Image by 15958319 from Pixabay
אריק גולדין
14/02/2024
ההתחלה של המטבע לוותה בהרבה מאוד חבלי לידה: הוא החל כ"קוריוז של גיקים", ואומץ על ידי גורמים מפוקפקים. אבל לאט לאט הוא אפשר באופן אמיתי להתגבר על בעיות מובנות שקיימות במערכת הפיננסית הקלאסית: למשל, העברת כספים מעבר לגבול נעשתה בלחיצת כפתור 20/7, ממכשיר נייד למכשיר נייד, ולא הצריכה ביקורים אינסופיים בבנקים, חתימות, פקסים, והגבלות של שעות הפעילות.
השימוש בביטקוין התרחב, והשוק החל לאמץ אותו וכן מטבעות נוספים שהונפקו בעקבותיו לשם ייצור מכשירים פיננסיים. בהתחלה, בעשור שעבר בעידן הכסף הזול, אלו הניבו תשואות גבוהות תוך חשיפה לסיכונים גבוהים. בתחילת העשור הזה, התממשו סיכונים רבים ואז נחשפה גם שרשרת של הונאות שנעשתה על ידי מגזר פיננסי לא מפוקח.
עם זאת, הקפיצה האמיתית שיעשו מטבעות הקריפטו כנכסים להשקעה, תהיה כאשר הם יהפכו חלק עיקרי ונכבד מההשקעות הגופים המוסדיים. גופים אלו, צרכים מספר תנאים על מנת להיכנס להשקעות במטבע, והשקעה דרך ETF פותרת להם הרבה מאוד מהחסמים.
לא המפתח שלי אבל כן הנכס שלי
הביטקוין החל את דרכו אחרי משבר 2008, כמטבע חתרני אשר נועד לנתק את התלות במערכת הפיננסית המסורתית. ככזה, הדרך לסחור בו כוללת הרבה מאוד "הסתמכות עצמית" טכנולוגית במהותה. המטבע נשמר בארנק אלקטרוני, שנפתח באמצעות מפתחות שמורכבות מקודים ארוכים ומורכבים. האמרה שנפוצה בשוק הקריפטו היא "לא המפתחות שלי לא הביטקוין שלי", כלומר, אם הסתמכת על מישהו אחר שיחזיק לך את המפתח, או את המטבעות, הם לא באמת שלך. הארנק, שהוא למעשה חומרה, חשוף לסיכונים שונים כגון סיכוני סייבר. המוסדיים לא מעוניינים במורכבות הזאת, והשקעה דרך ETF מאפשרת למוסדיים להשקיע בביטקוין (להשקיע ממש, לא רק להיחשף אליו), ללא המורכבות הטכנולוגית, ובסחירות גבוהה.
קושי נוסף שהשקעה דרך ETF פותרת עבור המוסדיים, היא אמינות הגופים שמוכרים את נכס ההשקעה. בעשור הקודם גם כיום מסחר במטבעות קריפטו נעשה על ידי בורסות וברוקרים ייעודיים שרובם לא מפוקחים על ידי רגולטורים. חלקם לא עמדו בסטנדרטים רגולטוריים נאותים, בחלקם, אפילו בגדולים בהם, התגלו כשלים מהותיים במנגנוני הבקרה. ארועים כמו הקריסה שהייתה בבורסת FTX שנבעה מהונאת הבעלים, רק הגבירו את החשש של דופים מוסדיים להכניס נכסים לבורסות הללו. השקעה דרך ETF מאפשרת לשוק המוסדי לקנות את הנכס מחברות שהוא מכיר, ויודע להעריך את הסיכונים הרגולטוריים שלהן.
הקושי השלישי והחשוב ביותר שמאפשר ה-ETF הוא מסחר בשער אחיד והתגברות על בעיית הארביטראז' שאפיינה את התחום. אחד מחבלי הלידה הקשים ביותר של עולם הקריפטו היה התגברות על פערי ארביטרז' – הקריפטו נסחר בבורסות יעודיות שונות, שלכל אחת מהן נזילות אחרת. לחץ של שחקנים בבורסות כאלו לעומת אחרות, יצרו פערים במחיר המטבע, אותו ניצלו שחקנים יותר מתוחכמים. למעשה, מסחר על פערי ארביטראז' היה מאוד נפוץ לפני כעשור בעולם הזה, גם עד לא מזמן זה היה. בעיקר בין בורסות קריפטו באסיה לבורסות קריפטו באמריקה. ככל שהביטקוין הפך לשחקן עמוק ועוצמתי יותר, ונפח המסחר בו גדל, בעיית הארביטראז' הלכה והצטמצמה. עם זאת, היכולת ליצור ציטוט אחד אמין לשער המטבע, היה בין החסמים העיקריים להקמת ה-ETF.
נזכיר שהקרנות הראשונות שהושקו, לא היו על מחיר הביטקוין (SPOT) אלא קרנות עקבו על נגזרות של המחיר, סבלו מטעויות עקיבה רבות והפכו עד מהרה ללא אטרקטיביות. אישור קרנות באופן ישיר על מחיר הביטקוין הופכות את ההשקעה בו לפשוטה יותר, אמינה יותר, ומאפשרת למוסדיים כניסה מאסיבית לתחום.
אבל איפה הבשורה האמיתית?
ה-ETF על הביטקוין היא אבן דרך לתעשיית הקריפטו, אבל הבשורה של הקריפטו לשוק ההון נמצאת במקום אחר. הטכונולגיה יכולה להיות בסיס להתפתחות השלב הבא של שוק הון ולאפשר יצירת מודלים חדשים לגיוס כספים, ששוברים את החלוקה המסורתית לגיוס הון וגיוס חוב. למשל: חברת תרופות שרוצה לגייס מימון לתרופה חדשה, תוכל להנפיק מטבע (המקבילה להנפקת ניירות ערך היא הנפקת מטבע), שתנאיו כאלו: במשך שלוש השנים הראשונות המשקיעים יקבלו ריבית של X% ולאחר מכן החברה צופה שיתקבל אישור ה-FDA, ובכל שנה במשך 12 שנה נוספות, יחולקו למשקיעים 20% מרווחי החטיבה שמייצרת את התרופה (לא רווחי החברה, רווחי החטיבה הספציפית בלבד), זאת ללא מתן זכויות הצבעה.
*הכותב הוא מנהל השקעות ראשי ברימון קרנות גידור
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ /שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע המובא לעיל ניתן באופן כללי בלבד למיטב ידיעת והבנת הכותב ובהתאם לעמדתו הסובייקטיבית.
שערו של הביטקוין חצה אתמול את רף ה-50 אלף דולר, ובשוק חוגגים: רק בחודש שעבר אישרה רשות ניירות ערך האמריקאית ה-SEC, שורה ארוכה של קרנות עוקבות (ETF) על מטבע הביטקוין. בכך למעשה הושלם מהפך והביטקוין שהחל כמטבע חתרני, שמונע על ידי רעיונות רדיקליים, קיבל חיבוק אמיץ ונכנס ללב המסחר בנכסים המרכזיים בבורסות העיקריות בעולם. דבר זה יחייב את הביטקוין להתבגר, להשתנות, וזה יכול מאוד להיות סופו של המטבע כפי שהתכוונו אליו במקור מייסדיו, אך דווקא השינוי והתפתחות עולם הקריפטו יובילו אותנו לעידן חדש בהשקעות ובשוק ההון.
ההתחלה של המטבע לוותה בהרבה מאוד חבלי לידה: הוא החל כ"קוריוז של גיקים", ואומץ על ידי גורמים מפוקפקים. אבל לאט לאט הוא אפשר באופן אמיתי להתגבר על בעיות מובנות שקיימות במערכת הפיננסית הקלאסית: למשל, העברת כספים מעבר לגבול נעשתה בלחיצת כפתור 20/7, ממכשיר נייד למכשיר נייד, ולא הצריכה ביקורים אינסופיים בבנקים, חתימות, פקסים, והגבלות של שעות הפעילות.
השימוש בביטקוין התרחב, והשוק החל לאמץ אותו וכן מטבעות נוספים שהונפקו בעקבותיו לשם ייצור מכשירים פיננסיים. בהתחלה, בעשור שעבר בעידן הכסף הזול, אלו הניבו תשואות גבוהות תוך חשיפה לסיכונים גבוהים. בתחילת העשור הזה, התממשו סיכונים רבים ואז נחשפה גם שרשרת של הונאות שנעשתה על ידי מגזר פיננסי לא מפוקח.
עם זאת, הקפיצה האמיתית שיעשו מטבעות הקריפטו כנכסים להשקעה, תהיה כאשר הם יהפכו חלק עיקרי ונכבד מההשקעות הגופים המוסדיים. גופים אלו, צרכים מספר תנאים על מנת להיכנס להשקעות במטבע, והשקעה דרך ETF פותרת להם הרבה מאוד מהחסמים.
לא המפתח שלי אבל כן הנכס שלי
הביטקוין החל את דרכו אחרי משבר 2008, כמטבע חתרני אשר נועד לנתק את התלות במערכת הפיננסית המסורתית. ככזה, הדרך לסחור בו כוללת הרבה מאוד "הסתמכות עצמית" טכנולוגית במהותה. המטבע נשמר בארנק אלקטרוני, שנפתח באמצעות מפתחות שמורכבות מקודים ארוכים ומורכבים. האמרה שנפוצה בשוק הקריפטו היא "לא המפתחות שלי לא הביטקוין שלי", כלומר, אם הסתמכת על מישהו אחר שיחזיק לך את המפתח, או את המטבעות, הם לא באמת שלך. הארנק, שהוא למעשה חומרה, חשוף לסיכונים שונים כגון סיכוני סייבר. המוסדיים לא מעוניינים במורכבות הזאת, והשקעה דרך ETF מאפשרת למוסדיים להשקיע בביטקוין (להשקיע ממש, לא רק להיחשף אליו), ללא המורכבות הטכנולוגית, ובסחירות גבוהה.
קושי נוסף שהשקעה דרך ETF פותרת עבור המוסדיים, היא אמינות הגופים שמוכרים את נכס ההשקעה. בעשור הקודם גם כיום מסחר במטבעות קריפטו נעשה על ידי בורסות וברוקרים ייעודיים שרובם לא מפוקחים על ידי רגולטורים. חלקם לא עמדו בסטנדרטים רגולטוריים נאותים, בחלקם, אפילו בגדולים בהם, התגלו כשלים מהותיים במנגנוני הבקרה. ארועים כמו הקריסה שהייתה בבורסת FTX שנבעה מהונאת הבעלים, רק הגבירו את החשש של דופים מוסדיים להכניס נכסים לבורסות הללו. השקעה דרך ETF מאפשרת לשוק המוסדי לקנות את הנכס מחברות שהוא מכיר, ויודע להעריך את הסיכונים הרגולטוריים שלהן.
הקושי השלישי והחשוב ביותר שמאפשר ה-ETF הוא מסחר בשער אחיד והתגברות על בעיית הארביטראז' שאפיינה את התחום. אחד מחבלי הלידה הקשים ביותר של עולם הקריפטו היה התגברות על פערי ארביטרז' – הקריפטו נסחר בבורסות יעודיות שונות, שלכל אחת מהן נזילות אחרת. לחץ של שחקנים בבורסות כאלו לעומת אחרות, יצרו פערים במחיר המטבע, אותו ניצלו שחקנים יותר מתוחכמים. למעשה, מסחר על פערי ארביטראז' היה מאוד נפוץ לפני כעשור בעולם הזה, גם עד לא מזמן זה היה. בעיקר בין בורסות קריפטו באסיה לבורסות קריפטו באמריקה. ככל שהביטקוין הפך לשחקן עמוק ועוצמתי יותר, ונפח המסחר בו גדל, בעיית הארביטראז' הלכה והצטמצמה. עם זאת, היכולת ליצור ציטוט אחד אמין לשער המטבע, היה בין החסמים העיקריים להקמת ה-ETF.
נזכיר שהקרנות הראשונות שהושקו, לא היו על מחיר הביטקוין (SPOT) אלא קרנות עקבו על נגזרות של המחיר, סבלו מטעויות עקיבה רבות והפכו עד מהרה ללא אטרקטיביות. אישור קרנות באופן ישיר על מחיר הביטקוין הופכות את ההשקעה בו לפשוטה יותר, אמינה יותר, ומאפשרת למוסדיים כניסה מאסיבית לתחום.
אבל איפה הבשורה האמיתית?
ה-ETF על הביטקוין היא אבן דרך לתעשיית הקריפטו, אבל הבשורה של הקריפטו לשוק ההון נמצאת במקום אחר. הטכונולגיה יכולה להיות בסיס להתפתחות השלב הבא של שוק הון ולאפשר יצירת מודלים חדשים לגיוס כספים, ששוברים את החלוקה המסורתית לגיוס הון וגיוס חוב. למשל: חברת תרופות שרוצה לגייס מימון לתרופה חדשה, תוכל להנפיק מטבע (המקבילה להנפקת ניירות ערך היא הנפקת מטבע), שתנאיו כאלו: במשך שלוש השנים הראשונות המשקיעים יקבלו ריבית של X% ולאחר מכן החברה צופה שיתקבל אישור ה-FDA, ובכל שנה במשך 12 שנה נוספות, יחולקו למשקיעים 20% מרווחי החטיבה שמייצרת את התרופה (לא רווחי החברה, רווחי החטיבה הספציפית בלבד), זאת ללא מתן זכויות הצבעה.
*הכותב הוא מנהל השקעות ראשי ברימון קרנות גידור
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ /שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע המובא לעיל ניתן באופן כללי בלבד למיטב ידיעת והבנת הכותב ובהתאם לעמדתו הסובייקטיבית.
