הטבלה המחזורית רותחת: האם מתפתחת בועה בשוק המתכות העולמי?

שוק המתכות היקרות, וגם הפחות יקרות, נמצא בחודשים האחרונים בהתחממות מואצת. זה כבר לא רק הזהב שרשם במהלך 2025 זינוק של כ-70%. מבט קצר אל לוח המחירים של המתכות והמינרלים הנדירים שנסחרים בבורסות הסחורות מגלה תמונה כמעט חד סטרית: זינוקים חריגים בשורה ארוכה של מתכות. לחלק מהן חשיבות גדולה בתעשיות קריטיות: רפואה, תעופה, אלקטרוניקה, רכב ונשק מתקדם.

ב-23 בדצמבר 25', פרסמתי באכסנייה זו טור שעסק בזינוק הלא שגרתי שנרשם במתכת כסף – 140% בתוך שנה אחת בלבד. ביום פרסום הטור נסחר הכסף סביב מחיר של 70 דולר לאונקיה. מאז חלפו רק 35 יום, ואתמול נגע הכסף במחיר שיא – 117 דולר לאונקיה. זה קרה שבוע בלבד לאחר שהכסף פרץ לראשונה את מחסום ה-100 דולר לאונקיה. במילים אחרות - בתוך 5 שבועות, ולאחר שכבר זינק ב-140% מתחילת 2025 - נסק מחיר הכסף ב-60% נוספים. 

גם זהב קבע השבוע ציון דרך משמעותי כאשר חלף לראשונה על פני רף מחיר של 5,000 דולר לאונקיה. בכך השלימה המתכת הצהובה זינוק של 85% בתוך שנה אחת בלבד. 

אלו לא רק הכסף והזהב. בשנה האחרונה – ובמיוחד ב-3 החודשים האחרונים – נראה שכל הטבלה המחזורית, זו ששנאנו לשנן בתיכון לקראת מבחן הבגרות בכימיה – מתעוררת לתחייה. התעוררו המתכות היקרות, המתכות התעשייתיות וכמה מינרלים נדירים שנחוצים לשורה של תעשיות. 

בטבלה המצורפת כאן אפשר לראות את עוצמת הזינוקים. הכסף מוביל את העליות עם זינוק של 270% ב-12 החודשים האחרונים, ו-130% מתחילת נובמבר. מתחתיו מצויה הפלטינה שזינקה ב-180% תוך 12 חודשים וכ-70% מתחילת נובמבר. 

פלדיום, בדומה לפלטינה, נחוץ לייצור ממירים קטליטיים תעשיית הרכב. יש לו גם שימושים בתעשיית התכשיטים. מחירו זינק בכ-113% ב-12 חודשים ו-40% מתחילת נובמבר. 

גם הנחושת והאלומיניום, שתי מתכות שלהן שימושים תעשייתיים רבים, רשמו בשנה האחרונה קפיצה משמעותית במחירן. הנחושת התייקרה ב-40% והאלומיניום ב-21%.
 

כמה עלו בשנה האחרונה 

העידן המוזהב  

הזהב, המתכת המוכרת והסחירה ביותר, הוביל את העליות בשוק המתכות עד חודש אוקטובר האחרון. לעלייה השנתית המטאורית של הזהב – החדה ביותר מאז 1979 - ניתנו שלל הסברים כלכליים. רובם מוכרים וידועים. 

ההסבר העיקרי שניתן בתחילת השנה היה אי וודאות כלכלית והגיאופוליטית בעקבות כניסתו התזזיתית של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לכהונה שניה. טראמפ הבטיח עוד במהלך הקמפיין שלו לשנות את הסכמי הסחר של ארה"ב ולהעלות את מכסי היבוא באופן דרמטי. הסיבה: רצונו להחזיר הביתה תעשיות שיצאו מארה"ב בעשורים האחרונים, ורצונו למלא את הקופה המתרוקנת של הממשל. ואכן, חשיפת המכסים החדשים ב"יום השחרור" בתחילת אפריל זעזעה את הבורסות וגרמה לזהב לזנק עד לרמה של כ-3,500 דולר לאונקיה. 

לעליית מחיר הזהב במחצית הראשונה של 2025 ניתנו הסברים שנשמעו הגיוניים. ראשית, מלחמת הסחר החלישה את הדולר. דולר חלש בדרך כלל מתורגם לעלייה במחיר הזהב שמחירו נקוב בדולרים. שנית, עליית מכסים עלולה להצית גל של עליות מחירים ואינפלציה. זהב הוא נכס שנוטה לשמור על ערכו ולספק הגנה, ולו חלקית, מפני אינפלציה. 

הסבר שלישי שעלה הוא חשש מפני החובות העצומים שצברו ממשלות שונות. התקציב של הממשל האמריקאי למשל ל-2026 כולל בתוכו גרעון שמוערך בכ-2.4 טריליון דולר. מדובר בגידול של כ-20% לעומת הגרעון ב- 2025. 

בצרפת נפלו בשנה האחרונה ראשי ממשלה בזה אחר זה לאחר שהתקשו להעביר תקציב שכלל קיצוצים שונים. ביפן שסובלת מחוב ציבורי בהיקף של כ-230% אחוזי תוצר מנסה ראשת הממשלה החדשה לקדם תקציב שכולל הטבות ותמריצים שונים למשק. לשם כך היא גם הקדימה את הבחירות. 

החובות הממשלתיים התופחים הם לא תופעה חדשה. הם החלו כאשר הממשלות בעולם נאלצו לחלץ את הבנקים מהמשבר הפיננסי של 2008. הם התעצמו שוב במהלך במשבר החובות הממשלתיים של אירופה ב-2011 (משבר מדינות PIIGS), וקפצו מדרגה במהלך משבר הקורונה כשהממשלות נאלצו לפזר כספים כדי למנוע קריסה כלכלית. מאז, כך נראה, הממשלות מתקשות להפחית אותם. 

אחת הדרכים להקטין חובות ממשלתיים היא לייצר אינפלציה ולשחוק את ערך הכסף. חלק מזה מתרחש כאשר הריביות יורדות. החשש מפני אינפלציה, ו/או שחיקה של מטבעות שונים מספקת עוד דחיפה של משקיעים לזהב. 

חלק מהרצון לגדר סיכונים באמצעות זהב ניכר דרך הביקוש הגובר אליו מצד בנקים מרכזיים. הללו הגדילו את רכישות הזהב שלהם ב-4 השנים האחרונות מהיקף של כחצי טריליון דולר בשנה לטריליון דולר בשנה. רובם עושים זאת כדי לגוון את עתודות המטבע שלהם ולהקטין את התלות בדולר. 

כל ההסברים הללו היו טובים עד לפני 3 חודשים. הם קצת פחות משכנעים כאשר הכסף והפלטינה מזנקים ב-130% ו-71% בתוך 3 חודשים בלבד. מה עוד שהזינוק הזה מתרחש אחרי כמה חודשים טובים שבהן המתכות הללו כבר ביצעו עליית מדרגה.

אחד ההסברים שניתנו באחרונה לגל העליות הזה קשור במהלך של סין מאוקטובר להגביל את היצוא והוצאת ידע להפקת מינרלים נדירים. סין פיתחה ידע בהפקה של מינרלים כאלה ואפילו חברות שכורות את המינרלים הללו בארה"ב שולחות אותן לסין לצורך עיבוד. המהלך של סין עורר חשש להיווצרות של מחסור בחומרי גלם שונים לתעשיית האלקטרוניקה, הנשק והרפואה. הוא סיפק כנראה עוד דחיפה לעליה במחירי המתכות. אבל כמה עוד הן יכולות לעלות? 

אז הנה ההסבר שלי לגל העליות האחרון: ספקולציה, ספקולציה, ועוד קצת ספקולציה. וגם – אפליקציה.

כשהאיש מהטלוויזיה מוכר לכם אפליקציית מסחר

שוק ההון עמוס כיום באפליקציות מסחר חדשות שמתאימות כמו כפפה לדור הצעיר שמעוניין לקנות ולמכור מניות בלחיצת כפתור, 24/7. כאשר שחקן טלוויזיה אמריקאי מפורסם שואל אתכם בפרסומת בטלוויזיה "למה אתם משלמים עמלות מסחר מופרזות לבנק?", הוא לא מנסה לחנך אתכם להשקיע בצורה נבונה. הוא מנסה להניע אתכם להוריד אפליקציית מסחר של בית השקעות נחשב שבה תוכלו לקנות ולמכור מניות, סחורות, מדדים, ושורה של נכסים פיננסים כאוות נפשכם. את בית ההשקעות הזה לא מעניין כהוא זה אם אתם מרוויחים או מפסידים. כל מה שמעניין אותו הוא העמלות שהוא מקבל על כל פעולה שאתם מבצעים. 

וזה בדיוק מה שמחפשים היום המשקיעים הצעירים והנלהבים. הם לא מעוניינים ב"השקעה" (Investing). הם מעוניינים ב"מסחר" (Trading). 

גילוי נאות: לפני כמה שנים הורדתי אפליקציה שכזו. בעיקר מתוך עניין וסקרנות. אני מודה, ב"מסחר" יש ריגוש מסוים. בעיקר כשמרוויחים. הרבה פחות כשמפסידים. 

כשפותחים את מסך ה"סחורות" של האפליקציה מתגלה עולם שלם. אפשר לקנות ולמכור כמעט כל סחורה בעולם: מזהב וכסף ועד פלטינה. מפלדיום ועד נחושת. מבנזין ועד תירס. מפולי סויה ועד בקר חי. גם קקאו או קפה ערביקה יש למי שמעוניין. 

איך בדיוק אמור משקיע מהציבור להבין בסחורות הללו? איך הוא אמור להרוויח עליהן? האם הוא אמור לנתח תהליכים כלכליים ולשבת עליהן לטווח ארוך? 

נו, באמת. מספיק עם הבדיחות. אין דרך כזו והיא גם לא נחוצה. ה"משקיעים" אמורים רק לקנות ולמכור. או בקיצור "לעשות טריידינג". 

בימים האחרונים האפליקציה שולחת לי הודעות: 

"שיא נשבר: המכשיר זהב עלה ב-2.1% ועבר את רף 5,000 דולר בדרכו לשיא חדש. האם ערכו ימשיך לעלות או יירד?". ואז מגיע משפט המחץ שנועד לכיסוי הישבן: "הפעילות בזירה כרוכה בסיכון כספך"

או הודעה כזו: "המכשיר כסף (ממתי כסף הוא 'מכשיר'???) עלה ב-7.6% וקבע שיא של כל הזמנים. האם המומנטום יימשך או ייפסק?". וגם כאן מגיעה כמובן האזהרה "הפעילות בזירה כרוכה בסיכון כספך". 

או כזו: "המכשיר פלדיום צנח ב-10% והמכשיר פלטינום ב-9%". כאן כבר החליטו לדלג על ההנעה לפעולה והסתפקו רק באזהרה. 

אפשר לסכם זאת כך: בעולם שבו כסף, זהב, פלדיום ותירס הם "מכשירים", וכשהשאלה המרכזית היא "אם המומנטום יימשך או ייפסק?", וכאשר האפליקציה מתחילה לתת לך המלצות קניה ומכירה (אבל לא שוכחת להזכיר את הסיכון) – כנראה שמשהו בסיסי השתנה. 

זה עולם שבו בועות פיננסיות יכולות להתנפח בקלות ובמהירות. זה עולם שבו "המכשיר ביטקוין" נסחר בשווי של 90 אלף דולר ליחידה בלי שאיש מבין מדוע. בעולם כזה לא צריך להיות מופתעים אם ה"מכשיר כסף" יכול להגיע בקרוב גם ל-200 דולר, ו"המכשיר זהב" – אולי, מי יודע – יכול לנסוק גם ל-10,000 דולר לאונקיה. כי בעולם כזה הכל אפשרי.

 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]