האם 2022 היא השנה של הכספיות הדולריות?

המשוואה הכי חשובה בהשקעות היא היחס בין הסיכון לסיכוי, וכידוע כגודל הסיכוי שאנו מעוניינים להרוויח גדל, כך גם גודל הסיכון. לכן זה לא מפתיע שקיימים בישראל לקוחות רבים שנמנעים מהשקעות בסיכון ומחפשים אלטרנטיבות סולידיות ככל הניתן, בתקווה שגם יוכלו לקבל עליהן תשואה.

זו הסיבה שלפני 3 שנים, ב-2019 כאשר הריבית הקצרה בארה"ב כבר עמדה על 2.5% ראינו משקיעים רבים מנצלים את יתרות הדולריות שלהם בהשקעה בקרנות נאמנות כספיות נקובות בדולר.

למעשה קרנות אלו אשר משקיעות בעיקר בפיקדונות או באג"חים קצרים מאד אפשרו למשקיעים לקבל תשואות קרובות לריבית האמריקאית, תוך השקעה במוצר עם נזילות יומית ובפטור מדמי משמרת בבנקים.

באותה שנה ראינו את הקרנות הכספיות נקובות הדולר מגייסות כ-6 מיליארד ש"ח (כ-1.5 מיליארד דולר)  ויותר ממכפלות את שווי נכסיהן.

אבל אז הגיע משבר הקורונה  שגרם לבנקים המרכזיים בעולם להוריד חזרה את הריביות ל-0, יחד עם הריבית האפסית, הפוטנציאל של קרנות אלו דעך כאשר במהלך 2020 ו-2021 הן פדו יותר מ-8 מיליארד ש"ח, ובצדק. הערך שהם נתנו אל מול האלטרנטיבות שנוצרו בנכסי הסיכון היה נמוך.

מדוע אם כך לטעמנו 2022 היא השנה שבה נראה שוב את הביקושים למוצר הסולידי עולה?

הבנק המרכזי בארה"ב כבר החל להעלות את הריבית, ושוק האג"ח האמריקאי כבר גילם את ההעלאות הקרובות. לפי התחזיות, השבוע הפד צפוי לעלות את הריבית בעוד 0.5% כך שהריבית תעמוד על 0.75%-1.00%.

המשמעות היא שמשקיעים סולידיים יוכלו לקבל  שוב ריביות נאות על השקעה בטוחה וקצרה בדיוק כפי שראינו לפני כ-3 שנים. לצד זאת, התנודתיות בשווקים והדיבור על האטה כלכלית מחזקים עוד יותר את החיפוש אחר פתרונות סולידיים.

אם נחזור שוב ל-2019 לעומת 2020/2021 וננתח את השינוי בגיוסים ופדיונות בכספיות נקובות דולר, נראה שהקרנות גייסו 6 מיליארד ש"ח ואז נפדו מהן כ-6 מיליארד ש"ח  וכ-2.5 מיליארד ש"ח בהתאמה. כלומר, ישנו קשר ישיר לשינוי בכיוון הריבית לבין האטרקטיביות של הקרנות הכספיות הדולריות.

כשהריבית יורדת, המשקיעים נוטשים את המוצר וכנראה מחפשים נכסי סיכון.

אבל שהריביות בדרך לעבור את ה-1% בארה"ב, אנו נראה חזרה למוצר הזה בדיוק שפי שקרה במהלך 2018.

לא נופתע אם נראה השנה צמיחה מחודשת של קרנות אלו וביקוש שהולך וגובר.