Image: Dreamstime
עומר רגב
01/01/2024
יניב פגוט, סמנכ"ל מחלקת מסחר בבורסה - בנק ישראל מקדים תרופה למכה
"בנק ישראל מקדים תרופה למכה (בצמיחה) ונותן מתנה יקרת ערך לכלכלה הישראלית.
התיסוף החד בשער השקל בשבועות האחרונים ייצר עבור בנק ישראל מרחב גמישות בזירת האינפלציה, שכן עד לאחרונה הוגדר הפיחות כמחולל האינפלציה המרכזי.
התבססות ציפיות האינפלציה בתוך יעד האינפלציה לצד העובדה שגם הפד מתקרב להחלטה דומה תמכו בקבלת ההחלטה בתזמון הנוכחי.
הסיכון המרכזי לעלייה באינפלציה בעת הנוכחית נובע מפגיעה בשרשרת האספקה הימית וכל זמן שזו לא תתממש אזי ניתן לצפות לעוד הפחתות ריבית כבר בחודשים הקרובים.
כמו כן, הפחתת הריבית תתן רוח גבית משמעותית למשרד האוצר לממן במחירים נוחים יותר את צרכי הגירעון."
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות - הפתעה
"עיון בהודעה מראה כי בנק ישראל הסיר את המונח "התפתחות המלחמה ואי הוודאות הנגזרת מכך" מהסיפא של דברי ההסבר, ומנגד הוסיף את המדיניות הפיסקאלית.
כמו כן מתרשם בנק ישראל מאיתנות המשק ושוקי ההון, ששבו לעלות בעוצמה ולראייה לא הוזכרו הפעם בין הגורמים שהושפעו משמעותית לרעה מהמלחמה. אני מייחס לכך חלק נכבד להחלטת בנק ישראל.
שינוי נוסף נוגע לסביבת האינפלציה. בנק ישראל הולך צעד נוסף ומעריך כי זו תיכנס לתחום היעד כבר ברבע הנוכחי.
לבסוף, בניגוד להודעה הקודמת, בנק ישראל לא מזהיר כי הסיכון לפיחות השקל עדיין מהווה סיכון להתכנסות האינפלציה ליעדה.
כל הגורמים הללו יכולים להסביר את הקדמת הורדת הריבית, שכן איש לא סבר כי תוסיף לעלות. סימני השאלה היו אם תרד היום, או בעוד חודש.
עם זאת, חשיבות רבה יותר תהייה לתוואי בהמשך השנה וכאן אין שינוי: בנק ישראל עדיין רואה ריבית של 3.75-4.00 אחוזים בעוד שנה, כפי שצפה בתחזית הקודמת, מלפני חודש.
כלומר, אמנם עיתוי הורדת הריבית הוקדם, אך להערכתי בנק ישראל לא מתכוון לאותת בכך כי בשלו התנאים להפחתות ניכרות יותר גם בהמשך.
בנק ישראל מניח הנחות חזקות, הן לגבי תוואי המלחמה (השפעה כלכלית פוחת והולכת כבר מתחילת השנה) והמסגרת התקציבית (התאמות תקציביות של כ-30 מיליארד ₪ עד סוף השנה)..
אי הוודאות בקשר להנחות הללו גבוהה ולכן, שוב, סביר להניח כי החלטות הריבית בהמשך תהיינה תלויות נתונים ואין כאן הכוונה לסבב של הורדות ריבית מצד בנק ישראל".
אורי גרינפלד, כלכלן ראשי, פסגות - החלטה שמעידה על אמון בנק ישראל
"ההחלטה של בנק ישראל להוריד את הריבית מאותת על מידת האמונה של בנק ישראל בכך שהאינפלציה שעדיין נמצאת מעל הטווח העליון של היעד אכן בדרך למרכזו במהלך החודשים הקרובים.
על פניו, מדובר בהערכות שנראות סבירות לחלוטין שכן עוד לפני המלחמה וההאטה במשק בעקבותיה האינפלציה היתה במגמת ירידה והצפי היה שבנק ישראל יוריד בכל מקרה את הריבית באמצע השנה.
"עם זאת, עולה השאלה מדוע למהר ולהפחית את הריבית כבר עכשיו? אמנם המלחמה גרמה להאטה במשק אבל עיקר ההאטה אינה בצד הביקוש שכן לפי נתוני בנק ישראל היקף הרכישות בכרטיסי אשראי כבר חזר לרמתו ערב המלחמה.
הורדת הריבית לא תשפר את מצב ענף התיירות או תגדיל את כח האדם שנפגע בגלל מחסור בפועלים זרים, בפועלים מיו"ש או פשוט כי מאות אלפי עובדים נמצאים במילואים. אנו עדיין בתקופת מלחמה שמייצרת אי ודאות גבוהה לגבי המגמות הכלכליות ובתקופה כזו בנק מרכזי יעדיף בדרך כלל להמתין ולבחון כיצד הדברים מתפתחים. לכן, אם בבנק ישראל החליטו שאפשר להתחיל להוריד ריבית, על אף שמצב המשק לא כזה שהופך החלטה כזו להכרחית, ניתן ללמוד מכך בעיקר שבעיני הבנק האינפלציה בדרך חזרה למרכז היעד בוודאות גבוהה מאוד.
כעת, כשמגמת הריבית היא כלפי מטה, מצבו של הצרכן צפוי להשתפר מכיוון שהעלות החודשית של הלוואות כמו משכנתא או הלוואות לרכב תלך ותרד, מה שיותיר יותר כסף בכיס של משקי הבית.
בנוסף, הירידה בעלויות המשכנתא מחד ועצירת הבניה מנגד, תביא כנראה לגל מחודש של עליות מחירים בשוק הנדל"ן בטווח הבינוני.
"נציין כי אם בשנה האחרונה הציבור הגדיל את היקף הפיקדונות בבנקים או בקרנות הכספיות, הרי שאלו יהפכו עם הזמן לפחות אטרקטיביים, מה שצפוי להמשיך לתת רוח גבית לשוקי ההון".
נירה שמיר, כלכלנית ראשית, בנק דיסקונט - בנק ישראל מוטרד מהחוב
"בהשוואה להודעה מסוף נובמבר, בנק ישראל פחות מוטרד מהאינפלציה. להערכתו השפעת המלחמה על האינפלציה היא מרסנת, כאשר גורמי הביקוש הממתנים את האינפלציה חזקים מגורמי ההיצע (כדוגמת, החותים) שעשויים להאיץ אותה. יתרה מכך, הייסוף המשמעותי של השקל לאחרונה ימתן את האינפלציה.
כמו כן, בנק ישראל מייחס חשיבות גבוהה לעובדה שגורמים שונים במשק מעריכים כי האינפלציה תשוב ליעדה כבר במהלך הרבעון הראשון, וגם הציפיות מהשוק לטווחים הארוכים יותר מצויות בתוך היעד. הערכות אלו מספקות לבנק ישראל מידע חשוב לאופן בו השחקנים בשוק רואים את המצב הכלכלי ואת תפיסתם להשפעת המדיניות המוניטרית על האינפלציה. יתרה מכך, לדברי הנגיד, גם ריבית של 4.5% הינה מרסנת.
כצפוי, המדיניות הפיסקאלית תפסה מקום מרכזי בהודעה ובדברי הנגיד, תוך דגש על הצורך בהצגת מתווה יורד של יחס חוב-תוצר מ-25' ואילך, כאשר לשם כך נדרשות התאמות לתקציב מצד ההוצאות וההכנסות כאחד, כבר מ-24'. עם זאת, הנגיד רוצה לראות בתקציב גם את הנושאים שתורמים לצמיחה בכל שכבות האוכלוסיה, ולא רק את הירידה ביחס חוב-תוצר".
גיל סתיו, מנכ"ל בלנדר ישראל - שוק האשראי יחווה הקלה
"במיוחד בתקופה הרגישה בה אנו נמצאים להורדת הריבית ישנה משמעות רבה הן מבחינת המסר שהנגיד מעביר והן בהשפעה על הכיס של כולנו. לאחר תקופה ארוכה מאוד בה חווינו עליה משמעותית בריבית ושמירה על סביבת ריבית גבוהה, הורדת הריבית יכולה להתחיל לאותת על שינוי מגמה שתוביל להקלה בצריכת האשראי מצד אחד ומהצד השני על ירידה בתשואה הצפויה לחוסכים בפיקדונות ואולי גם לתנודות בשערי המטבע. בסיטואציה שכזו כדאי לפזר את תיק ההשקעות ולבחון אפיקי השקעה אלטרנטיביים שיכולים לייצר תשואה גבוהה יותר למשקיעים. כמובן שבבחירת אפיק השקעה שכזה כדאי לבחור בהשקעה יציבה ובטוחה שמייצר תשואה גבוהה לאורך זמן".
"בנק ישראל מקדים תרופה למכה (בצמיחה) ונותן מתנה יקרת ערך לכלכלה הישראלית.
התיסוף החד בשער השקל בשבועות האחרונים ייצר עבור בנק ישראל מרחב גמישות בזירת האינפלציה, שכן עד לאחרונה הוגדר הפיחות כמחולל האינפלציה המרכזי.
התבססות ציפיות האינפלציה בתוך יעד האינפלציה לצד העובדה שגם הפד מתקרב להחלטה דומה תמכו בקבלת ההחלטה בתזמון הנוכחי.
הסיכון המרכזי לעלייה באינפלציה בעת הנוכחית נובע מפגיעה בשרשרת האספקה הימית וכל זמן שזו לא תתממש אזי ניתן לצפות לעוד הפחתות ריבית כבר בחודשים הקרובים.
כמו כן, הפחתת הריבית תתן רוח גבית משמעותית למשרד האוצר לממן במחירים נוחים יותר את צרכי הגירעון."
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות - הפתעה
"עיון בהודעה מראה כי בנק ישראל הסיר את המונח "התפתחות המלחמה ואי הוודאות הנגזרת מכך" מהסיפא של דברי ההסבר, ומנגד הוסיף את המדיניות הפיסקאלית.
כמו כן מתרשם בנק ישראל מאיתנות המשק ושוקי ההון, ששבו לעלות בעוצמה ולראייה לא הוזכרו הפעם בין הגורמים שהושפעו משמעותית לרעה מהמלחמה. אני מייחס לכך חלק נכבד להחלטת בנק ישראל.
שינוי נוסף נוגע לסביבת האינפלציה. בנק ישראל הולך צעד נוסף ומעריך כי זו תיכנס לתחום היעד כבר ברבע הנוכחי.
לבסוף, בניגוד להודעה הקודמת, בנק ישראל לא מזהיר כי הסיכון לפיחות השקל עדיין מהווה סיכון להתכנסות האינפלציה ליעדה.
כל הגורמים הללו יכולים להסביר את הקדמת הורדת הריבית, שכן איש לא סבר כי תוסיף לעלות. סימני השאלה היו אם תרד היום, או בעוד חודש.
עם זאת, חשיבות רבה יותר תהייה לתוואי בהמשך השנה וכאן אין שינוי: בנק ישראל עדיין רואה ריבית של 3.75-4.00 אחוזים בעוד שנה, כפי שצפה בתחזית הקודמת, מלפני חודש.
כלומר, אמנם עיתוי הורדת הריבית הוקדם, אך להערכתי בנק ישראל לא מתכוון לאותת בכך כי בשלו התנאים להפחתות ניכרות יותר גם בהמשך.
בנק ישראל מניח הנחות חזקות, הן לגבי תוואי המלחמה (השפעה כלכלית פוחת והולכת כבר מתחילת השנה) והמסגרת התקציבית (התאמות תקציביות של כ-30 מיליארד ₪ עד סוף השנה)..
אי הוודאות בקשר להנחות הללו גבוהה ולכן, שוב, סביר להניח כי החלטות הריבית בהמשך תהיינה תלויות נתונים ואין כאן הכוונה לסבב של הורדות ריבית מצד בנק ישראל".
אורי גרינפלד, כלכלן ראשי, פסגות - החלטה שמעידה על אמון בנק ישראל
"ההחלטה של בנק ישראל להוריד את הריבית מאותת על מידת האמונה של בנק ישראל בכך שהאינפלציה שעדיין נמצאת מעל הטווח העליון של היעד אכן בדרך למרכזו במהלך החודשים הקרובים.
על פניו, מדובר בהערכות שנראות סבירות לחלוטין שכן עוד לפני המלחמה וההאטה במשק בעקבותיה האינפלציה היתה במגמת ירידה והצפי היה שבנק ישראל יוריד בכל מקרה את הריבית באמצע השנה.
"עם זאת, עולה השאלה מדוע למהר ולהפחית את הריבית כבר עכשיו? אמנם המלחמה גרמה להאטה במשק אבל עיקר ההאטה אינה בצד הביקוש שכן לפי נתוני בנק ישראל היקף הרכישות בכרטיסי אשראי כבר חזר לרמתו ערב המלחמה.
הורדת הריבית לא תשפר את מצב ענף התיירות או תגדיל את כח האדם שנפגע בגלל מחסור בפועלים זרים, בפועלים מיו"ש או פשוט כי מאות אלפי עובדים נמצאים במילואים. אנו עדיין בתקופת מלחמה שמייצרת אי ודאות גבוהה לגבי המגמות הכלכליות ובתקופה כזו בנק מרכזי יעדיף בדרך כלל להמתין ולבחון כיצד הדברים מתפתחים. לכן, אם בבנק ישראל החליטו שאפשר להתחיל להוריד ריבית, על אף שמצב המשק לא כזה שהופך החלטה כזו להכרחית, ניתן ללמוד מכך בעיקר שבעיני הבנק האינפלציה בדרך חזרה למרכז היעד בוודאות גבוהה מאוד.
כעת, כשמגמת הריבית היא כלפי מטה, מצבו של הצרכן צפוי להשתפר מכיוון שהעלות החודשית של הלוואות כמו משכנתא או הלוואות לרכב תלך ותרד, מה שיותיר יותר כסף בכיס של משקי הבית.
בנוסף, הירידה בעלויות המשכנתא מחד ועצירת הבניה מנגד, תביא כנראה לגל מחודש של עליות מחירים בשוק הנדל"ן בטווח הבינוני.
"נציין כי אם בשנה האחרונה הציבור הגדיל את היקף הפיקדונות בבנקים או בקרנות הכספיות, הרי שאלו יהפכו עם הזמן לפחות אטרקטיביים, מה שצפוי להמשיך לתת רוח גבית לשוקי ההון".
נירה שמיר, כלכלנית ראשית, בנק דיסקונט - בנק ישראל מוטרד מהחוב
"בהשוואה להודעה מסוף נובמבר, בנק ישראל פחות מוטרד מהאינפלציה. להערכתו השפעת המלחמה על האינפלציה היא מרסנת, כאשר גורמי הביקוש הממתנים את האינפלציה חזקים מגורמי ההיצע (כדוגמת, החותים) שעשויים להאיץ אותה. יתרה מכך, הייסוף המשמעותי של השקל לאחרונה ימתן את האינפלציה.
כמו כן, בנק ישראל מייחס חשיבות גבוהה לעובדה שגורמים שונים במשק מעריכים כי האינפלציה תשוב ליעדה כבר במהלך הרבעון הראשון, וגם הציפיות מהשוק לטווחים הארוכים יותר מצויות בתוך היעד. הערכות אלו מספקות לבנק ישראל מידע חשוב לאופן בו השחקנים בשוק רואים את המצב הכלכלי ואת תפיסתם להשפעת המדיניות המוניטרית על האינפלציה. יתרה מכך, לדברי הנגיד, גם ריבית של 4.5% הינה מרסנת.
כצפוי, המדיניות הפיסקאלית תפסה מקום מרכזי בהודעה ובדברי הנגיד, תוך דגש על הצורך בהצגת מתווה יורד של יחס חוב-תוצר מ-25' ואילך, כאשר לשם כך נדרשות התאמות לתקציב מצד ההוצאות וההכנסות כאחד, כבר מ-24'. עם זאת, הנגיד רוצה לראות בתקציב גם את הנושאים שתורמים לצמיחה בכל שכבות האוכלוסיה, ולא רק את הירידה ביחס חוב-תוצר".
גיל סתיו, מנכ"ל בלנדר ישראל - שוק האשראי יחווה הקלה
"במיוחד בתקופה הרגישה בה אנו נמצאים להורדת הריבית ישנה משמעות רבה הן מבחינת המסר שהנגיד מעביר והן בהשפעה על הכיס של כולנו. לאחר תקופה ארוכה מאוד בה חווינו עליה משמעותית בריבית ושמירה על סביבת ריבית גבוהה, הורדת הריבית יכולה להתחיל לאותת על שינוי מגמה שתוביל להקלה בצריכת האשראי מצד אחד ומהצד השני על ירידה בתשואה הצפויה לחוסכים בפיקדונות ואולי גם לתנודות בשערי המטבע. בסיטואציה שכזו כדאי לפזר את תיק ההשקעות ולבחון אפיקי השקעה אלטרנטיביים שיכולים לייצר תשואה גבוהה יותר למשקיעים. כמובן שבבחירת אפיק השקעה שכזה כדאי לבחור בהשקעה יציבה ובטוחה שמייצר תשואה גבוהה לאורך זמן".
מורן נחשוני, מנכ"ל משותף בווליו בייס חיתום - צפויים פרעונות אג"ח קונצרני
"על פי תגובת השוק, הורדת הריבית הפתיעה את שוק ההון אשר הגיב בצהלות למהלך של בנק ישראל.
להחלטה הזו ישנה השפעה ישירה על שוק ההנפקות בשנת 2024 . בגזרת האג"ח, צפויים פרעונות אג"ח קונצרני בסך של כ-65 מיליארד ש"ח, כאשר מרבית החברות תרצנה למחזר את החוב. אם ב-2023 חברות רבות נמנעו ככל האפשר מגיוסי חוב בשוק בגלל הריבית הגבוהה וחשש המשקיעים מהשלכות הרפורמה המשפטית על יציבותן של חברות מסוימות, כעת, כאשר נראה שהסיכויים לקידום הרפורמה ירדו מצד אחד, ומצד שני הריבית במגמת ירידה – צפוי כי יותר חברות תיעזרנה בשוק ההון לגיוס חוב גם לטווחים ארוכים. החל מה-30.10.2023, התשואות על אג"ח ממשלתי לטווח ארוך בירידה, מרמת שיא של 4.8% ל-3.9% כיום.
בגזרת המניות, עיקר ההשפעה בשוק המניות הינה על מניות הנדל"ן, אשר מושפעות באופן ישיר ועוצמתי מרמת הריבית בשוק - הן מהיותן חברות ממונפות יחסית והן מ"הקלה" בשיעורי היוון הנכסים אשר תורמת לשווי החברה. בענף המגורים, הורדת הריבית צפויה להיתרגם להקלה על נוטלי המשכנתאות, מה שצפוי לשפר את הביקושים לדירות".
"על פי תגובת השוק, הורדת הריבית הפתיעה את שוק ההון אשר הגיב בצהלות למהלך של בנק ישראל.
להחלטה הזו ישנה השפעה ישירה על שוק ההנפקות בשנת 2024 . בגזרת האג"ח, צפויים פרעונות אג"ח קונצרני בסך של כ-65 מיליארד ש"ח, כאשר מרבית החברות תרצנה למחזר את החוב. אם ב-2023 חברות רבות נמנעו ככל האפשר מגיוסי חוב בשוק בגלל הריבית הגבוהה וחשש המשקיעים מהשלכות הרפורמה המשפטית על יציבותן של חברות מסוימות, כעת, כאשר נראה שהסיכויים לקידום הרפורמה ירדו מצד אחד, ומצד שני הריבית במגמת ירידה – צפוי כי יותר חברות תיעזרנה בשוק ההון לגיוס חוב גם לטווחים ארוכים. החל מה-30.10.2023, התשואות על אג"ח ממשלתי לטווח ארוך בירידה, מרמת שיא של 4.8% ל-3.9% כיום.
בגזרת המניות, עיקר ההשפעה בשוק המניות הינה על מניות הנדל"ן, אשר מושפעות באופן ישיר ועוצמתי מרמת הריבית בשוק - הן מהיותן חברות ממונפות יחסית והן מ"הקלה" בשיעורי היוון הנכסים אשר תורמת לשווי החברה. בענף המגורים, הורדת הריבית צפויה להיתרגם להקלה על נוטלי המשכנתאות, מה שצפוי לשפר את הביקושים לדירות".
