Photo 139316897 Dollar motortion Dreamstime
משה שלום
11/04/2022
ירידות במניות מביאות לעלייה בדולר, וירידה ביורו, וזה לא חדש. החדש הוא שאנו מתקרבים לאזורים היסטוריים של חולשת היורו סביב 1.08-1.06. זאת, כאשר הדיבורים המוניטאריים רומזים על עלייה בריביות על המטבע האירופי. נכון שגם בארה"ב מעלים ריביות אבל שם יש מנגנונים הרבה יותר ממוסדים לבלום את השפעת העלייה על המשק האמריקאי. באירופה, אין כאלו.
היותה יבשת גיאוגרפית, המנסה להיות אומה עם מוסדות, כמו בנק מרכזי, אינה מסתירה את העובדה, שהניהול היום יומי של הכלכלות של חברות האיחוד, נמצא בידי הממשלות השונות. וכאן עולה לפני השטח ה"באג" הידוע, בכל האשליה הכלכלית הנקראת גוש היורו. בגדול, השאיפה של מי שהגה את היורו, ולחץ להשתיתו על חברות הגוש המקוריות, הייתה שהצדדים הפיסקאלי, והסוציאלי, יגיעו במהרה אחרי הצד המוניטארי, וינוהלו על ידי הפקידים הלא נבחרים בבריסל וסטרסבורג.
בפועל, כל העניין נתקע פוליטית, ולא התגשם לידי יחידה כלכלית הגיונית אחת. הבנק המרכזי אכן קיים, ומנהל מדיניות מרכזית מוניטארית אבל, התפעול של שני החלקים האחרים (תקציבים-רווחה) נשארו בידי המדינות. ונשאר לפנינו אנדרוגינוס כלכלי. כאשר השגשוג והצמיחה שולטים ברמה, זה לא ממש נורא. אבל ראינו בעבר, במשבר 2007-9 ובמשבר היווני, כמה מסוכנת ההפרדה הזו יכולה להיות כאשר יש Crisis באוויר.
כל זה כדי לומר: היורו נחלש לרמות מצוינות עבור התעשייה והייצוא של יצרני הגוש אבל ירידה זו גם גורמת לחץ איום ונורא של איבוד כוח קנייה, והורדת רמת החיים, לאוסף עצום של אוכלוסיה. במיוחד כאשר רוב הסחר בעולם עדיין נעשה בדולר, והסחורות עולות מהותית מול המטבע האמריקאי. סממן ראשון של השפעת יורו חלש על הפוליטיקה הפנים-אירופית נקבל בסיבוב הראשון של בחירות הנשיאות בצרפת.
מקרון, הנשיא היוצא, אמור להיות מנצח ולצאת עם כהונה שנייה בידו, אחרי שני הסיבובים. אבל, מרי לה-פן, נציגת הימין הלא ממוסד, השכילה למתן את עמדותיה בנושאי ההגירה לטובת נושא ה-Pouvoir D'Achat (כוח הקנייה) של האזרחים. זה הנמס לאחרונה במיוחד. האם היא תצליח לרכב על הגל ה"פופוליסטי המיטיב", עד כדי ניצחון? כבר נדע זאת ממש בקרוב.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המטבעות...
EURUSD
כפי שציינתי לעיל, היורו נע ונד לכיוון הנמוך שלו, מאז תחתית הקורונה שהייתה סביב 1.06. זאת, כאשר השבוע, ביום חמישי, ישנה החלטת ריבית מצד הבנק המרכזי האירופי. אני חושב שמעשי הבנק המרכזי הזה כבר מוכלים במחיר אבל, מי יודע? בכל אופן, טכנית, התמיכה סביב 1.06-8 מאוד חזקה, ואני לא חושב שנראה שבירה של רמה זו בניסיון הראשון. מה שיכול לגרום להפתעה גדולה תהיה הודעה על אי העלאה של הריבית, והמשך צעדי נזילות אגרסיביים. זה ממש לא מה ששומעים כרגע מקובעי המדיניות. למעשה, ניתן לומר בצורה קצת יותר אסרטיבית שהשליטה ה"פילוסופית" על הבנק המרכזי האירופי חוזרת לאט לאט להיות גרמנית ופחות איטלקית. וזה אומר שהקשיחות המוניטארית, אחרי ה"חופש" המוחלט של ימי הקורונה, יבנה נוף כלכלי הרבה יותר בעייתי באיחוד בכלל, ובגוש היורו בפרט. הבה נראה איך כל זה יצטייר בעתיד הקרוב...
USDILS
כאשר הדולר המקומי עלה מאזור 3.10 לאזור 3.30, בין סוף שנת 2021 ואמצע מרץ 2022, חשבנו לרגע שהגענו למנוחה והנחלה: התנהלות רגילה של שוק המט"ח המקומי מול מה שקרה בו, לנגד עינינו, הרבה מאוד זמן. דהיינו: קורלציה מקומית עם התנהלות הדולר בעולם, יחד עם קורטוב של התייחסות למה שקורה בכלכלה המקומית. זו הייתה תקווה גדולה, והאמת היא שהיא הייתה מהולה גם בתקווה נוספת: האם פקידי בנק ישראל הצליחו להפוך להיות Traders ולא רק עובדי מדינה.
ואז הגיעה הירידה מהשיא של 3.30 לאזור הנוכחי של 3.18. והספק חזר לכרסם שוב בליבנו. ספק בדבר שתי התקוות הגדולות שבנינו. הירידה הזו הייתה גדולה מדיי, וחסרת פרופורציות למה שקרה בדולר בעולם! בכל אופן, טכנית, המטבע האמריקאי אצלנו כרגע תחום בין שתי רמות מחיר מאוד ברורות: 3.24 ו-3.18. המגמה המינורית תיקבע על ידי חצייה מעלה או מטה של אותן רמות. השאר, לדעתי, יהיה תלוי בהרבה מאוד בהתפתחות של שוקי המניות ובהתגשמות חוזרת או התפוגגות שתי התקוות שציינתי לעיל.
היותה יבשת גיאוגרפית, המנסה להיות אומה עם מוסדות, כמו בנק מרכזי, אינה מסתירה את העובדה, שהניהול היום יומי של הכלכלות של חברות האיחוד, נמצא בידי הממשלות השונות. וכאן עולה לפני השטח ה"באג" הידוע, בכל האשליה הכלכלית הנקראת גוש היורו. בגדול, השאיפה של מי שהגה את היורו, ולחץ להשתיתו על חברות הגוש המקוריות, הייתה שהצדדים הפיסקאלי, והסוציאלי, יגיעו במהרה אחרי הצד המוניטארי, וינוהלו על ידי הפקידים הלא נבחרים בבריסל וסטרסבורג.
בפועל, כל העניין נתקע פוליטית, ולא התגשם לידי יחידה כלכלית הגיונית אחת. הבנק המרכזי אכן קיים, ומנהל מדיניות מרכזית מוניטארית אבל, התפעול של שני החלקים האחרים (תקציבים-רווחה) נשארו בידי המדינות. ונשאר לפנינו אנדרוגינוס כלכלי. כאשר השגשוג והצמיחה שולטים ברמה, זה לא ממש נורא. אבל ראינו בעבר, במשבר 2007-9 ובמשבר היווני, כמה מסוכנת ההפרדה הזו יכולה להיות כאשר יש Crisis באוויר.
כל זה כדי לומר: היורו נחלש לרמות מצוינות עבור התעשייה והייצוא של יצרני הגוש אבל ירידה זו גם גורמת לחץ איום ונורא של איבוד כוח קנייה, והורדת רמת החיים, לאוסף עצום של אוכלוסיה. במיוחד כאשר רוב הסחר בעולם עדיין נעשה בדולר, והסחורות עולות מהותית מול המטבע האמריקאי. סממן ראשון של השפעת יורו חלש על הפוליטיקה הפנים-אירופית נקבל בסיבוב הראשון של בחירות הנשיאות בצרפת.
מקרון, הנשיא היוצא, אמור להיות מנצח ולצאת עם כהונה שנייה בידו, אחרי שני הסיבובים. אבל, מרי לה-פן, נציגת הימין הלא ממוסד, השכילה למתן את עמדותיה בנושאי ההגירה לטובת נושא ה-Pouvoir D'Achat (כוח הקנייה) של האזרחים. זה הנמס לאחרונה במיוחד. האם היא תצליח לרכב על הגל ה"פופוליסטי המיטיב", עד כדי ניצחון? כבר נדע זאת ממש בקרוב.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המטבעות...
EURUSD
כפי שציינתי לעיל, היורו נע ונד לכיוון הנמוך שלו, מאז תחתית הקורונה שהייתה סביב 1.06. זאת, כאשר השבוע, ביום חמישי, ישנה החלטת ריבית מצד הבנק המרכזי האירופי. אני חושב שמעשי הבנק המרכזי הזה כבר מוכלים במחיר אבל, מי יודע? בכל אופן, טכנית, התמיכה סביב 1.06-8 מאוד חזקה, ואני לא חושב שנראה שבירה של רמה זו בניסיון הראשון. מה שיכול לגרום להפתעה גדולה תהיה הודעה על אי העלאה של הריבית, והמשך צעדי נזילות אגרסיביים. זה ממש לא מה ששומעים כרגע מקובעי המדיניות. למעשה, ניתן לומר בצורה קצת יותר אסרטיבית שהשליטה ה"פילוסופית" על הבנק המרכזי האירופי חוזרת לאט לאט להיות גרמנית ופחות איטלקית. וזה אומר שהקשיחות המוניטארית, אחרי ה"חופש" המוחלט של ימי הקורונה, יבנה נוף כלכלי הרבה יותר בעייתי באיחוד בכלל, ובגוש היורו בפרט. הבה נראה איך כל זה יצטייר בעתיד הקרוב...
USDILS
כאשר הדולר המקומי עלה מאזור 3.10 לאזור 3.30, בין סוף שנת 2021 ואמצע מרץ 2022, חשבנו לרגע שהגענו למנוחה והנחלה: התנהלות רגילה של שוק המט"ח המקומי מול מה שקרה בו, לנגד עינינו, הרבה מאוד זמן. דהיינו: קורלציה מקומית עם התנהלות הדולר בעולם, יחד עם קורטוב של התייחסות למה שקורה בכלכלה המקומית. זו הייתה תקווה גדולה, והאמת היא שהיא הייתה מהולה גם בתקווה נוספת: האם פקידי בנק ישראל הצליחו להפוך להיות Traders ולא רק עובדי מדינה.
ואז הגיעה הירידה מהשיא של 3.30 לאזור הנוכחי של 3.18. והספק חזר לכרסם שוב בליבנו. ספק בדבר שתי התקוות הגדולות שבנינו. הירידה הזו הייתה גדולה מדיי, וחסרת פרופורציות למה שקרה בדולר בעולם! בכל אופן, טכנית, המטבע האמריקאי אצלנו כרגע תחום בין שתי רמות מחיר מאוד ברורות: 3.24 ו-3.18. המגמה המינורית תיקבע על ידי חצייה מעלה או מטה של אותן רמות. השאר, לדעתי, יהיה תלוי בהרבה מאוד בהתפתחות של שוקי המניות ובהתגשמות חוזרת או התפוגגות שתי התקוות שציינתי לעיל.
