האם אנחנו בסייקל כלכלי שיסתיים במיתון?

אדם מחליט להתאבד, עולה למגדל בקומה 40, ומחליט לקפוץ, במקרה אדם אחר פותח את החלון בקומה 20, איך שהקופץ עובר, שואל אותו האדם בקומה 20, מה המצב? עונה לו הקופץ, עד עכשיו הכל בסדר.

איכשהו נזכרתי בבדיחה הזו בכל הקשור למצב בשווקים. לחצים אינפלציוניים גררו את הפד להעלות ריבית בחדות. המהלך הבא הוא האטה של הכלכלה. פעמים רבות מהלכי האטה של הכלכלה כרוכים במיתון. פעמים רבות המשמעות היא סגירת עסקים, פיטורי עובדים רבים, וקושי כלכלי משמעותי למשקי בית רבים. אנחנו עדיין לא שם, מי שרוצה הקבלה לבדיחה, אנחנו עדיין בקומה 20.

כאן השאלה הגדולה שהשווקים מתחבטים בה. האם משהו יעצור את מהלך הנפילה עוד לפני שנגיע לריצפה, כלומר לפני שנחווה מיתון בכלכלה, או שאולי משהו ייעצר קודם. מן הסתם בעיקר הכוונה היא לכלכלת ארה”ב, שכן זו הכלכלה המשפיעה בעולם, אבל במקרה הפעם הדברים נכונים גם לישראל. העלאת הריבית בארץ, יכולה לגרור את הכלכלה המקומית להאטה ואף למיתון.

הסנוניות הראשונות החלו לבצבץ בארה”ב עם נפילת בנק SVB, אחריו Credit Suisse שנזקקה לחבילת חילוץ, והשאלה היא עד כמה מדובר בסנוניות הראשונות, או שמא באירועים בודדים. קשה להתחמק מהעובדה שהנפילה של שני הבנקים האלה, קשורה קשר הדוק לרמת הריבית הגבוהה ששוררת בארה”ב ובאירופה.

מחקר היסטורי שבוצע על ידי קרדיט סוויס מראה שתקופות שבהן שער הריבית יורד, הן תקופות חזקות בתשואות בשווקים. עכשיו כל שנשאר לראות הוא האם הכלכלות נמצאות עדיין בדרך למטה, או שמא קובעי המדיניות ירצו לרכך את הנפילה מטה, ואפילו לבלום אותה.

במילים אחרות, הדילמה בשווקים, ובבנקים המרכזיים היא האם נדרש לעצור כבר עכשיו את העלאות הריבית, ואולי עוד זמן לא רב, להתחיל להוריד ריבית, או שמא מוקדם עדיין לצעדים האלה. הדילמה הזו תלווה את כולם. את הכלכלות השונות ואת שווקי המניות והריבית. כל נתון לכאן או לכאן ישפיע על השווקים, עד שתצטבר מסה קריטית של נתונים שתגרום לשווקים שהכף נתונה לכיוון כלשהו.

עד אז, נמשיך לראות תנודתיות משמעותית בשווקים.