בסקירה הקודמת על שוקי המניות בחו"ל ובארץ, שיבחתי את התנועה הקלאסית שעל פיה התנהל המדד האמריקאי. אחרי הירידה הגדולה מ-4800, ועד סביבת 4300, ראינו חזרה יפה מעלה עד הגעת המדד לקו המגמה התוחם של הירידה ושאלנו עצמנו: האם לפנינו מעבר ופריצה מעלה, או, היסוס וחזרה מטה? האמת היא, שכמו כולם, נטיתי, וקיוויתי בלב, שאנו נראה התגברות על אזור 4570 כהוכחה שחזרנו לימים הטובים. מדוע? כי האלטרנטיבה קשה מנשוא, ואנחנו אף פעם לא מקווים לרע. דע עקא שהשוק לא כל כך סיפק את תאוותנו החיובית.
במקום פריצה מחדשת נעורים, ולחיים ורודות של ימי נזילות עליזים וחופשיים, הוגש לנו מגש עבש של פסגה כפולה. תבנית היפוך שממש לא מגיעה במקומה ההגיוני והרצוי. הייתי אומר שהאלמנט הקלאסי של תנועת המחיר קצת נשבר כאן מבחינתי ואני חושש שאני כבר לא רואה כאן ספרור גלים או תבנית ארוכת טווח כדבר דבור על אופניו. ואחרי שאמרנו כל זאת, מהזווית הטכנית שעליה עוד נרחיב מטה, יש לקחת בחשבון שהיו אלו שבועיים מלאים באירועים, ובמעשים, משבשי חיוביות. לפני שנמשיך לגורמים החשודים, אציין שרקע שלילי נוסף למדד המוצג היא התנהלות הנסדק, שבו ראינו כבר סממן בעייתי, בדמות "
Death Cross", דהיינו חציה מטה של הממוצע 200 יום (המציין את המגמה ארוכת הטווח) על ידי הממוצע 50 יום (המביע את הטווח הבינוני). אבל נחזור לשוק הרחב...
נתחיל בכלכלה: אחרי שביום רביעי ראינו סימנים מובהקים של צמיחה ושגשוג במשק האמריקאי, בדמות המכירות הקמעוניות, התפוקה התעשייתית, והיעילות של אמצעי הייצור (
Capacity Utilization) הגיע יום חמישי האחרון ונחת עלינו שלא לטובת האווירה התומכת: תוצאות לא נעימות של אחד מאזורי הייצור-שירותים החשובים באומה (פילדלפיה), ובמיוחד עלייה בדרישות האבטלה, וירידה בהתחלות הבנייה. שני גורמים אלו היו לצבת של כאבי בטן עבור המשקיעים.
מה פתאום עלייה באבטלה עכשיו? כאשר אנו רק בתחילתו של השיקום מהקורונה הארורה? האם לפנינו סימנים ראשונים של סטגפלציה? המשלבת מיתון ואינפלציה? ואיך יש פחות התחלות בנייה כאשר הדרישה לנדל"ן כה גבוהה למגורים והשקעה (המשכנתאות עדיין באזור הנמוך מאוד של הריביות)? האם בחוגים החושבים התקבע מעין חיזוק לאותו חשש מפני הסטגפלציה האימתנית?
ומכאן נמשיך לגיאו-פוליטיקה: מגפיים רוסיות בגבולה של אוקראינה... ואיומים מכל הצדדים על מלחמה קרובה... עד כדי כך מאיימים שאפילו ממשלת אוקראינה ביקשה יפה מהצד האמריקאי להפסיק להתיז דלק על המדורה המפחידה הזו... עד כתיבת שורות אלו החרבות עדיין מחוץ לנדנן ומלחמת המדיה והתעמולה הדו-צדדית ממשיכה להתקיים. וכאשר הנשיא של האומה החזקה בעולם (ביידן) אומר ש"אנו חושבים שרוסיה תתקוף" מי אנו שנטיל דופי במשקיעים הנמנעים מלהכניס מכספם לקלחת סיכונים חדשה. למעשה, אם נאמר את האמת, עלינו לשבח את אומץ ליבם של אלו האחרונים על כך שאזור ה-4200 לא נשבר עדיין מהשילוב הקטלני של חדשות רעות כלכליות ומלחמתיות אירופית, בו-זמנית.
ומה אתנו? כרגיל, ארץ אוץ של קסמים והפתעות! מה שנראה שם כהתייצבות זמנית למחשבה על הסכנות והרעות, נראה כאן כאישור חיובי לכיוון שיאים חדשים. לא מאמינים? ראו את הגרף היומי מטה ותבינו את כוונתי. יש להניח שנתוני המקרו הישראליים, הטובים מבין מדינות ה-
OECD כנראה, היו כמשפיעים על התחושה החיובית המתבטאת בשוק המניות שלנו. כמו כן, סיומו הקרוב של גל האומיקרון יכול להיות גורם נוסף. אבל, עדיין, על בסיס הקורלציה הטבעית, היינו כחולמים במבטנו על ביצועי היתר בין הבורסה שלנו וזו שלהם, שם, מעבר לים.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
S&P500
למרות שלפנינו השוק הנזיל והסחיר ביותר בעולם, הוא מתנהל כאילו היה אחד מהשווקים הפחות חשובים והפחות סחירים בתבל. מדוע? כי מאז תחילת חודש פברואר השנה מתקיים כאן מה שקרוי "תנועה מלוכלכת". זו לשון גסה יותר למושג הדשדוש אבל לא בדיוק. בדרך כלל, בדשדוש רגיל אנו יכולים להבחין די בקלות בתבנית קיום או התכנסות: מלבן, משולש, דגל, יתד, וכו... כאן, אין דבר וחצי דבר מכל זה.
אמנם ראינו תבנית של פסגה כפולה סביב 4600 אבל זו אינה תבנית דשדוש אלא היפוך! שאחריה אנו מצפים להמשך אסרטיבי מטה. ומה קיבלנו,
Touch And Go מעל 4360. פשוט מעצבן ובמיוחד כואב מאוד לכיסיהם של משקיעי וסוחרי המומנטום. כמו תמיד, אנו לא כאן לשפוט אלא רק לציין ולהצביע. ולכן, ניתן לומר על מה שקורה בשוק האמריקאי שהוא פשוט "לא יודע מה לעשות", וזאת, בצורה הרבה יותר מובהקת מאשר בדשדוש, שבו ישנה מעין הפסקה מתודית בין מגמות. מעין "עיכול התנועה הקודמת".
כאן, השיתוק שולט והוא שוחק ומכרסם. מי שרוצה להוכיח לעצמו זאת ייעשה טוב אם יסתכל על מדד הפחד: ה-
VIX המודד את פרמיית הסיכון שכותבי האופציות על מדד
S&P500 רוצים לקבל. ובכן, בניגוד למקובל, שבו בזמני דשדוש מדד הפחד יורד (דשדוש = רגיעה מגמתית זמנית), אנו עדים עכשיו לעלייתו (מ-20 ל-27-8). בכלל, אני ממליץ לכם לעשות ניתוח טכני קצר של ה-
VIX ותראו כמה אנו עומדים על בלימה, מכמה בחינות... בכל מקרה, על פי המצב הקיים, חוסר הוודאות כאן קיצונית ודוחפת ליותר שלילה מאשר חיוב.
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: לעלות מיד מעל 4600 ולא לאבד שנייה...
לשליליים: דחיפה קטנה ואתם על סף ההכרעה סביב 4200-4250. האם יש לכם את האומץ?
TA35
כאמור בפתיחת דבריי, חיזיון המדד העיקרי שלנו, ת"א 35, ובמיוחד זה של המדד המשני, ת"א 90, ממשיך לעורר בנו פליאה וגאווה לאומית אין קץ. מי היה מאמין ששוק המניות הישראלי, הלא נזיל כל כך, והשייך למדינה שעדיין לא נקבעו סופית גבולותיה, יצליח להראות חוזק יחסי כלפי הגדולים שבשוקי המניות בתבל? שנים רבות היינו בביצועי חסר. לא עוד.
כנראה שאנו חייבים להתרגל למצב כזה ולהיות פשוט נאמנים לדרכנו: להמשיך ולתת למחיר עצמו את כבודו הבלתי מעורער! קורלציות, שמורלציות... מהותית, ברמה טכנית גרידא, לפניכם מהלך מעניין מהספרים של ירידה, ואישור התחתית של הירידה לכיוון שיאים חדשים. האישור התקבל ב-14-02-2022 כאשר השפל של אותו יום (1904) לא הצליח לשבור את השפל הקודם של 1885 אשר היה התחתית של הירידות. בכך, נקבעה רמת תמיכה מאסיבית המוכיחה שיש כאן קונים המוכנים להניח שזוהי הרמה הנכונה להשקעה במניות הישראליות גם כאשר ישנה שלילה מובהקת בחו"ל.
יעד התנועה, כרגיל, הוא השיא המינורי הקודם, דהיינו סביבת 2070-80 ואני לא רואה סיבה, כרגע, שלא נגיע לשם. ברור שאם נשיא רוסיה פוטין יתקוף, או שנחווה אירוע כלכלי-פוליטי פתאומי אחר, כל הקלפים מחולקים מחדש. אבל, שוב, כרגע, זוהי התמונה של הסיכוי הטוב ביותר.
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: פשוט לנסוע צפונה...
לשליליים: לחזור ל-1900 ולשבור את 1880. פחות מזה, לא נותן לכם דבר.
