סיכום שנה בגיוסים / פדיונות - תכלה שנה ופדיונותיה, 26 מיליארד שקלים נפדו השנה מקרנות מסורתיות

2022 הגשימה את כל החששות שהיו כלפיה. אחרי שנת 2021 שהיתה שנה חזקה מאוד, עם היציאה המהירה מהקורונה, ועודף הנזילות בשווקים, עלה חשש לא קטן בקרב הפעילים בשווקים לגבי מה צפוי בשנה הקרובה. זה אכן מה שקרה. החזרה לנורמליות הביאה התפרצות אינפלציונית שלא נראתה כאן עשרות שנים, ואילצה את הבנקים המרכזיים לנקוט במדיניות מרסנת מאוד, זה שלח את השווקים למהלכי ירידות משמעותיים, שבגזרת הקרנות התבטאו בפדיונות משמעותיים בקרנות המסורתיות. שוק ההון האמריקאי השיל יותר מ־19%, עם ירידות במרבית הסקטורים, למעט סקטור האנרגיה שהושפע לטובה מהמלחמה באוקראינה, ששינתה לגמרי את הווקטור של אנרגיה מסורתית פוסילית. השוק המקומי הראה עמידות מפתיעה לאירועים בשווקים, אולם לקראת המשך השנה החלו ירידות גם כאן יחד עם העליות באינפלציה, מהלכי הפיטורים בהייטק, והרעה באינדיקאטורים הכלכליים השונים.

מספר עסקאות מיזוגים בתעשיית הקרנות בוצעו במהלך השנה, כאשר אקסלנס רכש את בית ההשקעות אפסילון ב־95 מיליון שקלים בנובמבר השנה, ולאחר מכן ממש לקראת סוף השנה הודיעה הפניקס כי קסם תרכוש את קרנות הסל וניהול התיקים של פסגות. בכך פסגות ייוותר רק עם פעילות הקרנות המסורתיות שלו, מה שיהפוך אותו מבית השקעות שניהל כ־46 מיליארד שקלים בקרנות בסך הכל, לגוף שינהל כ־20 מיליארד שקלים, אחרי ילין לפידות במקום 8 בהיקף הנכסים. עסקה נוספת שבוצעה השנה היא רכישת קרנות א.ד.רוטשילד על ידי בית ההשקעות איילון. כך השנה ירדו בעצם שני בתי השקעות מרשימת חברות ניהול הקרנות. המשך לתהליך הקונסולידציה שאנחנו חווים משנה לשנה בענף. היות ועסקאות המיזוג הללו טרם הושלמו, אפסילון וא.ד.רוטשילד עדיין מופיעות בטבלאות השונות, אולם החל משנה הבאה כבר לא יופיעו.

למרות הכל, לא פחות מ־72 קרנות חדשות הושקו השנה, חלקן מבתי השקעות גדולים אבל לא מעט מהן מגיעות מבתי השקעות קטנים ובינוניים שמרחיבים את פורטפוליו הקרנות שלהן. גם כשמסתכלים על רשימת גופי ניהול ההשקעות, כלומר גופים שלא מנהלי קרנות, מה שנקרא גופי ההוסטינג, מקבלים רשימה של 39 גופי הוסטינג, חלקם קמו ממש לאחרונה, ומנהלים סכומים נמוכים מ־100 מיליון שקלים. השנה לראשונה ברשימת ה־Top5 יש לנו גם גופים שהכניסו קרנות לרשימה, ומנהלים מתחת ל־5 מיליון שקלים. קראנו להם בתי ההשקעות הזעירים.

התמונה הכוללת יכולה להטעות שכן מי שמסתכל על התמונה הכוללת רואה גיוסים למהלכי ירידות משמעותיים, שבגזרת הקרנות של כ־11 מיליארד שקלים לתעשיה. אבל התבטאו בפדיונות משמעותיים בקרנות מן הסתם מדובר בהסתכלות חלקית, שכן מהאפיק שבו דמי הניהול הגבוהים, אפיק המסורתיות, נפדו כ־26 מיליארד שקלים. מאידך, 32 מיליארד שקלים גויס לאפיק באוקראינה, ששינתה לגמרי את הווקטור של הכספיות. זו פעם ראשונה מאז הוצג מוצר הכספיות שבו לא רק הכסף שנפדה מהמסורתיות עובר לכספיות, אלא גם סכומי כסף נוספים נכנסים לאפיק. יש כאן משהו מעודד, שכן זה אומר שכסף חדש גילה את קרנות הנאמנות, ואחרי ש’קפץ למים’ וביצע קניית קרנות כספיות, יש לקוות שהתחנה הבאה תהיה מעבר לקרנות המסורתיות. אנחנו כאן ב־FUNDER לא מעט דיברנו על היתרונות הגלומים בקרנות הכספיות, הן למשקיעים והן לתעשייה כולה.

בסיכום שנתי המנצחת בגיוסים היא אנליסט שגייסה השנה בסך הכל כ־8.6 מיליארד שקלים. הגיוס באנליסט הגיע לקרן כספית אחת שעליה הרחבנו באתר, ואנחנו אף מציגים את ההשתלשלות אודותיה במגזין זה, ולא נרחיב על כך גם כאן. אנליסט פדו 595 מיליון שקלים בקרנות מסורתיות.

במקום השני בגיוס הכללי נמצאים הראל עם כ־4 מיליארד שקלים גיוס השנה, גם בהראל הגיוס מגיע עם מעל 7 מיליארד שקלים לקרנות כספיות, ופדיון של כ־1.6 מיליארד שקלים לקרנות כספיות. מור (מקום שלישי בגיוס הכללי) ופסגות (מקום רביעי) מציגים תמונה דומה עם היקף גיוס חיובי בסך הכל שמגיע בעיקר כתוצאה מגיוס בכספיות, שמחפה על הפדיון במסורתיות.

הגוף שמציג את הפדיון הגבוה ביותר בסך הכל הוא אלטשולר שחם עם פדיון של כ־8 מיליארד שקלים. כאן אין פיצוי כמעט מצד הקרנות הכספיות, שיחפו על היקף הפדיונות. במקום השני בפדיונות נמצאים ילין לפידות, שהציגו ביצועים מאכזבים בקרנות המסורתיות השנה, וכל הפדיונות שלהם מגיעים מקרנות מסורתיות. הפדיון בילין לפידות מוריד אותם בדירוג בהיקף הנכסים מתחת למור, שעקפו אותם ממש החודש.

תמונת הגיוסים בקרנות מנוהלות בסך הכל לא שונה מהתמונה בגיוס הכללי, בשל ההשפעה הדרמטית של הקרנות הכספיות, אולם כשעוברים לגיוסים/פדיונות בקרנות מסורתיות מתגלה התמונה האמיתית. רק 4 גופים עם גיוס בקרנות מסורתיות השנה, כשהגוף הבולט ביניהם הוא פורסט עם כ־1.7 מיליארד שקלים. הרחק מאחוריו נמצאים אילים עם 102 מיליון שקלים במסורתיות. תמיר פישמן במקום שלישי עם 90 מיליון שקלים, את רשימת המגייסים במסורתיות סוגר ברק עם גיוס של 6 מיליון שקלים. אלה הם הגופים היחידים שמציגים השנה גיוס חיובי במסורתיות.

מבחינת פדיונות, הגוף שפדה את ההיקף המשמעותי ביותר הוא כאמור אלטשולר שחם עם פדיון של 8.6 מיליארד שקלים, אחריהם ילין לפידות עם פדיון של כ־4 מיליארד שקלים. פסגות פודים השנה כ־3.1 מיליארד שקלים.

מבחינת חודש דצמבר, פורסט הם הגוף היחיד שגייס החודש עם 97 מיליון שקלים. כל שאר הגופים פדו החודש במסורתיות, כשהפדיון הגבוה ביותר נרשם באלטשולר שחם עם פדיון בהיקף של 672 מיליון שקלים. במקום השני ילין לפידות עם פדיון בהיקף של 551 מליון שקלים.

כשמשקללים את הגיוסים/פדיונות בסך הכל בקרנות מנוהלות, כולל קרנות כספיות, אנליסט הם המגייסים הגדולים החודש עם כ־3 מיליארד שקלים גיוס כולל במנוהלות, אחריהם הראל עם כמיליארד שקלים גיוס כולל. תמונת הפדיונות דומה במנוהלות לזו שמוצגת במסורתיות.

ניתוח היקף נכסי בתי ההשקעות השונים מציג את השינויים בהיקפי הנכסים לאורך השנים. ננסה להציג תמונה שמראה את היקף הנכסים הרב שנתי של גופי ההשקעה השונים. כמובן שלאורך השנים בוצעו עסקאות מיזוג שונות שהוציאו חלק מהגופים החוצה מהרשימה.

מיטב הם הגוף המוביל בהיקף הנכס המנוהל כבר מספר שנים, בעצם מאז המיזוג של מיטב עם דש, כשהיקף הנכסים שלהם במנוהלות מגיע לכ־29 מיליארד שקלים. שיא היקף הנכסים במיטב הגיע ב־2013 עם קצת פחות מ־39 מיליארד שקלים כאשר ב־4 השנים האחרונות היקף הנכסים נע סביב 29-30 מיליארד שקלים.

ילין לפידות עדיין נשארים במקום השני בהיקף הנכס המנוהל, כשניתן לראות את השינוי הן בהיקף הנכסים, והן במיקום בטבלה. אם ב־2011 ילין לפידות ניהלו 3.7 מיליארד שקל, היום הם מנהלים כ־24 מיליארד שקלים, ירידה משמעותית מהיקף הנכס שנוהל ב־2021 שהגיע אז לשיא בהיקף הנכסים עם כ־28 מיליארד שקל.

הראל במקום השלישי עם קצת פחות מ־23 מיליארד שקלים, הראל מתאוששים בשנים האחרונות בהיקף הנכסים לאחר ירידה חדה בין השנים 19־2018. שיא היקף הנכסים שנוהל בהראל היה קצת פחות מ־34 מיליארד שקלים ב־2014. ראוי לציין כי בשנה שעברה הראל היו במקום שישי בהיקף הנכסים במנוהלות, והשנה עלו למקום שלישי.

פסגות, שבשנים 12־2011, היו החברה עם היקף הנכסים הגבוה שומרים על המקום הרביעי בהיקף הנכסים עם קצת פחות מ־21 מיליארד שקלים. שיא היקף הנכסים בפסגות היה ב־2013 אז ניהל בית ההשקעות כ־35.5 מיליארד שקלים במנוהלות.

מור שומרים על המקום החמישי ועל היקף נכסים דומה לשנה שעברה – כ־20 מיליארד שקלים, שקרוב לשיא היקף הנכסים – מעל 21 מיליארד שקלים שהושג ב־2019.

מגדל במקום שישי, עם ירידה של כ־1.5 מיליארד שקלים, משנה שעברה, שציינה קפיצה משמעותית בהיקף הנכסים. מגדל עדיין רחוקים משיא היקף הנכסים שהיה קרוב ל־30 מיליארד שקלים שהושג ב־2014.

נקודות נוספות שעולות מהתמונה הרב שנתית. הגיוסים בכספיות הקפיצו את היקף הנכס באנליסט פי־3 מקצת פחות מ־5.5 מיליארד שקל, לשיא בהיקף הנכסים של כ־13.5 מיליארד שקלים. אלטשולר שחם מציג ירידה של כ־10 מיליארד שקלים לעומת שנה שעברה, וחוזר בהיקף הנכסים 10 שנים אחורה ל־2012. פורסט מראים השנה צמיחה של מעל 30% בהיקף הנכס המנוהל שמביא אותם לשיא בהיקף הנכסים עם מעל 6 מיליארד שקלים. אפסילון שאף לו זו השנה האחרונה כפעילות עצמאית מציג היקף נכס קרוב לשיא שהושג בשנה שעברה, עם כ־3.6 מיליארד שקלים.

מוצרי המדדים סיימו את השנה עם היקף גיוס של 4.6 מיליארד שקלים, כאשר בדצמבר ראינו פדיון של כ־1.1 מיליארד שקלים. סך היקף הנכסים במוצרי מדדים עומד על 153 מיליארד שקלים בחלוקה של כ־60 מיליארד שקלים במחקות מול 93 מיליארד שקלים בקרנות סל. ביחס לשנה שעברה היקף הנכס עלה בכ־30% מכ־124 מיליארד שקלים לעומת כ־153 מיליארד שקלים היום.

היקף הגיוס הגבוה ביותר השנה נרשם בקסם עם גיוס של כ־2.7 מיליארד שקלים החודש, אחריו מור עם כ־1.7 מיליארד שקלים. גם מור וגם הראל מציגים גיוס הן במחקות והן בקרנות סל. הראל פדו השנה בסך הכל כ־2 מיליארד שקלים במוצרי מדדים, עיקר הפדיון מגיע מקרנות סל.

השנה אנחנו מביאים לראשונה תמונה רב שנתית במוצרי המדדים, כדי לבחון את המגמות והכיוונים במוצרי המדדים. התמונה כאן ברורה יותר כאשר קסם הם הגוף המוביל לאורך זמן במוצרי המדדים, אחריו מיטב, מגדל עוברים ממקום רביעי ב־2019 למקום שלישי עכשיו, על חשבון פסגות.

שנה שעברה היתה שנת שיא בהיקף הנכסים אצל מרבית הגופים, כשמבין הגופים הגדולים, רק מור מראים השנה גידול בהיקף הנכסים, שאר הגופים ירדו השנה בהיקף הנכסים.