סלט יווני ים תיכוני – פאניקה קצוצה עם שלל נתונים חיוביים

שבוע רע עבר על שווקי האג"ח והמניות בת"א. לא שחסרות למשקיעים סיבות טובות ואמיתיות לדאגה, אבל השבוע הפחד חזר למרכז הבמה, ההיסטריה והפסיכולוגיה נטלו את ההובלה והמכירות של הציבור הרחב היו בהיקף משמעותי וחסרות אבחנה. יועצי השקעות בבנקים סיפרו לנו על מקרים בהם הלקוחות דרשו מהם לחסל לחלוטין את תיק ני"ע שלהם.

איכשהו, אצלנו, בניגוד מוחלט למתרחש בארה"ב, צמצום סיכונים פוגע דווקא בשווקי האג"ח, הממשלתי ובעיקר הקונצרני, כלומר במשקיעים הסולידיים עצמם. זאת הטרגדיה של שווקי האג"ח בישראל וזו גם המצאה ישראלית שאת נזקיה כולנו משלמים. לא חסרות סיבות לצמצום סיכונים פיננסיים. המשבר הכלכלי באירופה עמוק, אמיתי ומאיים על שלימות גוש האירו. הסיכוי להסדר חוב ריבוני ומחיקת חובות באחת ממדינות ה- PIIGS עולה. יוון תהיה, ככל הנראה, הראשונה. גם בארה"ב השמיים מתקדרים וקצב ההתאוששות הואט משמעותית.

ברור כי המצב הכלכלי הרעוע באירופה ובארה"ב יתורגם בהמשך לפגיעה בצמיחה בישראל, אבל זהו תהליך הדרגתי וממושך ולפיכך גם השפעתו על השווקים הפיננסים בת"א אמורה להיות כזו.
אצלנו, נוספו השבוע שמועות על קשיים בהחזר חוב של אחד הטייקונים ועימות מתוקשר עם אובמה, כשברקע גידול מדאיג בסיכון הגיאופוליטי וחשש מהכרזה חד צדדית על מדינה פלשתינאית בספטמבר.

העלייה ברף הסיכון, תופסת את המשקיע בישראלי עם סבלנות מאוד נמוכה לספוג הפסדים. אחרי הרווחים ב-2010, תיק ההשקעות הממוצע של ישראל ישראלי מגמגם מתחילת השנה ולפיכך הנטייה "לצאת מהמשחק" ולהמתין בצד גדלה ומהווה קרקע פורייה למכירה של אג"ח קונצרני ומניות. כך ראינו השבוע את מדד ת"א 100 יורד בכ- 4%, ואת מדדי התל-בונד מאבדים כחצי אחוז.

לפי נתוני מיטב, הציבור הרחב פדה השבוע, באמצעות קרנות הנאמנות המסורתיות  כ-2 מיליארד ש"ח , הפדיון השבועי הגבוה ביותר מאז שיא המשבר הכלכלי העולמי ב- 2008. הפדיונות הכבדים אילצו את מנהלי הקרנות למכור מכל הבא ליד ויצרו הזדמנויות לגופים המוסדיים הנחשבים לידיים חזקות.  האם המוסדיים עשו זאת? בהיקף מינורי בלבד. מניות הם קונים בעיקר בחו"ל, ובאג"ח הקונצרני רמת המחירים, למרות הירידות השבוע, לא מצדיקה הגדלה דרמטית כנגד הירידות. גם מגבלות וועדת חודק מצמצמות את יכולתם של המוסדיים לפעול בחופשיות באג"ח הקונצרני.

הבריחה לאיכות נוסח ת"א:

בשיאן של ההפגנות במצריים, בפברואר 2011,  ניתחנו בטור זה, את הסיבות להבדלים בין תופעת
ה- Flight to Safety בארה"ב לבין הגרסא הישראלית המעוותת של צמצום סיכונים פיננסים.

בארה"ב, אז כמו בשבוע שחלף, כשגדל הסיכון והחשש מהמשבר, יורדים מדדי המניות ונרשמות עליות באג"ח הממשלתי, שעדיין נחשב למקלט בטוח. לעת עתה, משבר החוב בארה"ב לא פוגע באטרקטיביות הנתפסת של שוק האג"ח הממשלתי. מי קונה אג"ח אמריקאי ל-10 שנים בתשואה קרובה ל-3% לא מחפש רווחים, אלא פשוט לא מעוניין להפסיד בשוק המניות. בהתאם, נהנה גם האפיק הקונצרני בדרוג השקעה (Investment grade ).

השבוע, קיבלנו תזכורת לגרסא הישראלית המעוותת של הקטנת סיכונים פיננסיים.

נתחיל בכך שהציבור הרחב בישראל הרבה יותר שמרני בהשוואה למר סמית' בארה"ב. רכיב המניות בתעשיית קרנות הנאמנות בישראל נמוך מ-10%, בהשוואה לכ- 50% בארה"ב. אז מה הלחץ?

את היחס ההפוך הקלאסי בין אג"ח למניות בתקופות משבר, מעוותת בישראל תופעת הקרנות המעורבות (Hybrid/Balanced) המשלבות השקעה באג"ח ובמניות (80/20, 90/10 ועוד) השוואה של אחוז הקרנות המעורבות מספקת תמונת ראי למצב בקרנות המנייתיות. אחוז ההשקעה בארץ בקרנות מעורבות עומד על כ 35% למול 6.5% בלבד בארה"ב.  

התוצאה – גידול במתאם בין שוק המניות לשוק האג"ח הממשלתי בישראל בימים של משבר.
וראינו זאת היטב השבוע, המשקיעים מושכים את כספם גם מקרנות מנייתיות אבל בעיקר מקרנות אג"ח קונצרני ומנהלי הקרנות נאלצים למכור נכסים בכדי לספק למשקיעים את הכסף. האפיק הנזיל ביותר ומשכך הנמכר ביותר הוא האג"ח הממשלתי שהפך לתנודתי מאוד. כך נוצר מצב שהקטנת הסיכונים פוגעת לא רק במניות, אלא גם באג"חים, אפילו הממשלתיים ובמיוחד הקונצרנים, ללא אבחנה בין אג"ח קונצרני בדירוג השקעה לבין אג"ח בסיכון גבוה. 

קרנות הנאמנות בישראל מחזיקות למעלה מ-16% מהאפיק הקונצרני הסחיר והדומיננטיות של הציבור מגדילה את התנודתיות בשוק הקונצרני:

כך יוצא ששבוע חיובי לאג"ח מדינה ולאג"ח קונצרני בדרוג השקעה בארה"ב, הפך אצלנו לשבוע קשה ותנודתי בשווקי האג"ח. אומנם, בסיכום שבועי עלו מרבית מדדי האג"ח הממשלתי אצלנו, אולם במחיר של תנודתיות גבוהה וחסרת אבחנה. זאת בהשוואה לעליית מחירים של כ- 0.6% באג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים על רקע ירידת התשואות מרמה של 3.14 ל 3.06. הפער בולט גם באפיק הקונצרני. בארה"ב נרשמו עליות, במיוחד בדרוג השקעה, בהשוואה לירידות שערים אצלנו.

איזה שר אוצר אירופאי או אמריקאי לא מקנא בנתוני המאקרו המשופרים של המשק הישראלי?

האינדיקטורים הכלכליים החיוביים אודות מצבו האיתן של המשק הישראלי ממשיכים להתפרסם ובפיזור גבוה.

על פי נתוני הלמ"ס  קצב הצמיחה נושק ל-5% ושיעור האבטלה עומד על 6% בלבד. 

ארגון ה OECD צופה למשק הישראלי צמיחה של 5.4% בשנת 2011 וצמיחה של 4.7 ב 2012. הארגון מאמין כי יעד הגרעון התקציבי יושג. ה OECD צופה תוואי העלאת ריבית אגרסיבי ל- 4.75% בעוד שנה, תחזית הגבוהה משמעותית מה-4.2% שחוזה בנק ישראל. נזכיר שהריבית היום היא 3.25% בלבד, כלומר לריבית יש עוד כברת דרך בדרכה מעלה. לתוואי העלייה בריבית חשיבות רבה לשוק האג"ח הממשלתי במיוחד כאשר החלק הקצר, שוק המק"מ והשחרים הקצרים, נימצא כבר מספר חודשים בתמחור ייתר. במצב זה, כל עליה נוספת בציפיות לייקור הריבית תייצר נזק למשקיעים בריבית הקבועה ותשחק לידם של המשקיעים באיגרות החוב בריבית משתנה.

פתרונות השקעה לתקופה: 

צמצום הסיכונים בהחלט במקומו, אבל אין משמעותו מכירה גורפת של כל תיק ההשקעות. הסטת כספים לחו"ל, במניות ובאג"ח קונצרני היא צעד מתבקש, הן משיקולי תמחור והן משיקולי נזילות.

אג"ח קונצרני בחו"ל עם גידור מטבעי –ארה"ב משדרת סמני צמיחה והריבית האפסית שם לא צפויה לעלות בשנה הקרובה. עומק השוק מאפשר פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי נרחב. השוק בחו"ל נזיל יותר, סחיר יותר ומאפשר חשיפה למגה חברות מהמובילות בעולם. בנוסף, בתקופה האחרונה האג"ח האמריקאי נהנה מהקטנת סיכונים מצד המשקיעים ויחד עם שיפור במצב החברות יוצר קרקע פורייה להמשך ביצועים חיוביים בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב. ניתן בקלות לנטרל את החשיפה למט"ח ובכך להקטין תנודתיות מטבעית.

אג"ח קונצרני קצר וצמוד כפיתרון אינפלציוני – המשק הישראלי ממשיך לייצר לחצים אינפלציוניים. המימוש החד השבוע באיגרות חוב קונצרניות, גם בדירוג השקעה, נותן יתרון לאלו המכירים היטב את החברות. חלק מהאיגרות ירדו כתוצאה מפחד כלכלי מוגזם וחלק כתוצאה מפדיונות בקרנות הנאמנות. למשקיעים המעוניינים בהגנה אינפלציונית חכמה נוצרה אלטרנטיבה המספקת תשואות גבוהות יחסית באג"ח בדירוג השקעה ובמח"מ קצר. גם באג"ח האיכותי והקצר, מחוץ למדדי התל-בונד, נוצרו הזדמנויות.

אג"ח קונצרני ממשלתי וקונצרני בריבית משתנה –  אג"ח בריבית משתנה, ממשלתי וקונצרני הם מוצרים במחסור. תוואי הריבית העולה בישראל יצר ביקוש רב לאיגרות חוב בריבית משתנה. שילוב של מוצר במחסור וביקוש גדול גרר את מרווחי התשואות באיגרות אלו לרמות נמוכות. המימושים בשבוע האחרון פתחו את המרווחים ומאפשרים השקעה במוצר המבוקש במחירים נוחים יותר.

 תיק אג"ח מומלץ:

50% צמודים ו- 50% שקלים ( הגדלת שקלים על חשבון צמודים)  במבנה הבא:

15% באג"ח קונצרני בחו"ל, מנוטרל חשיפה מט"חית.

15% ריבית משתנה – ממשלתי וקונצרני.

20%  ממשלתי שקלי מח"מ קצר או בינוני.(הגדלה והארכה).

20% באג"ח קונצרני צמוד מדורג גבוה ובמח"מ קצר-בינוני.

10% באג"ח ממשלתי צמוד מדד במח"מ סינטטי בינוני .

20% באג"ח קונצרני צמוד קצר-בינוני, מבוסס Bond Picking , שלא מתוך מדדי התל בונד, בפיזור גבוה, באמצעות קרנות נאמנות או השקעה ישירה באג"ח.

0% במט"ח ( הריבית הנמוכה לא שווה את התנודתיות והסיכון הגבוה)

נכתב ע''י רונן אביגדור,מנכ''ל
מנורה מבטחים פיננסים

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.