דוח PCE: מדד הליבה הואץ ל-3.1%; אתגר מתמשך ליעד האינפלציה של הפד

על פניו, נתוני ההכנסה והצריכה הפרטית מצביעים על קיטון של החיסכון לטובת צריכה – התפתחות רצויה מבחינת מדיניות של הורדת ריבית. הן ההכנסה האישית והן הצריכה הפרטית עלו 0.4%, אך קצב השינוי של הראשונה התמתן בעשירית ואילו של השנייה הואץ בעשירית. כמו כן, כפי שה-Fed היה מעוניין לראות, הדבר לא מתורגם לעלייה של האינפלציה: הקצב השנתי של מדד מחירי הוצאות הצרכנים – המדד שה-Fed בוחן באמצעותו את רמת האינפלציה – אף התמתן מעט ל-2.8%.

אך ל-Fed יש בכל זאת כמה בעיות. קודם כל – המרחק לרמת היעד של 2% (למרות שהיא מוגדרת עבור מדד המחירים לצרכן) לא מתקצר כבר זמן ארוך. שנית, מדד הליבה – המנכה את סעיפי המזון והאנרגיה – דווקא הואץ קלות ל-3.1% ועלה מהר יותר מהמדד הכללי. זאת ועוד: קצב ההתייקרות של סעיפי השירותים – שאמורים להגיב לריבית - מושך את המדד כלפי מעלה, כך שהשפעת הריסון המוניטארי מתפוגגת די מהר. לכך יש להוסיף את דוח התעסוקה האחרון – שאמנם היה חלש בשורה התחתונה (שורת המשרות), אך בשורת השכר נותר חזק.

כעת, כשמחירי הנפט הגולמי מזנקים ומשפיעים על סעיפי הבנזין והדלקים, אם סעיף הסחורות גם ירים ראש, ויצטרף לעליית מחירי השירותים, האינפלציה עלולה לעלות שוב.

לכך יש להוסיף את השלכות המכסים החדשים שהטיל הנשיא טראמפ – חלף המכסים שבית המשפט ביטל – כשגם להם עשויה להיות השפעה מרחיבה על האינפלציה, לפחות לטווח קצר.

אני מניח שהנתונים המעורבים ישפיעו על התגובה הראשונית של שוק איגרת החוב – שאכן תנודתית. זאת, על רקע עלייה עקבית של תשואות הפדיון בימים האחרונים .