בן שטרית: "תיקון 3 יכול להשיב בחזרה את קופות הגמל למרכז הבמה"

ב- 2008 נכנס לתוקפו תיקון 3 שקובע שכל אדם היוצא לפנסיה יקבל קצבה שלא תפחת מ-3,850 שקלים (נכון למדד ינואר 2008) בגין כספים שהפקיד מינואר 2008. כיצד זה מבוצע? הגדירו קופות משלמות (קרנות פנסיה או תוכניות ביטוח אפיקי קצבה) וקופות לא משלמות (תוכניות הוניות וקופות גמל). הרציונאל שעומד מאחורי התיקון הוא שרובנו שכירים ומתפרנסים ממשכורת חודשית. כך בעתיד נמשיך לחיות תחת אותו הדפוס ולא נקבל סכום חד פעמי שלא הורגלנו אליו, כפי שקרה בעבר. האוצר מבקש לקבע מציאות בה כדי למשוך את הכסף, עליך להעביר אותו לתוכנית קצבה. שם תבדוק אם יש לך את הפנסיה המינימאלית ואת היתרה תוכל למשוך. מרכיב נוסף בתיקון 3 מתייחס לקופות מרכזיות מול אישיות. החל משנת 2011 יהיה ניתן להפקיד רק בקופות אישיות. מעסיק שהפריש את העתודה לפיצויי העובדים במסגרת קופה מרכזית לפיצויים צריך לשים לב לכך. למרות עידוד החיסכון לקצבה, האוצר מעביר כיום מסר הפוך בכל הקשור לפיצויים: פיצויים פטורים שנשארו בקופת גמל (לא משלמת) רואים אותם כהפקדה חדשה – דהיינו ניתן למשוך אותם רק כקצבה ואז הכסף הפטור כיום – הופך לחייב במס בעת המשיכה! האוצר במקום לעודד השארת כספים (פיצויים) בחיסכון ארוך טווח מעודד את יציאתם. הוא עושה זאת בכדי לא להכניס למערכת עוד רובד מס, אך נראה שהתמונה המתקבלת היא בעייתית מאד.
אין שום מניעה להמשיך ולהשקיע בקופות גמל. דמי הניהול נמוכים והאפשרויות מגוונות. אך מהכינוי שהוצמד להן (קופות לא משלמות) ניתן ללמוד לאן נושבת הרוח. המהלך לווה בביקורת של מנהלי קופות הגמל, שביקשו  להותיר לקופות הגמל לעמוד כענף בזכות עצמו ולהחשיבן כקופות משלמות. לטענת מנהלי ומשווקי קרנות הפנסיה, במתכונת הנוכחית, לקופות הגמל יהיה קשה מאוד להתמודד עם התחרות מול קרנות הפנסיה.  לטענתם, רוב קופות הגמל היום מונות עמיתים בגיל מתקדם, שיכולים למשוך את כספם כאשר ירצו בכך, בעוד שקרנות הפנסיה מכילות עמיתים צעירים, שחברו לקרנות משנת 95. מצב שיאפשר חופש פעולה ו"שקט תעשייתי" למנהלים הפנסיונים.

מנהלי קופות הגמל, למדו את הסיטואציה החדשה והיום הם טוענים שהתנאים החדשים יכולים לעבוד לטובתם. בן שטרית מסביר:

"לא ניתן להתייחס לכך שקופות הגמל יהפכו ל"עולם הולך ונעלם". כרגע זהו המוצר הפנסיוני עם היקף הנכסים הגבוה ביותר שיש (כמעט 300 מיליארד שקלים, כאשר למעלה ממאה מיליאד שקלים הן קרנות השתלמות שמהוות עדיין את תוכנית החיסכון הטובה ביותר).  במובן מסוים, תיקון 3 יכול להשיב בחזרה את קופות הגמל למרכז הבמה. קופת הגמל, כקופה לא משלמת, יכולה להוות עבור עמיתים מסויימים תחליף ראוי לקרנות פנסיה בחסכון השותף. מאז ינואר 2008, בכל הפקדה בקופת גמל שאינה משלמת לקצבה, העמית לא יוכל למשוך את הכספים עד שיבחר להעביר אותה לקרן פנסיה. לאחר המעבר ממילא יהיה כפוף למקדמים ולתקנון הנהוגים בקרן הפנסיה . למעט רכיב ביטוחי שהעמית יכול לרכוש בנפרד, שם המשחק בין קרנות פנסיה לקופות גמל  הוא תשואה נטו (בניכוי דמי ניהול), ואני בהחלט רואה מצב שעמיתים מסוימים, בעיקר מבוגרים בעלי צבירה גדולה יעדיפו לחסוך בקופת גמל אם הם חושבים שזו תשיג תשואה נטו גבוהה יותר. דרך אגב ביטוח למקרה מוות במחירי עלות ניתן לרכוש גם בקופות הגמל. אנו מציעים זאת לכל העמיתים בכל קופותינו

כיצד אתה רואה את תפקידו של הסוכן ומשווק קופות הגמל, לאור המשבר הכלכלי של שנת 2008?

בימי הראשונים לתפקיד, המשווקים והסוכנים הגיעו למשרדי ושאלו מה עליהם לומר ללקוחותיהם בקשר למשבר הכלכלי באירופה. התשובה שלי הייתה שקופת הגמל אינה נייר ערך ואל להם להפוך ליועצי השקעות. הרי הסיכוי בענף הגמל לתזמן נכונה את היציאה והכניסה מאפיקים בעלי סיכון, הוא כל כך נמוך, שגם אם תפרשו נכונה את המגמות בשוק, ישנו סיכוי גבוה מאוד שתפגעו בלקוח. כתוצאה מתזמון לא נכון של קניה ומכירה. קופת גמל אינה נייר ערך. מה שנדרש ומצופה מייעוץ פנסיוני שעורך סוכן/משווק או יועץ הוא לבחון ביחד עם הלקוח את רמת הסיכון המתאימה לו, ובהתאם לכך את המוצר. אני ממליץ ללקוחות לבחון את ביצועי החברה שבחרו בתקופה שלא תפחת משנתיים. רמת הסיכון שמתאימה ללקוח היא בד"כ פונקציה של: היקף נכסיו, מידת השמרנות שלו, הצורך בנזילות הכספים ומועד משוער לצריכת הכספים - פונקציה בד"כ של הגיל כשמדובר בחיסכון פנסיוני. 

לחילופין, ישנו מספר מאד מצמצם של לקוחות שכבר מנהלים תיק השקעות לעצמם או לאנשים אחרים והם מעניינים לנהל לעצמם גם את החיסכון בקופות גמל. לקוחות כאלו יכולים לנהל את כספם בקופות IRA. אני רק מקווה שאכן כל מי שעושה כך יודע לנהל את כספו באחריות הראויה.

נשמע מדבריך שאתה ממליץ לנהל כספים בצורת ה- IRA?

לנהל כספים לא מתאים לכל אחד, אך יש אנשים שבכל זאת בנויים לכך וזהו מקצועם. משרד האוצר פתח את הצוהר לניהול האישי, ואנחנו גם מתכוונים לשווק את הפלטפורמה לסוג הזה של עמיתים .
נציע את זה לאנשים שכבר היום מנהלים תיקים בעצמם ומתפרנסים מכך. היתרון שלנו לעומת גופים אחרים הוא שאיננו חברי בורסה ולכן אין לנו מגבלות בסוג ניהול כזה של קופות.קופות גמל בניהול אישי יכולות גם להתאים לאנשים שיש להם מנהל השקעות אישי שביצועיו לאורך השנים הביאו לכך שהלקוחות שלו בוטחים בו ומבקשים להעביר אליו חוץ מתיק ההשקעות, גם את כספי הגמל וההשתלמות.

מתוקף תפקידו, בן שטרית משתדל להיפגש ככל שניתן עם יועצים ומשווקים של הקופות בבנק. מערך היעוץ בבנק מדרג את הקופות על פי פרמטרים שמודדים את הקופה ופחות את החברה שמנהלת אותן. מצב זה בעל פוטנציאל ליצור תמונה מעט עקומה. לדבריו: "אני כגוף פיננסי מנהל כמה קופות במקביל, אך אני מגלה לעיתים שישנן קופות תחת ניהולי שמדורגות בצורה שונה. לעיתים יכול להיות הבדל בביצועי עבר, אך אלה אינם משליכים על העתיד. כלומר הייתי מצפה שכל הקופות, מאותו הסוג של אותו גוף מנהל יהיו בעלות אותו ציון.  איננו נוהגים איפה באיפה, אנו מביאים את כל היכולת שלנו לכל קופה וקופה, ובתוך כך, עליהן להיות מדורגות בצורה דומה. במילים אחרות, את ביצועי הקופה הבודדת ניתן להשאיר לגמל נט. על הגוף המדרג בבנק לפעול בצורה יותר רחבה ולדרג את הגוף הפיננסי כמעט כמכלול.

אי הודאות הגבוהה בשווקים הביאה חלק נכבד ממנהלי הכספים בישראל לתמוך בשיטת ה"bottom up". כלומר, בדיקת החברה על מרכיביה, בטרם בדיקת הסביבה הכללית בה היא פועלת. זאת, עם שימת דגש על ההתעסקות היומיומית של החברה, ללא השקפה כללית של המגזר. בן שטרית, אינו נמנה עם המנהלים המוזכרים, אלא מעדיף את השיטה החלופית, ה "bottom down". הוא מסביר מדוע: ראשית, עליך להסתכל על הענף. חברה יכולה להיות בעלת בסיס מצוין, אך אם היא נמצאת בענף בעייתי, יש סיכוי גבוה שלא תקבל תמורה טובה מספיק לכספך. אנחנו באיילון מחפשים השקעות ארוכות עם עוגן. אנחנו בוחנים השקעות נדל"ן מניב כאופציה חדשה לתיק הנכסים של העמיתים. בתיק הנוסטרו שלנו זה כבר מבוצע. אמנם, הנכס אינו סחיר, אך בנדל"ן מניב, בראייה לטווח ארוך, יש עוגן בתיק הנכסים שיעניק לך תשואה אף של 8%-9%. אנחנו חברה בינונית המנהלת כ- 4 מיליארד שקלים. בחברה בינונית כמונו, אפשר למצוא מספר מוטיבים הפועלים לטובת הלקוח. דוגמא לכך יכול להוות הקשר האישי והקו הישיר שיש למנהלי הקופות עם הסוכנים, המשווקים ועמיתים. לא ניתן להקל בזמינות של בעלי תפקידים בנושא שהוא כה אקוטי ללקוח. מצד שני, אנחנו נשענים על כל התשתיות של חברת ביטוח: מערכות תפעוליות, בקרות, ניהול סיכונים. כל אלו קיימים בחברה בסטנדרט הגבוה של חברות הביטוח.
שוק הביטוח והפנסיה נחשד לא אחת כשוק שהתחרות בו טרם הבשילה. הביקורת הנוקבת בקמפיינים תקשורתיים בנושא דמי הניהול בקופות הגמל הם דוגמא טרייה לכך. אם תשאלו את נותני השירות, הם לרוב יטענו שהתחרות בשוק היא עזה מאין כמוה.

"התחרות היא עצומה. דמי הניהול המקסימאליים הם 2%. אנחנו בפועל גובים פחות מאחוז. אם נסתכל על הניוד של ההון מחברה לחברה, נראה כי הוא אינו בר השוואה בגודלו לעומת ביטוח מנהלים וקרנות הפנסיה. לעיתים הניוד מוגזם. העמיתים עוברים מקופה לקופה וגורמים נזק לעצמם ע"י המעברים התכופים. בהשוואה בין רגישות התשואה שבין קופות הגמל לקרנות הפנסיה וביטוח המנהלים, נראה כי ההבדל ברגישות אינו רציונאלי. אדם שמקבל תצהיר על קרן פנסיה, מביט לכל היותר על גודל הקצבה החודשית בעוד 30 שנה. אם היא השתנתה ועלתה באחוזים בודדים, זה לא יגרום לשינוי דעתו על הקרן ומנהלה, בקופת גמל, לעומת זאת בוחן העמית את השינוי ביתרה בשקלים מחודש לחודש, והוא בוחן את ההפסד/רווח שלו מדי חודש – זה נראה לו יותר מוחשי. לתשואה בקופת הגמל או בקרן הפנסיה או פוליסת הביטוח יש אותה השפעה על מצבו של העמית בעת פרישתו, אך משום מה הצרכן בוחר לראות את הקצבה ולא את סך הנכסים הצבורים בקרן הפנסיה או בביטוח מנהלים. ייתכן ואישורי המס המורכבים תורמים לכך לא מעט" .  

אנחנו נמשיך לראות תהליך של הורדת דמי ניהול בענף קופות הגמל?

התחרות עוד תמשיך משום שהענף בעל מבנה הוצאות קבוע. ההוצאות השוליות הן יחסית קטנות. התחרות עשויה אף להוביל למחירים לא רציונאליים, בכדי לא לאבד לקוח. אנו נשתדל לנקוט במדיניות מחירים שתביט על המכלול השלם. זאת, בכדי להביא את מאזן החברה לסף רווחיות סביר, שיאפשר לנו לעמוד בנטל ההוצאות של ניהול חברה לקופות גמל. עם רפורמת בכר, מצבת העובדים העוסקים בתפעול ובקרה גדלה בעשרות אחוזים בכדי להעניק את השירות הראוי לחוסכים. "

ההצלחה של ניהול קרנות פנסיה וקרנות נאמנות כשרות אינה סוד. מנהלי ההשקעות בוחנים תמידית היכן ניתן לאמץ את השיטה ואת הצלחתה בענפים אחרים. אם כך, לא מפתיעה הידיעה של בן שטרית על כך שהם בדרך להשקת קופות גמל כשרות . "חברת איילון קשורה בקשרים חזקים עם המגזר החרדי ואנו קשובים לצרכיו המיוחדים. לחברת איילון, כבר עתה, יש קרן פנסיה "כשרה" וממש בקרוב נשיק קופות גמל כשרות. אין זה שונה מתפיסה של השקעות לפי כל אידיאולוגיה/תורה אחרת שקיימות בשוק. כמו למשל השקעה בחברות ירוקות, או בחברות שאינן פוגעות בזכויות אדם וכיוב'.. כשמסתכלים על הפוטנציאל הרחב שקיים, אין בהגבלה על השקעה בחברות כשרות, בכדי לפגוע בתשואה שניתן להשיג לעומת מסלולים אחרים.

תשובתו של בן שטרית מתיישבת היטב עם החזון האישי שלו. חזון שהוא נושא עימו עוד מימיו הרחוקים במשרד האוצר:

 "לאורך רוב חיי המקצועיים עסקתי בהתווית אסטרטגיה. היום אני יכול לומר שזה בלתי אפשרי להוביל מהלך של תוכנית עסקית, ללא הסכמה כוללת של כוח האדם המוביל בחברה. אחד הפרויקטים המרכזיים שהובלתי בדיסקונט הוא פרויקט לין (LEAN). זוהי מהפכה שעבר העולם העסקי במערב. תוך לימוד של הצלחת הכלכלה היפנית (טרום המשבר). העובדים מגיעים בבוקר לחברה במטרה אחת: ליצור ערך מוסף ללקוח. התפקיד שלי הוא לנתב ולייעל את כל הפעולות של הארגון לכיוון הזה.

איך אתה מיישם את החשיבה הזו בענף הגמל?

אנו לדוגמא, שואפים ליצור מערכת של תפעול וניהול הקופות ללא נייר (paper less). מרגע הפגישה הראשונית עם הלקוח, התעבורה תעשה באמצעים מיכוניים בלבד – הן של אינפורמציה והן של כספים כמובן. גם הלקוח יקבל את הניירת בדואר אלקטרוני בצורה מאובטחת מיד לאחר החתימה על גבי מסך המחשב של המשווק או הסוכן.  אין ספק כי התרומה המשמעותית לתהליך כזה תעשה כאשר המסלקה לקופות הגמל תכנס לפעולה. עד אז ניתן להתקדם הרבה, בעיקר בשוק הגמל. זאת מכיוון שכבר כיום מרבית העברות בין הקופות נעשות באמצעות מס"ב – הן כספים והן אינפורמציה.  חברות שיפעלו בצורה זו יביאו ערך מוסף למשווקים ולעמיתם כאחד. כך השוק צריך לעבוד בשנת 2011 ולשם אנחנו באיילון חותרים."
בשלהי התואר השני של בן שטרית הוא חבר לאגף התקציבים במשרד האוצר, שם היה אחראי על תחום המאקרו כלכלה. יחידת המאקרו במשרד, מרכזת את ההשלכות הכוללות של התקציב. בזמן כהונתו, עברו ארבעה תקציבים שונים ולא פחות משישה שרי אוצר. לגבי השאלה מי מבין שרי האוצר הותיר עליו את הרושם המרבי ענה:" יעקב נאמן אמנם כיהן לתקופה קצרה כשר אוצר, אך הפקידים יכלו לספר, כמעט פה אחד, כי הוא שר אוצר עם אג'נדה כלכלית סדורה יותר מאשר מאג'נדה פוליטית."

מה אתה חושב על התקציב האחרון?

"אינני מאורע בפרטיו של התקציב, אך שמחתי מאוד לשמוע על כך שיו"ר הכנסת רובי ריבלין הצליח להוציא 40 חוקים מחוק ההסדרים. החוק התחיל בכדי לאפשר לעשות רפורמות מבניות שהיו כרוכות גם בשינויים תקציביים - החל מאמצע שנות השמונים.האוצר התאהב בשיטה ברבות השנים ריכז במסגרת החוק גם תיקונים רבים שאינם קשורים לתקציב. השימוש הנרחב בחוק ההסדרים מסרס את יכולת חברי הכנסת לבחון לעומק את ההשלכות של החוק שהם מצביעים בעדו. זה נכון שחלק מהרפורמות הכלכליות לא היו מתבצעות ללא חוק ההסדרים. אך השימוש המוגזם בו, גרם להרבה מאוד חוקים שאין להם השלכה תקציבית להיות מאושרים תחתיו - ללא דיון מעמיק וחבל.

טרם הכהונה במשרד האוצר, בן שטרית, היה במסלול המהיר והמבטיח לקריירה אקדמית. בתור סטודנט מצטיין לתואר ראשון ולתואר שני הוא כבר החל לגלגל בראשו רעיונות לתזה וללמודי דוקטורט בחו"ל. בצורה לא שכיחה, בן שטרית כמעט על הסף, העדיף לזנוח את העולם שהכיר ולפנות לעסקים.

"נרשמתי ללימודים בחו"ל והתחלתי לעבוד על תזה. בה בשעה, התפתח בתוכי מעין משבר אמון במחקר הכלכלי. בעת עבודתי כמרצה באוניברסיטה הפתוחה, סטודנטית שאלה אותי על הערך המוסף של לימודי הכלכלה. עניתי שמי שלמד כלכלה לומד דרך לימודיו לנתח סוגיות בצורה מסויימת קרי כלכלית. זו דרך יעילה לנתח סוגיות כאשר אנו נמצאים בעולם העיסקי. אך אין זו הדרך היחידה וחשוב לזכור את זאת. את מגבלות המחקר הכלכלי אנו חווים באופן יום יומי. איזה מנהל תיקים חזה שבשנת 2009, השוק יזנק בעשרות אחוזים? כלכלנים טובים מבינים את מוגבלותו של המדע בו הם עוסקים. למרות זאת, כמנהל השקעות אתה חייב לנסות לחזות את המהלכים הבאים. ממשווקי הביטוח שלנו, אני דורש לא להפוך למנהלי השקעות.