בית המשפט המחוזי מרכז אישר בפסק דין את הסדר הפשרה בתביעה הייצוגית שהוגשה לפני יותר מעשור, נגד כמה חברות ביטוח, בגין גבייה שלא כדין עבור "גורם פוליסה", שזו עמלה שגבו החברות עבור עלויות הפקת הפוליסה. מדובר בעמלה ייחודית לפוליסות ביטוח חיים משולבות חיסכון, כמו ביטוחי מנהלים, שנגבתה בפוליסות שהופקו בין 1992-2003. התובעים טענו, שהתשלום פגע בחיסכון המצטבר של המבוטח בפוליסות ביטוח חיים, משום התשלום שנגבה היה אמור להתווסף לחיסכון.
היקף התביעה המקורית עמד על 1.47 מיליארד שקל ובמסגרת הסדר הפשרה שאושר, הסכימו הצדדים על שיעור השבה בשיעור 42% אליהם יצורפו 90% מהתשואות בתקופה שמתחילת שנת 2013 ועד למועד הפחתת הגבייה העתידית של גורם הפוליסה; את הפחתת הגבייה העתידית של גורם הפוליסה בשיעור של 50%; את שכר טרחת באי כוחו של התובע הייצוגי בשיעור המוסכם בהסדר הפשרה וכן נקבע כי הגמול לתובע הייצוגי יופרש משכר הטרחה האמור.
הסדר הפשרה נחתם ביוני 2023, בעקבות הליך גישור בהסכמת בית המשפט, ואז דיווחו החברות על סכומים משוערים של החזר תשלומים למבוטחים שלהם נוגעת התביעה הייצוגית; כלל ביטוח דיווחה כי תשיב בין 88 ל-103 מיליון שקלים; הפניקס 78-91 מיליון שקלים, מנורה מבטחים 61-71 מיליון שקלים, הראל 46-54 מיליון שקלים והכשרה 5.9-6.7 מיליון שקלים. איילון לא ציינה סכומי השבה בדיווח שלה לבורסה על הסדר הפשרה.
ההסדר כולל את החברות: הראל, כלל ביטוח, הפניקס, מנורה, הכשרה ואיילון. חברת מגדל הייתה בין הנתבעות, אך היא לא חתמה על הסדר הפשרה, והגיעה להסדר אחר עם המבוטחים שלה באמצעות "גורם מכריע", פרופ' איל זמיר, שלטענתה חסכו לה כמה עשרות מיליוני שקלים. מגדל העריכה את סכום ההשבה, אם הייתה חותמת על הסכם הפשרה בסכום שבין 147 ל-180 מיליון שקל, ולאחר ההסדר באמצעות פרופ' זמיר העריכה מגדל את סכום ההשבה הנומינלי על סך של 120 עד 147 מיליון ש"ח.