דעה: נחנקנו

רק ב-24 בנובמבר, בעוד יותר מחודש, תתכנס פעם נוספת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל כדי להחליט על גובה הריבית במשק. בזמן הזה, הציבור הישראלי ימשיך להיחנק, עוד ועוד משקי בית ימשיכו לקרוס תחת נטל המשכנתאות והחזרי ההלוואות לצריכה הפרטית, כמות בעלי עסקים שנאבקים כדי לשרוד תגדל, והבנקים ימשיכו בשלהם ויחגגו רווחי עתק גם ברבעון ה-3 של השנה. אבל, לוועדה המוניטרית יש את הזמן. מדוע שחברי הוועדה לא ישמעו את רחשי הציבור ויקדימו את הישיבה? 

בשלה העת, רגע לפני הסיום הרשמי של מלחמת "חרבות ברזל", ועל רקע ההצהרות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ותוכנית השלום שהציג לאזור, שנגיד בנק ישראל וחברי הוועדה המוניטרית יפסיקו לחיות במציאות כלכלית מקבילה. השקל חזק מול המטבעות הזרים, ההשקעות של גופים בינלאומיים זרמו לישראל גם בתקופת המלחמה, למרות הגדלת הגרעון, והפגיעה בשירות הציבורי, עדיין המשק הישראלי מגלה עמידות עוצמתית, והכנסות המדינה ממיסים שוברים כמעט מאז תחילת המלחמה את היעדים שנקבעו. לכן, הריבית במשק חייבת לרדת. יש רגעים שבהם צריך להפסיק לדבר בגרפים, ולהתחיל להקשיב לבני אדם.

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, זו שקובעת שוב ושוב, כבר 14 פעמים ברציפות, שהריבית תישאר ללא שינוי, אמורה להיות ועדה ציבורית שמשקפת, מייצגת ומבטאת את הציבור הישראלי, את פעילות המשק ואת הכלכלה. משום מה הוועדה הזו בוחרת להתעלם, פעם אחר פעם, מהצעקה שמגיעה מהשטח העסקי ומהיכולת של המשפחות להמשיך ולסחוב על הגב שלהן את יוקר המחיה ואת הריבית הגבוהה. לעיתים נדמה שהוועדה רואה באופן מאוד חד צדדי רק את חשיבות היציבות של המערכת הבנקאית על חשבון היציבות של הציבור הישראלי. מי שמתעמק בפרוטוקולים של דיוני הוועדה פשוט מגלה ניתוק מהמציאות. בזמן שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מדבר על יעדי אינפלציה ויציבות מחירים, אלפי משפחות בישראל כבר איבדו את היציבות האישית שלהן.

הסיטואציה הכלכלית והגיאו-פוליטית של מדינת ישראל מאפשרת, מזה מספר חודשים, הפחתת ריבית ראשונית של לפחות חצי אחוז ואולי אפילו הפחתה של 1 אחוז. למעשה, כבר מרגע הכניסה להפסקת אש בצפון הארץ וההסכם שהושג באוקטובר בשנה שעברה, בתיווך אמריקאי וצרפתי, מול ממשלת לבנון, היתה צריכה הוועדה המוניטרית להיכנס למסלול של הפחתת הריבית במשק. גם מי שמוכן היה לקבל את ההחלטה להמשיך לשבת על הגדר עוד מספר חודשים, לא יכול להסביר מדוע בנק ישראל לא הפחית את הריבית מיד אחרי מבצע "עם כלביא" והסרת האיום האסטרטגי האיראני מעל מדינת ישראל. לאור האפקט החיובי של המבצע על הכלכלה ועל המשק הישראלי, צריכה היתה הוועדה המוניטרית להחליט על הפחתה של חצי אחוז בריבית. עצם השארת הריבית גבוהה פירושה עוד מאות שקלים בחודש למשפחה על המשכנתא ועל החזרי ההלוואות לצריכה. ולא פחות חשוב, השארת הריבית כמו שהיא משמעותה המשך הקפאת שוק הנדל"ן. 

בסוף חודש ספטמבר פרסם בנק ישראל כי היקף החריגות והפיגורים בתשלומי המשכנתאות במשק פרצו רף חדש והגיעו לסכום של 4.035 מיליארד ₪. טרום המלחמה, לפני שנתיים, היקף פיגורי המשכנתאות עמד על פחות מ-2.5 מיליארד ₪. כלומר, המלחמה הביאה עמה עלייה של יותר מ-60% בהיקף החריגות של המשכנתאות, שמגיעים כבר ל-1.6% מסך האשראי של הבנקים למשכנתאות. הצפי הוא ששיעור הפיגורים ימשיך לעלות משמעותית בסביבה של ריבית גבוהה. בנוסף, מכיוון שעדיין קיים נתח משמעותי של נוטלי משכנתאות מסוג בולט ובלון (כאלה שניתנות ללא החזר חודשי מלבד תשלום הריבית ותשלום הקרן מבוצע בסוף תקופת ההלוואה - מרכיב משמעותי מתוך מבצעי המימון שהציעו הקבלנים לרוכשי הדירות בשנים האחרונות) יידרשו להתחיל להחזירן. זאת מכיוון ששיעורן של הלוואות אלה, שהיקפן כבר מגיע לכ־30 מיליארד שקל, עומד על ל־14% מכלל המשכנתאות החדשות לעומת 8% בממוצע היסטורי. במקביל, חלק מאותם לווים מגיעים עם שכר נמוך יחסית ועלולים להיתקל בקשיים ביכולת ההחזר שלהם.

המשמעות של המשך הריבית הגבוה עבור חלק מהציבור זו כבר לא שאלה של נוחות, אלא זו שאלה של קיום. מי שחי מהמשכורת שנשחקת ממספר סיבות, ולא מהשקעות הון, מרגיש את זה בכל קנייה, בכל הוראת קבע, בכל שיחה עם מנהל הבנק. אבל, נראה שהוועדה המוניטרית פשוט לא גרה איתנו באותה המדינה. הרי אין סיבה אמיתית לא להוריד ריבית. אפילו הנגיד מדבר בחודשים האחרונים על כך שהמשק החלים, אבל "צריכים לקחת את התרופה עד הסוף". האינדיקטורים הכלכליים של ישראל בהחלט טובים ביחס למשבר אותו חווינו, האינפלציה בישראל נמצאת בשליטה. אז למה להשאיר את המשק חנוק? למה לגרום לעוד משפחות לבחור בין חלב לילדים לבין תשלום משכנתא?

הגיע הזמן לשים את האזרחים לפני התאוריות הכלכליות. הורדת ריבית של לפחות חצי אחוז כבר בתחילת חודש נובמבר היא ממש לא בקשה מוגזמת, אלא צעד הכרחי. כדי להחזיר את התקווה, כדי להניע מחדש את שוק הנדל"ן, כדי להזרים חמצן לכלכלה, כדי לאפשר לאנשים פשוט לחיות ולא להיחנק.

האחריות עליכם. הוועדה המוניטרית אוהבת לדבר על אחריות פיסקלית, אבל האחריות האמיתית של בנק ישראל היא קודם כל אחריות חברתית. ריבית של 4.5% אולי נראית הגיונית באקסלים של הבנק, אבל במציאות הישראלית היא שוברת את הגב של מעמד הביניים. אז כן, נחנקנו! ועכשיו אנחנו דורשים, ולא רק מבקשים. תפחיתו את הריבית לא בשביל השווקים, אלא בשביל הישראלים.

הכותב משמש כמנכ"ל החברות קרדיט קלין וקרדיט משכנתאות