לקראת הטלטלה הצפויה בדיני החוזים בישראל

באיגוד לשכות המסחר אומרים כי על פי מדד הבנק העולמי שפורסם בשנת 2021, ישראל ממוקמת כיום במקום ה-85 במדד אכיפת חוזים, מתוך 190 מדינות. משך זמן אכיפת חוזה בישראל (מאחר שהצדדים לחוזה חלוקים ופנו לבית המשפט) נאמד בממוצע ב-975 ימים, קרוב לשלוש שנים. זאת, בהשוואה ל-590 ימים בממוצע במדינות ה-OECD.

 

הלכת אפרופים יצרה חוסר ודאות גדול מאוד במגזר העסקי שכן היא חילצה את אומד דעת הצדדים מלשון ההסכם ומנסיבות חיצוניות במקביל כשללשון לא ניתנה על עדיפות. הכנסת הייתה ערה למצב לא תקין זה ובשנת 2011 ביצעה תיקון חקיקה לחוק החוזים (חלק כללי). תיקון זה הבהיר בצורה ברורה כי הכנסת נותנת עדיפות ברורה ללשון ההסכם בפרשנות חוזים. למרות זאת, גם לאחר התיקון, קבע ביהמ"ש בפרשת ביבי כבישים עפר ופיתוח כי הלכת אפרופים שרירה וקיימת ועדיין יש לפרש חוזים בהליך דו שלבי מקביל של לשון ונסיבות חיצוניות, והסביר את התיקון של הכנסת בכוונתה לתת משקל מיוחד ללשון (רע"א 3961/10 סהר). להבנתנו, לא זו הייתה עמדתו של המחוקק.