נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

המהומות במצרים>>>לאן הולך הדולר, המניות והנדל"ן בישראל?

במוקד המשקיעים יהיו החלשות השקל, אי ודאות לגבי האג"ח הממשלתיות הישראליות, עליית מחיר הנפט, הזדמנויות לרווח של חברות הגז המקומיות, וירידת שווקי המניות. בתרחיש החמור...

 

 
אמיר כהנוביץאמיר כהנוביץ
 

אמיר כהנוביץ
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
29/01/2011

מה שהחל כמרד על רקע המצב הכלכלי המחפיר בטוניסיה ובמצרים גורר כעת בעצמו לחשש ממשבר כלכלי, בורסות העולם מגיבות בירידות.

הירידות בשווקי העולם הן תוצאה של שלושה חששות עיקריים:

1. האטה משמעותית של הכלכלה המצרית- שתפגע בעיקר ברווחיות חברות הפועלות מול מצרים.

2. חשש לגבי ציר התחבורה הימי של תעלת סואץ, המהווה נתיב תחבורה עיקרי בין אסיה לאירופה. בין השאר עוברות דרכו כ-1.8 מיליון חביות נפט ביום.         

3. חשש להתרחבות המרד למדינות ערביות נוספות, ובמיוחד לערב הסעודית, מפיקת הנפט הגדולה בעולם (כ-10 מליון חביות נפט ביום).

מחיר הנפט מגיב בעליות, בינתיים בעיקר בגובה התוספת שתידרש לשינוע הנפט סביב אפריקה
על ישראל השפעות נוספות:

אף שהמרד איננו קשור באופן ישיר לישראל ואף עשוי להועיל בטווח הארוך לדמוקרטיה ושוק חופשי במדינות המקיפות אותנו, ואולי אף לדכא את מרמור האוכלוסייה, מרמור שנטה להתפרץ לא פעם לכיוון ישראל. בטווח הקצר עשוי לצאת בעיקר רע מהימצאותנו במרכזה של אי יציבות.

אומנם היצוא של ישראל למצרים שולי ומוערך במעט מעל 100 מיליון דולר, אך ישראל מייבאת גז בהיקף גדול ממצרים, היקף שעוד מתוכנן להתרחב בצורה משמעותית בשנים הבאות, עם סיום בנייתן של תחנות כוח המופעלות בגז. בשנת 2010 יבאה ישראל ממצרים גז בהיקף של 2.1 BCM ואלה צפויים לעלות ל-3 BCM ב-2011 ועד ל-8 BCM בעוד מספר שנים. העסקה הגדולה ביותר שעומדת על הפרק היא עסקת יבוא גז בשווי של כ-4 מיליארד דולר ל-20 שנה ע"י החברה לישראל. נכון להיום חצי מהעסקה התבצעה מול מצרים וחצי תוכננה לקידוח תמר. מאד יתכן כי אי הודאות ממצרים תביא את החברה לישראל להעדיף לתת גם את החצי השני של העסקה לתמר, מה שמצד אחד יתמוך מאד בהכנסות המדינה, שגוזרת יותר מ-50% מס על רווחי הגז, אך מצד שני לגרור לעליית מחירי הגז ומחירי החשמל למשקי הבית ולמפעלים בישראל.

גם אם ישראל תצליח לעמוד בצד ולא להסתבך, עדיין סביר שמשקיעים מהעולם לא ירגישו בנוח עם השקעות כאן, וזה עוד לפני שקלול המשמעויות הכלכליות של הגדלת הוצאות הביטחון, אם ידרשו, ובמיוחד אם אי היציבות תתפשט גם לשטחי גדה.

יציאת משקיעים זרים מישראל תחליש את השקל,ועשויה להשפיע עליו אפילו יותר מהפעולות להחלשתו של בנק ישראל והאוצר יחד. תוצאה נוספת של יציאת משקיעים זרים עשויה להיות עלייה בתשואות האג"ח, במיוחד הארוכות, מה שיכביד על הוצאות המימון של הממשלה ויקשה על הצמיחה. עם זאת יתכן שמשקיעים ישראלים יעברו ממניות לאג"ח ויפצו על בריחת הזרים, מה שימנע את עליית התשואות ואולי אף יצליח להביא לירידתן.

לסיכום, במוקד המשקיעים יהיו החלשות השקל, אי ודאות לגבי האג"ח הממשלתיות הישראליות, עליית מחיר הנפט, הזדמנויות לרווח של חברות הגז המקומיות, וירידת שווקי המניות. בתרחיש החמור העולם הערבי כולו נכנס למפולת דומינו שתעכב משמעותית את הצמיחה העולמית.ועדיין, מאד יתכן כי בסופו של דבר השפעות המהומות יהיו לבסוף קטנות, יגררו לירידות שערים צנועות של 4%-5%, שמשקפות אי וודאויות ללא השלכות ריאליות, ויסתיימו בתוך מספר ימים. זהו מסוג הדברים שאי אפשר להבין לאן הם מתגלגלים, עד שהם מתגלגלים.

עוד נקודה מעניינת עשויה להיות ההשפעה על מחירי הנדל"ן בישראל, שעיקר הלחץ יהיה כלפי ירידת מחיריהם.

אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי בכלל פיננסים ואסטרטג שווקים

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x