בריטניה חוותה סערה מושלמת, עליה הרחבנו את הדיון
במאמר שפרסמנו בסוף ספטמבר. הלחץ על בריטניה נבע מעליית מחירי האנרגיה. הזכרנו זאת ודנו בכך רבות, והסיבה העיקרית לכך היא מלחמת רוסיה אוקראינה. כמובן שהסיבה המשנית, היא שאירופה, ובריטניה בתוכה, ביצעו שינויים מרחיקים לכת בתמהיל האנרגיה שלהם, ובכך בעצם כרו לעצמם בור, שמלחמת רוסיה אוקראינה דחפה אותם לתוכו.
הבעיה שהפתרון שהציגה ממשלת בריטניה למשבר האנרגטי, היה פתרון עקום. הבריטים בעצם הודיעו שהם יקבעו מחיר תקרה להוצאות אנרגיה למשק בית בגובה של 2500 פאונד. כדי לממן את ההוצאה הנוספת, הבריטים התכוונו לגייס חוב (כלומר למכור אגרות חוב). היקף החוב הדרוש נאמד בסדר גודל של 100-150 מיליארד פאונד.
ההסדר הזה של ממשלת בריטניה עורר סערה, שכן המשמעות היא שכל אזרחי בריטניה אמורים ליהנות מההסדר, כולל כאלה שיכולים לשלם את חשבונות החשמל הגבוהים. אין בהסדר הזה מנגנון שאמור לווסת את הצריכה של צרכני אנרגיה גדולים מקרב משקי הבית.
כדי להוסיף חטא על פשע, שר האוצר הבריטי יצא בתוכנית לקיצוץ מיסים, כדי להמריץ את הכלכלה. הבעיה שכדי לכסות על הגירעון שאמור להיווצר בעקבות הורדת המיסים, אמורים היו לממן על ידי (שוב) חוב. כלומר על ידי הנפקת אגרות חוב.
הבעיה שהמשק הבריטי נמצא (כמעט) בתעסוקה מלאה, ובמצב כזה, קיצוץ מיסים לא ממש יתמרץ את הכלכלה, אלא עלול בעיקר לגרום להגדלת האינפלציה, המואצת גם כך, בעקבות מחירי האנרגיה הגואים. בתגובה להודעת שר האוצר על תוכנית קיצוץ המיסים לטובת המרצת הכלכלה, הודיע נגיד הבנק המרכזי הבריטי כי יעלה ריבית ככל שיידרש כדי להילחם באינפלציה.
כמובן שהעלאת ריבית על ידי הבנק המרכזי הבריטי, משמעותה בעיקר הגדלת תשואות אגרות החוב של בריטניה.
כל התהפוכות האלה, גררו את קרנות הפנסיה בבריטניה לחשש כבד של יציבות פיננסית, לאור העובדה שמחירי אגרות החוב החלו לרדת בחדות. ירידת מחירי אגרות החוב, חייבה לא מעט קרנות פנסיה למכור את אגרות החוב שלהן, מה שהחריף את הבעיה עוד יותר.
כלומר, ממשלת בריטניה מנפיקה (או אמורה להנפיק בקרוב) יותר ויותר אגרות חוב, ומנגד, הלקוח העיקרי שקונה אגרות חוב, קרנות הפנסיה, נאלצו גם הן למכור יותר ויותר אגרות חוב. לאור זאת נוצר תהליך ספיראלי שרק החריף. הבנק המרכזי החל להתערב והודיע שירכוש אגרות חוב בריטיות בשוק. מהלך זה ייצב מעט את המצב.
שער הפאונד דולר שירד בחדות, התייצב מעט בשבועות האחרונים, ולאחר הודעתה של ליז טראס, הפאונד עלה, כך גם מדד ה-FTSE100 הבריטי שעבר מטריטוריה שלילית לחיובית. כל אלה מגלים לנו את דעת השווקים על ליז טראס.
במאמר מוסגר נגיד, שאין ספק שהכלכלה הבריטית בתהפוכות משמעותיות, אולם נותר רק לקנא בבריטים שמגיבים באופן חריף לאירועים כלכליים, ואולי גם אצלנו נראה תגובות ציבוריות לאירועים כלכליים. בינתיים זה לא ממש קורה.