עיקרי הנתונים:
התפלגות דורשי העבודה לפי תביעה: עלייה בשיעור ובמספר תובעי האבטלה נוכח פיטורי הקיץ, לעומת ירידה במספר ובשיעור תובעי הבטחת ההכנסה בין היתר בשל האפקטיביות של תכניות האקטיבציה של שירות התעסוקה כמעגלי תעסוקה.
פערי היצע וביקוש: חרף פיטורי הקיץ, היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר דורשי העבודה במשק עומד על 0.96, גבוה מזה שנרשם בחודש יוני (0.9) – כלומר, יש כמעט הלימה ביחס שבין מספר המשרות הפנויות במשק למספר דורשי העבודה, מה שמעיד על הסיכוי הגבוה למצוא עבודה למי שמבקש לשוב למעגל העבודה.
התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות גיל: נוכח פיטורי הקיץ, המתאפיינים בשיעור גבוה יותר של צעירים, עלה שיעור הצעירים בקרב דורשי העבודה ב- 1.8 נקודות האחוז בהשוואה לחודש יוני ועמד על 27.5% בסך הכל, כמעט זהה לשיעורם קודם למשבר (27.3% ביולי 2019).
התפלגות דורשי העבודה לפי מגדר: נוכח פיטורי הקיץ, המתאפיינים בשיעור גבוה יותר של נשים מאשר גברים, עלה שיעור הנשים בקרב דורשי העבודה בכ- 2.3 נקודות האחוז בהשוואה לחודש יוני ועמד ביולי על 56.1%, שיעור כמעט זהה לזה שנרשם ביולי 2019, קודם למשבר, שעמד אז 56%.
התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה: נוכח פיטורי הקיץ, האופיינית יותר למגזר החרדי, עלה שיעור החרדים בקרב דורשי העבודה ב- 2.3 נקודות האחוז ובסך הכל מספרם רשם עלייה של 4.8 אלף המהווים עלייה של 5.8% בהשוואה לחודש יוני.
התפלגות דורשי העבודה לפי אשכולות חברתיים-כלכליים: נשמרה יציבות יחסית בהשוואה לחודשים הקודמים באשר להתפלגות לפי אשכולות, כאשר לבד מעלייה של 0.3 נקודות האחוז בקרב האשכולות הנמוכים (1-3), עלייה שולית עוד יותר בקרב האשכולות הגבוהים (8-10, עלייה של 0.1 נקודות האחוז) ורידה שולית בקרב אשכולות הביניים (1-3, ירידה של 0.5 נקודות האחוז).
התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד: עלייה משמעותית בקרב ענפי ההוראה, התמך להוראה והעבודה הסוציאלית, כל אותם מקצועות המאופיינים בשיעורים גבוהים של פיטורי קיץ. בנוסף, נמשכה מגמת העלייה במספר דורשי העבודה מענפי ההייטק, המאפיינת את החודשים האחרונים.
שיעור דורשי העבודה בערים בעלות למעלה מ- 40 אלף תושבים: לראשונה מזה חודשים ארוכים, אום אל פחם אינה מובילה את רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה אלא רהט. אולם, גם בחודש יולי, הערים בהן שיעור דורשי העבודה הוא הגבוה ביותר הן ערים ערביות או מעורבות – כאשר ביולי רהט הובילה את הרשימה עם 9.5%, אחריה אום אל פחם עם 9% ובמקום השלישי והרביעי היו עכו (עיר מעורבת) ונצרת עם שיעור דורשי עבודה של 6.5% ו- 6.2%, בהתאמה. ביטוי לפיטורי הקיץ ניתן בשיעורי העלייה שנרשמו במספר דורשי העבודה בערים החרדיות – במודיעין עילית נרשמה עלייה של 119%, באלעד של 94.2%, בבני ברק של 66.8% ובביתר עילית של 65.6%.
הבוקר (רביעי) מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה לחודש יולי, הסוקר את התנועות התעסוקתיות המאפיינות את חודש זה. מהנתונים עולה כי בניגוד למגמה שאפיינה כמעט את כל החודשים מאז היציאה מהסגר השלישי בפברואר 2021, במהלך חודש יולי עלה מספר דורשי העבודה בלא פחות מ-6.6% בהשוואה לחודש יוני, שהם 9.5 אלף דורשי עבודה. במהלך חודש יולי עמד מספר דורשי העבודה על 152.7 אלף, ובשירות התעסוקה תולים את העלייה בתופעת הפיטורים העונתיים המאפיינת מידי שנה את חודשי הקיץ. עוד מבהירים בשירות, כי לא זו בלבד שמדובר בעלייה עונתית צפויה אלא שבהשוואה לתקופה המקבילה בשנים 2017-2019 הרי שמדובר בעלייה בשיעור נמוך יותר. כך, בעוד בין החודשים יוני ויולי השנה נרשמה עלייה של 6.6% במספר דורשי העבודה, הרי שבתקופה המקבילה ב- 2019 העלייה עמדה על 11.4%, ב- 2018 על 10.9% ואילו ב- 2017 על 7.8%.
כך או כך, 117.5 אלף מבין סך 152.7 אלף דורשי העבודה שהיו רשומים בשירות התעסוקה בחודש יולי הם כאלה שהיו רשומים כדורשי עבודה גם בחודש יוני (להלן: "המלאי"), כאשר 35.2 אלף הנותרים הם נרשמים חדשים (להלן: "הזרם"). עוד יצוין, כי מדובר במלאי גבוה יותר בהשוואה לחודש יוני, אז עמד מספרם על 115.4 אלף, היינו זה מספר דורשי העבודה שהיו רשומים הן ביוני והן במאי. כך, שבעוד ובמלאי נרשמה ירידה של כ- 2 אלפים של דורשי עבודה בין החודשים יוני ליולי, הרי שהזרם עלה בכ- 7.5 אלף (27.7 אלף ביוני לעומת 35.2 אלף ביולי).
התפלגות דורשי העבודה לפי תביעה: עלייה בשיעור ובמספר תובעי האבטלה נוכח פיטורי הקיץ, לעומת ירידה במספר ובשיעור תובעי הבטחת ההכנסה בין היתר בשל האפקטיביות של תכניות האקטיבציה של שירות התעסוקה כמעגלי תעסוקה
במהלך חודש יולי עמד מספר דורשי העבודה תובעי האבטלה על 86.3 אלף, מספר הגבוה ב- 13.9% שהם כ- 10.5 אלף בהשוואה לחודש יוני, אז עמד מספרם על 75.8 אלף. עלייה זו מבטאת את תופעת הפיטורים העונתיים המאפיינת את חודשי הקיץ, ולא הייתה מתאפשרת אלא באמצעות הזכאות לדמי האבטלה. למעשה, מסבירים בשירות התעסוקה, המנגנון המאפשר את פיטורי הקיץ הוא זכאותם של העובדים לדמי אבטלה, במטרה להימנע מעלות שכרם מפטרם המעסיק למהלך חודשי הקיץ והם מקבלים 'שכר' באמצעות דמי אבטלה. לפיכך, מסבירים בשירות, היות וזה והמנגנון אך טבעי שנראה עלייה במספר תובעי האבטלה במהלך חודשי הקיץ. עם זאת, מדגישים בשירות התעסוקה, חרף העלייה שנרשמה החודש מספר תובעי האבטלה ביולי 2022 נמוך מספרם בינואר 2022 וכמו גם מספרם ביולי 2019, קודם לפרוץ משבר הקורונה, אז עמד על 88.9 אלף.
בניגוד לכך, בין החודשים יוני ויולי נרשמה ירידה במספר תובעי הבטחת ההכנסה בלא פחות מ 1.4 אלף ששיעורה נאמד בכ- 2.3% ועמד על 60.2 אלף ביולי לעומת 61.6 אלף ביוני. בשירות מדגישים כי מאז ראשית 2022 ירד מספר תובעי הבטחת ההכנסה בלא פחות מ- 13.5 אלף, ירידה ששיעורה נאמד ב- 18.4% ולמעשה, מספר תובעי הבטחת ההכנסה ביולי 2022 הוא הנמוך ביותר מאז פרץ משבר הקורונה והוא כמעט זהה למספר עמו נכנסה ישראל למשבר, 60.1 אלף בפברואר 2020. יודגש, כי אחת מתכניות הדגל של שירות התעסוקה מאז 2014 היא מעגלי תעסוקה, תכנית אקטיבציה ייחודית המסייעת לתובעי הבטחת לשוב מיטבית למעגל העבודה, תכנית אשר הובילה לירידה חסרת תקדים במספר תובעי הבטחת ההכנסה ב- 120 אלף ב- 2014 ל- 60.1 אלף בפברואר 2020. משפרץ המשבר, עלה מספר תובעי הבטחת ההכנסה, כאשר גם בתום תקופת הזכאות לדמי אבטלה למובטלי הקורונה נרשמה עלייה. כעת, משהתאושש המשק הצליח שירות התעסוקה להביא לחזרתם של רבים מתובעי הבטחת ההכנסה למעגל העבודה עד כי מספרם עומד כעת כמעט זהה לזה שעמו נכנס המשק הישראלי למשבר הקורונה.
פערי היצע וביקוש: חרף פיטורי הקיץ, היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר דורשי העבודה במשק עומד על 0.96, גבוה מזה שנרשם בחודש יוני (0.9) – כלומר, יש כמעט הלימה ביחס שבין מספר המשרות הפנויות במשק למספר דורשי העבודה, מה שמעיד על הסיכוי הגבוה למצוא עבודה למי שמבקש לשוב למעגל העבודה
הנתון העדכני האחרון אותו פרסמה הלמ"ס באשר למספר המשרות הפנויות במשק מתייחס לחודש יוני, ולפיו מספר המשרות הפנויות בישראל עומד על 152.6 אלף. לפי זאת, עולה כי ישנה חפיפה ביחס של 0.96 בין מספר דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות. משמעות הדבר, כי הסיכוי למצוא עבודה חזק משמעותית מזה שנרשם כאן קודם למשבר, גבוה מהחודש שקדם לו (0.9) אף כי נמוך במקצת בהשוואה למרץ ואפריל. לצד זאת, מבהירים בשירות התעסוקה, כי כאשר בוחנים את פערי ההיצע והביקוש בהתפלגות לפי קבוצות אוכלוסייה עולה תמונה מורכבת יותר ומגמות שונות מקבוצה לקבוצה.
התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות גיל: נוכח פיטורי הקיץ, המתאפיינים בשיעור גבוה יותר של צעירים, עלה שיעור הצעירים בקרב דורשי העבודה ב- 1.8 נקודות האחוז בהשוואה לחודש יוני ועמד על 27.5% בסך הכל, כמעט זהה לשיעורם בחודש המקביל קודם למשבר (27.3% ביולי 2019)
אחד ממאפייני פיטורי הקיץ לאורך השנים היא שיעור גבוה יחסית של צעירים, עובדה זו הובילה לגידול במספר דורשי העבודה הצעירים (עד 34) ב- 1.8 נקודות האחוז בהשוואה לחודש יוני. נוכח פיטורי הקיץ, מספר הצעירים עמד ביולי על כ- 42 אלף המהווים 27.5% מסך דורשי העבודה, כמעט זהה לשיעורם בקיץ 2019, שעמד אז על 27.3%. בשירות התעסוקה מבהירים, כי אילו היקף פיטורי הקיץ ביולי 2022 היה דומה להיקפם קודם למשבר (יולי 2017-2019), או אז שיעור הצעירים היה אמור לעלות בהרבה בהשוואה ל- 1.8 נקודות האחוז שעלו בפועל בין יוני ליולי ב- 2022, אולם משלא כך קרה הדבר שיעורם אמנם עלה אך השתווה לזה שנרשם קודם למשבר. כך או כך, מדובר בפעם הראשונה מאז פרץ המשבר בו שיעור הצעירים בקרב דורשי העבודה בחודש נתון כמעט והשתווה לשיעור שנהג בחודש המקביל קודם למשבר.
התפלגות דורשי העבודה לפי מגדר: נוכח פיטורי הקיץ, המתאפיינים בשיעור גבוה יותר של נשים מאשר גברים, עלה שיעור הנשים בקרב דורשי העבודה בכ- 2.3 נקודות האחוז בהשוואה לחודש יוני ועמד ביולי על 56.1%, שיעור כמעט זהה לזה שנרשם ביולי 2019, קודם למשבר, שעמד אז 56%
בדומה למצב הצעירים, גם נשים פגיעות יותר לפיטורי קיץ מאשר גברים ואכן וכתוצאה, עלה שיעור דורשות העבודה בין יוני ליולי ב- 2.3 נקודות האחוז – מ- 53.8% ביוני ל- 56.1% ביולי. כאשר בוחנים את שיעורן בקרב הזרם (מספר הנרשמים החדשים ביולי) לעומת שיעורן בקרב המלאי (מספר דורשי העבודה שהיו רשומים גם ביוני וגם ביולי) הפער בולט הרבה יותר, בעוד שיעורן במלאי עמד על 54.3% הרי ששיעורן בקרב הזרם עמד על לא פחות מ- 62.2%, משמעות הדבר שנשים התקשו יותר מאשר גברים לשוב לעבודה במהלך חודש יולי ונשים גם נפלטו ממעגל העבודה בהיקפים גדולים יותר מאשר גברים במהלך חודש זה.
בערכים מוחלטים, עלה מספר דורשות העבודה במהלך חודש יולי ב- 8.6 אלף לעומת מספר הגברים שעלה ב- 0.9 אלף בלבד, כתוצאה היוו נשים, כאמור, 62.2% מהזרם לעומת 37.8% בלבד שהיוו הגברים. בשירות התעסוקה מזכירים כי מגמות דומות נרשמו במהלך שלושת סגרי הקורונה, במהלכם עלה מספר דורשות העבודה בקצב גבוה משמעותית מקצב העלייה במספר דורשי העבודה וזאת לאור העובדה ששיעור הנשים גבוה משמעותית משיעור הגברים בענפים שנסגרו במהלך וכתוצאה מהסגרים. באורח דומה, מספר דורשות העבודה עלה בקצב גבוה משמעותית מקצב העלייה במספר דורשי העבודה ביולי 2022 וזאת משום ששיעור הנשים בענפים הפגיעים יותר לתופעת פיטורי הקיץ גבוה יותר מאשר שיעור הגברים.
התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה: נוכח פיטורי הקיץ, האופיינית יותר למגזר החרדי, עלה שיעור החרדים בקרב דורשי העבודה ב- 2.3 נקודות האחוז ובסך הכל מספרם רשם עלייה של 4.8 אלף המהווים עלייה של 5.8% בהשוואה לחודש יוני
גם בהתפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסיות ניכרת השפעתה של תופעת פיטורי הקיץ, הבאה לידי ביטוי משמעותי יותר במגזר החרדי מאשר במגזרים אחרים. כתוצאה מפיטורי הקיץ, עלה מספרם המוחלט של דורשי העבודה החרדים בלא פחות מ- 5.8% בין החודשים יוני ליולי, כאשר שיעורם בקרב כלל דורשי העבודה עלה ב- 2.3 נקודות האחוז בתקופה זו ועמד ביולי על 8.5%.
הפער בולט עוד יותר כאשר מתבוננים השוואתית בין שיעור החרדים במלאי לשיעורם בזרם, בעוד במלאי היווה שיעורם 5.4% בלבד הרי שבזרם שיעורם היה כפי שלושה ועמד על לא פחות 15.5% בקרב היהודים שאינם חרדים נרשם פער בין הזרם למלאי, אך לא בעצימות גבוהה כפי שנרשמה בקרב החרדים, ושיעורם במלאי עמד על 57.1% בעוד שיעורם בזרם עמד על 61%. לשם השוואה, שיעור הערבים בקרב המלאי עמד על 37.5% בעוד ששיעורם בקרב הזרם עמד על 23.5%. משמעות הדבר היא שיהודים, חרדים ושאינם, פגיעים יותר לתופעת פיטורי הקיץ מאשר ערבים כאשר אצל חרדים ההשפעה היא המשמעותית ביותר.
כך או כך ונוכח העלייה המשמעותית במספר החרדים, בהתפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה נרשמה ירידה בשיעור היהודים שאינם חרדים בין יוני ליולי ב- 0.5 נקודות האחוז, ושיעורם עמד ביולי על 58.1%, נמוך ב- 3.1 נקודות האחוז בהשוואה לשיעורם ביולי 2019. שיעור הערבים ביולי היה נמוך ב- 1.9 נקודות האחוז בהשוואה לשיעורם ביוני ועמד ביולי על 33.4%, ואילו וכאמור שיעור החרדים עלה ב- 2.3 נקודות האחוז ועמד ביולי על 8.5%. אולם, כאשר משווים את התפלגות הקבוצות ביולי 2022 להתפלגותן ביולי 2019 עולה כי בקרב היהודים נרשמה ירידה – 0.4 נקודות האחוז בקרב חרדים וכאמור 3.1 נקודות האחוז בקרב יהודים שאינם חרדים – ואילו בקרב הערבים נרשמה עלייה מ- 29.9% ביולי 2019 ל- 33.4% ביולי 2022.
התפלגות דורשי העבודה לפי אשכולות חברתיים-כלכליים: נשמרה יציבות יחסית בהשוואה לחודשים הקודמים באשר להתפלגות לפי אשכולות, כאשר לבד מעלייה של 0.3 נקודות האחוז בקרב האשכולות הנמוכים (1-3), עלייה שולית עוד יותר בקרב האשכולות הגבוהים (8-10, עלייה של 0.1 נקודות האחוז) ורידה שולית בקרב אשכולות הביניים (1-3, ירידה של 0.5 נקודות האחוז)
בהתפלגות דורשי העבודה לפי אשכולות חברתיים-כלכליים לא ניכרה השפעתם המשמעותית של פיטורי הקיץ והתפלגות דורשי העבודה לפי אשכולות שמרה על יציבות יחסית, לבד מירידה קלה מאוד של 0.5 נקודות האחוז בשיעורם של אשכולות הביניים (4-7). עם זאת, בשירות התעסוקה מציינים כי שיעור האשכולות הנמוכים (1-3) עדיין גבוה בהשוואה לשיעורם קודם למשבר – 45.4% ביולי 2022 לעומת 43.6% ביולי 2019, בעוד שיעור אשכולות הביניים נמוך ב-1 נקודת האחוז (42% ב- 2019 לעומת 41% ב- 2022) ואילו שיעור האשכולות הגבוהים (8-10) נמוך ב- 1.2 נקודות האחוז (14.8% ב- 2019 לעומת 13.6% ב- 2022).
התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד: עלייה משמעותית בקרב ענפי ההוראה, התמך להוראה והעבודה הסוציאלית, כל אותם מקצועות המאופיינים בשיעורים גבוהים של פיטורי קיץ. בנוסף, נמשכה מגמת העלייה במספר דורשי העבודה מענפי ההייטק, המאפיינת את החודשים האחרונים
את השפעת פיטורי הקיץ ניתן לראות בצורה משמעותית כאשר בוחנים את התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד, כאן נרשמה עלייה משמעותית של 27.6% בין מאי ליולי בקרב בעלי משלח היד האקדמי ועלייה של 7.9% בקרב משלח היד מכירות ושירותים. התופעה בולטת עוד יותר כאשר בוחנים את משלחי היד לפי ענפים (רמה 3, לפי הגדרות הלמ"ס) – כך, בין החודשים מאי ליולי נרשמה עלייה של לא פחות מ- 105.5% במספר דורשי העבודה שמשלח ידם הוא מחנכים בחינוך הקדם יסודי, עלייה של 58.6% בקרב דורשי העבודה שמשלח ידם הוא סייעים למורים (יצוין, כי משלח יד זה מסווג תחת משלח היד הכללי מכירות ושירותים, מה שמסביר את העלייה בסך דורשי העבודה ממשלח יד זה) וכן עלייה של 48.7% למי שמשלח ידם בתחום ההוראה. משלח יד נוסף שנפגע משמעותית מפיטורי הקיץ הוא בעלי משלח היד הנלווה בתחום העבודה הסוציאלית, אשר מספר דורשי העבודה ממשלח יד זה עלה בלא פחות מ- 47.8% בין החודשים מאי ליולי.
בנוסף ובהמשך למגמת החודשים האחרונים, בין החודשים מאי ליולי נמשכה העלייה במספר דורשי העבודה מענפי ההייטק, כך למשל עלה מספר דורשי העבודה שמשלח ידם מתכנתי יישומים בלא פחות מ- 16.5%, זו העלייה המשמעותית ביותר של משלח יד שאינו מענפי ההוראה או העבודה הסוציאלית שנרשמה בחודשים הללו.

שיעור דורשי העבודה בערים מעל 40 אלף תושבים: לראשונה מזה חודשים ארוכים, אום אל פחם אינה מובילה את רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה אלא רהט. אולם, גם בחודש יולי, הערים בהן שיעור דורשי העבודה הוא הגבוה ביותר הן ערים ערביות או מעורבות – כאשר ביולי רהט הובילה את הרשימה עם 9.5%, אחריה אום אל פחם עם 9% ובמקום השלישי והרביעי היו עכו (עיר מעורבת) ונצרת עם שיעור דורשי עבודה של 6.5% ו- 6.2%, בהתאמה. ביטוי לפיטורי הקיץ ניתן בשיעורי העלייה שנרשמו במספר דורשי העבודה בערים החרדיות – במודיעין עילית נרשמה עלייה של 119%, באלעד של 94.2%, בבני ברק של 66.8% ובביתר עילית של 65.6%
גם ביולי, וחרף פיטורי הקיץ שכאמור לעיל השפיעו פחות על המגזר הערבי, הערים הערביות מצויות בראש רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר – ראשונה רהט עם 9.5%, אחריה אום אל פחם עם 9%, שלישית עכו (עיר מעורבת) עם 6.5% ורביעית נצרת עם 6.2%. ברשימת 15 הערים בעלות השיעור הגבוה ביותר יש רק עוד עיר ערבית אחת (שפרעם) ויתר הערים יהודיות – בעיקר מהפריפריה הצפונית או הדרומית (6 ערים) או חרדיות/בעלות שיעור חרדים גבוה (4).
את השפעות פיטורי הקיץ, שכאמור לעיל מאפיינים יותר את המגזר החרדי, ניתן לראות בשיעורי השינוי הכבירים שנרשמו במספר דורשי העבודה בערים חרדיות – כך למשל, במודיעין עילית נרשמה עלייה של לא פחות מ- 119%, באלעד של 94.2%, בבני ברק של 66.8% ואילו בביתר עילית של לא פחות מ- 65.6%. ככלל, כאשר משווים את שיעורי השינוי בין מאי ליוני לשיעורי השינוי בין יוני ליולי ניכרת עד מאוד השפעת פיטורי קיץ – בעוד בין מאי ליוני נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה רק ב- 11 ערים, כאשר העלייה המשמעותית ביותר עמדה על 5.7% (בנס ציונה), ובכל היתר נרשמה ירידה. הרי שבין יוני ליולי רק ב- 7 ערים נרשמה ירידה ובכל היתר נרשמה עלייה, כאשר ב- 14 ערים נרשמה עלייה של לא פחות מ- 10%, והבולטת שבהן כאמור נרשמה במודיעין עילית ועמדה על 119%.