"כשהדם זורם ברחובות זה הזמן לקנות מניות"

מלחמה באירופה. קצת קשה להאמין שבעשור השלישי של המאה ה-21, כמעט 80 שנה אחרי שהסתיימה מלחמת העולם השנייה – הגדולה והאכזרית בכל מלחמות האנושות – אנחנו מסוגלים עדיין להגות צירוף מילים שכזה על דל שפתינו. 

השווקים מגיבים כמובן לאירוע הזה, באופן דרמטי. ביום חמישי האחרון, 24 בפברואר, החלה הפלישה הרוסית לאוקראינה. בבוקרו של יום ה', שעון ארה"ב, השווקים הפיננסיים הגיבו בדיוק כפי שהיינו מצפים מהם להגיב: המחיר של הנפט והזהב זינק, ושוקי המניות באירופה וארה"ב צללו. המשקיעים חיפשו נכסים בטוחים והתנפלו – שוב כצפוי – על אג"ח של ממשלת ארה"ב. אלא שבהמשך היום נכונה לכל משקיפי השוק הפתעה – שוק המניות האמריקאי הפך כיוון וסיים את היום בעלייה של 3.3%. הוא המשיך ועלה ב-1.6% נוספים ביום ו'. 

האמנם הפתעה? לא בטוח. שוק המניות העולמי – כמו המשקיעים – לא מתנהג תמיד באופן צפוי ורציונאלי. לא פעם לא פעמיים הוא נכנס להתקפי פאניקה וחרדה ברגע אחד, ובמשנהו מתנהג ב"התרוממות רוח לא רציונאלית". 

אבל כל זה לא מונע כמובן ממומחי השוק לנסות ולהסביר את התנודות בכל זאת, בהסברים שלפחות על הנייר נשמעים רציונליים. למען הסדר הטוב ניסיתי לרכז כאן כמה דוגמאות להסברים כאלו. בחלקם הם נשמעים אמנם כמו קלישאות, אבל לא פעם עומדת מאחוריהם תבונה שנקנתה בהרבה עמל וכסף שהלך לאיבוד.

משפט שמיוחס לברון פיליפ דה רוטשילד (1902-1988), יהודי יליד צרפת ובן למשפחת בנקאים מפוארת. רוטשילד יישם את העצה הזו כאשר קנה במניות במהלך מלחמת העולם השנייה במחירי מציאה. לימים, ההשקעה הזו הניבה לו רווחים גדולים.  

הרעיון מאחורי האמרה הזו פשוט: בזמני מלחמה או עימות צבאי הבורסה נופלת בפראות כי אנשים נכנסים לפחד, וחוששים לגורל חייהם וחסכונותיהם. הם חוששים בין השאר שהבנקים יקרסו, אולי יולאמו, והונם יושמד. בצר להם הם מוכרים מניות במחירים זולים להחריד. 

תסתכלו למשל על שוק המניות ברוסיה. בתוך שבועיים בלבד צנחו המניות הרוסיות המובילות ב-40%. מניות הבנקים הרוסים צנחו בשבוע שעבר בלבד בשיעור של כ-50%-60%. מניותיהן של חברות אנרגיה רוסיות – שנהנו בחודשים האחרונים ממחירי הנפט הגבוהים, צללו אף הן.   

יש לכך סיבות טובות כמובן. ארה"ב ומדינות המערב הכריזו על סנקציות כלכליות נגד רוסיה, וכל המשק הרוסי יסבול מכך. 

אבל מול כל מוכר יש כמובן גם קונים. חברות האנרגיה הרוסיות נהפכו לזולות כל כך שהן נסחרות במכפיל רווח שנמוך מ-3. הקונים מניחים שהמלחמה הזו תסתיים מתישהו ולכן ייתכן שנוצרה כאן הזדמנות קניה נוחה לטווח הארוך. 

שלא יובן לא נכון – העובד שמניה  "זולה" או "נסחרת במכפיל נמוך", לא אומרת שאין כאן סיכון. זהו סיכון גדול אבל הוא משאיר למי שאמיץ ודיו ומחושב מספיק גם פוטנציאל לרווח גדול. 

אז איך בדיוק מסבירים שוק שמתנהג בניגוד לציפיות, כפי שקרה ביום ה' האחרון? עושים זאת במה שנהוג לכנות "הפוך על הפוך". אם המניות עלו, כנראה שהמלחמה הייתה בסך הכל צפויה. הרי כבר כמה שבועות החיילים הרוסים נעים בסמוך לגבול האוקראיני. האמריקאים הזהירו. כל העולם ידע שהולכת להיות מלחמה – ומחירי המניות כבר הגיבו לכך בשבועות הקודמים.  

כעת, כאשר המלחמה אכן פרצה, אי אפשר לומר שהייתה כאן "הפתעה". המחירים כבר התאימו את עצמם קודם לכן, "המלחמה תומחרה בשוק", וכעת הזמן להפתעות "טובות". 

כאן חשוב להזהיר: אמירות כמו "המלחמה מתומחרת בשוק" (או לחילופין: "האינפלציה/העלאת הריבית מתומחרת בשוק") היא לא פעם מקסם שווא. מה זה אומר "מתומחרת"? האם ירידה של המדדים ב-5% מהווה תמחור מלא של המלחמה? או שהם צריכים היו לרדת ב-10%? או ב-15%? 

אז זהו – שאיש לא יודע. ובכל מקרה, תמחור הוא דבר דינאמי. מה שנראה "מתומחר" ביום ו' עלול להיראות "לא מספיק מתומחר" ביום ב', כאשר המלחמה תחריף, ותמונות הזוועה ממנה יתחילו להתפרסם בעולם. 

  

זה משפט שראיתי בכותרת של אחד העיתונים בשבוע שעבר בכתבה שדנה עם מומחי שוק שונים בהתאמות  שצריכים משקיעים לעשות לקראת המלחמה הקרבה. 

האמנם לא לעשות כלום? ובכן, זה תלוי. בכל הקשור לתיק השקעות ארוך טווח – כמו חיסכון פנסיוני או ביטוח מנהלים – יש בכך הרבה מן האמת. תיק שמיועד להיפדות בעוד 20-30 שנה אינו צריך להיות מושפע ממשבר נקודתי. כאן אכן אפשר להשאיר את התיק כמו שהוא ולסמוך על מנהלי ההשקעות שיבצעו את ההתאמות הנחוצות. 

אבל באשר לחיסכון לטווח קצר ובינוני – לא הייתי ממהר לאמץ את הכלל הזה. אנשים רבים מנהלים בעצמם תיקים נזילים בבנק או בחברת השקעות. אלו תיקים שהייעוד שלהם עשוי להיות בטווח קרוב יחסית. בתיקים כאלו בהחלט יש לשקול לבצע התאמה. 

לדוגמא, אם מישהו חושב שהמלחמה הנוכחית תגרום לקפיצת מדרגה  באינפלציה בשנים הקרובות, ייתכן מאוד שכדאי להתאים את תיק ההשקעות למצב הזה. אם התיק מבוסס כולו על אג"ח נומינליות שנסחרות בתשואה לפדיון של 2% - הערך שלו עלול להישחק במידה ניכרת במקרה של התפרצות אינפלציונית. 

בקיצור – את ההמלצות שמתפרסמות בעיתון צריך לקרוא בעיון, ולבדוק היטב אם הן מתאימות לתיק ההשקעות שלכם. הן לא תחליף לעבודת מחקר ומחשבה עצמאית.    

"Fly to Safety / Fly to Quality"

אז במה משקיעים כאשר הכל נופל והמלחמה בפתח? הדעה המקובלת לאורך השנים היא לדבוק קודם כל בנכסים שנחשבים "בטוחים", כאלו שידעו לשמר ערך במלחמות שקרו בעבר. 

זהב למשל הוא נכס כזה. או אבנים יקרות. לאורך אלפי שנים אנשים הצטיידו בזהב, כי ידעו שהמתכת הצהובה שומרת על ערכה ואפילו עולה בתקופות של מלחמה. זו אינה קלישאה כלל.

אוטו דורנברג, אביה של אשתי עליו השלום, יליד כפר קטן במזרח אוקראינה של היום, שרד את מלחמת העולם השנייה במחבוא עם הוריו בזכות יכולתה של המשפחה לשלם בתכשיטים לבעל החווה שהחביא אותם. התכשיטים הוחבאו היטב במעבה היער, ושימשו לתשלום על אוכל ו"שכר דירה" עבור המאורה המעופשת שבה הם התחבאו. 

אבל לא כל מה שהיה נכון ב-1942 נכון גם ל-2022. בעבר זהב היה נסחר במסתרים. איש לא ידע באמת מה מחירו ומה ערכו. הוא לא היה נגיש לרוב האוכלוסייה. 

כיום בעידן תעודות הסל, כל אחד יכול לקנות זהב בכל סכום שירצה. זהב הוא נכס נזיל מאוד, ומחירו עלה  הרבה לפני שהחלה המלחמה במזרח אירופה. במחיר של 1900 דולר לאונקיה, לא בטוח שזהב הוא השקעה טובה כל כך לטווח הארוך. לא בטוח כלל שהוא ישמור על הערך שלו. עובדה: הזהב הגיע למחיר של כ-2000 דולר לאונקיה לפני כ-10 שנים, ובשנים שלאחר מכן הוא צנח עד ל-1,100 דולר.

דברים דומים ניתן לומר על אג"ח של ממשלת ארה"ב לטווח הארוך שנסחרות בתשואה של פחות מ-2% בעידן שבו לחצי האינפלציה גוברים ותהליך העלאת ריבית נמצא בפתח. 

בקיצור – מילים כמו Safety, או Quality נשמעות טוב על הנייר. אבל זה לא אומר בהכרח שהנכסים עצמם אכן "בטוחים".

דיסקליימר: 

הכותב שימש בעבר כעורך שוק ההון של TheMarker והוציא לפני כשנה את ספרו הראשון: "הצפת ערך – הלקסיקון של שוק ההון". אין לראות בכתוב המלצה לקנות או למכור ניירות ערך כלשהם. הכותב עשוי להחזיק פוזיציות בניירות הערך המוזכרים במאמר.