דעה  הבנקים ומאקרו – לא בהכרח מה שחשבתם...

שנת 2011 צפויה להיות אחת השנים הטובות של מערכת הבנקאות בישראל, אבל מניות הבנקים לא ממש מתרשמות מהעניין והן דווקא רשמו ירידות שערים בחודשים האחרונים.

הדבר מפתיע על רקע נתוני הצמיחה והתעסוקה הטובים שהמשק הישראלי מציג ולאור זאת שמגזר הבנקאות הוא מהבודדים במשק אשר עליית הריבית היא מצוינת בעבורו. סביבת ריבית עולה תומכת ברווחיות בנקים, מכיוון שהיא מגדילה את מרווח האשראי ממנו נהנים הבנקים. במילים אחרות – הבנקים מתחילים לתת יותר הלוואות ללווים יותר יציבים, ונהנים מריבית יותר גבוהה עליהן.

במקביל, מרבית הבנקים חוזרים לחלק דיבידנדים, שגבוהים מהריבית על אגרות החוב הממשלתיות.  ולסיום, העננה של מעבר לדיווח על חובות מסופקים לפי התקינה האמריקאית כבר מאחורינו ללא נזק מהותי למאזני הבנקים.

אז למה המניות לא מגיבות בהתאם? שאלה מצוינת... סיבה ראשונה היא היציאה של משקיעים זרים מהבורסה הישראלית עקב רצון להקטין את החשיפה לשווקים מתעוררים בכלל ומתוך סיבות גיאופוליטיות שקשורות לישראל בפרט. חלק ניכר מההשקעות של זרים בישראל מופנה למניות הבנקים ולכן כשהזרים החליטו שישראל הפכה יותר מסוכנת בגלל המהפכה במצרים/הכרזה על מדינה פלסטינית בספטמבר/מצעד פליטים לגבולות המדינה/הפצצה האיראנית (לצערנו אי אפשר למחוק את התשובה הלא נכונה – הכל נכון) – מניות הבנקים סבלו מהיצע גדול, אשר לא תמיד פגש ביקושים מקומיים.

סיבה שנייה היא האזהרות החוזרות ונשנות של בכירים יותר ובכירים פחות על כך שבשוק הנדל"ן מתפתחת בועה מסוכנת. הם מזהירים כי הפיצוץ של הבועה לא רחוק, וברגע שהוא יבוא אז מערכת הבנקאות הישראלית תקרוס בדיוק כמו מה שקרה בארה"ב ובריטניה לפני 3 שנים. באמת לא נעים...

והמשקיעים, מה לעשות? לא אוהבים להשקיע בדברים שחשופים למה שנגיד בנק ישראל מזהיר כי הוא עומד להתפוצץ בקרוב.
להערכתנו, חששות אלו מוגזמים ומובילים לתמחור חסר של מערכת הבנקאות ממספר סיבות עיקריות:

1. באופן היסטורי הרווחיות והחוסן הפיננסי של מערכת הבנקאות מראים מתאם סטטיסטי חזק דווקא לנתוני התמ"ג בישראל ולא לנתוני שוק הדיור. נתון זה הגיוני ביותר על רקע העובדה שעיקר תיק האשראי של הבנקים (כ- 60% מסך האשראי- יותר מפי 5 מהמשכנתאות) הינו לעסקים, אשר התמ"ג הוא הברומטר העיקרי לפעילותם.

לפיכך, בהנחה שהמשק הישראלי ימשיך להפגין נתוני צמיחה חיוביים, הבנקים צפויים גם הם להמשיך להציג צמיחה ורמת רווחיות משופרת.
 
2.מצב שוק הנדל"ן ורמת החשיפה של הבנקים אליו - החשיפה של הבנקים בישראל למשכנתאות (לא כולל בנק מזרחי) עדיין מוגבלת יחסית.

אם ניקח את בנק לאומי כמייצג של מערכת הבנקאות בישראל נגלה שהמשכנתאות מהוות בסך הכל כ-11% מסך חשיפות האשראי של הבנק .

אם נבדוק את שיעור משכנתאות הממונפות (משכנתאות שהיקף ההלוואה ביחס לנכס הוא מעל 70%) נגלה שהוא עומד על 18.4% וגם הוא בד"כ ניתן ללווים חזקים.
בנוסף, מצב שוק הנדל"ן בישראל עדיין רחוק מהמצב של שוק הנדל"ן האמריקאי בשנת 2007. סביר מאד כי לא צפויה מפולת במחירי הדירות, מכיוון שעיקר הביקוש לדירות הוא אמיתי על רקע ההיצע המצומצם של דירות למגורים מול הגידול של האוכלוסיה ומצוקת הקרקעות לבנייה באזור המרכז. מנתוני הלמ"ס עולה כי החל משנת 2000 לא חל גידול במספר הדירות שנבנו מדי שנה. זאת למרות הגידול המתמשך באוכלוסיית המדינה.

לאור נתונים אלו, אנו סבורים שיש מקום להגדיל את האחזקות במניות הבנקים מעבר למשקלם במדדים השונים. 

עשינו כן ב"אפסילון(4A*) 36", לצד הגדלה בקרנות המעורבות כמו "אפסילון(1A*)  10/90 דיבידנד" ו"אפסילון(B2*) תיק השקעות".

נכתב ע"י רו"ח רון אלקון, אנליסט
אפסילון ניהול קרנות נאמנות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.