תעופה: דה WIZZ אפקט: הזדמנות לצרכן או אתגר לחברות המקומיות?

בסוף נובמבר 2025 הכריזה חברת הלואו קוסט Wizz Air על התוכנית להקמת בסיס תפעולי קבוע בישראל כבר באביב 2026, בכפוף להשלמת הסכמות רגולטוריות ותפעוליות בשבועות הקרובים. לפי הצהרות החברה והדיווחים, המסגרת כוללת השקעה רב־שנתית בהיקף כמיליארד דולר, הצבת עד עשרה מטוסים מקומיים והרחבת הרשת לכדי 50 יעדים במהלך השנים הקרובות, אך נכון לעכשיו מדובר בתוכנית מוצהרת שעוד נדרשים לה אישורים סופיים.

המשמעות עבור התייר הישראלי ברורה: אם בסיס מקומי יקום בנתב״ג,  WIZZ תוכל להגדיל את תדירות הטיסות, לשפר סלוטים (חלונות זמן מוקצים מראש) של המראות בשעות הבוקר המבוקשות ונחיתות בשעות הערב. החברה תוכל להוסיף קיבולת נוסעים גדולה מספיק שתייצר לחץ משמעותי על המחיר הממוצע ותוריד אותו. הנהלת החברה דיברה על תוספת מצטברת של כארבעה מיליון מושבים בטווח של שלוש שנים, יעד זה תלוי ישירות בגודל הצי בבסיס שיוקם בישראל, בזמינות הסלוטים שתקבל החברה בשעות הכי מבוקשות ובזכויות תפעול. 

מנגד, עומדות חברות התעופה הישראליות: אל על, ישראייר וארקיע אשר מציגות התנגדות עקבית. לטענתן, הקמת בסיס תפעול לחברת תעופה זרה עשויה ליצור חוסר שוויון מובנה בשל עלויות הביטחון והרגולציה אשר חלות על חברות התעופה המקומיות, לעומת חובות מקלות יותר לחברות התעופה הזרות. לטענת החברות המקומיות מהלך שכזה עלול לפגוע בחוסן הלאומי מאחר שבשעת חירום חברות זרות אינן מחויבות להמשיך לטוס, בניגוד לחברות הלאומיות עליהן חלה מחויבות לאומית. לא בכדי, עמדות אלו תועדו רבות וזכו לסיקור רחב באמצעי התקשורת ובפניות רשמיות לממשלה ובמקביל דווח על הסתייגויות מקצועיות ברשות התעופה האזרחית לגבי מבנה המהלך.

הפקטורים המרכזיים למהלך של WIZZ  הינם: עדיפות בקבלת סלוטים קבועים ושמורים מראש לאורך כל העונה. בנוסף, Wizz תעביר את עיקר פעילותה לטרמינל 1 שבו עלויות התפעול נמוכות יותר מטרמינל 3, שיקול נוסף הוא קיצור זמני ההסעה בתוך נתב״ג במסלול הקרוב ביותר לטרמינל. במצב שבו אין ודאות לגבי שיבוץ סלוטים בשעות המבוקשות ולגבי הגישה לטרמינל 1, כל המודל הכלכלי עליו נשענות חברות הלואו-קוסט כדוגמת WIZZ נעשה שברירי למדי.

ניקח לדוגמא את חברת הלואו קוסט Ryanair, שבחרה שלא לחדש את פעילותה בחורף 2025–2026 בשל מחלוקות על סלוטים והעברות לטרמינל 3. דוגמא זו ממחישה כיצד החלטות תפעוליות מקומיות מתגלגלות היישר למחירי כרטיסי הטיסה. בפועל  תנאי ההפעלה בנתב״ג כגון: אגרות התפעול, בחירת המיקומים בטרמינל, וזכויות על קבלת הסלוטים הם הגורמים שמשפיעים ישירות על תמחור מחירי כרטיסי הטיסה.
 

גרף השוואת מחירי הטיסה מישראל לאתונה בשנים 2023-2025

ברמת המאקרו, הגדלת מספר המושבים ותחרות על קווים אירופיים צפויות לתמוך בירידת מחירים ובהתאוששות ענף התיירות ככלל והתיירות הנכנסת בפרט. חברתWIZZ  בוחנת שימוש בנמל התעופה ברמון במידה ותזכה לתמריצים שמציעה המדינה, אולם היתכנות המהלך תלויה במענה הביטחוני ובהקמת תשתית מתאימה ברמון.

לסיכום: במידה ונראה שישנן הסכמות עד סוף ינואר, יתכן כי כבר באפריל 2026 יפתח בסיס התפעול של  WIZZ  בישראל, מהלך שכזה עשוי להוביל למלחמת מחירים מול חברות התעופה הישראליות. פתיחת השמיים לעוד חברות זרות שיתבססו בישראל עשויה להוות זרז לצמיחת ענף התיירות בישראל.

עדיין מוקדם מידי לברך על המוגמר מכיוון שהמהלך תלוי באישור סלוטים, גישה לטרמינל 1 ותנאים רגולטוריים שממשיכים לעורר מחלוקות בענף. מנגד, חברות התעופה הישראליות מזהירות כי בסיס זר קבוע עלול לפגוע ביציבותן ובחוסן התעופתי הלאומי, במיוחד בשעת חירום, מה שמחדד את המתח בין יעילות צרכנית לבין אינטרסים אסטרטגיים של ישראל. 

אנו צופים התנגדות חריפה מצד חברות התעופה המקומיות, לכן כלל לא בטוח שבטווח הקרוב הצרכן הישראלי ייהנה מירידת מחירים משמעותית בכרטיסי הטיסה.

הכותב: רפאל בכר, מנהל השקעות - פלקון ניהול תיקי השקעות

דיסקליימר: אין לראות באמור לעיל המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך ואין באמור בכדי להוות תחליף לייעוץ השקעות המותאם אישית לצרכי הלקוח על בסיס נתוניו האישיים. 

אין באמור בכדי להוות תיאור ממצה של סימני האזהרה למשקיע ו/או כללי השקעה כלשהם. האמור הוא למטרות ידע כללי בלבד.