נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

ביום שארה"ב תאבד את דירוג ה-AAA

סוכנויות הדירוג הורידו את אופק הדירוג לארה"ב לשלילי, והמשמעות היא שישנה סבירות של יותר משליש להורדת דירוג לארה"ב תוך שנה. זו אינה הסתברות זניחה שניתן להתעלם ממנה, ולכן יש לשאול מה הסבירות האמיתית להורדת דירוג לארה"ב, ומה יקרה בשווקים באירוע שכזה.

 

 
 

חיים נתן
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
27/07/2011

סוכנויות הדירוג הורידו את אופק הדירוג לארה"ב לשלילי, והמשמעות היא שישנה סבירות של יותר משליש להורדת דירוג לארה"ב תוך שנה. זו אינה הסתברות זניחה שניתן להתעלם ממנה, ולכן יש לשאול מה הסבירות האמיתית להורדת דירוג לארה"ב, ומה יקרה בשווקים באירוע שכזה. מכיוון שארה"ב מחזיקה בדירוג ה-AAA מאז הקמתה, והחשש הזה לא היה קיים בעבר, ישנו קושי אמיתי להעריך מה יקרה בתרחיש שכזה.

האם לארה"ב בכלל מגיע דירוג AAA?

השאלה הראשונה שיש לענות עליה היא האם לארה"ב מגיע בכלל דירוג חוב מושלם. דירוג החוב מורכב באופן גס משני פרמטרים: מאפיינים כלכליים המשפיעים על יכולתן של המדינות להחזיר את החוב ורצון המדינות לעמוד בחוב שלהן. כך למשל, למדינות בעלות משטרים לא דמוקרטיים, ישנו דירוג נמוך עקב החשש כי במדינות אלו גדול הסיכון לכך שהן לא "יתאמצו" לשלם את החוב החיצוני שלהן. כמובן, שאין חשש שארה"ב תאבד לפתע את הרצון שלה לשלם את החוב.

האם לארה"ב יש את היכולת לשלם את החוב? אם נתעלם מנתוני הכלכלה והחוב, הרי שהחוב הפנימי והחיצוני של ארה"ב נקוב במטבע המקומי שלה. ז"א, כל החוב של המדינה נקוב בדולרים, ולכן אין למדינה סיכון מטבעי בתשלום החוב. מכיוון שלארה"ב יש את השליטה המוניטרית על המטבע בו היא הנפיקה את החוב, הרי שלכאורה אין כל אפשרות שממשלת ארה"ב לא תשלם את החוב שלה. בכל מצב ותרחיש, ניתן "להדפיס" דולרים ולשלם איתם את החוב הפנימי והחיצוני. (יש לציין שמדיניות שכזו תביא כמובן לירידת הערך של האחזקה הדולרית ולמשקיע הזר הינה כתספורת דה פקטו, אבל זה כבר נושא אחר).

להבדיל, מדינה שלה יש קושי אמיתי לשלם את החוב היא יוון. המדינה הנפיקה חוב ביורו, מטבע שעליו אין לה שליטה מוניטרית, ולכן ייתכן ש"פשוט ייגמר לה הכסף". הדוגמא הזו ממחישה את ההבדל בין מדינה עם שליטה מוניטרית לכזו שלא. מכאן שלארה"ב אין בעיה אמיתית לשלם את החוב שלה.

אך נושא היכולת מורכב גם ממאפייני הכלכלה והחוב. האם לארה"ב מגיע דירוג AAA על סמך יחסי הגרעון, החוב והצמיחה שלה? לארה"ב ישנו יחס חוב תוצר קרוב ל-99%, וגרעון תקציבי של כ-10%. למדינת ישראל לדוגמא ישיחס חוב תוצר של 77% וגרעון תקציבי של 4%. למי מגיע דירוג גבוה יותר?

יחסי חוב תוצר וגרעון של מדינות נבחרות

מדינה

גרעון (%)

יחס חוב-תוצר (%)

דירוג

ארה"ב

כ-10%

כ-99%

AAA

אוסטריה

כ-4%

כ-70%

AAA

ישראל

כ-4%

כ-77%

A

גרמניה

כ-4%

כ-79%

AAA

קנדה

כ-5.5%

כ-84%

AAA

הולנד

כ-5%

כ-63%

AAA

  IMF:נתונים

מהטבלה נראה כי לפחות על פי המאפיינים האלו, ישראל נראית מדינת AAA יותר מאשר ארה"ב. ובאמת כבר ציינו בסוכנויות הדירוג כי ארה"ב מותחת את הגדרות הדירוג AAA.

אז אם לארה"ב לא באמת מגיע דירוג AAA הרי שהסיכוי שנראה הורדת דירוג כזו הינו גדול. ומכיוון הכלכלה האמריקאית נעה לכיוון הגדלת תקרת הגרעון זהו רק עניין של זמן עד שהדירוג הזה ייאבד.  וכפי שרמזנו בכותרת, לא מדובר ב- "האם ארה"ב תאבד את הדירוג המושלם", אלא "כשארה"ב תאבד אותו".

מה יקרה כשיורידו לארה"ב דירוג?
מכיוון שאירוע שכזה לא קרה בהיסטוריה, קשה להעריך מה יקרה והדעות אכן סותרות. יש הטוענים שהתשואות יעלו עקב הסיכון הגדל ויש הטוענים שהתשואות ירדו עקב בריחה לנכסים בטוחים (אבסורדית ככל שתהיה). יש כאלו שטוענים שהדולר ייחלש, ויש כאלו שטוענים שיתחזק ובעצם כל בעל דעה יכול לשכנע בבהירות למה דעתו נכונה.
 
אנו ננסה לבחון מה קרה בהיסטוריה למדינות AAA שאיבדו את הדירוג המושלם שלהן. יש לנו מספר אירועים כאלו בעבר: אוסטרליה, קנדה ויפן. משלושתן רק יפן לא הצליחה לחזור לדירוג ה-AAA שלה, בעוד שקנדה ואוסטרליה חזרו ל-AAA ונתפשות כמדינות בטוחות אמיתיות כשהמטבעות שלהן מתחזקים באופן רציף מול הדולר. כך שהורדת הדירוג הייתה זמנית לחלוטין.

הורדת הדירוג לקנדה, היתה לאחר תקופה של עליית תשואות באג"ח שלה לעשר שנים, כך שנראה כאילו השווקים כבר תימחרו את הורדת הדירוג הקנדית. בהורדת הדירוג עלו התשואות קלות, אך תיקנו מיד לאחר מכן, כך שהמהומה הייתה זמנית ובבחינת Buy on the rumors sell on the news.

כמו כן, הורדת הדירוג של קנדה לא הייתה משותפת לכל חברות הדירוג. זהו נושא משמעותי. הורדה על ידי כל חברות הדירוג עלולה להביא למכירה כפוייה מצד גופים שמחוייבים בהחזקת נכסים AAA. הורדה על ידי חברה בודדת לא תפעיל מכירה שכזו וההשפעה שלה תהיה מתונה יותר. במקרה של ממשלת ארה"ב זו נקודה חשובה ביותר עקב מרכזיות האג"ח האמריקאי כמטבע רזרבות וקרנות כספיות.

ביפן היו מספר הורדות דירוג. ניתן לבחון את הורדות הדירוג של יפן הן לחוב המקומי (הנקוב ביין) והן לחוב הנקוב בדולר, מטבע עליו אין ליפן שליטה מוניטרית. הורדת הדירוג לחוב המקומי התרחשה במהלך ניסיונות הבנק המרכזי להלחם במשבר החל משנת 1995 ועד 1998. תשומת לב השווקים הייתה נתונה יותר לגובה הריבית היפנית, ולצעדי הממשלה והבנק המרכזי מאשר להכרזותיהן של חברות הדירוג. לכן, להורדות הדירוג של החוב המקומי לא הייתה השפעה ארוכת טווח. עיון בחדשות בסמוך להורדות הדירוג מראה שהעניין הכלכלי המרכזי נגע להורדת הריבית של הבנק המרכזי ולציפיות האינפלציה, וזו השפיעה על שערי אגרות החוב הרבה יותר מאשר חברות הדירוג.

הורדת הדירוג לחוב החיצוני התרחשה מספר פעמים בתחילת שנות ה-2000. במהלך כשלוש שנים ירד הדירוג של אג"ח ממשלת יפן ל-(AA-). על ידי מספר חברות דירוג. גם בהורדת הדירוג שבה איבדה יפן את דירוג ה-AAA הייתה התנהגות "מוזרה" והתשואות הארוכות דווקא ירדו. שוב, הסיבה היא כי הורדה זו הייתה צפויה, ולא היוותה חשש אמיתי. כיום, התשואות על האג"ח של יפן נמוכות מהרמה שהיו בזמן דירוג ה-AAA למרות החוב הענק של המדינה.

הניסיון ההיסטורי, עד כמה שניתן להסתמך עליו, רומז כי לא נראה דרמה גדולה מהורדה שכזו. אך הסביבה הכלכלית הנוכחית אינה דומה לזו של יפן. ארה"ב אינה יכולה להוריד עוד את הריבית, ולכן אין ציפיות להורדת ריבית שיאזנו חשש מעליית תשואות באג"ח הארוכות. כמו כן, הורדת דירוג לארה"ב, אם לא תתוקשר נכון, עלולה להתקבל כהפתעה ולהביא לתנודתיות חדה בשווקים ולו למספר ימים.

אך בטווח הארוך, כפי שראינו ביום בו הפתיעה סוכנות הדירוג S&P עם מתן האופק השלילי, ייתכן והתשואות דווקא ירדו. הסיבה היא שהורדת דירוג שכזו לא מסמלת פגיעה אמיתית ביכולת ורצון החזר החוב של ממשלת ארה"ב. הורדה שכזו דווקא יכולה לסמן את הצורך האמיתי של ארה"ב למשמעת חוב רצינית, כזו שתביא את הדמוקרטים והרפובליקנים לשבת יחד ולסמן את הדרך להורדת הגרעון ויחסי החוב.

ההבנה שארה"ב כבר איבדה דה פקטו את הדירוג המושלם מתחילה לחלחל למשקיעים, והורדת דירוג שכזו דווקא יכולה להביא את הפוליטיקאים לשבת ולסמן דרך להורדת החוב והגרעון ויכולה להתברר, בטווח הארוך, כגורם חיובי לשווקים. גם אם בטווח הקצר ייתכן ונראה תנודתיות בשווקים, הרי שבטווח הארוך, ייתכן וזה דווקא יוריד את התשואות.

נכתב ע''י חיים נתן,
מנורה מבטחים פיננסים


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

 

x