נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

מזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן בארה"ב עולה ב-0.2% בהתאם לציפיותינו"

האסטרטג הראשי במזרחי טפחות, יוני פנינג, מציין כי על אף מגמת התמתנות האינפלציה, הפיל הבולט ביותר בחדר האינפלציוני נותר כמובן מחירי השכירות; תגובה למדד יולי בארה"ב

 

 
תגובה למדד יולי בארהב / Image-by-jcomp-on-Freepikתגובה למדד יולי בארהב / Image-by-jcomp-on-Freepik
 

יוני פנינג, אסטרטג ראשי, חדר עסקאות מזרחי טפחות
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
15/08/2024

מדד המחירים לצרכן בארה"ב עולה ב-0.2%, בהתאם לציפיותינו.

מגמת ההתמתנות באינפלציה בארה"ב נמשכת, עם פרסום במדד יולי. המהלך בולט אף יותר בהתחשב בעובדה שהוא נרשם למרות עליית מחירי הדלקים בתחנה, אם כי בסיוע קל של גז ביתי. במידה רבה, אפשר לייחס את הנתון היום להתמשכות התהליכים המבניים של התמתנות האינפלציה העולמית. זה בא באופן ברור לידי ביטוי במחירי מוצרים סחירים, בין היתר הודות למהלכי העלאת הריבית של השנים האחרונות, והירידה במחירי המכוניות החודש ממחישה את זה. אבל גם רכיבי השירותים מציגים גוונים קלים של אופטימיות – הירידות במחירי הטיסות, בפרט.

ולמרות חלקם של אלה, הפיל הבולט ביותר בחדר האינפלציוני נותר כמובן מחירי השכירות. לתפיסתנו, יש פה כמה גורמים שמתערבבים יחדיו לכדי נתון אחד, ומקשים על הסקת מסקנות כלכליות. האופן המעוכב שבו חוזים מתחדשים נכנסים למדד, ומבטאים למעשה אינפלציה של שנה קודמת, במקרה הטוב, הוא מאפיין עקבי מהבחינה הזו. ועל זה אפשר להוסיף, כמובן, את העיוותים שהריבית הגבוהה משרה על השוק. בשני המקרים, אנו מצפים שהזמן יעשה את שלו, ואינפלציית השכירויות תתמתן בהמשך, אם כתוצאה ממיצוי העליות עצמן, ואם כתגובה לריבית שצפויה לרדת, בין אם זה יקרה מהר יותר או פחות. אבל בשלב הזה, אלה בעיקר גוזרים ריבת אינפלציה שנותרת היום מעל לקו ה-3%, באופן בולט. אפשר אולי לעשות פה הנחה קלה אם נזכור כי היעד הוא מול מדד ה-PCE, אשר נמוך בממוצע בכ-0.3% ממדד ה-CPI, אשר פורסם היום. אבל עדיין, זה רחוק באופן מובהק מיעד ה-2%.

השוק בארה"ב צופה מזה זמן הורדת ריבית ראשונה, בהחלטת הפד בעוד כחודש. כמו שזה נראה בהתבטאויות הפד בשבועות האחרונים, לא נראה שהוא מעוניין לערער על הציפיה הזו. ולמרות זאת, גם השוק וגם הפד עדיין מתווכחים על המחיר – הורדה של 0.25% או 0.5%. לתפיסתנו, בהינתן אותו מרחק בין האינפלציה ליעד, הנתון היום הוא לא זה אשר יפתח את הסכר, למרות ההאטה בנתוני שוק התעסוקה האחרונים. אבל הוא בהחלט מהווה צעד נוסף בכיוון הנכון. אל מול זה, אצלנו, כשהתותחים רועמים, קשה לחפש תובנות במדיניות המוניטרית. והדולר/שקל הוא דוגמה בולטת לעניין הזה. התנועה בסביבת 3.70-3.80, אינו מנבאת טובות להישארות ביעד האינפלציה של בנק ישראל. מצד שני תגובת השוק להעלאת הריבית של האחרונה ביפן, בהקשר הזה, דווקא מבטאת היטב את העובדה שלפעמים פשוט צריך לראות דברים קורים, כדי להאמין בהם. הסתיו הקרוב, יעלה כנראה את השאלה איך המדיניות של בנק ישראל צריכה להיראות אחרי הורדת ריבית של הפד. במונחי זמן מלחמה, זה עוד אירוע רחוק, אבל אנחנו עדיין מעדיפים את האפשרות שנזכה להורדת ריבית מקומית, בנקודה הזו.

x