אנו חיים בזמנים מעניינים בהחלט. החלום של כל משקיע-סוחר היה לדעת את העתיד המיידי. למשל: לקבל, שעה לפני הזמן, את חדשות המקרו המתפרסמות בארה"ב ב-15:30 או ב-17:00. זאת, על פי ההנחה שידע כזה היה נותן לו את הכיוון של השוק, ולו לכמה שעות התחלתיות. מי שעקב אחרי מה שקורה בוול-סטריט לאחרונה, ובמיוחד ברמה התוך יומית, יודע היטב שמידע מקדים כזה לא היה עוזר בכלל.
ידיעות טובות על הכלכלה הביאו לירידות ולעליות באותה מדיה של סבירות. וידיעות רעות? אפילו המפתיעות ביותר? ממש לא הזיזו חוץ מכמה דקות בודדות. כיוון השוק היה עד כה עלייה דרמטית עד הסביבה של 4300. כל שפל זמני, ולו הקטן ביותר (בין 1% ל-0.5%) נלקח מייד כהזדמנות לבנות עוד מדרגה לכיוון מעלה. לא רק זאת: מדדי הסנטימנט כמו ה-
VIX וה-
Put-Call Ratio מצביעים כולם על אופטימיות גדולה אצל המשקיעים (הויקס נמצא סביב 20...).
תוסיפו לכך את העלייה הדרמטית בביקוש ל-
High Yield בעולם האג"ח, וקבלתם סביבה פיננסית מדהימה. סביבה בה יש אינפלציה של 8.5%, הפד מעלה ריבית ב-0.75% בצורה סדרתית, החברות מפטרות, הנדל"ן נכנס לתרדמה, אבל שוק המניות עדיין משפר עמדות כלפי מעלה. מה קורה כאן?
מעבר לאלמנטים הטכניים הברורים, והמשפיעים בצורה מאוד משמעותית, נראה לי שההסבר נמצא כולו בתקווה הגדולה של המשקיעים במה שנקרא:
The FED will soon Pivot. בעברית: "הבנק המרכזי עוד מעט יתהפך". נתוני המיתון העתידיים כה ברורים שההנחה היא שזה הזמן לנצל הזדמנות קנייה לקראת הזמן בו נראה את הפד עוצר את עליות הריבית. הזמן שבו גם האינפלציה יורדת לה לכיוון 3-2%.
בנוסף לכיסוי השורטים המסורתי, ההסבר הזה נראה כהגיוני ביותר. נכון שהמיתון יפגע בחברות, וברווחיות שלהן, אבל האם זה מצדיק ירידה של 80% במניה? בעיני אנשי וול-סטריט ממש לא. כרגע, המנוע הזה הביא את המדד עד אזור 4300. האם זה השיא שלפני התיקון הטכני? השינוי הקטן לרעה במומנטום אומר לנו שכן.
אבל, וזו הנקודה הראשית: שפל קרוב מעל 3700 (!!) לא ישנה דבר מגמתית. אוקי, אז אולי זה רחוק. אז נאמר שרק שפל מתחת לאזורים סביב 4140, ו-3900 יתחילו להיות בעיה. יש עוד זמן... בינתיים, ראינו יום אדום רציני ראשון ביום שישי, וזו יכולה להיות התחלה לאותו תיקון יורד. אצלנו, מדד תל-אביב 35 פשוט סגר את הפער, בעזרת הבנקים והפיננסים, ונמצא בשיאו. עוד הוכחת יכולת מדהימה המצביעה, שוב, על כמה השוק שלנו לא נזיל ומכוון מוסדיים. ההפתעה הגדולה הייתה שהוא הצליח להתגבר בקלות על מדד ת"א 90, המהווה את גורם היזמות אצלנו. זה גם רמז לטעם המשקיעים: מניות טובות ובטוחות במקום ציפורים על העץ.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
S&P500
בגרף המדד האמריקאי אין הרבה מה לחדש חוץ מלומר דבר אחד: הסבירות הגבוהה היא שרוב השורטים כבר סגרו את הפוזיציה שלהם, ושלפנינו שוק המונע עכשיו מעצמו. דבר שיגביר את הסיכוי לתיקון יורד, בדומה למה שראינו ביום שישי האחרון. מלחמת הביקוש וההיצע (הרגועה יחסית בגלל חופשות הקיץ). מאבק שמוזן על ידי הפחד להפסיד הזדמנות (
FOMO) והפסימיים הרואים במעשי הפד אסון דורי. כמו שאתם יודעים, יש לי הרבה דעות והנחות אבל יש לי גם כלל אחד: מה שהשוק עושה היא ה"אמת" המוחלטת. לכן, אם וכאשר יגיע התיקון היורד למהלך העולה האדיר הזה, השפל שייווצר יאמר לנו הכול על המהות עצמה. ככל שיהיה זה תיקון עמוק יותר נבין כמה ה-
Bears עדיין חזקים. ואם, בדרך נס, 3900 לא תשבר מטה, אנו נדע שלפנינו משהו הרבה יותר חיובי מאשר תיקון זמני, במסגרת שוק דובי ארך טווח.
TA35
ביומיים האחרונים ראינו אדום במדד. חידוש מעניין. הגעתו לשיא, כאשר השווקים הבינלאומיים מתחילים להראות סימני עייפות היא דבר בעיתו בהחלט. 3900 בארה"ב היא אזור 1920 אצלנו. לכן, אומר זאת כאן כפי שאמרתי זאת שם: למרות כל העיוותים הקיימים בשוק המניות המקומי שלנו (טכנולוגיית פקודות וביצוע, נזילות, שעות מסחר שונות מהעולם, וכו...) הוא מגדלור של חיוב. זאת, כל עוד הכלכלה הישראלית תצדיק את ביצועי היתר מול העולם.
עכשיו, טעם המשקיעים מכוון יותר למניות של ה-35 במקום לכיוון מניות ה-90. זה קצת פחות חשוב. מה שכן חשוב הוא שארבעה סקטורים לא יקרסו לנו בין הידיים: הפיננסים, הנדל"ן, ההיי-טק, והביטחוני. בינתיים, יש סיבות להאמין שכולם מחזיקים מעמד היטב, כאשר לכל אחד מהסקטורים סיבות משלו. זכרו: 1900-1950 הוא האזור של ההכרעה של הטווח הבינוני-ארוך. חוץ מזה, הכול דבש...המון הצלחה לכולם!
