התפלגות לפי קבוצות גיל: עלייה של כ- 8.5% במספר הצעירים בהשוואה לחודש אפריל.
התפלגות לפי מגדר: מספר דורשות העבודה עלה יותר ממספר דורשי העבודה, מה שהוביל לעלייה בשיעור מ- 53.1% באפריל ל- 53.6% במאי.
התפלגות לפי קבוצות אוכלוסייה: עלייה נרשמה במספר דורשי העבודה התרחשה בקבוצות היהודיות, חרדית ושאינה חרדית, וזאת לעומת ירידה במספר דורשי העבודה הערבים.
התפלגות לפי אשכולות חברתיים-כלכליים: עלייה נרשמה בכל האשכולות, אך משמעותית יותר בקרב אשכולות הקצה (8-10 ו- 1-3).
התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד: במהלך מאי נרשמה עלייה משמעותית יותר דווקא במשלחי יד דורשי הכשרה – מנהלים (6.2% בהשוואה לאפריל), הנדסאים וטכנאים (5.9%), ואקדמאים (4.2%). מעבר לכך, בהתפלגות משלחי היד לפי ענפים עולה כי מספר דורשי העבודה בקרב מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים עלה במאי ב- 9%.
שיעור דורשי העבודה בערים מעל 40 אלף תושבים: גם בחודש, הערים בהן שיעור דורשי העבודה הוא הגבוה ביותר הן ערים ערביות או מעורבות – אום אל פחם בראש הרשימה עם 10.7% ואחריה רהט עם 10%. מנגד, בכל הערים נרשמו עליות לבד מארבע ערים שכולן ערביות (טייבה, סכנין, תמרה ושפרעם).
הבוקר (שלישי), מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה, המסכם את התנועות והמגמות התעסוקתיות שאפיינו את חודש מאי. מהדוח עולה כי בהשוואה לחודש אפריל, עלה מספר דורשי העבודה בחודש מאי בכ- 5,000 דורשי עבודה, כאשר במהלך החודש הצטרפו 26,453 דורשי עבודה חדשים. נתונים אלה מגיעים לאחר ירידה עקבית במספר דורשי העבודה אשר החלה עם היציאה מהסגר השלישי, הואצה ביוני ובאוקטובר 2021 עם תום תקופת הזכאות הגורפת לדמי אבטלה למי שנרשם כדורש עבודה במהלך הקורונה ונמשכה גם בשלישון הראשון של 2022. עם זאת, בשירות התעסוקה מבהירים כי עוד מוקדם להעריך האם העלייה במספר דורשי העבודה במהלך מאי מלמדת על תחילתה של מגמת עלייה שתאפיין את החודשים הקרובים, ומזכירים כי חודשי הקיץ מאופיינים מידי שנה בעלייה בדורשי העבודה נוכח פיטורים עונתיים, בין היתר של עובדי הוראה.
כך או כך, במהלך מאי האחרון עמד מספר דורשי העבודה על 145.4 אלף, עלייה של 3.7% לעומת מספרם בחודש אפריל אשר עמד על 140.2 אלף. למול זאת, מבקשים בשירות התעסוקה להדגיש כי מספר דורשי העבודה במאי עודנו נמוך מזה שעמו נכנסה ישראל למשבר הקורונה (מרץ 2020) אשר עמד אותה העת על כ- 154.3 אלף. יצוין, כי עיקרה של העלייה במספר דורשי העבודה בחודש מאי נרשמה בעיקר בקרב תובעי האבטלה (עלייה של 3.6 אלף, שהם 5% יותר ממספרם באפריל), לצד עלייה גם במספר דורשי העבודה שאינם תובעים. באשר לתובעי הבטחת ההכנסה, כאן לא נרשמה עלייה אלא האטה בקצב הירידה במספרם, ירידה שאפיינה את החודשים שחלפו (ירידה של 0.3% בין אפריל למאי, לעומת ירידה של 7.3% בין מרץ לאפריל ושל 3.8% בין פברואר למרץ).
התפלגות לפי קבוצות גיל: עלייה של כ- 8.5% במספר הצעירים בהשוואה לחודש אפריל
ככלל, נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה בכל קבוצות הגיל העיקריות, אך העלייה הבולטת ביותר נרשמה בקרב דורשי העבודה הצעירים אשר מספרם עלה ב- 3 אלפים בהשוואה לחודש הקודם, שהם כ- 8.5% יותר ממספרם באפריל. ככלל, שיעורם של הצעירים מסך העלייה במספר דורשי העבודה במהלך מאי עומד על כ- 60%, שכאמור עמדה על כ- 5 אלפים בסך הכל. עלייה משמעותית, יחסית, זו במספר דורשי העבודה הצעירים הביא לעלייתם שיעורם בקרב כלל דורשי העבודה שעמד בחודש מאי על 26.6%, 1.2 נקודות האחוז יותר מאשר שיעורם בחודש אפריל. מנגד וכתוצאה, שיעורם של בני 51 ומעלה ירד ב- 1.1 נקודות האחוז ועמד במאי על 41.5%, לעומת 42.6% באפריל.
בשירות התעסוקה מציינים כי העלייה בשיעור הצעירים מסך דורשי העבודה החלה עוד קודם למשבר, ובמהלכו עלה מספרם דרמטית וזאת כתוצאה מהזכאות הגורפת לדמי אבטלה וכמו גם מהעובדה שהענפים שנפגעו יותר מהסגרים אופיינו בשיעור גבוה של עובדים צעירים. כך או כך, שיעורם במאי (26.6%), חרף העובדה שנמוך משמעותית משיעורם במהלך המשבר ובוודאי בסגרים, גבוה משמעותית משיעורם קודם למשבר, שעה שבמאי 2019 עמד על 18.8%.
התפלגות לפי מגדר: מספר דורשות העבודה עלה יותר ממספר דורשי העבודה, מה שהוביל לעלייה בשיעור מ- 53.1% באפריל ל- 53.6% במאי
ככלל, קודם למשבר ובמהלכו, נשים מהוות רוב מסך דורשי העבודה – במהלך היציאה לסגרים שיעורן עלה משמעותית, בין היתר כי הענפים שנפגעו יותר מהסגרים אופיינו בשיעור גבוה יותר של נשים מאשר של גברים, וביציאה מהם ההתפלגות המגדרית קרבה לזו שנהגה קודם למשבר אז היוו נשים רוב. במהלך חודש מאי האחרון, הן מספר דורשי העבודה והן מספר דורשות העבודה עלה, אך בעצימות שונה – מספר הגברים עלה בכ- 1.7 אלף ואילו מספר הנשים עלה בכ- 3.3 אלף, עובדה שהובילה לעלייה בשיעורן ב- 0.5 נקודות האחוז, מ- 53.1% באפריל ל- 53.6% במאי. אך כפי שניתן לראות בתרשים 3, שיעורן במאי 2022 דומה לשיעורן במאי 2019 ובמאי 2020 (לאחר היציאה מהסגר הראשון).
התפלגות לפי קבוצות אוכלוסייה: עלייה נרשמה במספר דורשי העבודה התרחשה בקבוצות היהודיות, חרדית ושאינה חרדית, וזאת לעומת ירידה במספר דורשי העבודה הערבים
במהלך חודש מאי ירד מספר דורשי העבודה הערבים בכ- 150 בהשוואה למספרם בחודש אפריל, זאת בניגוד לעליות שנרשמו בקרב היהודים שאינם חרדים (4.6 אלף), יהודים חרדים (0.5 אלף) ואחרים (0.3 אלף). עובדה זו שינתה במקצת את תמהילם המגזרי של דורשי העבודה, כאשר בשיעור היהודים שאינם חרדים נרשמה עלייה של 1.27 נקודות האחוז, שיעור החרדים עלה ב- 0.2 נקודות האחוז, שיעור האחרים נותר ללא שינוי ואילו שיעור הערבים ירד ב- 1.4 נקודות האחוז ועמד במהלך מאי על 34.9%.
בשירות התעסוקה מבהירים כי הירידה בשיעור דורשי העבודה הערבים נובעת יותר מהעלייה בשיעור דורשי העבודה היהודים, חרדים ושאינם, מאשר מחזרתם לעבודה של דורשי העבודה הערבים. יתר על כן, גם הירידה המספרית הנמוכה (150 דורשי עבודה בלבד) אינה מספקת כדי להעריך האם מדובר במגמה או בשינוי נקודתי שאופייני לחודש מאי האחרון, החודשים הקרובים יבהירו את תמונת המצב.
התפלגות לפי אשכולות חברתיים-כלכליים: עלייה נרשמה בכל האשכולות, אך משמעותית יותר בקרב אשכולות הקצה (8-10 ו- 1-3)
5.3 אלפים שנוספו לסך דורשי העבודה במהלך חודש מאי מגיעים בעיקר מאשכולות הקצה – 2.8 אלף מאשכולות 1-3 ו- 1.1 אלף מאשכולות 8-10. משמעות הדבר, היא שינוי בהתפלגות דורשי העבודה לפי אשכולות – שיעור האשכולות הנמוכים (1-3) עלה ב- 0.5 נקודות האחוז ועמד במאי על 41.7%, שיעור האשכולות הגבוהים (8-10) עלה ב- 0.3 נקודות האחוז ועמד במאי על 13.3% וזאת לעומת ירידה של 0.8 נקודות האחוז שנרשמה בשיעור האשכולות הבינוניים (4-7) שעמד במאי על 45%.
התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד: במהלך מאי נרשמה עלייה משמעותית יותר דווקא במשלחי יד דורשי הכשרה – מנהלים (6.2% בהשוואה לאפריל), הנדסאים וטכנאים (5.9%), ואקדמאים (4.2%). מעבר לכך, בהתפלגות משלחי היד לפי ענפים עולה כי מספר דורשי העבודה בקרב מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים עלה במאי ב- 9%
כאשר בוחנים את התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד עולה תמונה לפי משלחי היד בהם נרשמה עלייה משמעותית יותר במהלך מאי היו משלחי יד שכרוכים בהכשרה לימודית – כך, נרשמה עלייה של 6.2% במשלח היד מנהלים, 5.9% בהנדסאים וטכנאים, 5.7% בפקידים ו- 4.2% בקרב משלח היד האקדמי. זאת, לעומת עלייה של 2.6% בקרב מפעילי מתקנים ומכונות, מרכיבי ציוד ונהגים, 0.5% בקרב בעלי מלאה בתעשייה ובבינוי.
כאשר בוחנים את משלח היד ברמה 3 (לפי הגדרות הלמ"ס), כלומר פירוט משלחי היד לפי ענפים, עולה כי עלייה משמעותית של 10% נרשמה בקרב מנהלים בתחום הקמעונאי והסיטונאי, 9.4% בקרב פקידי רישום של נתונים מספריים, 9% בקרב מפתחי התוכנה ומנתחי היישומים ו- 8.5% בקרב עובדי המכירות.
שיעור דורשי העבודה בערים מעל 40 אלף תושבים: גם בחודש, הערים בהן שיעור דורשי העבודה הוא הגבוה ביותר הן ערים ערביות או מעורבות – אום אל פחם בראש הרשימה עם 10.7% ואחריה רהט עם 10%
בדומה למרבית החודשים מאז פרץ המשבר, גם במאי האחרון את רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר הובילו ערים ערביות. בשתי ערים בלבד עמד במאי שיעור דורשי העבודה על 10% ומעלה – אום אל פחם (10.7%) ורהט (10%), כאשר אחריהן ברשימה סכנין (8.2), עכו (עיר מעורבת, 7.2%) ודימונה, העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר, סוגרת את החמישייה הראשונה עם 7.2%.
יצוין, כי בכל הערים בעלות 40 אלף התושבים ומעלה נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה, לבד מארבע ערים בהן נרשמה ירידה וכולן ערביות – טיבה (0.8%-), שפרעם (0.8%-), סכנין (1.6%-) ותמרה (3.1%-). הערים בהן נרשמו העליות המשמעותיות ביותר הן רמת השרון (21.3%), בית שמש (16.9%), נתיבות (15.4%) ואלעד (13.7%).