סקטור האנרגיה 2025: מי הולך למשוך תשומת לב השנה?

סקטור האנרגיה העולמי נמצא תמיד בכותרות אבל חשוב לזכור שמדובר בסקטור מגוון מאוד. יש חברות העוסקות בייצור ציוד כמו פאנלים סולאריים, אחרות מייצרות חשמל, יש שמתעסקות באנרגיה פוסילית (נפט גולמי) ויש שמתמקדות בהולכה.

אז מי הולך למשוך תשומת לב בשנה הקרובה?

אפתח בסקטור הקרוב לליבי – האנרגיה המתחדשת. הסקטור המתפתח הזה עבר שנה לא קלה. בשוק המניות זה המקומי התבטא בכך שמדד הקלינטק עלה 16% "בלבד", לעומת ת"א 125 שעלה 27%.

גם בחו"ל המצב לא היה טוב יותר, בלשון המעטה. מדדי ICLN ו-TAN, המייצגים את הסקטור, ירדו 26% ו-36%, בהתאמה.

מה מקור החולשה? חברו לכך מספר סיבות. 

ראשית, תשואות הפדיון על איגרות החוב של ממשלת ארצות הברית לא ירדו, כפי שצפו בתחילת השנה, ואף עלו מ-3.75% ל-4.5%, מה שייקר את עלות הגיוס עבור הסקטור, שהוא עתיר מימון וממונף בשיעורים של 80%-60%.

שנית, היעדר השקעות מספקות באחסון אנרגיה ובתשתיות רשת מותאמות לאנרגיה מתחדשת הוביל לבזבוז אנרגיה ולתלות בדלקים פוסיליים בזמני ביקוש גבוהים, מה שפגע ביעילות החברות הפועלות בסקטור.   

שלישית, לקראת סוף השנה, עם היבחרותו של דונאלד טראמפ - תומך מובהק בתעשיית האנרגיה הפוסילית ומתנגד לאנרגיה הירוקה - לנשיא ארה"ב, גבר החשש כי הסבסוד שהעניק הנשיא המכהן, ג'ו ביידן, לחברות הענף, יצומצם, או יבוטל כליל, בטענה כי אינו כלכלי. 

להערכתי הזהירה צמצום, ככל שיוחלט עליו, יהיה חלקי בלבד. בכל אופן, על כך נדע רק בסוף הרבע הראשון כאשר טראמפ ייכנס לבית הלבן ויחל להוציא את משנתו הכלכלית לפועל. אז גם נדע יותר לגבי המכסים שטראמפ מתכוון להטיל/להגדיל, מה שאולי יגרום לחברות להעתיק את פעילותן ולפנות לשווקים מחוץ לארה"ב, בדגש על אירופה.

מה זה אומר באופן כללי מבחינת השקעות?

לדעתי, בעוד החברות ממתינות להתפתחויות, הן יכולות לנצל את הזמן ולתור אחר דרכים לצמצם את הפגיעה הפוטנציאלית. זאת באמצעות הוזלת עלויות ציוד וסוללות אגירה, התייקרות תעריפי  החשמל, גידול בביקוש לחשמל מצד שוק הדאטה סנטרס עתיר הצרכים וירידה בעלויות המימון (דרך ירידת ריבית הבנק הפדראלי).

נוכח המצב הרגיש ועד התבהרות התמונה, המעוניינים בחשיפה לתחום יכולים, ככלל, לשקול לגוון את תמהיל תיק ההשקעות באמצעות הגדלת משקלן של חברות אנרגיה מתחדשת, הפועלות באירופה; לצורך העניין, אלו יכולות להיות חברות ישראליות, או זרות, הפועלות ביבשת. עוד נציין כי החברות האירופאיות תמשכנה ליהנות ממחירי ציוד (למשל פאנלים סולאריים) זולים. לעומתן, ייתכן כי חברות הפועלות בארה"ב תצטרכנה לשלם מיסוי גבוה על פאנלים תוצרת סין, או תיאלצנה לרכוש ציוד המיוצר בארה"ב.  

בנוסף, אני רואה כיום עדיפות לחברות בתחום יצור חשמל על פני יצרניות ציוד (כגון פאנלים סולאריים) שמתמודדות עם עודף היצע וירידת מחירים חדה.

מבחינת סקטור האנרגיה המסורתית, "המזהם", הוא עשוי ליהנות מהקלות רגולטוריות, אך לא בטוח שחברות הקידוח ימהרו להרחיב את פעילותן, מחשש שמחיר הנפט, הנתון גם כך ללחץ כלפי מטה, ירד עוד יותר ויפגע בהכנסותיהן.

הטבות לענף יכולות להיות זיכויי מס והשקעות, מענקים כספיים, מימון מחקר ופיתוח טכנולוגיות חדשות בתחום הנפט והגז , חכירת אדמות במחיר מופחת, הקלות רגולטוריות במים ופסולת, סבסוד צנרת והובלה , פטור/הקלה בתקני איכות אוויר ועוד. 

חברות האנרגיה בארה"ב שמוכרות גז טבעי צפויות ליהנות מרוח גבית מממשל טראמפ שיביא להגדלת התפוקה עם אישורים להקמת מתקנים חדשים והקלה ברגולציה. זאת לעומת ממשל ביידן שהתנגד להקמת מתקנים חדשים בטענה שהקיימים כבר מספקים את הביקוש העולמי לעשורים הבאים. ממשל טראמפ צפוי להגדיל בעיקר את התפוקה של גז טבעי מונזל ליצוא (בעיקר לאירופה). 

לכן, בסקטור האנרגיה בארה"ב אני רואה ככלל עדיפות לחברות הנפט והגז ואילו בסקטור המתחדשות יש לדעתי כיום עדיפות לחברות הפועלות באירופה. 

כך או כך, שנה עתירת אתגרים – אך גם הזדמנויות – עומדת בפני סקטור האנרגיה.