נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

אנרגיה תחת אש: השווקים שומרים על איזון למרות הפגיעה בקטר והסלמת המצב במפרץ

 

 
אנרגיה תחת אש / קרדיט: אילוסטרציה – AIאנרגיה תחת אש / קרדיט: אילוסטרציה – AI
 

כלכלני יוליוס בר
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
22/03/2026

שוק האנרגיה רותח – אך האיזון נשמר

רמות המתח בשווקי האנרגיה זינקו שוב ביום חמישי. עם זאת, מחירי הנפט והגז הטבעי נסחרים מתחת לשיאים שנרשמו מאז פרוץ המלחמה. האם השווקים מתעלמים מסיכוני ההיצע? הזינוק הנוכחי במחירי האנרגיה הוא מן הבולטים בהיסטוריה, אך הוא מתרחש ללא השיבושים המשמעותיים שאפיינו זעזועים קודמים. קטר הודיעה על פגיעה משמעותית במתקן היצוא שלה. ההשבתה שקולה לכ-3% מההיצע העולמי, לעומת הרחבת קיבולת של כ-10% הצפויה במהלך השנה ועד תחילת 2027. עם זאת, יידרשו צעדי צמצום בביקוש כדי לגשר על הפער שנוצר בעקבות הפסקת הייצור ואובדן הקיבולת בקטר. לאור השינויים המבניים הרחבים המתמשכים, אנו מעריכים כי רמת מחירים של כ-40 אירו מספיקה לשמירה על איזון בשוק הגז הטבעי. אירופה אינה מצויה בסיכון, אך גל הגז הטבעי הנוזלי (LNG) נעצר השנה.

לחץ הדם של שוק האנרגיה זינק משמעותית ביום חמישי, כאשר ערפל הקרב התעבה וחוסר הוודאות גבר בעקבות סבב נוסף של תקיפות על תשתיות נפט וגז איראניות. שאלת היקף הנזק קיבלה מענה חלקי כאשר קטר הודיעה כי 17% ממתקן יצוא הגז שלה נפגע, כאשר תיקון הנזק עשוי להימשך שלוש עד חמש שנים. לא דווח על פגיעות משמעותיות נוספות. הטענת נפט מנמלי הים האדום של ערב הסעודית חודשה במהירות לאחר עצירה זמנית. עדיין לא ברור האם אירועי השבוע ישנו את תפקיד מדינות המפרץ ממשתתפות הגנתיות לשחקניות התקפיות. נכון לעכשיו, אין אינדיקציות לכך. ניתן לטעון כי האינטרס המשותף להפחתת הסלמה התחדד הן בקרב מוכרי האנרגיה באזור המפרץ, כולל איראן, והן בקרב צרכני האנרגיה באירופה, אסיה ושאר העולם. סוגיית הסחר דרך מצר הורמוז – המוגן על ידי איראן וככל הנראה מתומחר היטב – היא גורם מרכזי למעקב, לצד ניסיונות לצמצם את אמצעי הזהירות של חברות השילוח במעבר זה.

האם תרחיש הדוב (Bear Case) של זעזוע אנרגיה עמוק ומתמשך יותר הפך לסביר יותר, והאם השווקים ממעיטים בהערכת סיכוני ההיצע? מחירי הנפט והגז הטבעי עדיין נמוכים מהשיאים היומיים שנרשמו בשבועיים האחרונים. העלייה הנוכחית במחירים היא מהחדות בהיסטוריה מבחינת קצב ועוצמה, ודומה לדפוסים שנצפו, למשל, במלחמת המפרץ הראשונה בתחילת שנות ה-90 – אך ללא השיבושים המשמעותיים בהיצע הנפט שנרשמו אז. ההסתברות עדיין גבוהה יותר להתמתנות המצב במהלך האביב, ולא רק בקיץ. הפסקת יצוא הגז מקטר שקולה לפחות מ-3% מההיצע העולמי. מתחם Ras Laffan הוא קומפלקס תעשייתי רחב הכולל שבעה מתקנים עם 15 יחידות הנזלה, מה שמפחית חלקית את סיכוני הנזק. קטר הייתה צפויה להגדיל את פעילותה במתקן חדש בהמשך השנה – מה שעל פניו מפצה ואף מעבר לכך על הנזק שדווח, אם כי לא ברור האם התוכניות עדיין תקפות. מעבר לקטר, קיימים מתקנים נוספים בצפון אמריקה ובאפריקה שמגבירים פעילות, עם הרחבת קיבולת כוללת של כ-10% מהיצע הגז הימי עד תחילת 2027. עם זאת, הפער שנוצר עקב הפסקת הייצור בקטר מאז השבוע הראשון למלחמה עם איראן מחייב גם צמצום ביקושים.

עם זאת, "מלחמת המחירים" על LNG בין אירופה לאסיה צפויה להיות מתונה. ייצור הגז בסין מזנק, אספקת הפחם באסיה מספקת, ההשקעות באנרגיות מתחדשות גדלות, והאנרגיה הגרעינית חוזרת לפעילות. בהקשר זה, ובהתבסס על דפוסי הרכישה בשנה שעברה, רמות מחירים של 35–40 אירו נראות מספקות לצמצום ביקושים כנדרש. בהתאם לכך, אנו מעלים את תחזית המחיר לטווח הקצר ל-40 אירו. אירופה עדיין אינה ניצבת בפני סיכון לאינפלציית אנרגיה חריגה. במקום זאת, המצב הנוכחי מדגיש את חשיבותם הכלכלית של חוזי רכישת חשמל ארוכי טווח ואחסון אנרגיה באמצעות סוללות ככלי גידור לתנודתיות מחירים. איראן הפכה השנה לגורם בלתי צפוי שעוצר את גל ה-LNG, אך הגל צפוי להשפיע מחדש על מחירי הגז והחשמל בשנה הבאה.

נורברט רוקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא, יוליוס בר
 

ישיבת ה-ECB גישה ניצית לחיזוק האמינות במאבק באינפלציה

הבנק המרכזי האירופי (ECB) הותיר את המדיניות המוניטרית ללא שינוי והדגיש כי הוא ערוך להתמודד עם סיכוני אינפלציה מוגברים הנובעים מעליית מחירי האנרגיה. הנשיאה כריסטין לגארד ציינה כי הכלכלה עברה ממצב חיובי יחסית – של אינפלציה וצמיחה מתונות – לסביבה מורכבת יותר, עם סיכוני עלייה באינפלציה לצד סיכוני ירידה בצמיחה.

ישיבת יום חמישי של ה-ECB תאמה את ציפיות השווקים – שילוב של זהירות ונכונות לפעול. הריבית המרכזית נותרה על 2%, כאשר הבנק הסביר כי המדיניות הנוכחית מתאימה למצב שבו האינפלציה קרובה ליעד. במקביל, הבנק נקט טון ניצי ברור והבהיר כי יפעל במהירות אם לחצי מחירי האנרגיה יימשכו. קובעי המדיניות הדגישו כי העלייה במחירי הנפט והגז, יחד עם הסלמה גיאופוליטית וצווארי בקבוק בהיצע במזרח התיכון, מהווים סיכון כלפי מעלה לאינפלציה. תחזיות הבנק עודכנו כך שהאינפלציה הכוללת צפויה לעלות, בהנחה שמחיר הנפט יעמוד על כ-81.3 דולר לחבית ב-2026 ו-72.1 דולר ב-2027. נרשמו גם השפעות זליגה לאינפלציית הליבה, ולגארד הדגישה כי הבנק עוקב מקרוב אחר השפעות "סבב שני". אמנם התרחיש הבסיסי מצביע על אינפלציה הקרובה ליעד בטווח הארוך, אך כל סימן להשפעות כאלה יוביל לבחינה מחדש של המדיניות. המסר ברור: ה-ECB נחוש לשמור על אמינותו במאבק באינפלציה – גם במחיר של העלאות ריבית ופגיעה בצמיחה, אם יידרש. בהתבסס על הערכתנו כי עליית מחירי האנרגיה תגיע לשיאה בשבועות הקרובים, אנו ממשיכים להעריך כי ה-ECB לא יעלה ריבית בטווח הנראה לעין, והריבית תישאר ללא שינוי ב-2026–2027. עם זאת, קיים סיכון מהותי לתרחיש זה אם יתפתחו השפעות סבב שני.

דיוויד קול, כלכלן ראשי, יוליוס בר
 

הבנק המרכזי של שווייץ (SNB): מדגיש אי-ודאות ונכונות להתערבות בשוק המט"ח

ה-SNB הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0%, בהתאם לציפיות. המסר המרכזי היה נכונות מוגברת להתערב בשוק המט"ח כדי למנוע התחזקות מהירה וחדה של הפרנק השווייצרי. הדבר מעיד כי הבנק רואה בהתחזקות המטבע את הסיכון המרכזי ליציבות המחירים.

הבנק העלה מעט את תחזית האינפלציה לטווח הקצר בשל עליית מחירי האנרגיה, אך מעריך כי הלחצים האינפלציוניים בטווח הבינוני יישארו יציבים. אנו ממשיכים להעריך כי הריבית תישאר ללא שינוי גם בשנים 2026–2027. הערכת הבנק כי הלחצים האינפלציוניים בטווח הבינוני "כמעט שלא השתנו" מסבירה מדוע לא היה צורך בשינוי ריבית. עם זאת, ההסלמה במזרח התיכון הגדילה משמעותית את אי-הוודאות הכלכלית. ה-SNB חזר והדגיש את נכונותו להתערב בשוק המט"ח – ואף הציג עמדה תקיפה ודחופה יותר, על רקע הסיכונים הגיאופוליטיים. הדבר מצביע על כך שהסיכון המרכזי ליציבות המחירים נתפס כהתחזקות הפרנק, ולא עליית מחירי האנרגיה.

הדבר בא לידי ביטוי גם בתחזיות האינפלציה:

2026: 0.5% (עלייה של 20 נ"ב)

2027: 0.5% (ירידה של 10 נ"ב, בשל התחזקות המטבע)

2028: 0.6% – בטווח הנמוך של יעד האינפלציה (0%–2%)

הסיכונים לכלכלה השווייצרית עלו בעקבות המלחמה. הסלמה ממושכת תגדיל גם את סיכוני האינפלציה וגם את הסיכונים לצמיחה. בעוד השווקים מתמחרים העלאת ריבית עד סוף השנה, אנו סבורים כי הסיכון נוטה דווקא להפחתות ריבית אם מחירי האנרגיה יישארו גבוהים והפגיעה בצמיחה תחריף – אם כי זה אינו התרחיש המרכזי שלנו. להערכתנו, התערבות בשוק המט"ח תישאר הכלי המרכזי של ה-SNB, והריבית תישאר ברמה של 0% לאורך זמן.

סופי אלטרמט, כלכלנית, יוליוס בר

x