Photo Housing Verbaska Dreamstime.com
מוטי קפלן
31/10/2023
חלפו 3 שבועות מהשבת השחורה, המועקה ממשיכה להעיב על כולם. אבל הציבור, במיוחד מעל 130,000 המפונים מהיישובים בדרום ובצפון, ומאות אלפי המגויסים, מצפים שהממשלה והמשרדים יתחילו לתפקד, סוף סוף. מסתבר שהמלחמה חשפה גם מחדלים קשים, בתחום הטיפול בעורף ובאזרחים במצב חירום.
סנונית ראשונה אולי, היה החוק שאישרה הכנסת בשבוע שעבר, על דחיית תשלומים ל-30 יום, כמו משכנתא, ארנונה, תשלומים לרשויות, וכדומה. ניתן לדחות גם שכר דירה, וכל תשלום שנקבע בחוזה, פסקי דין ועוד. החוק מתייחס לאוכלוסייה רחבה, בראש ובראשונה נפגעי המלחמה ומשפחותיהם. החוק תקף לאנשי כוחות הביטחון, כמובן חיילי המילואים המגויסים, וכולל 84 יישובים בדרום ובצפון הסמוכים לגבול. זאת בנוסף להודעת בנק ישראל על דחיית הלוואות ותשלומים לבנקים, ל-3 חודשים, ללא ריבית, והקלות במתן אשראי ובעמלות, בהתאם לפילוח קבוצות באוכלוסייה, המפורטות בהודעת בנק ישראל.
מה יעלה בגורל המפונים?
עשרות אלפים נאלצו בין לילה לעזוב את ביתם, כמעט ללא אפשרות להתארגן, שוכנו במקרה הטוב בבתי מלון. לחלקם כפי שמסתבר עדיין לא נימצא פתרון, הם נותרו ביישובים, שלא לדבר על מי שביתם נהרס, או לא ראוי למגורים כתוצאה מאירועי המלחמה.
השבוע התכנסה ועדת הפנים בכנסת, לדון במיוחד במצב הקשה של יישובי העוטף וחבל אשכול, שנפגעו קשות. כמו שנאמר, מעט מדי ומאוחר מדי.
ח"כ יעקב אשר יו"ר ועדת הפנים, הודיע בדיון כי: "הכנסת תסייע בהסרת החסמים בתחום התכנון והבניה, נחוקק חוקים במהירות כדי לסייע בפתרון בעיות". הצהרה מחייבת ששמענו פעמים רבות מהכנסת ומשרדי הממשלה, האם הפעם המצב יהיה שונה בנוגע לבירוקרטיה המטורפת, ומשך הזמן לביצוע תהליכי בנייה בישראל?
גדי ירקוני, ראש מועצה אזורית אשכול הוותיק, ושבע הקרבות במהלך השנים, כמו גם הבטחות מהממשלות שלא קוימו, ביקש היתרי בניה מהירים לשיקום העוטף. "נשקם את הישובים שלנו ונוכיח לכולם שאף אחד לא יכול לעם היהודי".
גדי ירקוני הוסיף כי "יש לשקם במהרה את יישובי העוטף ולאפשר לתושבים לחזור במהרה ליישוביהם". הוא ביקש להקים ועדה מקומית לתכנון ולבניה באשכול, ולתקצב אותה. "נקים את הוועדה המקומית לחמש שנים כי אנחנו חייבים לעבוד גם על השוטף וגם על התקומה של האזור". עוד ביקש להוריד חסמים של היתרי בניה תוך קבלת כל ההיתרים הנדרשים.
היו"ר יעקב אשר אמר בדיון: "יש לבחון בהקדם את בקשת המועצה האזורית אשכול ולהקים ועדה במעמד של ועדה מחוזית, ולתת לה את העצמאות שיש לוועדות המחוזיות"
שלי ברגיג, מנהלת תכנון מועצה אזורית שער הנגב, עדכנה כי שני ישובים במועצה – כפר עזה ונחל עוז - ניזוקו קשות. "הבקשות שלנו הן לחזור לתצ"א שלפני ה-7 באוקטובר, כלומר שכל מה שהיה יחזור, כולל מבנים שנבנו ללא היתר. "לא יקרה שום דבר אם הישובים הללו יקבלו מתנה", אמרה ברגיג. בנוסף ביקשה שינתן פטור מהיטל השבחה, ושכל ההתנהלות של לשכת התכנון מחוז דרום תעשה ישירות אל מול המועצה "כשעובדים מולנו זה מצליח".
משרד הבינוי והשיכון טען בישיבה כי הוא פועל להכשיר כמה שיותר דירות להשכרה עבור מפונים. "ביקשנו להקל את הפרוצדורה על טפסי 4 וטפסי גמר".
מסלול מהיר לקידום ואישור דירות
עוד נאמר במהלך הדיון, שיקודם מסלול מהיר לקידום מיגון של מוסדות רווחה ובריאות, והרחבת מרחבים מוגנים ומיגון מהיר של מוסדות חינוך.
כמו כן מינהל התכנון יוזם שחרור אלפי דירות חדשות לאכלוס בכל רחבי הארץ, הכוללות מרחבים מוגנים תקניים, באמצעות הוראת שעה שתאפשר הוצאת "תת-תעודת גמר" ותאפשר אכלוס של הדירות, גם אם טרם קיבלו את כלל האישורים הנדרשים. איך זה יתבצע? בהתאם להוראת השעה, תינתן על- ידי רשות הרישוי בכל יישוב תעודת גמר זמנית, אשר תוקפה יהיה למשך כשנה אחת. כך ניתן יהיה לאכלס את הדירה, אשר מוכנה כבר, ורק ממתינה לאישורים אחרונים, ובתקופה זו יושלמו כלל האישורים שטרם התקבלו. חבל שרק במלחמה מבינים הגופים הרגולטורים, כמה ארוכים ומסורבלים הליכי התכנון והבניה בישראל, ומתן ההיתרים.
שאלות רבות ללא מענה
עד מתי יזכו המפונים לדיור במימון המדינה? מה יקרה לבתים של המפונים ביישובים בינתיים, במיוחד אם המלחמה תימשך זמן רב? האם יוכלו למכור? להשכיר אותם? מי יממן את ההוצאות הקבועות כמו ארנונה למשל, בזמן שהמפונים בכלל לא מתגוררים בביתם?
בימים האחרונים הוקמה ותוקצבה "מינהלת תקומה" שהגדרת תפקידה, שיקום חבל עוטף עזה שניפגע קשות מפרוץ המלחמה. בהחלטה מהירה אישרה הממשלה, תקציב למינהלת של מיליארד שקלים. 100 מיליון שקלים יועברו מיידית, והיתרה במהלך השנה ובשנה הבאה. למינהלת הוקצבו 45 יום(!), לגיבוש האסטרטגיה ותחילת עבודה.
הבחירות ברשויות המקומיות שיתקו פעילות
צריך לזכור כי הועדות המקומיות לתכנון ובנייה ברשויות, למעשה שותקו בגלל מועד הבחירות שהיו אמורות להתקיים בסוף החודש. אמנם נקבע כי הבחירות יידחו ב-3 חודשים לינואר 2024, אך עד ששוב יתחילו הוועדות לתפקד, ייקח זמן רב אם לא יוחלט לזרז את עבודתם.
מרבית הרשויות באזור עוטף עזה – שער הנגב, אשכול, שדות נגב, והמועצה האזורית מרחבים, כפופות בתחום התכנון והבנייה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה נגב מערבי. צפוי עומס רב בבקשות להיתרי בנייה ואישור תוכניות בתחומה, כדי להתחיל ולשקם את ההרס והנזק שחוו היישובים בעוטף עזה.
ל"מינהלת תקומה" יהיה תפקיד חשוב בתיאום בין כל הגופים שיפעלו. אבל המינהלת כאמור תתחיל לפעול במקרה הטוב רק עוד חודש וחצי.
מה התוכניות לפתרונות דיור, מצד משרד השיכון ורמ"י?
בשלב זה מדובר בעיקר בכוונות, הצהרות, גישושים לגיבוש תוכנית מעשית לשיקום היישובים שנפגעו, הקמת יישובים חדשים, וכדומה. בטווח הקצר, ימשיכו המפונים להתגורר בבתי מלון ובמקומות האירוח.
בטווח הבינוני לפי הפרסומים השונים, רמ"י בחנה ומיפתה שורה ארוכה של יישובים במרחב דרום כמו גם במרחב ירושלים, כשבאותם אזורים נבדקה האפשרות להיקף מגורים זמניים בהיבטים שונים כמו תנאי השטח והתשתיות הקיימות.
היישובים במחוז דרום שקיבלו דירוג גבוה הם: טללים, אשלים, מדרשת בן־גוריון, רתמים, להבים, כרמים, דביר, בית קמה, משמר הנגב ועוד.
ישובים נוספים שהוזכרו כפוטנציאל לאיכלוס המפונים הם באזור: עין צורים, צובה, אמציה, שקף, זיקים וניצן.
מה לגבי פתרונות דיור לטוח הארוך?
מי יבנה את הפרויקטים עבור המפונים? עם מחסור בעובדים שהוחמר כתוצאה מהמלחמה, מתכוונים במשרד השיכון להגדיל את מכסת העובדים הזרים בענף הבנייה. הכוונה להגדיל גם את מספר העובדים בחברות הביצוע הזרות. כמו כן יאריכו את אשרות השהיה של העובדים הזרים בענף הבנייה.
לצד מיפוי המקומות האפשריים לפתרונות הדיור הזמניים, ברמ"י גם החלו לגבש פתרונות וקווי יסוד לטווח הארוך. הנחת היסוד היא שהתושבים יהיו מעוניינים, למרות הטראומה לחזור למקום היישוב המקורי. כדי לעודד ולסייע לתושבים החוזרים, יש כוונה להעניק הטבות כלכליות משמעותיות, לתשתיות, מסחר ותעסוקה גם ביישובים וגם בערים. ברמ"י מקווים להתחיל בהקדם לממש פתרונות לטווח הבינוני, ובמקביל, להתכונן ולעבוד גם על הפתרונות ארוכי הטווח, לשיקום המפונים שישובו, והיישובים.
אין ספק שהמלחמה ומצב החירום שגרם לפינוי עשרות אלפים מבתיהם, מעבר לקושי הנפשי והסבל הכרוך בכך, הוא אירוע מהקשים והמורכבים שידעה המדינה. יחד עם זאת, להבדיל מהנסיבות הנוראיות כיום, ישראל התמודדה עם עלייה של מעל מיליון עולים מברה"מ לשעבר, בסוף שנות ה80, ומצאה להם פתרונות.
זכור גם אריק שרון במאי 2005 בהיותו ראש ממשלה, בסיור שקיים בצפון הנגב ואשקלון, באתרים המיועדים להקמת דיור זמני וקבוע עבור מפוני גוש קטיף, בקריאה המפורסמת שלו: "תתחילו לעבוד! צריך לעבוד בצורה מיידית ומהירה, חבל על כל דקה. תתחילו לעבוד בכל הכוח". כך אמר אז שרון שהיה ידוע כביצועיסט ונחוש.
אבל רה"מ ושר השיכון כיום, רחוקים מאוד מיכולותיו ומנהיגותו, של אריק שרון הבולדוזר. בכל מקרה לא תהיה להם ברירה, גם נוכח האתגרים הקשים והמורכבים בתחום הדיור למציאת פתרונות, עבור עשרות אלפי המפונים, ובהקדם. זהו נידבך חשוב במלחמה, ויש לו היבטים קריטיים בהשבת האמון של הציבור במדינה, במיוחד לתושבים ביישובים שנפגעו באופן קשה בעוטף.
נידרש שיתוף פעולה הדוק בין כל הגורמים, "מינהלת תקומה", משרד השיכון, ורמ"י. אם ימונה פרוייקטור רציני בעל יכולת ביצוע וניהול, שרואה חובה ושליחות כלפי עשרות אלפי המפונים, יתכן שיצליח במשימה הקשה והמורכבת.
בינתיים יש יוזמות מבורכות של משפחות ויישובים המוכנים לקלוט את המפונים, כמו גם קבלנים ובעלי מאגר דירות ריקות, שמציעים אותם לאיכלוס משפחות המפונים.
אבל כמובן שהפתרון האמיתי לטווח הבינוני והארוך, פתרונות הקבע, חייבים לבוא מהמדינה. המדינה חייבת לסייע לתושבים באופן פרטני, ולקיבוצים והקהילות כקולקטיב, לאחר הפגיעה הקשה שספגו. וזה הרבה מעבר למציאת פתרונות דיור.
