נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

לקראת הטלטלה הצפויה בדיני החוזים בישראל

אוריאל לין: במחלוקת שבין בית המשפט העליון לבין בית המחוקקים בעניין פרשנות חוזים, יש לקבל את עמדת הכנסת. חובה לתת עדיפות ברורה ללשון ההסכם

 

 
Image by Daniel Bone from PixabayImage by Daniel Bone from Pixabay
 

עידו אסיאג
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
18/05/2023

באיגוד לשכות המסחר אומרים כי על פי מדד הבנק העולמי שפורסם בשנת 2021, ישראל ממוקמת כיום במקום ה-85 במדד אכיפת חוזים, מתוך 190 מדינות. משך זמן אכיפת חוזה בישראל (מאחר שהצדדים לחוזה חלוקים ופנו לבית המשפט) נאמד בממוצע ב-975 ימים, קרוב לשלוש שנים. זאת, בהשוואה ל-590 ימים בממוצע במדינות ה-OECD.
 
הלכת אפרופים יצרה חוסר ודאות גדול מאוד במגזר העסקי שכן היא חילצה את אומד דעת הצדדים מלשון ההסכם ומנסיבות חיצוניות במקביל כשללשון לא ניתנה על עדיפות. הכנסת הייתה ערה למצב לא תקין זה ובשנת 2011 ביצעה תיקון חקיקה לחוק החוזים (חלק כללי). תיקון זה הבהיר בצורה ברורה כי הכנסת נותנת עדיפות ברורה ללשון ההסכם בפרשנות חוזים. למרות זאת, גם לאחר התיקון, קבע ביהמ"ש בפרשת ביבי כבישים עפר ופיתוח כי הלכת אפרופים שרירה וקיימת ועדיין יש לפרש חוזים בהליך דו שלבי מקביל של לשון ונסיבות חיצוניות, והסביר את התיקון של הכנסת בכוונתה לתת משקל מיוחד ללשון (רע"א 3961/10 סהר). להבנתנו, לא זו הייתה עמדתו של המחוקק.
x