צילום: עמי ארליך
אודי אלוני, משה מימון, דניאל דותן, משה שלום
07/12/2023
Forum Funder Market Leaders נערך החודש, על רקע ובצל האירועים של הטבח הנורא ב־7 באוקטובר, והלחימה הנמשכת בדרום. התארחו בפאנל – חגי אורן, מנכ”ל מיטב גמל ופנסיה; אלדד צינמן, מנכ”ל מור גמל ופנסיה; איתי יעקב, משנה למנכ”ל, מנהל אגף מוצרים ופיתוח, מנורה מבטחים; משה ארנסט, משנה למנכ״ל מנהל חטיבה לחסכון ארוך טווח, כלל ביטוח; עומר דגני, סמנכ”ל שיווק ומכירות ילין לפידות.
את המפגש פתח אודי אלוני, מנכ"ל ובעלים משותף ב־FUNDER בהבעת תודה למשתתפים, שהגיעו למפגש הפיזי ולא במרחב הוירטואלי. “החלטנו לארגן את האירוע הזה כשעוד לא היה ברור אם בכלל יהיה אפשר לצאת מהבית, אבל האמנו שמדינת ישראל תקום על הרגליים ותתחיל לנוע. ובאמת זה מה שאנחנו רואים היום”.
אלוני ציין כי “אנחנו ב־ FUNDER, ותעשיית הפיננסים בישראל כולה, משתתפים בצער ההרוגים והנופלים. חטפנו מכה מאוד קשה, אבל אולי הדבר החיובי שיש באירוע הזה, הוא העוצמות הפנימיות של כל אחד מאיתנו באופן אישי ושל כולנו כקבוצה. אני מאמין שנצא מחוזקים מהאירוע הזה לשנים רבות קדימה. אנחנו מאחלים החלמה מהירה לכל הפצועים. חזרה מהירה של כל החטופים, והלוואי שעד שהכתבה תפורסם הברכה הזו תתקיים והם כבר יהיו איתנו. אני רוצה לחזק את ידי החיילים, שינצחו ויחזרו בשלום, בריאים ושלמים. “המספרים הגדולים מהממים את כולנו, אבל אני רוצה להקדיש את הפאנל הזה לכמה אנשים שליוויתי בדרכם האחרונה בחודש האחרון. באמת איבדנו אנשים משכמם ומעלה באירוע הזה. איתמר יוסף ברוכים, בן של חבר מאוד טוב. בחור בן 20, חייל בצנחנים בגדוד 101 שנפל בקרב בשדרות. ביום הראשון של המלחמה. בחור שכושר גופני היה חלק מהחיים שלו, ותכנן לעשות הרבה מאוד דברים. אני בטוח שפספסנו פה איש מאוד יצירתי ומיוחד.
“אני רוצה גם להקדיש את הפאנל הזה לכמה אנשים מהמשפחה שלנו הקרובה והרחוקה, מתי, אמיר ושמוליק וייס מבארי, לנטע אפשטיין, בנו של אורי אפשטיין חבר מהצבא, שנפל כשקפץ על רימון. ואני רוצה לאחל לחזרתה של יהודית וייס, אשתו של שמוליק וייס, שתחזור במהרה משבי החמאס (עד לירידת הגליון לדפוס לצערנו נודע כי יהודית וויס נרצחה וגופתה נמצאה בביה"ח שיפא).
“הרגעים האלה מאוד רגישים. אנחנו לא באמת מפנימים את מה שקרה. בסך הכל עבר קצת יותר מחודש מהאירוע. זה אולי נראה שאיכשהו הצלחנו לאסוף את עצמנו, לחדש איזושהי שגרה, אבל אני בטוח שבחלוף הזמן נראה את הנקודה הזו כמאוד מיוחדת, אולי אפילו נקודת מפנה, מהמכה הגדולה שחטפנו, לתגובה החזקה שאנחנו מגיבים.
“המטרה של הפאנל הזה היא לשקף מה שעברנו בחודש הזה, כדי שנוכל לעזור לאלה שקוראים אותנו, איך להתנהל עם הפיננסים שלהם, כדי שהם יעמדו על הרגליים, ויידעו לכלכל את עצמם בשנים הקרובות. תודה לכולכם”.
חגי אורן, מיטב: “כבר בשבת בצהריים התחלנו להיערך ולפעול במתכונת חירום, על כל המשמעות התפעולית שנגזרת מכך. עדיין לא היו נפגעים, אבל רשימת ‘מקרים מיוחדים’. עקרונית הגענו למשבר הזה ברמת מוכנות גבוהה, רגע לפני חזרה מהחגים, לקראת סוף שנה מבחינת גיוסים, מערכי שירות ותפעול מלאים. התשתיות היו מוכנות על בסיס הקורונה.
אורן מציין שלקח לדברים קצת זמן לחלחל. “לקח זמן למספרים להתייצב. ניהלנו שליטה בכח האדם, התרכזנו ברווחת העובדים. יש הרבה עובדים צעירים שנושאים בנטל המילואים. ולצערנו, ככל שעברו הימים גילינו שיש לנו גם קורבנות. סיפור מורכב, בעיקר בהיבט האנושי כי אנשים היו בחרדות. ולא הייתה מערכות חינוך. בשבוע הראשון, מערכי השירות היו מאוד ריקים”.
אלדד צינמן, מור: "נתחיל בהשתתפות בצער כל המשפחות, של הנופלים והחטופים, ובתפילה לחזרת השבויים. עברנו לא מעט מלחמות לצערי, אבל מלחמה כזאת אני לא זוכר שעברנו כחברה. מעודד מאוד לראות את כלל החברה בישראל, וגם אצלנו בחברת מור, ההירתמות והעשייה זו נקודת האור היחידה בכל הסיטואציה הזו.
“ב־7 לחודש, בערב, התכנסה הנהלת החברה כדי לבחון כמה שאלות מרכזיות – איך חוזרים לשגרה, האם חס וחלילה, יש לנו נפגעים וכד’. בערך 30 מעובדי הקבוצה נמצאים במילואים, 15 עובדים בגמל ובפנסיה. למזלנו אין לנו נפגעים ברמה הפיזית, אבל יש לנו נפגעי נפש, שאנחנו נותנים להם תמיכה עם אנשי מקצוע.
בזכות הקורונה הצלחנו לחזור די מהר לשגרה. זה לא היה פשוט, אבל תוך 24 שעות היינו באוויר. בשבועיים הראשונים הרגשתי דממה כמעט בכל היבט. אם זה בשירות לקוחות ואם זה בשירות של הסוכנים והמכירות. לאחרונה רואים איזושהי התעוררות והכל מתחיל לחזור קצת לתפקוד”.
עומר דגני, ילין לפידות: “אני באופן אישי וגם אנחנו בילין לפידות מאוד מחוברים לקיבוצים בעוטף עזה. אנחנו מכירים לא מעט אנשים שמעורבים באירוע הזה. זה בהחלט אירוע מאוד קשה.
"כשהאירוע קרה, אני הייתי בירדן. קיבלתי בשבע וחצי את סרטון הטנדר בשדרות מיד אמרתי שאנחנו עפים מפה. רק כשהגענו לגבול הרגשנו הקלה. מהר מאוד הבנו שזה לא דבר רגיל. בתשע וחצי התקשרו אליי ואמרו לי שיש חטופים. אני זוכר עוד את אירוע גלעד שליט ואני מבין שהאירוע הזה שונה לגמרי, עם כל המשמעויות של זה. זו טראומה שעברנו כעם, כשחודרים למדינה, מסתובבים לאנשים בבתים ועושים מה שעושים, שלא נדבר על הדברים המחרידים שעברו.
“אנחנו מאוד רגישים גם ללקוחות וגם לעובדים שלנו בתקופה הזו. יש מגויסים, יש בני משפחה מגויסים, יש ילדים בבית, יש לי עובדים שגרים בעוטף שכרגע מפונים. עברנו פה טראומה לא קטנה. אנחנו מאוד רגישים, מלווים ותומכים במי שצריך, וכל הזמן בודקים שהדברים מתנהלים כמו שצריך.
“מבחינת החברה, מהר מאוד הבנו מה קורה. הבנו שאנחנו צריכים לעמוד בכל הסטנדרטים שלנו, במיוחד בשירות, גם גמל וגם בניהול תיקי השקעות. הטראומה היתה כל כך גדולה, שבשבועות הראשונים לא היו טלפונים בכלל. אנשים לא היו בפוקוס על הכסף שלהם, על ההשקעות. אנחנו כן היינו. אנחנו מחויבים לעשות את ההפרדה, עם כמה שהזעזוע הזה קשה”.
לאור העובדה שהבורסה החליטה כן לפתוח את המסחר ביום ראשון, ראינו תנועה ערה, גם באתר וכמובן גם בבורסה, וראית שיש תנועה, שנובעת מלחץ, מפחד.
איתי יעקב, מנורה מבטחים: "ברמה האישית, המשפחה של אשתי מקיבוץ זיקים, אשתי הייתה בטיול בקפריסין בשבת בבוקר. חברים העירו אותי בשש בבוקר ואמרו שיש בלגאן. לא הבנתי למה הטלפון מצלצל בשש בבוקר. מהר מאוד הבנו שזה לא אירוע רגיל.
"הדרך שלי להתמודד עם המצב זה להיות בעשייה, לא להישאב לחדשות, לדעתי כל אחד פשוט צריך לחשוב מה ואיפה הוא יכול לעשות. 3,500 עובדים מועסקים במנורה מבטחים, כך שהאירוע הזה נוגע במעגלים רבים בעובדי החברה. אנחנו מבטחים לא מעט עסקים בקיבוצים בדרום. אנחנו בקשר עם המשטרה שהיא לקוח גדול שאנחנו מחבקים. זה מגיע ללקוחות, מעסיקים סוכנים ועובדים, וכנראה זה יהיה חלק מאיתנו בתקופה הקרובה. קרן פנסיה נמדדת באירועים האלה, ואני מקווה שנעמוד במבחן הזה כמו שידענו לעמוד באירועים קודמים.
"מבחינת החברה, לפני כשנתיים הקורונה די תרגלה את המערכות לעבודה מרחוק. הייחודיות שלנו, כחברה מבטחת זה שהענקנו כיסויים רבים לאור המצב. הארכנו ביטוחי נסיעות לשוהים בחו”ל, הענקנו כיסוי ביטוחי למטפלים, אחרי שהקימו מרכז טיפול למי שהיה במסיבה ונדרש לטיפול. המעורבות שלנו כחברת ביטוח מגיעה הרבה מעבר”.
משה ארנסט, כלל: “אותי תפסה המלחמה במרוקו, עם כל המשפחה. נחתנו ביום שישי, ערב שמחת תורה. חגגנו בבית הכנסת במרקש ובשבת בבוקר התעוררנו לטירוף הזה. כמשפחה דתית, בשבת בבוקר עדיין לא פתחנו טלפונים. כשהגענו לבית הכנסת, סיפרו לנו מה שקרה וזה נשמע כאילו אנשים שלא יודעים מה קורה בישראל מספרים סיפור לא הגיוני. לאט לאט התבררה המציאות. במוצאי שבת החלטנו לחזור לארץ, לקח לנו שלושה ימים למצוא טיסה. במרוקו ביום ראשון עדיין לא הורגש כלום, אבל בתחושה הסובייקטיבית היה חשש. הבנים שלי מגויסים בצו 8, בשירות קרבי.
“מבחינת החברה, יש מספר עובדים שנרצחו להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה. עובד ששני ההורים שלו נרצחו. עוד אחד שיש לו בן חטוף, יש הרבה מקרים מאוד עצובים וקשים ואנחנו עוטפים את המשפחות ותומכים. יש לנו מעל 100 עובדים מגויסים למילואים.
"אנחנו בתפקוד מלא מהרגע הראשון. אנשים עבדו מהבית ונתנו שירות מלא. קיימנו את הנהלים, את התרגולות לשעת חירום. ביצענו ניתוח של המצב, ונערכנו בהתאם”.
ממה שאני מבין מכם, אז בעצם לא היה שינוי דרמטי אצל החוסכים, שינויי מסלול? חשש כלשהו שהובע מהציבור?
משה ארנסט: “לא. עד לרגע זה, לא רואים שינויים במסלולי השקעה, לא לחו”ל ולא לשקלי קצר, ולא לשום דבר שנראה שבורח מהמלחמה. לא רואים זאת גם בהיקפי הפדיונות, להפך – יש ירידה משמעותית”.
איתי יעקב: "היה הלם ראשוני ואנשים כלל לא עסקו בזה. בנוסף, היו פה לא מעט משברים בתקופה האחרונה, והציבור למד שאם הוא עושה שינוי, בדרך כלל זה לא לטובתו. היום לכל הגופים יש מגוון רחב של מסלולים. מי שרצה להעביר, נמצא במסלול חו”ל כבר מתחילת השנה”.
תעשיית הפיננסים זיהתה, מן הסתם לא את האירוע עצמו, אבל את העובדה שאנחנו בסיטואציה בעייתית בשווקים. אזרחים שהעבירו וניידו כספים לחו"ל יצרו סיטואציה שכמעט 'הכריחה' את הגופים להסיט כספים לחו"ל, גם במסלולים הכלליים. ברגע שאתה רואה שחלק גדול מהכספים יוצאים החוצה, אתה משנה את התמהיל הפנימי של המסלולים הכלליים. זה מקטין את הצורך להוציא את הכסף החוצה. תעשיית הפיננסים, הגיעה באופן כללי 'מוכנה'. רואים את זה בתוצאות כי במשך שנה שלמה כמעט, הכספים מושקעים בחו"ל. הציבור סביר להניח שמודע לזה שהרבה מאוד כסף לא נמצא פה.
אלדד צינמן: "יש פה השפעה של סוכנים שיודעים את מה שאמרת. הברומטר הוא מרכז שירות לקוחות. אנחנו עדיין במחצית מהיקף הפעילות שהיתה לפני האירוע. ברגע שזה יגיע לרמות שהיו בעבר, אולי נתחיל לראות את ההשפעה. היינו בטוחים שזה יגיע הרבה יותר מהר”.
עומר דגני: “אני יכול לאפיין מתחום ניהול התיקים, שזה תחום מאוד רגיש, וגם שם לא ראינו תזוזה. אנשים היו בסוג של טראומה, הכסף לא היה בראש מעייניהם. הגענו למצב ש’הישרדותית’ אנשים עסוקים בדברים אחרים. אפילו בקרנות הנאמנות היקף הפדיונות היה נמוך".
משה ארנסט: “לדעתי יש כאן גם היבט לאומי. גם אם ישראלים רבים חשבו להוציא כסף לחו”ל לפני חודשיים-שלושה, היום יש איזה דיסוננס, שבו אתה אומר, ‘אני לא יכול לברוח מפה לגמרי. בסוף המלחמה הזו תיגמר ואני אמשיך לחיות פה’. אני חושב שבאווירה המאוד מאוחדת ופטריוטית שנוצרה, זה יוצר קושי. כשמסתכלים על התמונה הכוללת, ההתגייסות פנימה הייתה הרבה יותר”.
עולם ההשקעות היה בזעזוע לכל אורך השנה. זה התחיל מהסיבות הפנימיות אצלנו עם הרפורמה, המשיך לריבית שעלתה בחדות בארה"ב, באירופה וגם כאן, כך שקשה להגיד שהיינו בסביבה נוחה מבחינת השקעות. האירוע הזה הגיע בסביבת השקעות שהיתה מאתגרת גם ככה. אתם לא מרגישים את זה"?
חגי אורן: “המקום היחיד שיכול להצביע על שינוי, אבל שינוי שלא נובע מהמלחמה אלא מכל אירועי השנה האחרונה – הריבית, הרפורמה המשפטית ואי היציבות הפוליטית, זה הפקדות חד פעמיות שבהן אכן ראינו מגמת ירידה”.
מאידך, השווקים כבר תיקנו חצי מהירידות, השקל כמעט וחזר לרמתו לפני האירועים בדרום. עולה השאלה האם בכלל צפויה להיות איזושהי השפעה?
משה ארנסט: “כשמסתכלים על ההיסטוריה, השפעות של אירועים כאלה על השווקים מוכרעות לא מעוצמת האירוע, אלא ממשך האירוע. מלחמת יום הכיפורים, שהיתה אירוע דרמטי ברמה לאומית כמות ההרוגים, השבר העמוק בחברה הישראלית. ובכל זאת, מבחינת ההתאוששות האירוע נגמר תוך פחות מחודש. בשנת 74’ שוק ההון רץ, הכלכלה לא נפגעת והצמיחה בתוצר”.
למרות שריאלית שוק ההון כן נפגע, הייתה אינפלציה מאוד גבוהה. המדדים באמת לא נפגעו הרבה, ירדו בסך הכל בין 73'־74' בכ־10%, אבל קח בחשבון אינפלציה של כמה עשרות אחוזים ואז אתה מקבל ריאלית, שאנשים הפסידו כסף.
משה ארנסט: “נכון, אבל קח את האינתיפאדה השנייה שהייתה מאוד עמוקה, 4 וחצי שנים כמעט, הייתה לה השפעה מאוד משמעותית. לעומת זאת, מלחמת לבנון השנייה או צוק איתן, אירועים שהיו קצרים, ההשפעה שלהם על המשק, על השווקים, הייתה פחותה, ומיד אחרי ההלם הראשוני השווקים דווקא תיקנו וחזק. הרבה תלוי במשך הזמן שזה ייקח. בתרחיש הקצר מדובר על 3 חודשים”.
איך אתם מסתכלים על זה בנגזרת שלכם? למשל נערכים לתשואות גבוהות יותר באיגרות החוב?
משה ארנסט: "יש לנו תרחיש שאנחנו חושבים שהוא בסיסי, ותרחישי סיכון. התרחישים כרגע נוטים לכיוון שזה יהיה קצר יותר".
איתי יעקב: "בטווח הקצר מה שישפיע זה אופי המלחמה, כמה חזיתות ינוהלו, ואיך הדברים יתפתחו. השוק מבין שיש אירוע בדרום וזה תומחר אבל אם יפתחו עוד חזיתות, כנראה מה שאנחנו רואים יהיה פחות רלוונטי. אנחנו מבינים שיש הרבה תנודתיות ואין יותר מידי מה לעשות עם זה. לעבור מסלול או לא זה לא משנה. בטווח הארוך, יש השפעות מאקרו־כלכליות גדולות על המשק, יש פה הוצאות מלחמה גדולות מאוד. תקציב ביטחון שאין ספק שיגדל משמעותית. יש מאות אלפי מפונים. זה אירוע מאקרו־כלכלי משמעותי. ללא ספק נראה עליה בהיקף הגיוס הממשלתי.
עומר דגני: “אם תתפתח חזית צפונית ואולי חזיתות נוספות, זה משהו שאנחנו לא יכולים לדעת. הגירעון יגדל בצורה מאוד משמעותית. רואים גם שהעולם מתייחס לזה בצורה שונה. ברמה שלנו הגענו מוכנים יחסית, מבחינת ההשקעות. יש לנו חשיפה גדולה לחו”ל, זה התחיל עוד מהתחזיות שלנו מבחינת הרפורמה המשפטית”.
איתי יעקב: "בטווח הקצר מחפשים הזדמנויות שניתן להשקיע בהם, אג"חים בדירוג גבוה, בנקים וכד'. בטווח בינוני וארוך, נערכים לזה שהכלכלה תיראה פה טיפה שונה".
עומר דגני: “יש עדיין המון אי ודאות, כך שאני לא חושב שגופים ניצלו את זה בצורה משמעותית. היקף החשיפה המט”חית אצלנו אולי הכי גבוהה שהייתה לנו. מרכיב המניות בחו”ל, הכי גדול שהיה לנו. אין ספק שרמת הסיכון של ישראל השתנתה. אנחנו באי־ודאות לאן הדברים יתפתחו, וכמובן יש לקחת את זה בחשבון. אבל מעבר לזה, אני חושב שבתוצאות שיצאו, עם ישראל הופתע לטובה מכל הגופים, זאת אומרת, הגופים בכלל היו ערוכים וספציפית גם אנחנו, ורואים את זה גם בתוצאות”.
לפי הנתונים שלנו בת"א־35, מתחילת המלחמה ועד עכשיו נקנו 2.3 מיליארד שקלים מהגופים המוסדיים, זה לא סכום גדול.
חגי אורן: “הגופים המוסדיים פועלים בזהירות, אין גוף שנכנס עכשיו בהיקפים משמעותיים, כי השוק לא מתמחר זירה צפונית. מבצעים רכישה תוך כדי ירידות וזה הדבר שצריך לעשות”.
אלדד צינמן: "כל עוד אנחנו נמצאים בחזית, התוצר ירד והגירעון יעלה. להיות שזה גם ייגרר ל־24'. אנחנו רואים בשנה האחרונה ירידה במחירים של ישראל, בגלל הרפורמה ועכשיו בגלל המלחמה.
"השאלה הגדולה זה החזית הנוספת. החזית הנוכחית נראית כרגע בשליטה, אבל חזית נוספת יכולה לטרוף את הקלפים, מאוד קשה להיערך לדבר כזה. כאחד שהיה שם, רואים מדיניות מאוד שקולה של צה"ל, כניסה מאוד איטית ומבוקרת. לנו בעורף זה מרגיע, גם לציבור וגם להשקעות.
"אנחנו מאמינים שזה יעלה. לאט לאט. אנחנו עושים התאמות בנכסים כי אנחנו מאמינים שזה יעלה".
חגי אורן: “צריך גם להבין שישראל בסך הכל נכנסה לאירוע, באופן סביר ברמת נתוני המאקרו. יחס חוב תוצר, גירעון סביר, עודף מט”ח של בנק ישראל. לפי נתוני בנק ישראל, היקף ההתערבות בשוק המט”ח היתה 8 מיליארד שקלים, כשהקצו לטובת זה 30 מיליארד שקלים. בנק ישראל עדיין לא השתמש, ובצדק, בנשק הריבית. בשלב הזה, זה מוקדם מידי. השאלה איך המדינה תשתמש בנתוני המאקרו, מה היא תעשה איתם ומה סדרי העדיפויות”.
בכל זאת, איזה הזדמנויות כן אפשר לזהות כאן?
חגי אורן: "יש תשתיות שצריך לשקם בצורה דרמטית. יש תעשיות ביטחוניות שהראו יכולות מרשימות. השוק מתומחר נמוך, היו ירידות חדות בימים הראשונים. הבנקים מעניינים, אבל זה לא זמן לשים הכל על סקטור אחד".
אנחנו חווים תנודתיות מאוד גבוהה בבנקים, יום הם יורדים 3.5% יום הם עולים בשיעור דומה. סכומים לא מבוטלים נסחרים במניות האלה
עומד דגני: "האירועים מביאים איתם תנודתיות. נאום נסראללה נתן חיזוק למעלה, אבל טיל לקריות הוריד את השוק. יש סקטורים שסובלים כמו נדל"ן שבו אנחנו רואים מעט עסקאות. צריך להיזהר מחברות ממונפות. יש לא מעט דוגמאות של חברות שבאו לא מוכנות בעיתוי הנוכחי. אפשר לראות סקטורים שהם פחות פגיעים ואפשר לחשוב חיובית לרכוש אותם, אם זה סקטור המזון. בתקופה כזאת יותר אנשים בישראל ופחות טסים, זה מסייע לסקטור המזון.
סקטור נוסף שפחות בכותרות אבל גם מעניין זה חברות יצואניות, שמקבלות דולרים, וערך הדולרים עולה, זה אמור לשפר את התוצאות, כי הוא פחות חשוף לישראל והוא נהנה משער מטבע שהוא לטובתו.
“אנחנו מסתכלים במיקרו. אנחנו מחפשים את החברות היותר מעניינות, בהן אנחנו יכולים להשפיע על ידי אנליזה ולבחור. זאת אומרת, גם אם אנחנו חושבים שיש חברות שייהנו משער מטבע טוב יותר בעסקים שלהם בחו”ל, נשקיע בחברות שאנחנו מאמינים בהנהלה, בתוצאות, בעבודה מול המתחרים. ההסתכלות היא לא ברמת הסקטור, היא ברמת הנייר”.
משה ארנסט: "יש תרחיש פסימי בעל פוטנציאל להשפעה מהותית, שזה החיזבאללה, וישנו גם התרחיש שהמלחמה מתארכת. אבל צריך לזכור שיש גם תרחיש אופטימי יותר, לא רק שהמלחמה מסתיימת בטווח של 3 חודשים ובהכרעה של חמאס, אלא שבעקבות המלחמה יש גל עלייה משמעותי מחו”ל שמביא איתו פריחה. זה יכול להשפיע לטובה על חברות הנדל”ן. נכון שיש חברות נדל”ן עם סיכון גבוה מאוד עכשיו, אבל יש גם חברות נדל”ן לא ממונפות, שיכולות פתאום לתפוס עלייה בתרחיש חיובי של צמיחה משמעותית”.
חגי אורן: "תהיה פה המון השקעה של המדינה. הזרמה של כסף. נכון שזה ישפיע על הגירעון, אבל כסף ישפך פה גם על הציבור, גם על תשתיות וגם לביטחון".
איתי יעקב: "אין ספק שיש פה חצי מדינה לבנות ולשקם. התפקיד שלנו כגוף מוסדי זה להיות שם עם הכסף של הלקוחות שלנו. היכולות הלא סחירות שיש בגופים מוסדיים, ליצור פתרונות אשראי מגובים עם ביטחונות ואנחנו רואים את זה בתיקים בתור עוגן. אני חושב שאנחנו נהיה חלק מבוני הארץ, וזו זכות גדולה מאוד”.
אתם חושבים שבנק ישראל צריך לעשות משהו, להתערב קצת יותר דרמטית? אולי האוצר היה צריך כבר לצאת לגיוסים יותר משמעותיים?
איתי יעקב: "בנק ישראל מתנהל בשנה האחרונה בכלל, ובאירוע הזה בפרט, בצורה טובה, שקולה ומדודה. התחושה היא שיש קברניט על ההגה. אבל, האירוע הזה הוא בעיקרו אירוע פיסקאלי ועכשיו צריך לשמור שזה לא יתפרק".
עומר דגני: "בנק ישראל עובד לפי מה שהוא אומר. הוא רוצה לשמור על שער החליפין, ועל האינפלציה ולכן נוקט במדיניות בצורה נכונה".
חגי אורן: "אמנם בנק ישראל לא ממהר להוריד את הריבית, אבל לדעתי הוא יהיה מהראשונים בעולם שיוריד את הריבית ב־24'. לדעתי זה יקרה כבר בחצי הראשון של השנה. הוא כרגע לא יכול להרשות לעצמו להוריד את הריבית, וגם אין שום סיבה אמיתית. האינפלציה כנראה תתמתן בעקבות האירועים, אבל הוא לא יפתח פער ריביות מול העולם. ברגע שהנגידים בעולם יתקרבו לנקודה הזו אני חושב שהוא יהיה מהראשונים".
משה ארנסט: “בנק ישראל משדר מסר מאוזן בהחלטה לא להזיז את הריבית. מצד אחד, הוא אומר, הריבית תרד ב־24’, מצד שני הוא משדר לממשלה מסר שהמשחק הוא לא רק במגרש שלו. הממשלה צריכה להבין את היקפי התקציב שנדרשים לביטחון ולמפונים, ולכן היא צריכה לשנות את סדרי העדיפויות, אחרת הבעיה לא תיפתר”.
עם כל האופטימיות שיש כאן, אנחנו נכנסים לסביבה כלכלית גלובלית מאתגרת. זה גם קיים ברקע. לאחרונה פרסמנו שכמעט 30 מיליארד שקלים עברו בחודשים האחרונים למסלולי ה־S&P500 בקרנות הפנסיה
עומר דגני: "אני פחות מאמין בטרנד של להעביר ל־S&P500 עד כדי 100% מהכספים. אני חושב שאדם שחי, עובד וצורך בישראל, לא יכול להיות כל כך חשוף למטבע שהוא לא שקל. צריך לאזן בין הדברים. הגופים בעצמם מאזנים את ההשקעות שלהם, כולם משקיעים ב־S&P500 אבל זה לא כל ההשקעה, ולכן באמצעות הפיזור, כל מי שמשקיע באחד הגופים כאן, נהנה מהשקעה ב־S&P500 אבל לא ב־100% וגם לא ב־50%. לכן אני חושב שהטרנד הזה לא נכון”.
אתם פתחתם במנורה גם מסלולים פסיביים, נקרא לזה משוכללים
איתי יעקב: "באופן כללי מסלול שמתאים לרוב אזרחי ישראל, בוודאי בפנסיוני, הוא מסלול שיש בו ניהול השקעות אקטיבי של בחירה, לא מסלול שיש בו מדד אחד אמריקאי עם כל הסיכונים של המדד הזה, במיוחד אחרי שהוא גם עלה בשנים האחרונות.
"מעבר לכך, ההתנהגות של מדד ה־S&P500 היא כזו ש־493 מניות כמעט ולא זזו מתחילת בשנה, ושבע מניות דומיננטיות מאוד יצרו את התשואה במדד. מי שקנה מדד במשקל שווה, עם פיזור של 0.2% בכל מניה לא היה עושה עסקה טובה בכלל.
“כגוף מוסדי מוביל, לקחנו את המודל הצ'יליאני צעד קדימה. בשנה האחרונה בשיתוף פעולה עם חברת אינדקס, הקמנו שורה של מסלולי השקעה במדדים מפוזרים מבוססים על פרמטרים כלכליים לא רק על פרמטרים של שווי שוק. זה מוכיח את עצמו. זה מייצר פיזור מאוד גדול, גם ענפי, וגם גאוגרפי. אנחנו רואים את התוצאות בהיבט ההשקעה שמוכיח את עצמו וגם בהיבט הגיוסים”.
חגי אורן: “הסיכון בעולם קיים. צריך לעשות ניתוח מאקרו־כלכלי כל הזמן. אבל בראייה כוללת, הכיוון הוא להגדיל בחו”ל. אנחנו גופים צומחים עם שוק קטן מאוד. ההיקפים מגבילים אותך, הנזילות בעייתית. טווחי התזוזה שלך והגודל שלך מגבילים אותך. על זה יש גם מגבלות רגולטוריות, למשל בהיקף האחזקה בבנקים”.
אלדד צינמן: "ההסתכלות היא החוצה ואנחנו מסתכלים. בצד המנייתי שלנו, אנחנו 75% בחו"ל. גם באג"חים אנחנו כבר 35% בחו"ל, בשוק האג"חים יש הזדמנויות בחו"ל, בעיקר בארצות הברית. בלא סחיר אנחנו נמצאים הרבה בחו"ל. יש הזדמנויות בתחום הנדל"ן בארצות הברית עם שעבוד ראשון בתשואה דו־ספרתית. הכיוון הוא החוצה".
הזכרת עכשיו לא סחיר, ביצעתם שינויים בהיבט הזה, הגדלתם את היקף ההון שמוקצה לטובת הלא סחיר?
אלדד צינמן: "יש הזדמנויות שמגיעות, ואנחנו מנצלים אותן. הכל לפי תוכניות עבודה ותקציב מסודר".
אתם הייתם יותר פסימיים לגבי חו"ל, במחצית הראשונה של השנה זה פגע בכם
אלדד צינמן: "אנחנו מסתכלים על כל עסקה. כרגע העולם נותן לנו באופן משמעותי, פחות סיכון, ותשואה טובה. אנחנו מאוד מאמינים בסחיר, וממשיכים לפתח את זה, אבל הרבה יותר קשה עכשיו, בסביבה הנוכחית. מנסים לעשות אלוקציה ענקית, הכיוון בהחלט להגדיל את חו"ל, אבל היקף התיק שלנו גדול מאוד וזה לא פשוט".
עומר דגני: "לגבי הלא סחיר, צריך להיזהר מהיבטים של תמחור בין השוק הסחיר לשוק הלא סחיר. כשהריבית היתה אפסית, לא חשבנו שזה יימשך לכל החיים, ולקנות נכסים לא סחירים שנותנים 5% תשואה, לדעתנו זה משקולת שלא נכון היה להיכנס אליה. היום כשהריביות גבוהות, זה כבר מצב אחר. אנחנו תמיד עושים השוואה ואם אנחנו מקבלים פיצוי מהלא סחיר, אז נקנה, לא פוסלים שום הצעה.
"אנחנו חושבים שהחלק הלא סחיר צריך להיות נתח יחסית קטן בתיק, כי בתיק יש לך סיכונים של פדיונות, משיכות והעברות החוצה. אתה לא רוצה להגיע למצב שהחלק הלא סחיר הופך להיות משקולת גדולה מידי.
בנוסף, לדעתנו שוק האג"ח נותן היום בסיכון יחסית נמוך, תשואות שאנחנו לא רגילים אליהן, ואנחנו רוצים לנצל אותן, בטח עם יכולת האנליזה שלנו. בזה אנחנו משקיעים את המאמצים הגדולים".
באחוזים שהולכים וגדלים לחו"ל, תמיד עולה השאלה מה היתרון שלנו על פני גופי השקעה זרים, שיושבים שם ומנתחים את החברות, ומבינים את רמת הסיכונים באגרות החוב ובמניות שם?
איתי יעקב: "ראשית, יש יתרון לגודל בהשקעות. יתרון לגודל מאפשר לך להגיע למקומות, ולעסקאות שגופים בינוניים לא יכולים להגיע אליהם. אנחנו במנורה מבטחים נמצאים במצב שאין היום עסקה מעניינת, גם ברמה עולמית שלא נוכל להגיע אליה. אנחנו גוף שמנהל הרבה מאוד כסף ברמה עולמית. לגבי אנליזת חו"ל, כל קרנות ההשקעה המרכזיות שצריכות מימון מגיעות אלינו. לכן העולם הלא סחיר, מבחינת ניהול סיכונים, מבחינתו זו הזדמנות גדולה מאוד ואנחנו חשופים להשקעות האלה".
הערכה שלכם קדימה ומילות סיכום?
עומר דגני: "אנחנו בהחלט בתקופה מורכבת. ליבנו עם החיילים והמשפחות. אנחנו חושבים שלמרות האירועים והאתגרים, הדרך הנכונה ביותר לחוסך זה לעבוד לפי מה שנכון עבורו. אנחנו וכל הגופים עושים התאמות בתיקים. אבל אם לא משתנה משהו משמעותי אצל החוסך, כדאי להתמיד במדיניות שהוא נקט בה, מתוך הסתכלות ארוכת טווח. בהבנה שיש זעזועים לאורך הדרך, אבל בסופו של יום הוא בחר במסלול שמתאים לו".
חגי אורן: "התחלנו את הדיון עם מילות הערכה ועוצמה לחברה הישראלית שהתגייסה והתחברה. אפשר גם מילה טובה לחוסך הישראלי שממשיך בתהליך התבגרות. ראינו את זה גם בקורונה ואנחנו רואים את זה ביתר שאת עכשיו. החוסך צריך לזכור שיש לו על מה להישען. אני חושב שכל הגופים המוסדיים מנהלים כספים באחריות. אנחנו רואים את זה בביצועים. אנחנו רואים את זה בהתאמות שנעשו בתיקים הרבה לפני המלחמה. הציבור הישראלי צריך לדעת שהוא בידיים טובות. יש לו על מי לסמוך.
“עוד נגיע להתמודד עם תביעות, טרגדיות ומקומות רגישים, וגם בזה אנחנו ערוכים. לתת את השירות הטוב ביותר. החברה והעובדים מאוד מחויבים ומאוד רגישים וקשובים לנושאים האלה”.
אלדד צינמן: "השנה הזאת הייתה מאוד תנודתית. בחציון הראשון המסלולים הכלליים הראו תשואה של מעל 6% ריאלי. נפתחו פערי תשואה בינינו לארה"ב בעקבות הרפורמה. עכשיו הגיעה המלחמה הזאת. אנחנו בשעת מבחן כחברה.
"אנחנו צריכים לתת, אי של ביטחון ללקוחות, ואכן נראה שאנחנו זוכים לאמון של הלקוחות. לנהל בשקט, באחריות, במסירות. עדיין יש הזדמנויות ברגעים האלה.
“הקמנו מרכז שירות ייעודי של אנשים הכי מקצועיים שלנו, גם כלפי הלקוח וגם הסוכנים, כדי שחס וחלילה שאנשים לא ייקלעו לסבך של בירוקרטיה תוך כדי האירועים האישיים הקשים והסבוכים. נתנו לאנשים האלה עוד סמכויות כדי לשחרר לחצים ולתת את השירות הכי טוב. זה ייקח זמן להתאושש מהדבר הזה”.
איתי יעקב: "מהמקום של קרן הפנסיה הגדולה בישראל, אנחנו רואים שהתיק של הלקוחות יציב ומנוהל בצורה אחראית. בתוך כל הדאגות שיש כאן לציבור, מבחינת העולם הפיננסי פנסיוני הוא יכול לשים בצד. חלק גדול מהבגרות היא קודם כל על החוסך וזה נובע מהשימוש המושכל שלו בסוכנים וביועצים, שעושים עבודה מאוד טובה. גם בטיפול בלקוחות וגם בשמירה על רגיעה והורדת לחצים. התפקיד שלהם משמעותי והם עשו עבודה נהדרת”.
אודי אלוני: "המון, תודה שבאתם שהשתתפתם. על העשייה. אנחנו ב־FUNDER רואים את זה ממשבר למשבר. ככל שזקוקים ליותר מידע, וככל שרוצים יותר מידע, אנחנו עובדים הרבה יותר קשה כדי לספק את המידע הזה לקהל. תודה לכולם”.
איך מנהלים גמל ופנסיה בזמן מלחמה - הווידאו
Forum Funder Market Leaders נערך החודש, על רקע ובצל האירועים של הטבח הנורא ב־7 באוקטובר, והלחימה הנמשכת בדרום. התארחו בפאנל:
חגי אורן, מנכ”ל מיטב גמל ופנסיה;
אלדד צינמן, מנכ”ל מור גמל ופנסיה;
איתי יעקב, משנה למנכ”ל, מנהל אגף מוצרים ופיתוח, מנורה מבטחים;
משה ארנסט, משנה למנכ״ל מנהל חטיבה לחסכון ארוך טווח, כלל ביטוח;
עומר דגני, סמנכ”ל שיווק ומכירות ילין לפידות.
חלק א
חלק ב
בתמונה מימין לשמאל: (1) איתי יעקב, משנה למנכ"ל, מנהל אגף מוצרים ופיתוח, מנורה מבטחים; (2) עומר דגני, סמנכ"ל שיווק ומכירות ילין לפידות; (3) חגי אורן, מנכ"ל מיטב גמל ופנסיה; (4) אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה; (5) משה ארנסט, משנה למנכ"ל, מנהל חטיבה לחסכון ארוך טווח, כלל ביטוח. צילום: עמי ארליך
Forum Funder Market Leaders נערך החודש, על רקע ובצל האירועים של הטבח הנורא ב־7 באוקטובר, והלחימה הנמשכת בדרום. התארחו בפאנל – חגי אורן, מנכ”ל מיטב גמל ופנסיה; אלדד צינמן, מנכ”ל מור גמל ופנסיה; איתי יעקב, משנה למנכ”ל, מנהל אגף מוצרים ופיתוח, מנורה מבטחים; משה ארנסט, משנה למנכ״ל מנהל חטיבה לחסכון ארוך טווח, כלל ביטוח; עומר דגני, סמנכ”ל שיווק ומכירות ילין לפידות.
את המפגש פתח אודי אלוני, מנכ"ל ובעלים משותף ב־FUNDER בהבעת תודה למשתתפים, שהגיעו למפגש הפיזי ולא במרחב הוירטואלי. “החלטנו לארגן את האירוע הזה כשעוד לא היה ברור אם בכלל יהיה אפשר לצאת מהבית, אבל האמנו שמדינת ישראל תקום על הרגליים ותתחיל לנוע. ובאמת זה מה שאנחנו רואים היום”.
אלוני ציין כי “אנחנו ב־ FUNDER, ותעשיית הפיננסים בישראל כולה, משתתפים בצער ההרוגים והנופלים. חטפנו מכה מאוד קשה, אבל אולי הדבר החיובי שיש באירוע הזה, הוא העוצמות הפנימיות של כל אחד מאיתנו באופן אישי ושל כולנו כקבוצה. אני מאמין שנצא מחוזקים מהאירוע הזה לשנים רבות קדימה. אנחנו מאחלים החלמה מהירה לכל הפצועים. חזרה מהירה של כל החטופים, והלוואי שעד שהכתבה תפורסם הברכה הזו תתקיים והם כבר יהיו איתנו. אני רוצה לחזק את ידי החיילים, שינצחו ויחזרו בשלום, בריאים ושלמים. “המספרים הגדולים מהממים את כולנו, אבל אני רוצה להקדיש את הפאנל הזה לכמה אנשים שליוויתי בדרכם האחרונה בחודש האחרון. באמת איבדנו אנשים משכמם ומעלה באירוע הזה. איתמר יוסף ברוכים, בן של חבר מאוד טוב. בחור בן 20, חייל בצנחנים בגדוד 101 שנפל בקרב בשדרות. ביום הראשון של המלחמה. בחור שכושר גופני היה חלק מהחיים שלו, ותכנן לעשות הרבה מאוד דברים. אני בטוח שפספסנו פה איש מאוד יצירתי ומיוחד.
“אני רוצה גם להקדיש את הפאנל הזה לכמה אנשים מהמשפחה שלנו הקרובה והרחוקה, מתי, אמיר ושמוליק וייס מבארי, לנטע אפשטיין, בנו של אורי אפשטיין חבר מהצבא, שנפל כשקפץ על רימון. ואני רוצה לאחל לחזרתה של יהודית וייס, אשתו של שמוליק וייס, שתחזור במהרה משבי החמאס (עד לירידת הגליון לדפוס לצערנו נודע כי יהודית וויס נרצחה וגופתה נמצאה בביה"ח שיפא).
“הרגעים האלה מאוד רגישים. אנחנו לא באמת מפנימים את מה שקרה. בסך הכל עבר קצת יותר מחודש מהאירוע. זה אולי נראה שאיכשהו הצלחנו לאסוף את עצמנו, לחדש איזושהי שגרה, אבל אני בטוח שבחלוף הזמן נראה את הנקודה הזו כמאוד מיוחדת, אולי אפילו נקודת מפנה, מהמכה הגדולה שחטפנו, לתגובה החזקה שאנחנו מגיבים.
“המטרה של הפאנל הזה היא לשקף מה שעברנו בחודש הזה, כדי שנוכל לעזור לאלה שקוראים אותנו, איך להתנהל עם הפיננסים שלהם, כדי שהם יעמדו על הרגליים, ויידעו לכלכל את עצמם בשנים הקרובות. תודה לכולכם”.
אירוע שנוגע בכל אחד ברבדים רבים
איך בעצם מתמודדים בתקופה כזו, עם השינויים האלה? שינויים בכוח אדם, התמודדויות אישיות? איך בכלל מקיימים את המערכות האלה שהן מערכות חיוניות לכל אחד ואחת מאיתנו עם הרבה סימני שאלה שקיימים באוויר?
חגי אורן, מיטב: “כבר בשבת בצהריים התחלנו להיערך ולפעול במתכונת חירום, על כל המשמעות התפעולית שנגזרת מכך. עדיין לא היו נפגעים, אבל רשימת ‘מקרים מיוחדים’. עקרונית הגענו למשבר הזה ברמת מוכנות גבוהה, רגע לפני חזרה מהחגים, לקראת סוף שנה מבחינת גיוסים, מערכי שירות ותפעול מלאים. התשתיות היו מוכנות על בסיס הקורונה.
אורן מציין שלקח לדברים קצת זמן לחלחל. “לקח זמן למספרים להתייצב. ניהלנו שליטה בכח האדם, התרכזנו ברווחת העובדים. יש הרבה עובדים צעירים שנושאים בנטל המילואים. ולצערנו, ככל שעברו הימים גילינו שיש לנו גם קורבנות. סיפור מורכב, בעיקר בהיבט האנושי כי אנשים היו בחרדות. ולא הייתה מערכות חינוך. בשבוע הראשון, מערכי השירות היו מאוד ריקים”.
אלדד צינמן, מור: "נתחיל בהשתתפות בצער כל המשפחות, של הנופלים והחטופים, ובתפילה לחזרת השבויים. עברנו לא מעט מלחמות לצערי, אבל מלחמה כזאת אני לא זוכר שעברנו כחברה. מעודד מאוד לראות את כלל החברה בישראל, וגם אצלנו בחברת מור, ההירתמות והעשייה זו נקודת האור היחידה בכל הסיטואציה הזו.
“ב־7 לחודש, בערב, התכנסה הנהלת החברה כדי לבחון כמה שאלות מרכזיות – איך חוזרים לשגרה, האם חס וחלילה, יש לנו נפגעים וכד’. בערך 30 מעובדי הקבוצה נמצאים במילואים, 15 עובדים בגמל ובפנסיה. למזלנו אין לנו נפגעים ברמה הפיזית, אבל יש לנו נפגעי נפש, שאנחנו נותנים להם תמיכה עם אנשי מקצוע.
בזכות הקורונה הצלחנו לחזור די מהר לשגרה. זה לא היה פשוט, אבל תוך 24 שעות היינו באוויר. בשבועיים הראשונים הרגשתי דממה כמעט בכל היבט. אם זה בשירות לקוחות ואם זה בשירות של הסוכנים והמכירות. לאחרונה רואים איזושהי התעוררות והכל מתחיל לחזור קצת לתפקוד”.
עומר דגני, ילין לפידות: “אני באופן אישי וגם אנחנו בילין לפידות מאוד מחוברים לקיבוצים בעוטף עזה. אנחנו מכירים לא מעט אנשים שמעורבים באירוע הזה. זה בהחלט אירוע מאוד קשה.
"כשהאירוע קרה, אני הייתי בירדן. קיבלתי בשבע וחצי את סרטון הטנדר בשדרות מיד אמרתי שאנחנו עפים מפה. רק כשהגענו לגבול הרגשנו הקלה. מהר מאוד הבנו שזה לא דבר רגיל. בתשע וחצי התקשרו אליי ואמרו לי שיש חטופים. אני זוכר עוד את אירוע גלעד שליט ואני מבין שהאירוע הזה שונה לגמרי, עם כל המשמעויות של זה. זו טראומה שעברנו כעם, כשחודרים למדינה, מסתובבים לאנשים בבתים ועושים מה שעושים, שלא נדבר על הדברים המחרידים שעברו.
“אנחנו מאוד רגישים גם ללקוחות וגם לעובדים שלנו בתקופה הזו. יש מגויסים, יש בני משפחה מגויסים, יש ילדים בבית, יש לי עובדים שגרים בעוטף שכרגע מפונים. עברנו פה טראומה לא קטנה. אנחנו מאוד רגישים, מלווים ותומכים במי שצריך, וכל הזמן בודקים שהדברים מתנהלים כמו שצריך.
“מבחינת החברה, מהר מאוד הבנו מה קורה. הבנו שאנחנו צריכים לעמוד בכל הסטנדרטים שלנו, במיוחד בשירות, גם גמל וגם בניהול תיקי השקעות. הטראומה היתה כל כך גדולה, שבשבועות הראשונים לא היו טלפונים בכלל. אנשים לא היו בפוקוס על הכסף שלהם, על ההשקעות. אנחנו כן היינו. אנחנו מחויבים לעשות את ההפרדה, עם כמה שהזעזוע הזה קשה”.
לאור העובדה שהבורסה החליטה כן לפתוח את המסחר ביום ראשון, ראינו תנועה ערה, גם באתר וכמובן גם בבורסה, וראית שיש תנועה, שנובעת מלחץ, מפחד.
עומר דגני: "נכון, אבל צריך לזכור שהגופים כבר הוציאו חלק משמעותי מהכסף לחו"ל, לאור הרפורמה המשפטית. רואים את זה בתוצאות האחרונות. מבחינת ניהול סיכונים של התיק, הדברים עבדו".
איתי יעקב, מנורה מבטחים: "ברמה האישית, המשפחה של אשתי מקיבוץ זיקים, אשתי הייתה בטיול בקפריסין בשבת בבוקר. חברים העירו אותי בשש בבוקר ואמרו שיש בלגאן. לא הבנתי למה הטלפון מצלצל בשש בבוקר. מהר מאוד הבנו שזה לא אירוע רגיל.
"הדרך שלי להתמודד עם המצב זה להיות בעשייה, לא להישאב לחדשות, לדעתי כל אחד פשוט צריך לחשוב מה ואיפה הוא יכול לעשות. 3,500 עובדים מועסקים במנורה מבטחים, כך שהאירוע הזה נוגע במעגלים רבים בעובדי החברה. אנחנו מבטחים לא מעט עסקים בקיבוצים בדרום. אנחנו בקשר עם המשטרה שהיא לקוח גדול שאנחנו מחבקים. זה מגיע ללקוחות, מעסיקים סוכנים ועובדים, וכנראה זה יהיה חלק מאיתנו בתקופה הקרובה. קרן פנסיה נמדדת באירועים האלה, ואני מקווה שנעמוד במבחן הזה כמו שידענו לעמוד באירועים קודמים.
"מבחינת החברה, לפני כשנתיים הקורונה די תרגלה את המערכות לעבודה מרחוק. הייחודיות שלנו, כחברה מבטחת זה שהענקנו כיסויים רבים לאור המצב. הארכנו ביטוחי נסיעות לשוהים בחו”ל, הענקנו כיסוי ביטוחי למטפלים, אחרי שהקימו מרכז טיפול למי שהיה במסיבה ונדרש לטיפול. המעורבות שלנו כחברת ביטוח מגיעה הרבה מעבר”.
משה ארנסט, כלל: “אותי תפסה המלחמה במרוקו, עם כל המשפחה. נחתנו ביום שישי, ערב שמחת תורה. חגגנו בבית הכנסת במרקש ובשבת בבוקר התעוררנו לטירוף הזה. כמשפחה דתית, בשבת בבוקר עדיין לא פתחנו טלפונים. כשהגענו לבית הכנסת, סיפרו לנו מה שקרה וזה נשמע כאילו אנשים שלא יודעים מה קורה בישראל מספרים סיפור לא הגיוני. לאט לאט התבררה המציאות. במוצאי שבת החלטנו לחזור לארץ, לקח לנו שלושה ימים למצוא טיסה. במרוקו ביום ראשון עדיין לא הורגש כלום, אבל בתחושה הסובייקטיבית היה חשש. הבנים שלי מגויסים בצו 8, בשירות קרבי.
“מבחינת החברה, יש מספר עובדים שנרצחו להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה. עובד ששני ההורים שלו נרצחו. עוד אחד שיש לו בן חטוף, יש הרבה מקרים מאוד עצובים וקשים ואנחנו עוטפים את המשפחות ותומכים. יש לנו מעל 100 עובדים מגויסים למילואים.
"אנחנו בתפקוד מלא מהרגע הראשון. אנשים עבדו מהבית ונתנו שירות מלא. קיימנו את הנהלים, את התרגולות לשעת חירום. ביצענו ניתוח של המצב, ונערכנו בהתאם”.
ממה שאני מבין מכם, אז בעצם לא היה שינוי דרמטי אצל החוסכים, שינויי מסלול? חשש כלשהו שהובע מהציבור?
משה ארנסט: “לא. עד לרגע זה, לא רואים שינויים במסלולי השקעה, לא לחו”ל ולא לשקלי קצר, ולא לשום דבר שנראה שבורח מהמלחמה. לא רואים זאת גם בהיקפי הפדיונות, להפך – יש ירידה משמעותית”.
איתי יעקב: "היה הלם ראשוני ואנשים כלל לא עסקו בזה. בנוסף, היו פה לא מעט משברים בתקופה האחרונה, והציבור למד שאם הוא עושה שינוי, בדרך כלל זה לא לטובתו. היום לכל הגופים יש מגוון רחב של מסלולים. מי שרצה להעביר, נמצא במסלול חו”ל כבר מתחילת השנה”.
תעשיית הפיננסים זיהתה, מן הסתם לא את האירוע עצמו, אבל את העובדה שאנחנו בסיטואציה בעייתית בשווקים. אזרחים שהעבירו וניידו כספים לחו"ל יצרו סיטואציה שכמעט 'הכריחה' את הגופים להסיט כספים לחו"ל, גם במסלולים הכלליים. ברגע שאתה רואה שחלק גדול מהכספים יוצאים החוצה, אתה משנה את התמהיל הפנימי של המסלולים הכלליים. זה מקטין את הצורך להוציא את הכסף החוצה. תעשיית הפיננסים, הגיעה באופן כללי 'מוכנה'. רואים את זה בתוצאות כי במשך שנה שלמה כמעט, הכספים מושקעים בחו"ל. הציבור סביר להניח שמודע לזה שהרבה מאוד כסף לא נמצא פה.
אלדד צינמן: "יש פה השפעה של סוכנים שיודעים את מה שאמרת. הברומטר הוא מרכז שירות לקוחות. אנחנו עדיין במחצית מהיקף הפעילות שהיתה לפני האירוע. ברגע שזה יגיע לרמות שהיו בעבר, אולי נתחיל לראות את ההשפעה. היינו בטוחים שזה יגיע הרבה יותר מהר”.
עומר דגני: “אני יכול לאפיין מתחום ניהול התיקים, שזה תחום מאוד רגיש, וגם שם לא ראינו תזוזה. אנשים היו בסוג של טראומה, הכסף לא היה בראש מעייניהם. הגענו למצב ש’הישרדותית’ אנשים עסוקים בדברים אחרים. אפילו בקרנות הנאמנות היקף הפדיונות היה נמוך".
משה ארנסט: “לדעתי יש כאן גם היבט לאומי. גם אם ישראלים רבים חשבו להוציא כסף לחו”ל לפני חודשיים-שלושה, היום יש איזה דיסוננס, שבו אתה אומר, ‘אני לא יכול לברוח מפה לגמרי. בסוף המלחמה הזו תיגמר ואני אמשיך לחיות פה’. אני חושב שבאווירה המאוד מאוחדת ופטריוטית שנוצרה, זה יוצר קושי. כשמסתכלים על התמונה הכוללת, ההתגייסות פנימה הייתה הרבה יותר”.
עולם ההשקעות היה בזעזוע לכל אורך השנה. זה התחיל מהסיבות הפנימיות אצלנו עם הרפורמה, המשיך לריבית שעלתה בחדות בארה"ב, באירופה וגם כאן, כך שקשה להגיד שהיינו בסביבה נוחה מבחינת השקעות. האירוע הזה הגיע בסביבת השקעות שהיתה מאתגרת גם ככה. אתם לא מרגישים את זה"?
חגי אורן: “המקום היחיד שיכול להצביע על שינוי, אבל שינוי שלא נובע מהמלחמה אלא מכל אירועי השנה האחרונה – הריבית, הרפורמה המשפטית ואי היציבות הפוליטית, זה הפקדות חד פעמיות שבהן אכן ראינו מגמת ירידה”.
מאידך, השווקים כבר תיקנו חצי מהירידות, השקל כמעט וחזר לרמתו לפני האירועים בדרום. עולה השאלה האם בכלל צפויה להיות איזושהי השפעה?
משה ארנסט: “כשמסתכלים על ההיסטוריה, השפעות של אירועים כאלה על השווקים מוכרעות לא מעוצמת האירוע, אלא ממשך האירוע. מלחמת יום הכיפורים, שהיתה אירוע דרמטי ברמה לאומית כמות ההרוגים, השבר העמוק בחברה הישראלית. ובכל זאת, מבחינת ההתאוששות האירוע נגמר תוך פחות מחודש. בשנת 74’ שוק ההון רץ, הכלכלה לא נפגעת והצמיחה בתוצר”.
למרות שריאלית שוק ההון כן נפגע, הייתה אינפלציה מאוד גבוהה. המדדים באמת לא נפגעו הרבה, ירדו בסך הכל בין 73'־74' בכ־10%, אבל קח בחשבון אינפלציה של כמה עשרות אחוזים ואז אתה מקבל ריאלית, שאנשים הפסידו כסף.
משה ארנסט: “נכון, אבל קח את האינתיפאדה השנייה שהייתה מאוד עמוקה, 4 וחצי שנים כמעט, הייתה לה השפעה מאוד משמעותית. לעומת זאת, מלחמת לבנון השנייה או צוק איתן, אירועים שהיו קצרים, ההשפעה שלהם על המשק, על השווקים, הייתה פחותה, ומיד אחרי ההלם הראשוני השווקים דווקא תיקנו וחזק. הרבה תלוי במשך הזמן שזה ייקח. בתרחיש הקצר מדובר על 3 חודשים”.
המשמעויות מעבר למשבר, לאן מסתכלים?
איך אתם מסתכלים על זה בנגזרת שלכם? למשל נערכים לתשואות גבוהות יותר באיגרות החוב?
משה ארנסט: "יש לנו תרחיש שאנחנו חושבים שהוא בסיסי, ותרחישי סיכון. התרחישים כרגע נוטים לכיוון שזה יהיה קצר יותר".
איתי יעקב: "בטווח הקצר מה שישפיע זה אופי המלחמה, כמה חזיתות ינוהלו, ואיך הדברים יתפתחו. השוק מבין שיש אירוע בדרום וזה תומחר אבל אם יפתחו עוד חזיתות, כנראה מה שאנחנו רואים יהיה פחות רלוונטי. אנחנו מבינים שיש הרבה תנודתיות ואין יותר מידי מה לעשות עם זה. לעבור מסלול או לא זה לא משנה. בטווח הארוך, יש השפעות מאקרו־כלכליות גדולות על המשק, יש פה הוצאות מלחמה גדולות מאוד. תקציב ביטחון שאין ספק שיגדל משמעותית. יש מאות אלפי מפונים. זה אירוע מאקרו־כלכלי משמעותי. ללא ספק נראה עליה בהיקף הגיוס הממשלתי.
עומר דגני: “אם תתפתח חזית צפונית ואולי חזיתות נוספות, זה משהו שאנחנו לא יכולים לדעת. הגירעון יגדל בצורה מאוד משמעותית. רואים גם שהעולם מתייחס לזה בצורה שונה. ברמה שלנו הגענו מוכנים יחסית, מבחינת ההשקעות. יש לנו חשיפה גדולה לחו”ל, זה התחיל עוד מהתחזיות שלנו מבחינת הרפורמה המשפטית”.
ניצלתם את הירידות שהיו פה?
איתי יעקב: "בטווח הקצר מחפשים הזדמנויות שניתן להשקיע בהם, אג"חים בדירוג גבוה, בנקים וכד'. בטווח בינוני וארוך, נערכים לזה שהכלכלה תיראה פה טיפה שונה".
עומר דגני: “יש עדיין המון אי ודאות, כך שאני לא חושב שגופים ניצלו את זה בצורה משמעותית. היקף החשיפה המט”חית אצלנו אולי הכי גבוהה שהייתה לנו. מרכיב המניות בחו”ל, הכי גדול שהיה לנו. אין ספק שרמת הסיכון של ישראל השתנתה. אנחנו באי־ודאות לאן הדברים יתפתחו, וכמובן יש לקחת את זה בחשבון. אבל מעבר לזה, אני חושב שבתוצאות שיצאו, עם ישראל הופתע לטובה מכל הגופים, זאת אומרת, הגופים בכלל היו ערוכים וספציפית גם אנחנו, ורואים את זה גם בתוצאות”.
לפי הנתונים שלנו בת"א־35, מתחילת המלחמה ועד עכשיו נקנו 2.3 מיליארד שקלים מהגופים המוסדיים, זה לא סכום גדול.
חגי אורן: “הגופים המוסדיים פועלים בזהירות, אין גוף שנכנס עכשיו בהיקפים משמעותיים, כי השוק לא מתמחר זירה צפונית. מבצעים רכישה תוך כדי ירידות וזה הדבר שצריך לעשות”.
אלדד צינמן: "כל עוד אנחנו נמצאים בחזית, התוצר ירד והגירעון יעלה. להיות שזה גם ייגרר ל־24'. אנחנו רואים בשנה האחרונה ירידה במחירים של ישראל, בגלל הרפורמה ועכשיו בגלל המלחמה.
"השאלה הגדולה זה החזית הנוספת. החזית הנוכחית נראית כרגע בשליטה, אבל חזית נוספת יכולה לטרוף את הקלפים, מאוד קשה להיערך לדבר כזה. כאחד שהיה שם, רואים מדיניות מאוד שקולה של צה"ל, כניסה מאוד איטית ומבוקרת. לנו בעורף זה מרגיע, גם לציבור וגם להשקעות.
"אנחנו מאמינים שזה יעלה. לאט לאט. אנחנו עושים התאמות בנכסים כי אנחנו מאמינים שזה יעלה".
חגי אורן: “צריך גם להבין שישראל בסך הכל נכנסה לאירוע, באופן סביר ברמת נתוני המאקרו. יחס חוב תוצר, גירעון סביר, עודף מט”ח של בנק ישראל. לפי נתוני בנק ישראל, היקף ההתערבות בשוק המט”ח היתה 8 מיליארד שקלים, כשהקצו לטובת זה 30 מיליארד שקלים. בנק ישראל עדיין לא השתמש, ובצדק, בנשק הריבית. בשלב הזה, זה מוקדם מידי. השאלה איך המדינה תשתמש בנתוני המאקרו, מה היא תעשה איתם ומה סדרי העדיפויות”.
בכל זאת, איזה הזדמנויות כן אפשר לזהות כאן?
חגי אורן: "יש תשתיות שצריך לשקם בצורה דרמטית. יש תעשיות ביטחוניות שהראו יכולות מרשימות. השוק מתומחר נמוך, היו ירידות חדות בימים הראשונים. הבנקים מעניינים, אבל זה לא זמן לשים הכל על סקטור אחד".
אנחנו חווים תנודתיות מאוד גבוהה בבנקים, יום הם יורדים 3.5% יום הם עולים בשיעור דומה. סכומים לא מבוטלים נסחרים במניות האלה
עומד דגני: "האירועים מביאים איתם תנודתיות. נאום נסראללה נתן חיזוק למעלה, אבל טיל לקריות הוריד את השוק. יש סקטורים שסובלים כמו נדל"ן שבו אנחנו רואים מעט עסקאות. צריך להיזהר מחברות ממונפות. יש לא מעט דוגמאות של חברות שבאו לא מוכנות בעיתוי הנוכחי. אפשר לראות סקטורים שהם פחות פגיעים ואפשר לחשוב חיובית לרכוש אותם, אם זה סקטור המזון. בתקופה כזאת יותר אנשים בישראל ופחות טסים, זה מסייע לסקטור המזון.
סקטור נוסף שפחות בכותרות אבל גם מעניין זה חברות יצואניות, שמקבלות דולרים, וערך הדולרים עולה, זה אמור לשפר את התוצאות, כי הוא פחות חשוף לישראל והוא נהנה משער מטבע שהוא לטובתו.
“אנחנו מסתכלים במיקרו. אנחנו מחפשים את החברות היותר מעניינות, בהן אנחנו יכולים להשפיע על ידי אנליזה ולבחור. זאת אומרת, גם אם אנחנו חושבים שיש חברות שייהנו משער מטבע טוב יותר בעסקים שלהם בחו”ל, נשקיע בחברות שאנחנו מאמינים בהנהלה, בתוצאות, בעבודה מול המתחרים. ההסתכלות היא לא ברמת הסקטור, היא ברמת הנייר”.
משה ארנסט: "יש תרחיש פסימי בעל פוטנציאל להשפעה מהותית, שזה החיזבאללה, וישנו גם התרחיש שהמלחמה מתארכת. אבל צריך לזכור שיש גם תרחיש אופטימי יותר, לא רק שהמלחמה מסתיימת בטווח של 3 חודשים ובהכרעה של חמאס, אלא שבעקבות המלחמה יש גל עלייה משמעותי מחו”ל שמביא איתו פריחה. זה יכול להשפיע לטובה על חברות הנדל”ן. נכון שיש חברות נדל”ן עם סיכון גבוה מאוד עכשיו, אבל יש גם חברות נדל”ן לא ממונפות, שיכולות פתאום לתפוס עלייה בתרחיש חיובי של צמיחה משמעותית”.
חגי אורן: "תהיה פה המון השקעה של המדינה. הזרמה של כסף. נכון שזה ישפיע על הגירעון, אבל כסף ישפך פה גם על הציבור, גם על תשתיות וגם לביטחון".
איתי יעקב: "אין ספק שיש פה חצי מדינה לבנות ולשקם. התפקיד שלנו כגוף מוסדי זה להיות שם עם הכסף של הלקוחות שלנו. היכולות הלא סחירות שיש בגופים מוסדיים, ליצור פתרונות אשראי מגובים עם ביטחונות ואנחנו רואים את זה בתיקים בתור עוגן. אני חושב שאנחנו נהיה חלק מבוני הארץ, וזו זכות גדולה מאוד”.
ההשלכות המאקרו כלכליות
אתם חושבים שבנק ישראל צריך לעשות משהו, להתערב קצת יותר דרמטית? אולי האוצר היה צריך כבר לצאת לגיוסים יותר משמעותיים?
איתי יעקב: "בנק ישראל מתנהל בשנה האחרונה בכלל, ובאירוע הזה בפרט, בצורה טובה, שקולה ומדודה. התחושה היא שיש קברניט על ההגה. אבל, האירוע הזה הוא בעיקרו אירוע פיסקאלי ועכשיו צריך לשמור שזה לא יתפרק".
עומר דגני: "בנק ישראל עובד לפי מה שהוא אומר. הוא רוצה לשמור על שער החליפין, ועל האינפלציה ולכן נוקט במדיניות בצורה נכונה".
חגי אורן: "אמנם בנק ישראל לא ממהר להוריד את הריבית, אבל לדעתי הוא יהיה מהראשונים בעולם שיוריד את הריבית ב־24'. לדעתי זה יקרה כבר בחצי הראשון של השנה. הוא כרגע לא יכול להרשות לעצמו להוריד את הריבית, וגם אין שום סיבה אמיתית. האינפלציה כנראה תתמתן בעקבות האירועים, אבל הוא לא יפתח פער ריביות מול העולם. ברגע שהנגידים בעולם יתקרבו לנקודה הזו אני חושב שהוא יהיה מהראשונים".
משה ארנסט: “בנק ישראל משדר מסר מאוזן בהחלטה לא להזיז את הריבית. מצד אחד, הוא אומר, הריבית תרד ב־24’, מצד שני הוא משדר לממשלה מסר שהמשחק הוא לא רק במגרש שלו. הממשלה צריכה להבין את היקפי התקציב שנדרשים לביטחון ולמפונים, ולכן היא צריכה לשנות את סדרי העדיפויות, אחרת הבעיה לא תיפתר”.
עם כל האופטימיות שיש כאן, אנחנו נכנסים לסביבה כלכלית גלובלית מאתגרת. זה גם קיים ברקע. לאחרונה פרסמנו שכמעט 30 מיליארד שקלים עברו בחודשים האחרונים למסלולי ה־S&P500 בקרנות הפנסיה
עומר דגני: "אני פחות מאמין בטרנד של להעביר ל־S&P500 עד כדי 100% מהכספים. אני חושב שאדם שחי, עובד וצורך בישראל, לא יכול להיות כל כך חשוף למטבע שהוא לא שקל. צריך לאזן בין הדברים. הגופים בעצמם מאזנים את ההשקעות שלהם, כולם משקיעים ב־S&P500 אבל זה לא כל ההשקעה, ולכן באמצעות הפיזור, כל מי שמשקיע באחד הגופים כאן, נהנה מהשקעה ב־S&P500 אבל לא ב־100% וגם לא ב־50%. לכן אני חושב שהטרנד הזה לא נכון”.
אתם פתחתם במנורה גם מסלולים פסיביים, נקרא לזה משוכללים
איתי יעקב: "באופן כללי מסלול שמתאים לרוב אזרחי ישראל, בוודאי בפנסיוני, הוא מסלול שיש בו ניהול השקעות אקטיבי של בחירה, לא מסלול שיש בו מדד אחד אמריקאי עם כל הסיכונים של המדד הזה, במיוחד אחרי שהוא גם עלה בשנים האחרונות.
"מעבר לכך, ההתנהגות של מדד ה־S&P500 היא כזו ש־493 מניות כמעט ולא זזו מתחילת בשנה, ושבע מניות דומיננטיות מאוד יצרו את התשואה במדד. מי שקנה מדד במשקל שווה, עם פיזור של 0.2% בכל מניה לא היה עושה עסקה טובה בכלל.
“כגוף מוסדי מוביל, לקחנו את המודל הצ'יליאני צעד קדימה. בשנה האחרונה בשיתוף פעולה עם חברת אינדקס, הקמנו שורה של מסלולי השקעה במדדים מפוזרים מבוססים על פרמטרים כלכליים לא רק על פרמטרים של שווי שוק. זה מוכיח את עצמו. זה מייצר פיזור מאוד גדול, גם ענפי, וגם גאוגרפי. אנחנו רואים את התוצאות בהיבט ההשקעה שמוכיח את עצמו וגם בהיבט הגיוסים”.
חגי אורן: “הסיכון בעולם קיים. צריך לעשות ניתוח מאקרו־כלכלי כל הזמן. אבל בראייה כוללת, הכיוון הוא להגדיל בחו”ל. אנחנו גופים צומחים עם שוק קטן מאוד. ההיקפים מגבילים אותך, הנזילות בעייתית. טווחי התזוזה שלך והגודל שלך מגבילים אותך. על זה יש גם מגבלות רגולטוריות, למשל בהיקף האחזקה בבנקים”.
אלדד צינמן: "ההסתכלות היא החוצה ואנחנו מסתכלים. בצד המנייתי שלנו, אנחנו 75% בחו"ל. גם באג"חים אנחנו כבר 35% בחו"ל, בשוק האג"חים יש הזדמנויות בחו"ל, בעיקר בארצות הברית. בלא סחיר אנחנו נמצאים הרבה בחו"ל. יש הזדמנויות בתחום הנדל"ן בארצות הברית עם שעבוד ראשון בתשואה דו־ספרתית. הכיוון הוא החוצה".
הזכרת עכשיו לא סחיר, ביצעתם שינויים בהיבט הזה, הגדלתם את היקף ההון שמוקצה לטובת הלא סחיר?
אלדד צינמן: "יש הזדמנויות שמגיעות, ואנחנו מנצלים אותן. הכל לפי תוכניות עבודה ותקציב מסודר".
אתם הייתם יותר פסימיים לגבי חו"ל, במחצית הראשונה של השנה זה פגע בכם
אלדד צינמן: "אנחנו מסתכלים על כל עסקה. כרגע העולם נותן לנו באופן משמעותי, פחות סיכון, ותשואה טובה. אנחנו מאוד מאמינים בסחיר, וממשיכים לפתח את זה, אבל הרבה יותר קשה עכשיו, בסביבה הנוכחית. מנסים לעשות אלוקציה ענקית, הכיוון בהחלט להגדיל את חו"ל, אבל היקף התיק שלנו גדול מאוד וזה לא פשוט".
עומר דגני: "לגבי הלא סחיר, צריך להיזהר מהיבטים של תמחור בין השוק הסחיר לשוק הלא סחיר. כשהריבית היתה אפסית, לא חשבנו שזה יימשך לכל החיים, ולקנות נכסים לא סחירים שנותנים 5% תשואה, לדעתנו זה משקולת שלא נכון היה להיכנס אליה. היום כשהריביות גבוהות, זה כבר מצב אחר. אנחנו תמיד עושים השוואה ואם אנחנו מקבלים פיצוי מהלא סחיר, אז נקנה, לא פוסלים שום הצעה.
"אנחנו חושבים שהחלק הלא סחיר צריך להיות נתח יחסית קטן בתיק, כי בתיק יש לך סיכונים של פדיונות, משיכות והעברות החוצה. אתה לא רוצה להגיע למצב שהחלק הלא סחיר הופך להיות משקולת גדולה מידי.
בנוסף, לדעתנו שוק האג"ח נותן היום בסיכון יחסית נמוך, תשואות שאנחנו לא רגילים אליהן, ואנחנו רוצים לנצל אותן, בטח עם יכולת האנליזה שלנו. בזה אנחנו משקיעים את המאמצים הגדולים".
באחוזים שהולכים וגדלים לחו"ל, תמיד עולה השאלה מה היתרון שלנו על פני גופי השקעה זרים, שיושבים שם ומנתחים את החברות, ומבינים את רמת הסיכונים באגרות החוב ובמניות שם?
איתי יעקב: "ראשית, יש יתרון לגודל בהשקעות. יתרון לגודל מאפשר לך להגיע למקומות, ולעסקאות שגופים בינוניים לא יכולים להגיע אליהם. אנחנו במנורה מבטחים נמצאים במצב שאין היום עסקה מעניינת, גם ברמה עולמית שלא נוכל להגיע אליה. אנחנו גוף שמנהל הרבה מאוד כסף ברמה עולמית. לגבי אנליזת חו"ל, כל קרנות ההשקעה המרכזיות שצריכות מימון מגיעות אלינו. לכן העולם הלא סחיר, מבחינת ניהול סיכונים, מבחינתו זו הזדמנות גדולה מאוד ואנחנו חשופים להשקעות האלה".
צילום: עמי ארליך
הציבור בידיים טובות
הערכה שלכם קדימה ומילות סיכום?
עומר דגני: "אנחנו בהחלט בתקופה מורכבת. ליבנו עם החיילים והמשפחות. אנחנו חושבים שלמרות האירועים והאתגרים, הדרך הנכונה ביותר לחוסך זה לעבוד לפי מה שנכון עבורו. אנחנו וכל הגופים עושים התאמות בתיקים. אבל אם לא משתנה משהו משמעותי אצל החוסך, כדאי להתמיד במדיניות שהוא נקט בה, מתוך הסתכלות ארוכת טווח. בהבנה שיש זעזועים לאורך הדרך, אבל בסופו של יום הוא בחר במסלול שמתאים לו".
חגי אורן: "התחלנו את הדיון עם מילות הערכה ועוצמה לחברה הישראלית שהתגייסה והתחברה. אפשר גם מילה טובה לחוסך הישראלי שממשיך בתהליך התבגרות. ראינו את זה גם בקורונה ואנחנו רואים את זה ביתר שאת עכשיו. החוסך צריך לזכור שיש לו על מה להישען. אני חושב שכל הגופים המוסדיים מנהלים כספים באחריות. אנחנו רואים את זה בביצועים. אנחנו רואים את זה בהתאמות שנעשו בתיקים הרבה לפני המלחמה. הציבור הישראלי צריך לדעת שהוא בידיים טובות. יש לו על מי לסמוך.
“עוד נגיע להתמודד עם תביעות, טרגדיות ומקומות רגישים, וגם בזה אנחנו ערוכים. לתת את השירות הטוב ביותר. החברה והעובדים מאוד מחויבים ומאוד רגישים וקשובים לנושאים האלה”.
אלדד צינמן: "השנה הזאת הייתה מאוד תנודתית. בחציון הראשון המסלולים הכלליים הראו תשואה של מעל 6% ריאלי. נפתחו פערי תשואה בינינו לארה"ב בעקבות הרפורמה. עכשיו הגיעה המלחמה הזאת. אנחנו בשעת מבחן כחברה.
"אנחנו צריכים לתת, אי של ביטחון ללקוחות, ואכן נראה שאנחנו זוכים לאמון של הלקוחות. לנהל בשקט, באחריות, במסירות. עדיין יש הזדמנויות ברגעים האלה.
“הקמנו מרכז שירות ייעודי של אנשים הכי מקצועיים שלנו, גם כלפי הלקוח וגם הסוכנים, כדי שחס וחלילה שאנשים לא ייקלעו לסבך של בירוקרטיה תוך כדי האירועים האישיים הקשים והסבוכים. נתנו לאנשים האלה עוד סמכויות כדי לשחרר לחצים ולתת את השירות הכי טוב. זה ייקח זמן להתאושש מהדבר הזה”.
איתי יעקב: "מהמקום של קרן הפנסיה הגדולה בישראל, אנחנו רואים שהתיק של הלקוחות יציב ומנוהל בצורה אחראית. בתוך כל הדאגות שיש כאן לציבור, מבחינת העולם הפיננסי פנסיוני הוא יכול לשים בצד. חלק גדול מהבגרות היא קודם כל על החוסך וזה נובע מהשימוש המושכל שלו בסוכנים וביועצים, שעושים עבודה מאוד טובה. גם בטיפול בלקוחות וגם בשמירה על רגיעה והורדת לחצים. התפקיד שלהם משמעותי והם עשו עבודה נהדרת”.
אודי אלוני: "המון, תודה שבאתם שהשתתפתם. על העשייה. אנחנו ב־FUNDER רואים את זה ממשבר למשבר. ככל שזקוקים ליותר מידע, וככל שרוצים יותר מידע, אנחנו עובדים הרבה יותר קשה כדי לספק את המידע הזה לקהל. תודה לכולם”.
איך מנהלים גמל ופנסיה בזמן מלחמה - הווידאו
Forum Funder Market Leaders נערך החודש, על רקע ובצל האירועים של הטבח הנורא ב־7 באוקטובר, והלחימה הנמשכת בדרום. התארחו בפאנל:
חגי אורן, מנכ”ל מיטב גמל ופנסיה;
אלדד צינמן, מנכ”ל מור גמל ופנסיה;
איתי יעקב, משנה למנכ”ל, מנהל אגף מוצרים ופיתוח, מנורה מבטחים;
משה ארנסט, משנה למנכ״ל מנהל חטיבה לחסכון ארוך טווח, כלל ביטוח;
עומר דגני, סמנכ”ל שיווק ומכירות ילין לפידות.
חלק א
חלק ב
