למרות רצף האירועים, הסנטימנט החיובי חוזר לשווקים

•התשואות על אג"ח ל-10 שנים בארה"ב המשיכו לרדת השבוע וסגרו ברמה של 3.23% בעיקר על רקע עלייה באי הוודאות והתגברות החששות לגבי המשך ההתאוששות. מדד ה-VIX עלה לרמה של 24.5 ומחירי הנפט האמירו חזרה מעל 100 דולר לחבית. בבנק המרכזי בארה"ב הביאו שביעות רצון מהתקדמות הכלכלה עם זאת הצפי כי הבנק ישלים את תוכנית ההרחבה.

•רמת הסיכון בעולם עלתה משמעותית לאור האירועים מתחילת השנה. למרות שבשוק המניות נרשם עד כה תיקון מתון יחסית, מדדי המניות נסחרים במכפילים נמוכים היסטורית ופער התשואות הגבוה בין אג"ח ממשלתי ארוך לאג"ח ממשלתי קצר בארה"ב מלמד כי הדרך עד השיא עשויה להיות עוד ארוכה.

•שוק המניות המקומי נסחר בתשואה עודפת השבוע לעומת השווקים במערב וזאת בניגוד למגמה מתחילת השנה. סקטור הבנקאות שסבל בעיקר מעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל ויציאת משקיעים זרים השיג תשואת ייתר לעומת מדד ת"א 100 שבוע שני ברציפות.

•האפיק הצמוד הארוך השיג תשואה עודפת לעומת האפיק השקלי הארוך כאשר הוא נסחר ללא שינוי לעומת ירידה של 0.2% באפיק השקלי הארוך. ההפתעה במדד חודש פברואר חיזקה את ההערכות כי הלחצים האינפלציוניים יימשכו בתקופה הקרובה כאשר הצפי ל-5 המדדים הקרובים עומד כיום באזור ה-3%, מה שיכריח את המשקיעים לחפש הגנה מאינפלציה.

•יש לציין כי בחודש אפריל צפוי עודף פדיון ממשלתי ענק של 15 מיליארד ש"ח לפחות מה שצפוי להגדיל את הנזילות ואת המחסור בנכסים קצרים.

•המרווחים בשוק הקונצרני נפתחו השבוע, בדומה למגמה בעולם ובעיקר על רקע עלייה בפרמיית הסיכון הכללית. אנו מעריכים כי עודפי הנזילות הצפויים בחודש אפריל והמשך מדדים גבוהים ימשיכו לתמוך באג"ח קונצרני במח"מ קצר. עם זאת יש לציין כי פער התשואות בין הדירוגים השונים הולך ומטשטש ולכן יש לבצע התאמות ולהוריד סיכונים.

•בנק ישראל יתקשה להעלות ריבית החודש לאור עלייה ברמת אי הוודאות. אומנם עלייה של הציפיות האינפלציוניות לרמה של 3.4%-3.5% ב-4 השנים הקרובות בממוצע מאותת על אובדן אמון של המשקיעים ביכולתו של בנק ישראל להשיג את יעד האינפלציה בשנים הקרובות מה שמחייב המשך האצת העלאות הריבית. בנוסף, נראה כי ירידה של שער הדולר לרמה של 3.53 תקשה על העלאה.

רמות הסיכון בעולם עולות – אבל השווקים מחזיקים מעמד

מי היה מאמין שכך תראה תחילת שנת 2011 והשווקים עדיין   יעמדו איתן. לאחר רבעון אחרון פנומינלי בעיקר הודות לשיפור ניכר בנתונים הכלכליים בארה"ב בחודשים נובמבר-דצמבר נדמה היה כי פתיחת שנת 2011 תתאפיין במגמה חיובית עם קו מגמה עולה.

נפילת משטרים בטוניסיה ומצרים, מצב שמסתבך בבחריין. מלחמת אזרחים בלוב שהובילה למתקפה בינלאומית כנגד משטרו של קדאפי. כול אלה העלו את רמות הסיכון וגררו את העולם למציאות חדשה של אי וודאות גיאופוליטית. מחירי הנפט בעולם נסקו ובמידה והמגמה תמשך קיים חשש לחניקת תהליך הצמיחה. אם היו חסרות לנו סיבות לתנודתיות בשווקים, רק היינו צריכים להזכר בעליית מדרגה במשבר החוב באירופה (למרות ההסכמות על הרחבת קרן ההצלה האירופאית).

אם לא הספיקו כל האירועים הנ"ל לערער את ביטחונם של המשקיעים אזי רעידת אדמה ביפן, וסיכון לאסון גרעיני עשו את העבודה. מדד הפחד האמריקאי (מדד ה-VIX) עלה מרמה של 15.2 לרמה של 24.5 בסוף השבוע. מחירי הזהב המשיכו להסחר מעל רמות של 1400 דולר לאונקיה והתשואות בארה"ב ירדו לרמה של 3.25% במה שמסתמן כהסטת כספי המשקיעים לחוף מבטחים. עוד בסוף השבוע היינו עדים להתערבות דרמתית של מדינות ה-G7 במטבע היפני כדי למנוע התחזקות של היין.

יפן מאבד גובה, האם זו הזדמנות? - הניקיי היפני איבד השבוע כ-10% מערכו בעיקר על רקע הפאניקה של המשקיעים שחלק לא מבוטל ממנה נבע מאי הוודאות בנוגע למצב הגרעיני ביפן. 4 כורים גרעיניים יצאו משליטה כאשר מהנדסים מקומיים וזרים מצטרפים למאבק במטרה לקרר את הליבה ולמנוע אסון גרעיני. בשלב זה עדיין נלחמים על קירור כור מספר שלוש ועדיין לא ברורה מהי רמת הקרינה באזור. לצערי אין בידינו את הידע והכלים כדי לנסות ולהעריך את הסיכון לאסון גרעיני או אפילו את המשמעויות שלו אך כפי שנראה בשלב זה הערכות המומחים נותנים סיכוי נמוך יחסית לנזק מסוג זה, נמוך אבל עשוי בתוך שעות להשתנות כפי שכבר קרה בשבוע האחרון.

הירידות המתונות עד כה בשווקי העולם מאותתים על ההשלכות המוגבלות שיש לרעידת האדמה ביפן על הצמיחה הגלובלית. כפי שציינו בשבוע שעבר, לעיתים נדירות מצליחים נזקי מזג אוויר להסיט את הכלכלה מהמסלול. רוב הכלכלנים, אפילו הידועים בפסימיות המאפיינות אותם צופים כי רעידת האדמה תגרור אומנם ירידה בצמיחה בשלב ראשון אך פעולות השיקום והבנייה מחדש של תשתיות, בתים וכו' יספקו רוח גבית לכלכלה. הצמיחה במשק היפני חזרה ברבעון האחרון לטריטוריה שלילית אבל עשויה לקבל דחיפה חזקה בעקבות פעולות השיקום כפי שאירע בשנים 1995-1996 אז האיצה הכלכלה היפנית מרמת צמיחה של 1% עד ליותר מ-3%.

הערכות הנזקים ביפן עלו עד כה לרמה ממוצעת של 200 מיליארד דולר (3.3% מהתוצר ביפן). בשלב זה קיימת הסתברות גבוהה יחסית כי יפן תצליח להשתקם חלקית בתוך מספר רבעונים מהאסון הנורא הזה כאשר רווחי החברות לא יפגעו משמעותית ואף צפויים לעלות ברבעונים הבאים. מפעלים רבים צפויים לחדש את אספקת החשמל שלהם בשבועות הקרובים ולחזור לייצור כמעט בתפוקה מלאה כאשר עדיין לא ברורה מידת הנזק של העיקוב הצפוי בהזמנות. ב-BCA (גוף מחקר קנדי עצמאי איתו אנו עובדים) המליצו בשבוע שעבר לרכוש מניות יפניות אל תוך הירידות ועדיין מחזקים בהמלצה זו.

כבר היום מנסים המשקיעים למפות את החברות המקומיות והזרות שעשויות להרוויח כתוצאה מרעידת האדמה לעומת אלו שעשויות לצברו הפסדים ולאבד נתח שוק. על הכוונת מצויות חברות בתחום ציוד הנדסי כבד, חברות בנייה מקומיות וחברות הפקה והולכה של גז. גם סקטור המתכות (פלדה ואלומיניום) שסובל מירידת מחירים מתחילת השנה בעקבות בסין עשוי לקבל דחיפה מחודשת.

בשבוע שעבר הבענו חשש לעליית תשואות בארה"ב בעקבות מתוך צורך של ממשלת יפן ושל חברות ביטוח להצטייד בנזילות. אנו מעריכים כי ההשפעה תהיה מינורית - גודל שוק איגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות מגיע לכ-14 טריליון דולר כאשר ממשלת יפן מחזיקה כ- 886 מיליארד דולר מהן. גם במידה וכל פעולות השיקום ימומנו ע"י על ידי מכירה של איגרות אלו 200 מיליארד דולר לא יספיקו כדי להזיז את השוק. עלויות השיקום ימומנו ע"י הסקטור הפרטי והציבורי ולכן זה יהיה הרבה פחות.

האינפלציה בארה"ב מרימה ראש – הפד לא מתכוון להעלות את הריבית בקרוב

סימנים של אינפלציה – מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה ב-0.5% בחודש פברואר בעקבות עלייה חדה במחירי הבנזין והמזון. בשלב זה עדיין לא ברור פוטנציאל עליית מחירי הדלק אבל מחירי המזון צפויים להמשיך לעלות. האינפלציה השנתית עלתה לרמה של 2.1% ואינפלציית הליבה עלתה לרמה של 1.1% - מעט מעל הרף התחתון של היעד.

החלטת הריבית בארה"ב - למרות הלחצים האינפלציוניים ולמרות שראשי הפד סבורים כי מאחורי ההתאוששות בצמיחה עומד בסיס מוצק נראה כי בכוונתם להשלים את תוכנית ההרחבה (QE2) כמתוכנן. ההחלטה על המשך ההרחבה בשבוע שעבר התקבלה פה אחד. בפד לא מקלים ראש בעליית מחירי הסחורות ותרומתם לאינפלציה, עם זאת מעריכים שם כי השפעה מחירי הסחורות עשויה להיות זמנית. זאת כמובן בניגוד לבנק המרכזי באירופה שהודיע כי קיימת הסתברות לא נמוכה להעלאת הריבית באירופה כבר בחודש אפריל (ההודעה היתה טרם רעידת האמה ביפן).

למרות כל אלה יש לציין כי מההודעה עולים ניחוחות של אופטימיות לגבי יציבות התהליך הכלכלי ואפילו שיפור בשוק העבודה, זאת בניגוד להודעות הקודמות בהן נכתב כי שוק העבודה עדיין מגלה חולשה. פער התשואות בין האיגרת הממשלתית ל-10 שנים לבין האיגרת לשנתיים נותר ברמה גבוה חרף ירידת התשואות בחלק הארוך מה שמצביע כי המשקיעים לא רואים העלאת ריבית בקרוב. אנו מעריכים כי ללא איתותים חיוביים, יוצאי דופן בעוצמתם על שוק העבודה התשואות לא יעשו את קפיצת המדרגה הבאה.

ההסתברות להעלאת ריבית באירופה החודש יורדת – גם רמת הסיכון

השווקים באירופה הגיבו בירידות חדות למתרחש ביפן. למרות  שקשרי המסחר של אירופה עם יפן הינם בעיקר עקיפים – דרך אסיה (בעיקר סין) נראה כי החולשה באירופה בעקבות משבר החובות הובילה לתגובה שלילית מוגברת כתגובה לרעידת האדמה ביפן וזאת בהשוואה לשוקי המניות בארה"ב. ההסתברות להעלאת ריבית הבנק המרכזי כבר בחודש אפריל יורדת מעט לאור העלייה באי הוודאות באשר לצמיחה הגלובלית (גם הורדת הדירוג לפורטוגל בשני נוצ'ים ע"י מודיס לאור ציפיות לצמיחה חלשה יותר ועלות גיוס ממשלתית גבוהה לא מחזקות את ידיו של הבנק להעלאת ריבית). גם במידה והעלאת הריבית תידחה בחודש יש לשאר כי היא תעלה בחודש שלאחר מכן שכן הלחצים האינפלציוניים לא צפויים להתמתן בקרוב – האינפלציה באירופה עלתה כבר לרמה של 2.4% - 0.4% מעל היעד.

למרות ירידות בשוקי המניות והאירועים ביפן, מסתמן ממפת ה-CDS כי רמת הסיכון בקרב מדינות הפריפריה באירופה ירדה מעט וזאת לאור התקדמות נוספת של ראשי מדינות הגוש בהסכמות לגבי הרחבת קרן החילוץ של אירופה והגמשת התנאים לקבלת סיוע. כפי שציינו בשבוע שעבר, ראשי המדינות הסכימו להגדיל את קרן הסיוע (EFCF)  ל-440 B אירו מ-255 B אירו. הפרטים יפורסמו ב-24/25 למרץ אך כעת נראה שזה יהיה שילוב של ערבויות ממדינות AAA יחד עם תרומה כספית (או צורה אחרת של ביטחונות) מצד המדינות שמדורגות יותר נמוך.

מדד משולב, ייצור תעשייתי,  אינפלציה ודולר - השבוע שהיה במאקרו המקומי

מדד משולב לחודש פברואר עלה בכ-0.4%. נתוני המדד מצביעים על המשך צמיחה שמתבטאת בגידול בביקושים המקומיים ובביקושים ליצוא. בנוסף, עודכנו נתוני חודש ינואר לכ-0.5% (לעומת 0.4%). מנגד, התפרסם השבוע נתוני הייצור התעשייתי שממשיכים להראות על המשך האטה במגזר הייצור כאשר חלה ירידה של כ- 0.6% בחודשים נובמבר- ינואר. אולם, הנתון המעודד היה עלייה של כ- 1.8% בייצור לתעשייתי ללא ענפי טכנולוגיה עילית. עוד התפרסם, כי נתוני ייצוא השירותים בחודש ינואר הצביעו על עלייה של כ- 7.7% והסתכמו בכ- 2 מיליארד דולר.

אינפלציה! - בתחילת השבוע התבשרנו על כך שהאינפלציה בישראל נמצאת במגמת עלייה בטווח הקצר ללא אפשרות אמיתית של בנק ישראל לטפל בבעיה. מדד חודש פברואר עלה ב-0.3% מעל לציפיות שעמדו על 0.1%. זהו חודש שני ברציפות שאנו מקבלים הפתעה חיובית של המדד ועוד בחודשים המתאפיינים היסטורית במדדים שליליים. מחירי המזון עלו בחדות – 1.2% ומחירי הדיור הוסיפו עוד 0.4%. מחירי התקשורת עלו ב-1% נוסף וסיכמו עלייה מצטברת של 5% ב-4 חודשים (מי זוכר כבר שבחודשים אלו נכנסה רפורמת ביטול דמי הקישורית).

גם מחירי הנסיעות לחו"ל התייקרו בחודשיים האחרונים ב-3% למרות שאלו חודשים המתאפיינים בד"כ בהוזלה עונתית. עליית מחירי הנפט בעולם משפיעה כמובן על מחירי הטיסות וזאת למרות החולשה שנרשמה בדולר. בנקודה זו יש לציין כי המשבר במזה"ת עדיין רחוק מסיום כאשר רק בסוף השבוע האחרון התבשרנו על מתקפה צבאית משולבת של המערב כנגד משטרו של קדאפי.

בשלב זה עדיין לא ברור הנזק למתקני הנפט בלוב ועד כמה תפגע התפוקה העולמית, אם בכלל ובכל זאת תחושת הבטן מאותת כי רכבת ההרים במחירי הנפט צפויה ללוות אותנו עוד מספר חודשים. הרוחות בעולם הערבי לא יירגעו בקרוב כאשר אנו מתבשרים על התחממות בסוריה, וניגוד אינטרסים בין אירן וסעודיה. נציין כי השניים אחראיות לקרוב ל-20% מתפוקת הנפט בעולם.

כיום, נראה כי רק התמנות של סעיף הדיור יכול למתן את האינפלציה המקומית. לפיכך, העלנו את הצפי לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים לכ- 3.2%. התמתנות בקצב האינפלציה יכולה להגיע להערכתנו רק לקראת סוף השנה הנוכחית וזאת בעקבות עונתיות והשפעת הריבית שתעלה במהלך השנה.

מלבד הדאגה מהאינפלציה המתודלקת ע"י גורמים חיצוניים ופנימיים, אנו מודאגים לא פחות מהיד הרפויה שנוהג בנק ישראל במדיניות הריבית. הציפיות האינפלציוניות מצויות מזה חודשיים וחצי מעל הרף העליון של היעד ולמרות שהריבית עלתה חודשיים ברציפות (פברואר, מרץ) נראה כי המשקיעים לא מאמינים שהבנק יוכל להשיג את יעד האינפלציה בשנים הקרובות.

נכון לזמן כתיבת שורות אלו עדיין קשה לנו להאריך את מדיניות הריבית של בנק ישראל לחודש אפריל. מחד העלאת מתבקשת על רקע הציפיות האינפלציוניות הגבוהות והמשך עלייה במחירי הדיור. מאידך, עולה ההסתברות בשלב זה כי החודש יעדיף הבנק להשען על "עליית אי הוודאות בעולם" בעקבות המזה"ת והאסון ביפן ולהותיר את הריבית ללא שינוי החודש. עוד נציין כי ירידה בשער הדולר לרמה נמוכה תקשה על העלאה נוספת בשלב זה.

ואם כבר העלנו את נושא שער החליפין, השבוע פרסם בנק ישראל מאמר ובו בוצע ניתוח על השפעת תגליות הגז הטבעי והשלכותיהן על החשבון השוטף ועל שער החליפין.  על פי המחקר, יצוא של גז במיליארד דולרים בשנה, יוביל לעלייה של 1.5 אחוזים בסך היצוא ויגרור ייסוף של כ- 0.8% בשער החליפין הריאלי. המסקנה שעולה היא שלשימוש בגז טבעי לצרכים מקומיים בלבד תהיה השפעה קטנה יחסית על שער החליפין  הריאלי.

חלק לא מבוטל מהייסוף של השקל מגולם כבר בשער החליפין על רקע ההשפעות העתידיות של מאגרי הגז שנמצאו לחופי ישראל. אולם, הדבר לא בהכרח נכון לגבי מאגר "לוויתן" באם ישמש לייצוא. בגלל אי הוודאות לגבי היקף היצוא העתידי, לא ניתן כיום לכמת את ההשפעה של תחריש כזה על שער החליפין.

על פי הנתונים היום ומהסתכלות קדימה, נראה כי אם מדינת ישראל תמשך להראות טוב יותר (מבחינה פיסקלאית ומוניטרית) ממרבית מדינות ה- OECD (על רקע יחסי חוב תוצר גבוהים), תמשיך להציג נתוני צמיחה גבוהים ואכן מאגר "לווייתן" יתברר כמאגר שיופנה כולו לייצוא – מגמת התחזקות השקל ארוכת טווח תמשך והיצואנים, אנחנו וקובעי המדיניות יאלצו להתרגל לשער חליפין שקל–דולר שהרבה זמן לא ראינו. באם מדינת ישראל מעוניינת למתן את ההשפעה ולהמשיך לעזור ליצואנים תאלץ המדינה להקים קרן שתשקיע את ההכנסות מיצוא הגז בחו"ל.

השוק המקומי

שוק המניות – שוק המניות המקומי מפגין חוסן בהשוואה  לשווקים בעולם ובניגוד למגמה בחודשיים האחרונים בהן השוק המקומי בלט בביצועי חסר לעומת השווקים במערב על רקע עליית פרמיית הסיכון של ישראל והציפיות להמשך האצה בעליית הריבית בשוק המקומי.
מדד ת"א 100 השיל השבוע כ-0.4% מערכו. לעומתו השילו מדד מניות האמריקאי כ-1.9% מערכו ומדד המניות הגרמני השיל כ-4.5%. פתיחת שבוע המסחר היתה אופטימית משהו על רקע בשורות מרגיעות מיפן (3 כורים חוברו לרשת החשמל וכעת מאמינים שיצליחו לקרר אותם, בנוסף ההערכות מתכנסות לחזרה לתפעול מלא של מפעלים רבים באזור בתוך מספר שבועות). מדד ת"א 100 הוסיף כ-1.9% לערכו ביום המסחר הראשון.

למרות שהאירועים שהובילו לעליית פרמיית הסיכון של ישראל רחוקים מסיום ולמרות שתהליך העלאת הריבית של בנק ישראל גם אם תידחה בחודש, יימשך תקופה על רקע לחצים אינפלציוניים, נראה כי המשקיעים בת"א צוברים בטחון ומנצלים את הסנטימנט השלילי שנוצר בעקבות אירועי יפן והאירועים במזה"ת.

מבין ענפי המניות הבולטים לטובה שרשמו תשואות יתר על מדד ת"א 100 השבוע בלט שוב לחיוב מדד מניות הבנקים שהוסיף כ-2.2% לערכו וביום הראשון לפתיחת המסחר הוסיף עוד 2.1%. סקטור הבנקאות סובל מתחילת השנה מסנטימנט מסחרי שלילי שהתחזק על רקע הסטת השקעות זרות מישראל בעקבות האירועים במזה"ת ועליית פרמיית הסיכון של כל האזור. מניות הבנקים, התקשורת וכיל המזוהות עם המשקיעים הזרים הושפעו לרעה.

למרות הסנטימנט השלילי, יש לציין כי אין בשלב זה עדות להרעה בסקטור הבנקאות כאשר עליית ריבית והתחזקות האינפלציה עשויים לעזור לרווחיות (יש לציין כי הסקטור צפוי לחלק דיבידנד של 5% לערך). אומנם יש לזכור כי המגמה השלילית בסקטור יכולה עוד לחזור ואף להתחזק במידה ורמת אי הוודאות באזור כולו עוד תעלה אך כפי שמסתמן בימים של עליות צפוי הסקטור לבלוט לטובה על רקע רכישות מוגברות של שחקנים המקומיים המנצלים את התמחור הנמוך שלו .

השוק הקונצרני- בדומה למגמה בעולם, המרווחים בשוק הקונצרני בישראל נפתחו השבוע, כאשר המרווח הממוצע בקונצרני הצמוד עלה בכ-10 נקודות בסיס. התשואות באג"ח בדירוגים נמוכים, לא מדורגים עלו באופן חד יחסית לדירוגים הגבוהים.

גם השבוע נרשמה מגמה שלילית באפיק הקונצרני, אך התגובה לאירועי המאקרו הייתה מינורית ביחס לשווקי המניות. בסיכום שבועי ירד התל בונד 60 ב-0.2%, ואילו התל בונד השקלי רשם תשואה עודפת וירד 0.06% בלבד. ניכר כי השוק הקונצרני "מחכה" לחדשות והתפתחויות בסביבת המאקרו, ובינתיים לא לוקח כיוון.

כפי שכתבנו בשבוע שעבר, שוק ההנפקות רגוע יחסית בתקופה זו, עד לאחר פרסום הדוחות השנתיים. השבוע התקיים המכרז המוסדי של חברת גב ים, שזכה להצלחה רבה ונסגר מעל מחירי השוק עם ביקושים ערים. החברה הנפיקה מעל 300 מיליון ₪ בדרך של הרחבת סדרות ה' (צמודה, נמצאת בתל בונד 40) ו-ז' (שקלית, צפויה להיכנס לתל בונד השקלי לאחר ההנפקה). בנוסף הנפיקה חברת יוניטרוניקס סדרה של כ-50 מיליון ש"ח, וזכתה גם היא לביקושים יפים במכרז המוסדי.

השוק הקונצרני ימלא וואקום נוסף -  עדכון תקנות של פיקוח על הבנקים על מגבלות חשיפה ללווים וקבוצות לווים שהתפרסמו לפני מספר שבועות צפויים להערכתנו להשפיע על שוק האשראי החוץ בנקאי שצפוי להערכתנו, בהערכה גסה, לגדול בהיקף של בין מיליארדים בודדים לבין עשרות מיליארדי שקלים. היות והבנקים לא חושפים נתונים אודות חשיפה ללקוחות הגדולים לא ניתן בשלב הזה לבצע הערכה מדויקת של ההשפעה.
מהלך זה של פיקוחו על הבנקים נועד כמובן להקטין עוד יותר רמת הריכוזיות של אשראי וכן לחזק את חוסנם של הבנקים לתקופות משבר שעוד צפויות להגיע.

נכתב ע"י מחלקת מחקר ואסטרטגיה,
אקסלנס בית השקעות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.