מה אם הפד יהיה צריך לעשות הרבה יותר ממה שהשווקים מצפים?

אחת השאלות שתופסות את השיח בשבועות האחרונים בשווקים, היא "מה אם הפד יהיה צריך לעשות הרבה יותר ממה שהשווקים מצפים"? בהנחה וכלכלת ארצות הברית תישאר חסינה כמו שהיא כעת, לחצי המחירים עשויים להימשך לפרק זמן רב יותר ולהוות בעיה גדולה יותר עבור הפד בהמשך הדרך, מאחר והן עשויים להפוך להיות מושרשים (כפי שהיה המקרה בשנת 1970). מנהלת קרן המטבע הבינלאומית, Gita Gopinath, הדגישה בצדק את הנקודה הזאת לבנקים מרכזיים מסביב לעולם והזהירה מפני שחרור מוקדם של המדיניות המוניטרית.

במקום זאת, משמעת פיסקלית מומלצת לאור העובדה שהוצאות מבוססות גירעון נוטות להיות אינפלציוניות. בנוסף, Gita, ביקשה מן הבנקים המרכזיים לקבל את העובדה הלא נעימה, כי ייתכן ויהיה להם לתת לאינפלציה לרוץ זמן מה מעל 2%, במטרה למנוע משבר פיננסי. העובדה שהפד, הבנק המרכזי האירופאי ואחרים, נמצאים במחנה של גבוה יותר לפרק זמן ארוך יותר, קיבלה משנה תוקף במפגש השנתי של ה-ECB ב-Sintra. אם הכלכלה תדרוש את זה, בהחלט ייתכן ונראה צמצום מוניטרי משמעותי יותר מגיע. 

זהו כמובן אם גדול, ונכון לעת הזו אנו נותרים מחויבים להנחה שלנו להעלאת ריבית אחת בארצות הברית ושתי העלאות בגוש היורו, לאור ביטחון עסקים ונתוני ייצור חלשים. הפד מודע היטב לעובדה כי רוב החולשה בנתונים הכלכליים נמצאת בסקטור התעשייה, בעוד שסקטור השירותים ממשיך להפגין עמידות. האחרון מהווה כ-80% מן התוצר של כלכלת ארצות הברית ומשכך לחצי השכר עשויים להימשך עוד זמן מה. הסיכונים הגלומים מגל שני, שלישי או רביעי של השפעות צד משאירים את הפד דרוך ומוכן. בסביבה כזאת, עלייה משמעותית נוספת בסביבת הריבית היא כמובן אפשרית אך איננה תרחיש הבסיס.

שני:

סין- מדד המחירים לצרכן (יוני), מדד המחירים ליצרן (יוני).

גוש היורו- סקר הציפיות של ZEW (יולי).

גרמניה- מדד המחירים לצרכן (יוני סופי).

סין- השקעות זרות (יוני).

רביעי:

ארצות הברית- מדד המחירים לצרכן (יוני), בקשות למשכנתאות.

יפן- מדד המחירים ליצרן (יוני), הזמנות מכונות ליבה (מאי).

הודו- ייצור תעשייתי (מאי), מדד המחירים לצרכן (יוני).

חמישי:

ארצות הברית- מדד המחירים ליצרן (יוני).

גוש היורו- ייצור תעשייתי (מאי).

יפן- מאזן הסחר (יוני).

שישי:

ארצות הברית- מדד מחירי הייבוא והייצוא (יוני), אוניברסיטת מישיגן בטחון הצרכנים נוכחי וציפיות קדימה (יולי ראשוני).

ארצות הברית: מתמודדים עם נתוני אינפלציה חדשים.

ביום רביעי הקרוב נקבל נתוני אינפלציה חדשים עבור חודש יוני, הנתון האחרון המעודכן לפני החלטת הריבית של הפד ב-26 ליולי. קצב עליית המחירים צפוי להאט גם עבור הנתון הכללי (3.2% בקצב שנתי לעומת 4% בנתון הקודם) וגם עבור נתון הליבה (5% בקצב שנתי לעומת 5.3% בנתון הקודם), ולהתווסף לרשימת סימנים המעידים על כוחות דיפלציונריים בכלכלה. ביום שישי נקבל את ביטחון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, הצפוי לרשום התאוששות קלה(לרמה של 56.5 בהשוואה ל-55.5 בחודש הקודם), בדומה להפתעה החיובית שראינו במדד ביטחון הצרכנים של CB בסוף חודש יוני. תשומת לב מיוחדת צפויה להיות מוקדשת לסעיף המחירים. בשבוע שעבר סעיף המחירים ששולמו, במדד ISM לסקטור הייצור והשירותים הצביע על ירידה חדה בכל הנוגע לצפי קדימה- סימן חדש באשר ליכולת הפוחתת של יצרנים להעביר הלאה לצרכנים את עליות המחירים. זה צפוי להקל על הפד לסיים את תהליך העלאת הריבית שלו בסוף חודש יולי.

שורה תחתונה: האינפלציה בארצות הברית מעבר לשיאה, אבל התקדמות ברכיב הליבה נותרה איטית. העלאת ריבית אחת נוספת בחודש יולי נראית כאופציה הסבירה ביותר.

עונת הדוחות לרבעון השני בארצות הברית יוצאת לדרך השבוע. אל מול ההאטה בצמיחה בהכנסות וירידה בשולי הרווח, כתוצאה מסביבה מאקרו כלכלית מאתגרת, הרווחיות המצרפית במדד ה-S&P 500 צפויה לרדת בשיעור של 6.8% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה. ההכנסות ברבעון השני צפויות לרשום ירידה 0.4% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה. זהו יהיה הרבעון השלישי ברציפות של ירידה ברווחיות ומעל התחזית בתחילת הרבעון לירידה של 4.7% ברווחיות. 7 מתוך 11 סקטורים במדד רשמו תיקון כלפי מטה ברווחיות המצרפית למניה מתחילת הרבעון. בעוד שסקטור הצריכה המחזורית (26.1%) וסקטור שירותי התקשורת (12.6%) צפויים לרשום את הגידול הגבוה ביותר ברווחיות ברבעון השני, אנרגיה (47.3%) וחומרים (30.6%) צפויים לרשום את הקיטון החד ביותר ברווחיות ברבעון השני. הרווח המצרפי במדד ה-S&P 500 צפוי לעמוד על 52.8 דולר למניה, ירידה ביחס לרווח מצרפי של 53.25 ברבעון הראשון.

שורה תחתונה: קונצנזוס התחזיות מצביע על הירידה החדה ביותר ברווחיות המצרפית במדד ה-S&P 500, מאז הרבעון השני של שנת 2020. 

תשומת הלב מתוך שלל נתוני המאקרו בגוש היורו השבוע, יהיו על סקר ציפיות המשקיעים ה-ZEW ביום שלישי ונתון הייצור התעשייתי ביום חמישי. בחודש הקודם, סקר ה-ZEW רשם התאוששות באופן מפתיע ואכן נתונים כמו נתון הזמנות מפעלים לחודש מאי וייצור תעשייתי בצרפת ואיטליה יצאו טוב יותר מן הצפי המוקדם. בהנחה והתאוששות זאת עשויה לחזור על עצמה, הן עשויות לבשר על סימני התייצבות ראשונים בסקטור הייצור, החוט המקשר החלש ביותר בכלכלה כרגע. באופן כלל, החולשה הכלכלית בגוש היורו נרחבת ורוח נגדית נוספת כתוצאה מצמצום מוניטרי נוסף של הבנק המרכזי האירופי צפויה להימשך. הצמצום המוניטרי כבר החל להשפיע לרעה על היקף ההלוואות לעסקים ולמשקי בית.

שורה תחתונה: הנתונים הכלכליים צפויים להמשיך להיות מעורבים ולאשש את ההערכה שלנו להתאוששות כלכלית רדודה מאוד.

השבוע יהיו שתי אסיפות מרכזיות, ועידת NATO ופגישת שרי האוצר והנגידים של מדינות ה-G20 . ועידת NATO צפויה להתכנס ב-11-12 ליולי בליטא. הנושא המרכזי בועידה יהיה: תמיכת NATO בבקשה של אוקראינה להצטרף לארגון, החלטות בעלות הברית על השקעות חדשות במטרה להגיע ליעד של הוצאות על ביטחון בהיקף של 2% מתוך התוצר שלהן, קבלת שוודיה בתור חברה לארגון ואיומים חדשים כמו שינויי אקלים, סייבר וטכנולוגיית חלל. ועידת שרי האוצר והנגידים של ה-G20 תתקיים בעיר Gandhinagar שבהודו ב-14-18 ליולי. הועידה תקווה להמשיך לבנות על ההתקדמות של הכינוס הקודם שהיה ב-2 לאפריל השנה, בנוגע לנושאים של התחזית הכלכלית הגלובלית, שינויי אקלים, ביטחון אנרגיה ומזון ומערכת המטבעות הדיגיטליים.

שורה תחתונה: הוועידות השבוע יזכו למעקב מקרוב בנוגע לסוגיות הגיאופוליטיות בהן ידונו המנהיגים, וההשלכות שלהן עבור השווקים.

שווקי הנפט נמצאים כרגע במספריים בין היצע חזק וביקוש חזק, כאשר יצרנים גדולים לוקחים צעדים בצד ההיצע במטרה לדחוף את המחירים למעלה, בעוד שהסנטימנט בכל הנוגע לביקוש נותר חלש בשל החשש ממיתון, כך שהמחירים מתקשים לשבור את הטווח בו הם נמצאים. 

לאחרונה ערב הסעודית הודיעה על הארכת הקיצוצים החד צדדיים שלה בהיקף של מיליון חביות ליום אל תוך חודש אוגוסט. ההחלטה מגיעה לאחר מספר הכרזות מצד ארגון אופ"ק השנה שמטרתן להפחית את התפוקה. על הנייר, הכרזות אלו אמורות להיות מספקות לדחוף את המחיר כלפי מעלה. בפועל כל עלייה במחירים התבררה להיות זמנית בלבד. בפועל, לפני שהקיצוצים הראשונים הוכרזו בחודש אפריל, מחיר חיבת נפט מסוג ברנט הייתה קרוב ל-80 דולר. כיום מחיר הנפט מעט נמוך מרמה זו, על אף קיצוצי התפוקה שהוכרזו. מציאות זאת משקפת את הסנטימינט השלילי מאוד שנפוץ בשווקים הפיננסיים ביחס לעולם המערבי, וזאת למרות התחלת רכישות של נפט על ידי הממשל האמריקאי למילוי רזרבות החירום וביקוש חזק במדינות מתעוררות ביבשת אסיה. הנתונים האחרונים מן סוכנות האנרגיה הבינלאומית, שמים את ביקוש הנפט בסין על 16.3 מיליון חביות ביום, שיא של כל הזמנים. בנוסף, הביקוש מכיוונה של הודו עבור בנזין ודיזל הגיע לרמת שיא בחודש מאי. למרות זאת ישנו חשש הולך וגובר, שהביקוש הגיע לשיא ויהיה מושפע לשלילה מהיקף פעילות הייצור הנמוכה בסין. 

נכון לעת הזו, קשה לראות את מחירי הנפט פורצים את הטווח שלהם לאחרונה בטווח הקצר. בניגוד לרצון ארגון אופ"ק לשלוח את מחירי הנפט כלפי מעלה, הם כנראה שמים רצפה תחת מחירו ומונעים ממנו לרשום ירידות חדות אל מול ההאטה הכלכלית. עם זאת, בטווח הבינוני, התאוששות הכלכלה ממיתון קל, צפויה לספק רוח גבית למחיר הנפט.