נועם נקש, צילום: דן לזר
נועם נקש
22/08/2023
נראה כי האינפלציה הגבוהה בצירוף ריבית עולה המרסנת את הפעילות הכלכלית במערב במידת מה, הביאה לקיטון ברכישה של מוצרי טובין (GOODS) בכלל ומסין בפרט.
לכך יש להוסיף רכישות יתר של טובין במערב אשר בוצעו בתקופת הקורונה במסגרת שיפורי בית ורכישה מרובה של מוצרי אלקטרוניקה וצריכה אשר נהנו אז מגאות אדירה שהסתיימה זה מכבר.
מקור נפלא להבנת סל הצריכה האמריקאי ניתן למצוא בדוחות רשתות השיווק ו-וולמרט מעל כולן.
בדוחות אלו אפשר לראות חולשה מתמשכת ברכישות של מוצרי צריכה אל מול גידול ברכישת מזון אשר נובע בעיקר מהעלייה במחירי מוצרי המזון.
סביר להניח שגם העלייה בשיעורי הריבית לא ממריצה את הצרכן בארה"ב לקחת הלוואות ולהגביר רכישה של מוצרי יבוא וזאת בלשון המעטה.
הזמן ייתן מענה לשאלות אלו, אולם, פתרון אפשרי לכך עשוי להיות החולשה במשק הסיני.
בהסתכלות על העולם כעל כפר גלובלי, סין, המפעל של העולם, נראית כנפגעת העיקרית ממחזור ההידוק הנוכחי.
ימים יגידו, אבל יתכן שצמצום המשרות ההכרחי הצפוי כתוצאה מסביבת הריבית הנוכחית יתרחש ביתר שאת דווקא במזרח תוך השפעה מוגבלת על המערב, למעשה רמזים לכך מצטברים כאמור בנתונים האחרונים.
מעבר לחשיפה השלילית למחזור הכלכלי הגלובלי, נראה כי מספר גורמים ייחודיים חברו יחד להחמרת המצב וליצירת סערה מושלמת בכלכלה הסינית.
התפוצצות בועת נדלן ארוכת שנים באדיבות מימון נח וצבירת עושר של הציבור הסיני שהוסט ברובו לשוק הנדלן המתפתח במדינה. קריסת בועת הנדלן הסינית מסכנת מספר רב של חברות בענף.
וכן, איומי מחיקה מהמסחר של חברות סיניות וגדיעת האפשרות דה פקטו לגיוס הון חדש עבור המשק הסיני.
מחד, בשל הסיבות שצוינו לעיל, הצורך במדיניות ממריצה עבור המשק הסיני ברור ומובן.
המרצה מוניטרית משמעותית אינה על הפרק לאור הריביות הגבוהות בעולם, והורדת ריבית סמלית בלבד בוצעה בשבוע שעבר.
בהיבט הפיסקלי, המשמעותי יותר עבור הכלכלה בסין, ידיהם של הקברניטים כבולות באופן מפתיע - סוכנויות הדירוג כבר הודיעו שהגדלת המאזן הממשלתי תוביל ככל הנראה להורדת דירוג למדינה והדחתה מקבוצת ה-A, זהו רוביקון שיהיה קשה להנהגה לחצות כעת.
(בבורסה הסינית מניות עולות מודגשות בצבע אדום ומניות יורדות בצבע ירוק – הפוך מאשר במערב).
הנתונים הכלכליים האחרונים שפורסמו בסין ובראשם נתוני האינפלציה שהצביעו על אינפלציה שלילית (דפלציה) בשיעור חודשי של 0.3% ונתוני אבטלת הצעירים העומדת על כ-20% מעידים על החלשות משמעותית של הכלכלה במדינת הענק.
ההאטה נראית מסתורית לעיניים מערביות שהורגלו לקצבי צמיחה גבוהים בסין במקביל לעליה מסחררת ברמת החיים הסינית בעשורים האחרונים.
נראה כי מדובר בסערה מושלמת עבור הכלכלה במדינה, שורשי ההאטה בסין נעוצים במספר רב של גורמים אשר לעתים אף מזינים אחד את משנהו.
האם סין היא כליא הברקים של הריביות הגבוהות במערב?
ראשית, נתוני היצוא האחרונים מהמדינה הראו ירידה בשיעור דו ספרתי בהיקפי היצוא מסין למערב.
נראה כי האינפלציה הגבוהה בצירוף ריבית עולה המרסנת את הפעילות הכלכלית במערב במידת מה, הביאה לקיטון ברכישה של מוצרי טובין (GOODS) בכלל ומסין בפרט.
לכך יש להוסיף רכישות יתר של טובין במערב אשר בוצעו בתקופת הקורונה במסגרת שיפורי בית ורכישה מרובה של מוצרי אלקטרוניקה וצריכה אשר נהנו אז מגאות אדירה שהסתיימה זה מכבר.
מקור נפלא להבנת סל הצריכה האמריקאי ניתן למצוא בדוחות רשתות השיווק ו-וולמרט מעל כולן.
בדוחות אלו אפשר לראות חולשה מתמשכת ברכישות של מוצרי צריכה אל מול גידול ברכישת מזון אשר נובע בעיקר מהעלייה במחירי מוצרי המזון.
סביר להניח שגם העלייה בשיעורי הריבית לא ממריצה את הצרכן בארה"ב לקחת הלוואות ולהגביר רכישה של מוצרי יבוא וזאת בלשון המעטה.
כלכלנים ושחקני שוק רבים שואלים עצמם להיכן נעלמו השפעות הריבית הגבוהה במערב? ומדוע שוק העבודה במערב כה חזק למרות מדיניות מרסנת מאד של הבנקים המרכזיים והפד בראשם?
הזמן ייתן מענה לשאלות אלו, אולם, פתרון אפשרי לכך עשוי להיות החולשה במשק הסיני.
בהסתכלות על העולם כעל כפר גלובלי, סין, המפעל של העולם, נראית כנפגעת העיקרית ממחזור ההידוק הנוכחי.
ימים יגידו, אבל יתכן שצמצום המשרות ההכרחי הצפוי כתוצאה מסביבת הריבית הנוכחית יתרחש ביתר שאת דווקא במזרח תוך השפעה מוגבלת על המערב, למעשה רמזים לכך מצטברים כאמור בנתונים האחרונים.
סערה מושלמת בסין באדיבות כל הנוגעים בדבר
מעבר לחשיפה השלילית למחזור הכלכלי הגלובלי, נראה כי מספר גורמים ייחודיים חברו יחד להחמרת המצב וליצירת סערה מושלמת בכלכלה הסינית.
בין הגורמים הללו ניתן למנות -
התפוצצות בועת נדלן ארוכת שנים באדיבות מימון נח וצבירת עושר של הציבור הסיני שהוסט ברובו לשוק הנדלן המתפתח במדינה. קריסת בועת הנדלן הסינית מסכנת מספר רב של חברות בענף.
גורם נוסף אשר פוגע בצמיחה במדינה נעוץ במדיניות אנטי קפיטליסטית בעיקר מול חברות הטכנולוגיה, מדיניות שלוותה בקנסות והלאמות ופגעה בצמיחתה של יוזמה פרטית במדינה בענפי הטק.
ולכל אלו יש להוסיף את הסנקציות ומדיניות הסחר הנוקשה של ממשל ביידן. אם בתחומי השבבים לאור האיום הבטחוני הסיני ואם בתחומי האנרגיה המתחדשת בשל תנאי המחיה של האויגרים בסין וכו'.
וכן, איומי מחיקה מהמסחר של חברות סיניות וגדיעת האפשרות דה פקטו לגיוס הון חדש עבור המשק הסיני.
גם האירופים אשר מסתכלים בעיניים כלות בשיתוף הפעולה הסיני-רוסי בתחומים מסוימים אינם ששים לפתוח את משקיהם לסחורה סינית כבעבר.
נראה כי ההנהגה הכלכלית בסין נמצאת בין הפטיש לסדן,
מחד, בשל הסיבות שצוינו לעיל, הצורך במדיניות ממריצה עבור המשק הסיני ברור ומובן.
המרצה מוניטרית משמעותית אינה על הפרק לאור הריביות הגבוהות בעולם, והורדת ריבית סמלית בלבד בוצעה בשבוע שעבר.
בהיבט הפיסקלי, המשמעותי יותר עבור הכלכלה בסין, ידיהם של הקברניטים כבולות באופן מפתיע - סוכנויות הדירוג כבר הודיעו שהגדלת המאזן הממשלתי תוביל ככל הנראה להורדת דירוג למדינה והדחתה מקבוצת ה-A, זהו רוביקון שיהיה קשה להנהגה לחצות כעת.
לכן מסקנתי היא כי ללא פתרון יצירתי של ההנהגה הסינית, אשר אינו נראה באופק כעת, הנזק הכלכלי עשוי להתרחב תוך תמונות יומיומיות של מסכי מסחר ירוקים.
(בבורסה הסינית מניות עולות מודגשות בצבע אדום ומניות יורדות בצבע ירוק – הפוך מאשר במערב).
נועם נקש הוא מנכ"ל ובעלים של קרן IMA המתמחה בהשקעות גלובליות. [email protected]
