נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

פאנל בעלי בתי השקעות: יוסי לוי "מניות נדל"ן וביטחוניות עלו בקצב של ביקושים חריגים...כל שינוי קטן בנרטיב עלול לייצר תיקון"

בפאנל בעלי בתי ההשקעות בוועידת איגוד מנהלי הפמילי אופיס באילת דנו בעלי בתי השקעות בתמחור הגבוה, בסיכונים קדימה ובתרחיש שבו אירוע חיובי יוריד את פרמיית הסיכון ויוביל תיקון בבורסה | פורסם לראשונה בעדיף

 

 
צילום: שירלי אלוניצילום: שירלי אלוני
 

אתר עדיף
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
27/01/2026

בפאנל בעלי בתי ההשקעות שנערך בוועידת איגוד מנהלי הפמילי אופיס המתקיימת באילת, התכנסו ראשי הגופים המובילים בשוק ההון לדיון פתוח על השנה החריגה שעברו החוסכים, על הסיכונים קדימה, ועל השאלה שכל משקיע שואל את עצמו בשקט: האם השוק מתומחר גבוה מדי, ואם כן – מה באמת יפיל אותו.

את הפאנל הנחה אודי אלוני, מנכ"ל ועורך פאנדר, והשתתפו בו אבנר סטפק (מיטב), יוסי לוי (מור), אבישי קרואני (פעילים), יאיר לפידות (ילין לפידות), איציק שנידובסקי (אנליסט) וגילעד אלטשולר (אלטשולר שחם). המשתתפים לא ניסו לנבא את השוק, אבל כן סיפקו כמה תובנות שמאתגרות את החשיבה המקובלת.

כבר בתחילת הפאנל הציג אלטשולר עמדה שליוותה את כל הדיון: אי-ודאות אינה משהו חריג שצריך להגיב אליו, אלא מצב קבוע. "אין לנו אף פעם ודאות. לא היום, לא אתמול, לא בשביעי באוקטובר ולא בקורונה. הוודאות היחידה שיש לנו היא שאנחנו קמים בבוקר".

לכן, לדבריו, "מי שמנסה לנהל תיק השקעות על בסיס תחזיות נקודתיות מפספס את העיקר. התפקיד של מנהל השקעות הוא לא לדעת מה יקרה, אלא לבנות תיק שמסוגל לשרוד גם כשמה שקורה שובר את כל ההנחות".

שנידובסקי חיזק את הקו הזה מהזווית המקצועית: "אי אפשר לתזמן את השוק, וגם לא לקחת אומנות של תזמון השוק. צריך להסתכל על הדברים בצורה מקצועית, ולא לנסות לנחש מה יקרה".
 


צילום: שירלי אלוני
 

הגיוון לא נועד להקטין רווחים, אלא לאפשר נשימה בזמן משבר

קרואני הדגיש שהבסיס של תיק השקעות אינו חיזוי, אלא גיוון. "בקרות אירוע קיצוני, לא כל מרכיבי תיק ההשקעות יורדים. יש כאלה שאפילו עולים, ולכן גיוון הוא הבסיס של תיק השקעות".

לדבריו, המפתח אינו לזהות את האירוע הבא, אלא להבין איזה גורמים משפיעים על השוק בתקופה נתונה, ולהתאים אליהם את מבנה התיק. זה תהליך דינמי, לא הצהרה חד-פעמית.

לוי הוסיף שהשוק, לפחות בשלב זה, עדיין רגוע יחסית. "שער הדולר מאותת שאין בהלה, וגם ירידות קצרות מתוקנות במהירות". אבל הוא הדגיש נקודה חשובה: "שווקים נוטים להיראות אדישים, עד הרגע שבו הם לא". לדבריו, "אנחנו רואים שגם בתקופות של חששות, זה בדרך כלל אירוע קצר – יום-יומיים של ירידות והשוק חוזר לעצמו".
 


מימין: אבנר סטפק ואיציק שינדובסקי, צילום: שירלי אלוני
 

ארה"ב וה-S&P: לא בועה, אבל תמחור שמחייב זהירות

המעבר לארה"ב ול-S&P 500 העלה הסכמה רחבה: המדד אינו בועה קלאסית, אבל הוא יקר.

לפידות תיאר את היתרון המבני של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. "מדובר בחברות שפועלות בקנה מידה עולמי, עם יכולת השקעה שאין לה תחרות ועם שליטה כמעט מוחלטת בשרשראות הערך של החדשנות". בעיניו, ארה"ב ממשיכה להיות מוקד הצמיחה והטכנולוגיה המרכזי בעולם.

סטפק ניסח זאת בפשטות. לדבריו, ה-S&P הוא רכיב מרכזי ויישאר כזה, אבל המשקיעים חייבים להכיר בכך שהתמחור גבוה, ולכן פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי הופך קריטי יותר.

לגבי Stock Picking, רוב המשתתפים הסכימו: בחו"ל קשה מאוד להכות מדדים לאורך זמן. בישראל, בגלל מאפייני השוק, זה אפשרי יותר, אך דורש סלקטיביות גבוהה.

הדיון על ה-AI היה פחות מתלהב ופחות פופוליסטי מהשיח הציבורי. לפידות הזכיר את מושג ה-AGI – בינה מלאכותית כללית – שיכולה לשנות מהיסוד שווקים שלמים. האם זה יקרה? כן. מתי? אף אחד לא יודע.

"זו נקודה קריטית למשקיעים: המהפכה אמיתית, אבל השוק נוטה להקדים את לוח הזמנים. מי שמשלם היום כל מחיר, מהמר לא רק על כיוון, אלא גם על קצב", אמר לפידות וציין: "ה-AI הוא סיפור אמיתי. השאלה הגדולה היא מתי, ואיך ההשקעות האלה יתורגמו לרווחים בשנים הקרובות”.

אלטשולר חיבר את הדברים לפרקטיקה: "אם יש ב-AI בועה, יש חברות שייהנו מזה בכל מקרה – התשתיות, הדאטה סנטרים, החשמל והחומרים". לדבריו, אלה לא החלומות, אלא הכלים שעליהם החלום נשען.

טסלה עלתה כדוגמה מובהקת: לא כחברת רכב, אלא כפלטפורמה טכנולוגית. הדגש לא היה על המחיר, אלא על ההבנה שהשוק מתמחר שם עתיד רחב בהרבה מהפעילות הנוכחית.
 


גילעד אלטשולר, צילום: שירלי אלוני
 

המיקום האמיתי של הסיכון

נקודה לא מובנת מאליה שעלתה בפאנל נגעה למיקום האמיתי של הסיכון. לדברי לוי, "הרבה פעמים המומנטום לוקח מניות למקומות שמקדימים את הרווחים של כמה שנים קדימה".

לדבריו, "מניות נדל"ן ומניות ביטחוניות עלו בקצב שמגלם מציאות מתמשכת של ביקושים חריגים. הבעיה אינה בעצם העלייה, אלא בהנחה הסמויה שהמצב הנוכחי יימשך ללא שינוי. כאשר השוק מקדים את המציאות ביותר מדי זמן, כל שינוי קטן בנרטיב עלול לייצר תיקון".

בהתייחסות לעליות החדות במניות הישראליות, אמר אלטשולר כי "התיקון במניות הישראליות לא יגיע מאירוע שלילי, אלא דווקא מאירוע חיובי. ביום שיהיה הסכם עם סעודיה, פרמיית הסיכון תרד – ואז נראה התאמת מחירים במניות שמתומחרות היום גבוה".

"במילים אחרות, השוק יכול לרדת דווקא ביום שבו המציאות משתפרת. זו תפיסה שמנוגדת לאינטואיציה של משקיעים פרטיים, אך מוכרת היטב למי שמסתכל על שווקים דרך עדשת הסיכון ולא רק דרך שורת הרווח", אמר.
 


אבישי קרואני, צילום: שירלי אלוני
 

נזילות: הכוח שמחזיק את השוק

סטפק סגר את המעגל עם תזכורת חשובה: הנזילות הגבוהה היא הדלק של השוק, אבל גם נקודת התורפה שלו.

לדבריו, "בשנים האחרונות זרם כסף עצום לשוקי ההון, לקרנות ולבורסה. כל ירידה נקנתה וכל תיקון נתפס כהזדמנות. אבל נזילות אינה קבועה. היא יכולה להיעלם במהירות – וברגע שזה קורה, מתברר עד כמה חלק מהתמחורים נשענו על זרימת כספים ולא על יסודות כלכליים".

ההיסטוריה, הוא הזכיר, מלמדת שבכל מחזור יש שנים חלשות, ולעיתים שנה אחת קשה במיוחד. אי אפשר לדעת מתי זה יקרה, אבל אפשר להיערך. "נזילות היא דבר שנעלם בשנייה. ברגע שמשהו משתנה, הכסף יכול לצאת מהר מאוד”.

הפאנל לא סיפק תחזיות חד-משמעיות, אבל כן הציע מסר ברור: השאלה אינה אם יבוא תיקון, אלא מה יפעיל אותו, ואיך התיק ערוך לרגע שבו הנחות היסוד משתנות. ובשוק הישראלי, לפחות לפי אחד הקולות הבכירים בפאנל, ייתכן מאוד שהתיקון לא יגיע מפחד, אלא דווקא מתקווה.
 


מימין: יוסי לוי ויאיר לפידות, צילום: שירלי אלוני
 

פורסם לראשונה בעדיף

x