מהם היתרונות להקמת סטארט אפ בישראל - ולמה כל זה עדין לא מספיק בתקופה זו ?

לאחרונה עולות כותרות רבות המרמזות על משבר בכלכלה הישראלית. יזמים ישראלים רבים מדווחים על ירידה בהיקף ההשקעות של משקיעים זרים, עקב החשש מהליכי החקיקה הצפויים בעניין המשפטי, עניין שבא לידי ביטוי גם בהודעתה של חברת מודיס על תחזית הדירוג של ישראל – על פיה הורדת תחזית הדירוג ל"יציבה״ מ״חיובית״ נובע עקב חשש לחולשות במערכת הפוליטית ומוסדות הממשלה, חשש שעשוי להתבטא בירידה נוספת במוטיבציה של משקיעים זרים להשקיע בישראל. 

ירידה בהיקף ההשקעות של משקיעים זרים בישראל טומנת בחובה חשש לפגיעה בכלכלה הישראלית וביכולת הממשלה לגביית מסים, הן בטווח הקצר – חברות ישראליות יתקשו לגייס כספים הנחוצים להמשך פעילותם ועלולות להיסגר, אבל בעיקר בטווח הארוך – יזמים ישראלים יבקשו לנהל את פעילות החברה מחוץ לישראל, מה שיביא לפגיעה בהכנסות ממסים. 

יזם המקים חברה ישראלית, בייחוד כשמדובר בחברת טכנולוגיה, ייהנה משיעורי מס מופחתים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון – מס חברות שנע בין 7.5% אם החברה ממוקמת באיזור פיתוח א', או 16% לחברה הממוקמת במרכז הארץ, ובנוסף מס מופחת על הדיבידנד בשיעור של 20%. 

שיעורי המס הללו, אשר בתוקף משנת 2011, תרמו רבות לפריחה בענף ההייטק בישראל בעשור האחרון. יזמים רבים העדיפו את שיעורי המס העדיפים בישראל על כל חברה זרה, למרות העובדה שמשקיעים זרים העדיפו באופן מסורתי להשקיע בחברות אמריקאיות הנחשבות כ ״בטוחות״ יותר. בעקבות הגאות בענף הטכנולוגיה וההתחזקות המרשימה של הכלכלה הישראלית בעשור האחרון, גם המשקיעים הזרים השתכנעו להשקיע בחברות הישראליות. 

כל זאת מאיים להשתנות בתקופה הקרובה. החשש מפני התמתנות ההשקעות מצד משקיעים זרים עלולים להביא יזמים ישראלים להקים את חברת האם בארצות הברית ולא בישראל, או להפוך את החברות הישראליות הפעילות היום לחברות אמריקאיות (מהלך שנקרא ״היפוך שרוול״) , וזאת למרות הטבות המס המובטחות לחברות ישראליות. אם חשש זה אכן יתממש, היקף הפעילות של החברות הישראליות יצטמצם מאוד, מהלך שיביא להפחתה ניכרת במס החברות שישולם בישראל ובמס החל על עובדי הקבוצה ועל היזמים. להלן ההסבר.

כאשר החברה הישראלית מוקמת כחברה העיקרית וחברת האם בקבוצה, היא זו שבדרך כלל תחזיק בקניין הרוחני של הקבוצה, תקבע את אסטרטגיית הפעילות ותפקח על החברות הבנות בקבוצה. כפועל יוצא מכך, מרבית הכנסות הקבוצה יירשמו בישראל, ומרבית תשלומי המסים של הקבוצה ישולמו בישראל. 

זאת ועוד, כחברת האם של הקבוצה, החברה הישראלית תשאף להחזיק את המנהלים האסטרטגיים והעובדים הבכירים בישראל, ובמקרה של ״אקזיט״ (מכירת המניות לחברה בינלאומית) תהנה המדינה ממסים בשל רווח ההון של היזמים והעובדים הבכירים הישראלים. 

לעומת זאת, כאשר מחליטים היזמים להקים את החברה האם מחוץ לישראל, עקב החשש של משקיעים זרים להשקיע בישראל, קיומה של חברה אם זרה עלול לגרום ליצירת הקניין רוחני מחוץ לישראל, או להעברתו מישראל למדינה הזרה. במקרה שכזה, הפעילות הישראלית של הקבוצה תעמוד בסכנה, וגם אם תהיה חברה ישראלית לצורך ניהול פעילות הפיתוח של הקבוצה, ההכנסות אשר יירשמו בישראל יהיו נמוכות באופן משמעותי שכן מרבית הנכסים והסיכונים ימוקמו בחברת האם הזרה. יתרה מכך, קיומה של חברת אם זרה עלול להביא לנדידה של עובדים (רילוקיישן) העלולה לצמצם עוד יותר את הפעילות בישראל. לבסוף, במקרה כזה צפוי גם מעבר של היזמים עצמם למדינה הזרה, מהלך שעלול להפחית את מס רווחי ההון והדיבידנד הצפוי. 

אין ספק כי הידברות וחתירה להסכמה רחבה בציבור הישראלי בנושא הרפורמה המשפטית עשויה להרגיע את המשקיעים הזרים, אולם תהליך זה צפוי להיות ארוך מדי ונדרשות פעולות מידיות במטרה למנוע זליגה של פעילות מחוץ לישראל. 

בשיטת המיסוי הנוכחית, כאשר החברה האם היא חברה זרה, ההטבות הניתנות לחברה הזכאית לחוק העידוד מצטמצמות באופן משמעותי וזאת מכיוון שקיים ניכוי מס במקור (בדרך כלל 15%) על רווחי החברה המחולקים לחברת האם הזרה, ובמקרה של חלוקת דיבידנדים מהחברה האם לבעל המניות הישראלי, חל מיסוי נוסף של 30% בישראל. במקרה כזה, האינטרס להשאיר את הקניין הרוחני בחברה הישראלית מצטמצם משמעותית, מה שיביא להפחתה ניכרת בהכנסה החייבת במס בישראל, על חשבון ההכנסה החייבת במדינה הזרה, וכפועל יוצא מכך, להביא לירידה בהכנסות ממסים.

הממשלה טוענת כי מדובר בחוסר ודאות זמנית בלבד. גם אם טענה זו נכונה, על הממשלה לעודד את הפעילות הישראלית ולמנוע בריחת ידע, כיוון שלאחר הוצאת הקניין הרוחני מישראל יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להחזירו (שכן מהלך כזה עלול לגרום להוצאות מס כבדות). ולכן, גם אם לא ניתן יהיה למנוע מיזמים ישראלים להקים חברות זרות לצורך גיוס השקעות ממשקיעים זרים, הפחתת מיסוי הדיבידנד למשקיעי חוץ לכ- 5% לכל היותר, וקביעת מנגנוני מיסוי אשר יבטיחו כי המס שישלמו בעלי המניות הישראליים לא יעודד את היזמים לעבור למדינות אחרות, עשוי לעודד את הקבוצה להשאיר בישראל את הקניין הרוחני, וזאת למרות שהחברה האם תהיה חברה זרה. השארת הקניין הרוחני בישראל יעודד את הקבוצה להגדיל את השקעותיה בישראל, כך שמרבית העובדים הבכירים, לרבות היזמים, יעדיפו להישאר תושבי ישראל. 

בתקופה זו, בה שולט חוסר הודאות הכלכלית ביחס להשקעות של משקיעים זרים בישראל, קברניטי המשק נדרשים לפתרונות יצירתיים על מנת לבסס את עוצמת כלכלת ההייטק הישראלי, ולמנוע זליגת ידע ונכסים מישראל למדינות אחרות, במיוחד לאור תחרות המס בין מדינות.