות- כי"ל, טבע, פועלים ולאומי. למרות צפיית הנהלת הבורסה, גם האופציות הטריות, מתקשות להתרומם. למצב המתואר, ניתן למצוא הנמקות רבות, אך על סיבה אחת קל להצביע והיא נובעת מהשוני המהותי בין שוק המניות בישראל לשאר שווקי המערב.
להלן ראיון שבוצע עם רינה שפיר, סמנכ"לית בכירה ומנהלת מחלקת מסחר ומסלקות, לגבי הנאמר בתחילה ובהמשך הכתבה
אכן, אופציות על מדד המעו"ף מאוד פופולאריות. אולי אף יותר מכך. בכל הנוגע להיקפי המסחר באופציות המעו"ף- בורסת תל אביב נמצאת במקום השישי בעולם כולו. אם נתייחס להצלחה שמלווה את האופציות על הדולר / שקל; שוק ההון בישראל נחשב כאחד היחידים, בה האופציות הללו נסחרות בבורסה ולא ב- OTC ) over the counter) – מעל לדלפק. נתון שהביא את בורסת תל אביב להיות השנייה בעולם בהיקפי מסחר של האופציות על מטבעות.
ומה לגבי אלו שלא מצליחות להמריא?
בעולם כל בורסה מתמחה בסוג מסוים של אופציות. ניתן למצוא כאלו המתמחות בממדים, כאלו המתמחות במניות וכו'. אינני מכירה בורסות שמצליחות להגיע להיקפים גדולים בכל המוצרים.
עד עתה, בניגוד לאופציות שקל/דולר ואופציות מעו"ף, האופציות על מדד הבנקים ושקל/ יורו, עדיין מדשדשות. האופציות על המניות הן סיפור אחר; זהו מוצר ששוק ההון חיכה לו, אך היינו צריכים לגרום לשינוי חקיקה בכדי להשיק אותו. העיתוי לכשעצמו היה בעייתי- ימים ספורים לאחר המשבר.
אז מדוע לא דחיתם את ההשקה?
כאשר משיקים מוצר חדש, קשה לתכנן את העיתוי בהצלחה עם שוק ההון עצמו. בתחילה עשינו שימוש בשני עושי שוק, אך עם הזמן הגענו למסקנה- שאין בכך די. לכן שינינו את התגמול של עושי השוק והפכנו אותו לתחרותי יותר. בעקבות כך, נכנס לאחרונה, עושה שוק שלישי והרביעי כבר בדרכו. בתוך כך היקפי הפעילות על המניות, לא איחרו לגדול כאשר בחודש מאי נרשמה פעילות ערה יותר לעומת החודשים שקדמו לו.
מבחינתנו, שוק האופציות צריך להימדד על ידי שוק ה-"ריטייל" (retail) שלו. כלומר, על אותן עסקאות קטנות שלא נעשות על ידי המוסדיים ונוגעות לשתיים -שלוש אופציות. בשוק זה המספרים גדלים באופן תמידי. התחלנו עם עשרות ביום, בהווה, ניתן כבר לספור 500 עסקאות ליום.
האם תשקלו לשנות מדיניות דיבידנד?
לגבי דיבידנד הסיפור הוא אחר. אנו מבצעים התאמות לדיבידנד, החל משינוי של 0.4% שינוי בהון העצמי של מנייה. זה אחוז וודאות, גבוה הרבה יותר משאר העולם. בארה"ב למשל, בה אופציות על מניות פופולאריות לאין שיעור, החוסר ודאות לגבי הדיבידנד- הוא בולט בצורה גדולה יותר.
טבע מחלקת דיבידנד אחיד בשיעורים נמוכים, כי"ל מחלקת אחת לרבעון ובהתאם לכך אנו מבצעים התאמה ועוד נבצע. הבנקים, אמנם, לא מחלקים עדיין, אך כאשר יחלקו- נבצע את ההתאמה גם כן. לכן הטענה הזו היא למעשה לא רלוונטית.
אלמוג עזר: פרשנות - קללת הדיבידנד דבר ידוע הוא כי, בניגוד למשקיע מן השורה, השקעה באופציה אינה מניבה את הדיבידנד שהמניה מחלקת ביום ה- X (יום חלוקת הדיבידנד). נתון זה אינו מונע מן מחיר המניה לרוב "להתקזז" בגובה הדיבידנד המחולק (1). בישראל, מחמת צעירותו היחסית של שוק ההון, קיים חוסר שקיפות מובהק בכל הקשור לגובה הדיבידנד המחולק על ידי הנהלת החברה הציבורית. הניחוש של גובה דיבידנד הפך מכבר בית חם לספקולציות של משקיעים פרטיים ואנשי מקצוע בישראל. אך בניגוד למשקיעים " המנייתיים" למשקיעי האופציה, נתון זה מהווה מכשול של ממש ולעיתים אף יכול להפוך אמתלה להפסד הוני.
כל תנועה בלתי מתוכננת של מחיר המניה יכולה לגרום לתנועה עמוקה ורחבה הרבה ביותר באופציית המניה. בתוך כך, אפשר להבין מדוע משקיעי האופציה, שכאמור, נמצאים בהמונם בשוק המט"ח הדולרי, מדירים רגליהם משוק האופציה- על המנייה הבודדה. צמצום מס' העסקאות והקטנת מחזורי המסחר של אופציית המניה עם התקצרות הזמן, בין מועד המסחר עם מועד חלוקת הדיבידנד,יכול להוות עוד הוכחה לטענתי.
כדאי לציין, למרות דעתה של שפיר, בשוקי הון מפותחים וותיקים יותר מהשוק בישראל, מודעים היטב להשפעה שיש לדיבידנד על האופציה והחברות עצמן פועלות בהתאם. עם הניסיון הנרכש בשווקים אלו, התקבע הנוהל המסודר של תזרים דיבידנד קבוע, המחולק למשקיעי המנייה, או לפחות הכרזה על שינויו חצי שנה לפני יום החלוקה.
כל מאמצי הבורסה ליישר את ההדורים בנושא, עד כה, לא נשו פרי. ההנהלה התחייבה כי תאזן אוטומטית את מחיר המניה בהתאם לדיבידנד (ראה נספח 1), כל עוד הדיבידנד עולה על 0.4%. הבעיה היא שהחלטה זו לא רכשה עדיין את אמון המשקיעים ואלה בתורם טוענים כי 0.4%, לכשעצמו, הוא אחוז גבוה בכדי לקרב אותם אל ההשקעה.
מה שלא הולך בכוח- ילך ביותר כוח
הכשל מונע משוק האופציות בפרט ומשוק ההון בכלל להמשיך והתקדם הלאה. למרות הסופרלטיבים שמורעפים על שוק ההון וכלכלת ישראל לאחרונה, בנקל ניתן למצוא עוד נקודות של חוסר איזון במערכת המסחר הישראלית. לכן אם קברניטי שוק ההון הישראלי מבקשים לנווט את ספינתם לחופים מקצועיים יותר- על שני הגופים החזקים בשוק ההון: הרשות לני"ע והנהלת הבורסה להתאחד. אלו בתורם ידרשו בקול אחד אל דירקטוריון החברה הציבורית- אזנו את תזרים הדיבידנד בחברתכם!
על הקריאה להיות מושמעת כלפי כל הארבע (בטבע המצב חמור פחות, כנראה בשל מצבה הדואלי) באותו הטון. למרות שאכיפה היא לא תמיד הפתרון, הדרישה יכולה להינתן כבסיס להמשך הנפקה עתידית של אופציית החברה, או לחלופין תנאי מקדים כלפי חברות חדשות לפעולה זו.
שוק האופציות בישראל מורכב ברובו ממשקיעים מקומיים. הדרך המהירה והנוחה ביותר למשוך את הזרים- הרגילים לתנאים אלו מן "הבית", הוא לחייב את השוק המקומי לנהוג כמו אחיו מעבר לים.
מעז יצא מתוק. דווקא בעיה מסוימת שנגלתה בשוק האופציות, יכולה להפוך לפתרון שיצעיד את שוק ההון- צעד אחד גדול- קדימה.
(1) אם מחיר המניה, ביום ההנפקה, היה 100 אגורות והדיבידנד המחולק היה 10 אג'- ביום החלוקה, מחיר המניה יהיה 90 (100-10=90) וכו'.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
