מודל ההונאות הגדול ביותר בהיסטוריה של ההשקעות ושוק ההון

היסטוריית ההונאות הגדולות בשוק ההון כוללת אינספור תרמיות ידועות לשמצה, אולם אחת הגדולות והמתוחכמות בהן היא "הונאת פונזי" שההיסטוריה לא תהיה שלמה בלעדיה.

הונאות משקיעים ככלל, מעלות בראשנו שוב ושוב את השאלה – מדוע משקיעים מוכנים להמר על הבלתי מתקבל על הדעת? כיצד זה למשל, שבזמן המשבר הפיננסי העולמי בשנת 2008 ואינספור האזהרות בנושא להשקעות בנדל"ן, משקיעים בחלקם עדיין סירבו להאמין שהשקעה בנדל"ן תתפוצץ, והמשיכו להשקיע ב"בועה"? התשובה לכך טמונה ככל הנראה, בגורם האמון. חלק מהמשקיעים פשוט לא יכלו להאמין, ששוק הנדל"ן שייצר רווחים פנומנאליים ברציפות לאורך שנים, לפתע יקרוס. מי יכל להאמין, שעושר מבוסס נדל"ן בסך טריליוני דולרים, פשוט יתנדף?!

כשמדובר בהונאת פונזי, אשר כל הווייתה מבוססת על אמון מוטעה – משקיעים ראשונים שמרוויחים, הרבה יותר קל להבין כיצד משקיעים יכולים ליפול בפח.

ההונאה נקראת על שם המהגר האיטלקי צ'ארלס פונזי, שהיגר מאיטליה לארה"ב בתחילת שנות ה- 20 והתגלה כאחד הרמאים הגדולים בהיסטוריה האמריקאית. פונזי הגיע לארצות הברית בשנת 1903 ובכיסו שני דולר וחצי בלבד. הוא למד אנגלית ועבד בעבודות שונות בשנותיו הראשונות במדינה, בין היתר כמלצר במסעדה אך פוטר לאחר שנתפס שגבה סכומים מופקעים מלקוחות ושומר את יתרת הכסף לעצמו. הוא המשיך וניסה להתעשר בכל דרך אפשרית - הקים חברות שנכשלו, הפסיד כספים ואפילו גנב שק מסניף בנק, נתפס ונכלא למשך 3 שנים, אולם ההברקה של ההונאה הגדולה עלתה לראשו באופן מקרי לחלוטין, כאשר הוא קיבל מכתב מאמו מאירופה. 

על המעטפה היה שובר תשובה בינלאומי המכסה את הוצאות הביול למשלוח תשובה. כך למעשה, מקבל המעטפה יכול להחזיר לשולח מכתב תשובה סטנדרטי מבלי לשלם עבור בול. זה האיר במוחו הקדחתני רעיון לשימוש בקופונים כאלו כדי לעשות הון על חשבון אחרים.

הונאת הבולים הגדולה שנשענה על אינפלציה 

שובר תשובה נמכר במחיר דמי הדואר במדינה שבה השולח רוכש אותו, אולם ניתן לרכוש תמורתו דמי משלוח בדואר במדינת היעד (של מקבל המכתב). פונזי הבין שהוא יוכל לעשות רווח מהפרשי המחירים בין המדינות. באותן השנים לאחר מלחמת העולם הראשונה, האינפלציה חגגה באיטליה וכיוון שערך דמי הדואר באיטליה חושב בדולרים, השוברים היו זולים. פונזי שלח כספים למכריו באיטליה שהמירו אותם עבורו לכסף מקומי, רכשו באמצעותם שוברי תשובה בינלאומיים ושלחו לו אותם בדואר. הוא פדה את שוברי התשובה לבולים בארצות הברית שערכם גבוה בהרבה מעלות רכישת השובר באיטליה. את הבולים מכר פונזי בארצות הברית, וכך הוא החל לעשות רווחים. פונזי המשיך וגייס משקיעים לעסקת הארביטראז' שלו (רכישת נכס בשוק שבו מחירו זול ומכירתו בשוק אחר במחיר גבוה יותר) ואף הקים חברת השקעות ייעודית. הרווחים שלו הלכו וגדלו וגם המשקיעים זכו לרווחים יפים. פונזי רכש אחוזת פאר בלקסינגטון, מסצ'וסטס ואף הביא את אמו מאיטליה לארצות הברית.

הונאת פונזי: התרמית והחשיפה 

צ'ארלס פונזי שיכנע משקיעים שיוכל לספק להם תשואות על סמך הערכות שווי משתנות של רכישת שוברי תשובה בינלאומיים. המשקיעים התפתו לתשואות "המבטיחות" שכן פונזי התחייב לייצר להם רווח של 50% מכל השקעה תוך 45 יום, ו- 100% רווח תוך 90 יום.

מה שפונזי עשה בפועל, היה להשתמש בהשקעות מאוחרות יותר, של משקיעים אחרים, ולשלם באמצעותן למשקיעים הקודמים. בסופו של דבר ההונאה נחשפה על ידי העיתון 'בוסטון גלוב'.

ב-26 ביולי 1920 עיתון 'בוסטון פוסט' פרסם סדרה של כתבות תחקיר שעוררו שאלות לגבי דרכי הפעולה של צ'ארלס פונזי וחברת ההשקעות שלו. העיתון שכר את שירותיו של האנליסט הפיננסי קלרנס בארון על מנת שיבדוק את עסקיו של פונזי בשטח.

בארון למד שפונזי הציע רווחים מדהימים למשקיעים (כשהוא עצמו כבר לא השקיע בחברה) כאשר מימוש השקעותיהם מצריך קנייה ומכירה של 160 מיליון שוברי תשובה בינלאומיים. בפועל, רק 27,000 שוברי תשובה נקנו ונמכרו באותה תקופה. הבוסטון פוסט פרסם את הממצאים ויצר בהלה דרמטית בקרב המשקיעים הרבים של פונזי, המונים התאספו במשרדי חברת ההשקעות שלו ודרשו את כספי השקעתם בחזרה. פונזי שילם להם תוך ניסיון להרגיעם וחלקם אכן נשארו עמו.

שבוע לאחר מכן, חשף הבוסטון פוסט שפונזי נקלע לחדלות פירעון. הוא אף המשיך ופרסם את עברו הפלילי. כתוצאה מכך, חוקרי מדינת מסצ'וסטס פשטו על משרדי חברת ההשקעות שלו וסגרו אותה. צ'ארלס פונזי הועמד לדין פלילי בגין 86 עבירות במרמה. 17,000 איש השקיעו במיזם של פונזי מיליוני דולרים. ורבים מהם הפסידו את כל חסכונותיהם בהונאה. התחושות היו קשות מנשוא, משקיעים התקשו להאמין שפונזי מעל באמונם וסרח בכספם.

הונאת פּוֹנזי (Ponzi Scheme) שנקראת על שמו של צ'ארלס פונזי היא הונאת ממון המבטיחה למשקיעים החזר השקעה גבוה מאוד תוך זמן קצר, כשהרווחים המוצגים להם הם בעצם רווחים "על הנייר". אם יהיו החזרי ההשקעה למשקיעים, הם ישולמו בפועל מכספם של משקיעים אחרים ולא מתוך רווחי עלייה כפי שהובטח. יוזם התרמית נהנה בזמן זה מכסף זמין עד אשר ההונאה נחשפת, כאשר המשקיעים מגלים שהם לא יקבלו את הכספים שהיו לכאורה בחשבונם. זוהי הונאה המבוססת על מספר הולך וגדל של משקיעים שכל אחד מהם משלם למעשה למשקיע קודם, דבר היוצר "כדור שלג הונאתי" שממשיך את עצמו. הונאות מסוג זה נרשמו בכמה מהתרמיות הגדולות בהיסטוריה של ההשקעות ושוק ההון.