איור פאנדר
משה שלום
05/11/2023
עבורנו הישראלים, אין חשיבות גדולה יותר מאשר המלחמה בחמאס, הניצחון בחזית הדרום בלי חזית חדשה מצפון, שמירה על יציבות יו"ש, ושקט בחזית הפנימית של ערביי ישראל. כל אלו הינם מקשה אחת של הצלחה. וכל עוד זהו המבנה הכללי של התנהלות הדברים, הפאניקה הראשונית בשוקי ההון שלנו ימשיכו להתחלף בחיוב מתמשך, הדרגתי, ולעיתים, גם אסרטיבי מאוד.
מי שרוצה לקבל תחושה כללית של מצב הרוח הלאומית, מזווית ההון, פשוט יעקוב אחרי הדולר-שקל. זה האחרון אינו משקף רק את האיתנות של המוראל הלאומי הפנימי, אלא גם את האמון החוזר אט אט של משקיעים זרים בכלכלתנו, ובארצנו. אפילו אם אין כניסות חדשות גדולות של הון מחו"ל, העובדה היא שאין יציאות הלוחצות על השער.
גם פעילות בנק ישראל עוזרת להקטין את השער, ולייצר תחושה חוזרת של אופטימיות במשק הישראלי. ולהוכחת העניין של משקיעי חוץ, נציין את מניות הבנקים, כשבשבת המהווה את הרמז למעורבות שלהם. כל זה טוב ויפה אבל מה עם וול-סטריט? אגב, לפני שננתח את שקורה בארה"ב נאמר שגם חזרה של חיוב בארה"ב בוודאי מקדם, ועוזר, לשוק המקומי שלנו, כפי שהקורלציה הטבעית שהייתה בין שני השווקים תמיד חייבה.
וול-סטריט נמצאת בדילמה גדולה, למרות מה שקרה בשבוע האחרון: מצד אחד, ממשיכים רבים וטובים להאמין בהשפעה הרעה שתהיה למדיניות הריסון של הבנק המרכזי, על ידי הריביות, וה-QT, ושזו תביא, בסופו של דבר, לאותו מיתון אפוף המסתורין שנדחה ונדחה ונדחה.... מיתון שלא הגיע בגלל הפעילות הפיסקאלית (האוצר) שיצרה ביקושים של כ-2 טריליון דולר מול אותה מדיניות מוניטארית מרסנת.
שוק העבודה, נתוני הצריכה, מחירי הבתים למגורים (בניגוד לנדל"ן המסחרי), ולאחרונה התמ"ג (4.9% !), כל אלו עדיין מראים חוזק ועמידה איתנה שאינה תואמת את מה שאנו רואים בייצור, בפשיטות הרגל, בייצוא, בהכנסות ממיסים, ומצריכת האנרגיה. אז מה עושה וול-סטריט? היא מתנהלת על פי התסריט המובנה העונתי, ומתעלמת לרוב מהמקרו, עד שתבוא בהירות בנתונים שלו. בנוסף, וזו הנקודה החשובה, יחד עם התייחסות אדוקה למה שקורה באג"ח הממשלתי.
העליות ממרץ, עד אוגוסט, והירידות מאוגוסט לתחילת החודש הזה, היו ממש בנויים על פי תסריט שחזרנו עליו כאן פעם אחר פעם. ועכשיו, אחרי שהמדד הגיע לאזור שאליו "כולם" כיוונו, דהיינו אזור ה-4100-4200 (בפועל היה 4100 בתוך יומי...), כבסיס לתחילת ראלי של סוף שנה, אנו עדים לאותן עליות חדות מצופות. מעין שורט סקוויז אלים, הנתמך על ידי דולר יורד, ותשואות אג"ח ממשלתי יורדות גם הן. אג"ח ששינה כיוון עקב תוכנית הגיוס של הממשל לרבעונים הקרובים. בגדול, נאמר שם: פחות גיוס, וזה יהיה על בסיס T-Bills (טווח קצר) ופחות Treasuries (טווח ארוך). את התגובה לכך ראיתם בתעודת הסל TLT.
מה לגבי השוק שלנו? כאמור, הגורמים המקומיים מהווים ווטו על הגורמים החיצוניים שקבעו עד לא מזמן את מגמות המחיר בשוק ההון הישראלי. נכון שהרפורמה הייתה גורם פנימי משפיע מאוד, אבל מלחמה היא משהו הרבה יותר אינטנסיבי, ופוטנציאלית, הרבה יותר מזיק לכלכלה. לכן, הקפיצה מאזור 1600 מעודדת מאוד. הנקודה השלילית היחידה שניתן לומר עליה היא שהיא מהירה מאוד, ורק כאשר נראה את התיקון היורד הראשון, ועומקו, נוכל לומר אם המגמה החדשה הינה בעלת אמון רחב או לא.
כפי שכתבתי בפתיחה, הפרמטרים של החיוב המוצג ידועים ופשוטים. אם הם מתקיימים, נשארת רק השאלה הבאה: איזו מדיניות כלכלית-פיננסית תבוצע עד סיום המשבר, במקביל ללחימה? בינתיים, ובלי שננקוט בעמדה לגבי הדמויות הפועלות עצמן, האוצר נמצא בעמדה של "קמצנות" מול ראש הממשלה הנמצא בעמדה של "כמו בקורונה". יש לזכור שאנו עדיין עם יחס חוב של כ-60% תוצר, ולכן, יש לנו עוד הרבה "בשר" במידה והמשק צריך עזרה מרחיבה. השאלה היא מי יגבר פוליטית, וכמה הלחץ הציבורי יהיה אפקטיבי על מנת לשחרר משאבים נדרשים בכל מגזרי הכלכלה. במיוחד עבור אלו שניזוקים ישירות ממה שקרה.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
אחרי ההגעה ל-4100 (יום שישי ה-27-10) שוק המניות האמריקאי פשוט מתפוצץ מעלה. מה קורה כאן? כתבתי על כך לעיל, אבל נחזור ונאמר שלכאורה יש מלחמה במזרח התיכון, אי יציבות עולמית פוטנציאלית, ריביות גבוהות, ובכלל חשש למיתון ולהאטה... כל זה יכול להיות נכון, אבל זה לא מונע מהשוק לקחת פסק זמן מהפסימיות, ולהיכנס ל"ריקוד העונתי".
יש לומר מיד: מחיר הנפט (82$) והדולר (DXY – 105) אינם כאלו גרועים שיימנעו מהחיוב להתקיים. מלחמת עזה לא יצרה, עדיין, תוצאות לוואי גדולות וחזקות מדי. שנית, על הריביות, המיתון, וכו... מדברים כבר שנתיים, מאז תחילת 2022. והגורם המשמעותי הרציני של האג"ח הממשלתי היורד (תשואות עולות) עשה תפנית כיווני. וזה אחד מהגורמים המשמעותיים ביותר שקרו מאז התחתית.
טכנית העניין פשוט מאוד: ההגעה לאזור המצופה כל כך של 4100 יצרה סופה של סגירת שורטים! כל זה בתיאום פונדמנטלי מדהים עם מה שיצא מידיה של ג"נט יילן (שרת האוצר האמריקאית) בדבר אופי הגיוסים של החוב. זה גם הצטלב נהדר עם הסטייה החיובית בין המומנטום והמחיר (ראו מקדי). כך, המדד כבר נמצא בהתנגדות ההיסטורית הראשונה הרצינית סביב 4350.
המהלך היה מהיר מאוד, ולא נתן להרבה אנשים להצטרף. לכן, יש לצפות לתיקון טכני קטן מטה, נניח עד 4250 (1), כדי לתת לגדולים לקחת עמדה. אם יש אכן כוונה לבצע מכאן ראלי סוף שנה. המשך חיוב, ופריצה של קו המגמה (4400) בשבוע הבא, ללא עצירה, תצביע על גל ראשון עולה בעל עוצמה אדירה, שלא נראתה כמוה הרבה זמן. ירידה מתחת ל-4250, בתיקון האופטימאלי, יהווה סימן של חולשה. ירידה מתחת ל-4100, תצביע על קטסטרופה, אבל זה ממש לא מה שאני חושב כסיכוי הסביר וההגיוני ביותר שיקרה.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
לוקח זמן לכל אדם להתגבר על הלם ראשוני. כפי שניתן לראות בגרף המחיר, גם כאן ההלם הראשוני של ה-07-10 לקח את זמנו. אבל, וזה אבל גדול, שימו לב שהתאוצה של השלילה במומנטום החלה לקטון בהדרגה מאז ה-15-10, זאת כאשר רק ב-29-10 ראינו נר חיובי ראשון.
עכשיו, המטוטלת התחלפה לה למהלך עולה. ידענו שזה יקרה, מתישהו, אם כל התנאים הסביבתיים של המלחמה שתיארתי לעיל לא משתנים להם. לא ניתן לומר על העליות האלו שהן מגמה. לצורך כך צריך, רשמית, זוג של שיאים ושפלים עולים, ויש לנו כרגע רק שפל אחד, סביב 1600.
המבחן הראשון יהיה סביב 1700-1720, כאשר המדד ייתקע מול ההתנגדות שהייתה פעם תמיכה חזקה כל כך. שוב: אם התנאים לא ישתנו, הדולר-שקל לא יחזור מעל 4, ו-וול-סטריט תיטיב אתנו גם, אין סיבה שהמדד לא יצליח לפרוץ. יש לציין שהציבור הרחב לא יצא בכמויות אדירות מאז ה-07 בגלל שהשוק היה אז כבר נמוך, ובביצועי חסר בגלל הרפורמה. וכך, מי שרצה לצאת מהשוק הישראלי עשה זאת לפני השבת השחורה.
הקונים כרגע הינם אלו שמעריכים שהמחירים מאוד נמוכים לטווח הארוך. המוסדיים ומשקיעי הערך שאינם מפחדים מתנודתיות זמנית של חודשים או שנים לפני שיראו ברכה בעמלם. לעומת אלו, הציבור המתוחכם של מנהלי התיקים, המשקיעים של הטווח הבינוני, וגם הציבור הרחב הפעיל, כל אלו עדיין לא ירדו מהגדר. כאשר הם יעשו זאת, יהיו העליות מגמתיות יותר, ומשמעותיות.
כרגע, 1600 היא התחתית החזקה של השוק, ונקודת ה-SL הלוגית שלו. יעדים עליונים: 1720, 1840, 1920. לדעתי, אם לא יקרה משהו מיוחד בחזית המלחמתית, וול-סטריט תקבע את הזמן להגעה למקומות האלו. ולסיום, חייבים לציין: אם התנאים משתנים, במלחמה או בוול-סטריט, בצורה דרמטית, אזי 1600 תשבר גם היא. אין כאן פרות קדושות.
מי שרוצה לקבל תחושה כללית של מצב הרוח הלאומית, מזווית ההון, פשוט יעקוב אחרי הדולר-שקל. זה האחרון אינו משקף רק את האיתנות של המוראל הלאומי הפנימי, אלא גם את האמון החוזר אט אט של משקיעים זרים בכלכלתנו, ובארצנו. אפילו אם אין כניסות חדשות גדולות של הון מחו"ל, העובדה היא שאין יציאות הלוחצות על השער.
גם פעילות בנק ישראל עוזרת להקטין את השער, ולייצר תחושה חוזרת של אופטימיות במשק הישראלי. ולהוכחת העניין של משקיעי חוץ, נציין את מניות הבנקים, כשבשבת המהווה את הרמז למעורבות שלהם. כל זה טוב ויפה אבל מה עם וול-סטריט? אגב, לפני שננתח את שקורה בארה"ב נאמר שגם חזרה של חיוב בארה"ב בוודאי מקדם, ועוזר, לשוק המקומי שלנו, כפי שהקורלציה הטבעית שהייתה בין שני השווקים תמיד חייבה.
וול-סטריט נמצאת בדילמה גדולה, למרות מה שקרה בשבוע האחרון: מצד אחד, ממשיכים רבים וטובים להאמין בהשפעה הרעה שתהיה למדיניות הריסון של הבנק המרכזי, על ידי הריביות, וה-QT, ושזו תביא, בסופו של דבר, לאותו מיתון אפוף המסתורין שנדחה ונדחה ונדחה.... מיתון שלא הגיע בגלל הפעילות הפיסקאלית (האוצר) שיצרה ביקושים של כ-2 טריליון דולר מול אותה מדיניות מוניטארית מרסנת.
שוק העבודה, נתוני הצריכה, מחירי הבתים למגורים (בניגוד לנדל"ן המסחרי), ולאחרונה התמ"ג (4.9% !), כל אלו עדיין מראים חוזק ועמידה איתנה שאינה תואמת את מה שאנו רואים בייצור, בפשיטות הרגל, בייצוא, בהכנסות ממיסים, ומצריכת האנרגיה. אז מה עושה וול-סטריט? היא מתנהלת על פי התסריט המובנה העונתי, ומתעלמת לרוב מהמקרו, עד שתבוא בהירות בנתונים שלו. בנוסף, וזו הנקודה החשובה, יחד עם התייחסות אדוקה למה שקורה באג"ח הממשלתי.
העליות ממרץ, עד אוגוסט, והירידות מאוגוסט לתחילת החודש הזה, היו ממש בנויים על פי תסריט שחזרנו עליו כאן פעם אחר פעם. ועכשיו, אחרי שהמדד הגיע לאזור שאליו "כולם" כיוונו, דהיינו אזור ה-4100-4200 (בפועל היה 4100 בתוך יומי...), כבסיס לתחילת ראלי של סוף שנה, אנו עדים לאותן עליות חדות מצופות. מעין שורט סקוויז אלים, הנתמך על ידי דולר יורד, ותשואות אג"ח ממשלתי יורדות גם הן. אג"ח ששינה כיוון עקב תוכנית הגיוס של הממשל לרבעונים הקרובים. בגדול, נאמר שם: פחות גיוס, וזה יהיה על בסיס T-Bills (טווח קצר) ופחות Treasuries (טווח ארוך). את התגובה לכך ראיתם בתעודת הסל TLT.
מה לגבי השוק שלנו? כאמור, הגורמים המקומיים מהווים ווטו על הגורמים החיצוניים שקבעו עד לא מזמן את מגמות המחיר בשוק ההון הישראלי. נכון שהרפורמה הייתה גורם פנימי משפיע מאוד, אבל מלחמה היא משהו הרבה יותר אינטנסיבי, ופוטנציאלית, הרבה יותר מזיק לכלכלה. לכן, הקפיצה מאזור 1600 מעודדת מאוד. הנקודה השלילית היחידה שניתן לומר עליה היא שהיא מהירה מאוד, ורק כאשר נראה את התיקון היורד הראשון, ועומקו, נוכל לומר אם המגמה החדשה הינה בעלת אמון רחב או לא.
כפי שכתבתי בפתיחה, הפרמטרים של החיוב המוצג ידועים ופשוטים. אם הם מתקיימים, נשארת רק השאלה הבאה: איזו מדיניות כלכלית-פיננסית תבוצע עד סיום המשבר, במקביל ללחימה? בינתיים, ובלי שננקוט בעמדה לגבי הדמויות הפועלות עצמן, האוצר נמצא בעמדה של "קמצנות" מול ראש הממשלה הנמצא בעמדה של "כמו בקורונה". יש לזכור שאנו עדיין עם יחס חוב של כ-60% תוצר, ולכן, יש לנו עוד הרבה "בשר" במידה והמשק צריך עזרה מרחיבה. השאלה היא מי יגבר פוליטית, וכמה הלחץ הציבורי יהיה אפקטיבי על מנת לשחרר משאבים נדרשים בכל מגזרי הכלכלה. במיוחד עבור אלו שניזוקים ישירות ממה שקרה.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
אחרי ההגעה ל-4100 (יום שישי ה-27-10) שוק המניות האמריקאי פשוט מתפוצץ מעלה. מה קורה כאן? כתבתי על כך לעיל, אבל נחזור ונאמר שלכאורה יש מלחמה במזרח התיכון, אי יציבות עולמית פוטנציאלית, ריביות גבוהות, ובכלל חשש למיתון ולהאטה... כל זה יכול להיות נכון, אבל זה לא מונע מהשוק לקחת פסק זמן מהפסימיות, ולהיכנס ל"ריקוד העונתי".
יש לומר מיד: מחיר הנפט (82$) והדולר (DXY – 105) אינם כאלו גרועים שיימנעו מהחיוב להתקיים. מלחמת עזה לא יצרה, עדיין, תוצאות לוואי גדולות וחזקות מדי. שנית, על הריביות, המיתון, וכו... מדברים כבר שנתיים, מאז תחילת 2022. והגורם המשמעותי הרציני של האג"ח הממשלתי היורד (תשואות עולות) עשה תפנית כיווני. וזה אחד מהגורמים המשמעותיים ביותר שקרו מאז התחתית.
טכנית העניין פשוט מאוד: ההגעה לאזור המצופה כל כך של 4100 יצרה סופה של סגירת שורטים! כל זה בתיאום פונדמנטלי מדהים עם מה שיצא מידיה של ג"נט יילן (שרת האוצר האמריקאית) בדבר אופי הגיוסים של החוב. זה גם הצטלב נהדר עם הסטייה החיובית בין המומנטום והמחיר (ראו מקדי). כך, המדד כבר נמצא בהתנגדות ההיסטורית הראשונה הרצינית סביב 4350.
המהלך היה מהיר מאוד, ולא נתן להרבה אנשים להצטרף. לכן, יש לצפות לתיקון טכני קטן מטה, נניח עד 4250 (1), כדי לתת לגדולים לקחת עמדה. אם יש אכן כוונה לבצע מכאן ראלי סוף שנה. המשך חיוב, ופריצה של קו המגמה (4400) בשבוע הבא, ללא עצירה, תצביע על גל ראשון עולה בעל עוצמה אדירה, שלא נראתה כמוה הרבה זמן. ירידה מתחת ל-4250, בתיקון האופטימאלי, יהווה סימן של חולשה. ירידה מתחת ל-4100, תצביע על קטסטרופה, אבל זה ממש לא מה שאני חושב כסיכוי הסביר וההגיוני ביותר שיקרה.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
לוקח זמן לכל אדם להתגבר על הלם ראשוני. כפי שניתן לראות בגרף המחיר, גם כאן ההלם הראשוני של ה-07-10 לקח את זמנו. אבל, וזה אבל גדול, שימו לב שהתאוצה של השלילה במומנטום החלה לקטון בהדרגה מאז ה-15-10, זאת כאשר רק ב-29-10 ראינו נר חיובי ראשון.
עכשיו, המטוטלת התחלפה לה למהלך עולה. ידענו שזה יקרה, מתישהו, אם כל התנאים הסביבתיים של המלחמה שתיארתי לעיל לא משתנים להם. לא ניתן לומר על העליות האלו שהן מגמה. לצורך כך צריך, רשמית, זוג של שיאים ושפלים עולים, ויש לנו כרגע רק שפל אחד, סביב 1600.
המבחן הראשון יהיה סביב 1700-1720, כאשר המדד ייתקע מול ההתנגדות שהייתה פעם תמיכה חזקה כל כך. שוב: אם התנאים לא ישתנו, הדולר-שקל לא יחזור מעל 4, ו-וול-סטריט תיטיב אתנו גם, אין סיבה שהמדד לא יצליח לפרוץ. יש לציין שהציבור הרחב לא יצא בכמויות אדירות מאז ה-07 בגלל שהשוק היה אז כבר נמוך, ובביצועי חסר בגלל הרפורמה. וכך, מי שרצה לצאת מהשוק הישראלי עשה זאת לפני השבת השחורה.
הקונים כרגע הינם אלו שמעריכים שהמחירים מאוד נמוכים לטווח הארוך. המוסדיים ומשקיעי הערך שאינם מפחדים מתנודתיות זמנית של חודשים או שנים לפני שיראו ברכה בעמלם. לעומת אלו, הציבור המתוחכם של מנהלי התיקים, המשקיעים של הטווח הבינוני, וגם הציבור הרחב הפעיל, כל אלו עדיין לא ירדו מהגדר. כאשר הם יעשו זאת, יהיו העליות מגמתיות יותר, ומשמעותיות.
כרגע, 1600 היא התחתית החזקה של השוק, ונקודת ה-SL הלוגית שלו. יעדים עליונים: 1720, 1840, 1920. לדעתי, אם לא יקרה משהו מיוחד בחזית המלחמתית, וול-סטריט תקבע את הזמן להגעה למקומות האלו. ולסיום, חייבים לציין: אם התנאים משתנים, במלחמה או בוול-סטריט, בצורה דרמטית, אזי 1600 תשבר גם היא. אין כאן פרות קדושות.
