דעה: תשלומים חוצי גבולות, בנקאות וסנקציות אמריקאיות

חברות ישראליות חוות לעיתים קרובות את המפגש האמיתי הראשון שלהן עם חוקי הסנקציות האמריקאיים לא דרך רגולטור, אלא דרך הבנק שלהן. חשבונות מוקפאים, העברות נדחות והסברים נדרשים בדחיפות. זה אינו עניין תיאורטי; זהו עניין שבשגרה.

המחשה ברורה לכך היא צעד האכיפה נגד BNP Paribas, ששילם קנסות של כמעט 9 מיליארד דולר לאחר שרשויות ארה"ב קבעו כי הבנק עיבד עסקאות נקובות בדולר המערבות מדינות תחת סנקציות דרך המערכת הפיננסית האמריקאית. בעוד ש-BNP היה בנק, הלקח לחברות תפעוליות הוא ישיר: כל עסקה הנוגעת במערכת הבנקאות האמריקאית יכולה להפעיל את סמכות השיפוט של ארה"ב בנושאי סנקציות, גם אם הצדדים הם זרים וגם אם החברה מעולם לא התכוונה להפר את החוק האמריקאי.

חברות ישראליות בתחומי הטכנולוגיה והביטחון עומדות בפני בדיקה מוגברת כיוון שמשטרי הסנקציות של ארה"ב הם רחבים ודינמיים. צעדי אכיפה של OFAC מדגישים באופן קבוע כי הכוונה אינה רלוונטית; מדובר באחריות קפידה. במספר מקרים שדווחו המערבים חברות זרות הפועלות במזרח התיכון, ההפרה הנטענת כללה תשלומים מסחריים שגרתיים שעובדו דרך בנקים קורספונדנטים אמריקאיים, ללא סינון הולם של הצדדים שכנגד או משתמשי הקצה.

חברות ישראליות מופתעות לגלות שבנקים אינם מתווכים נייטרליים; הם שומרי סף מבוקרים. כאשר התיעוד אינו ברור, מבני הבעלות עמומים או שההסברים אינם עקביים, בנקים מגנים על עצמם תחילה. התוצאה היא כספים מוקפאים, עיכוב בתשלומי שכר או עסקאות שקורסות. השורה התחתונה היא שציות לסנקציות ולחוקי הלבנת הון אינו נושא משפטי מופשט; הוא משפיע ישירות על תזרים המזומנים והמשכיות תפעולית.

עו"ד מייקל ארנשטיין הוא שותף מייסד בפירמת עורכי הדין האמריקאית Ehrenstein|Sager, המתמחה במשפט מסחרי, ליטיגציה מורכבת ובוררות בינלאומית בסיכון גבוה.

הבהרה משפטית: מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או מיסויי. מטרתו להעלות את המודעות לסוגיות ציות בארה"ב. עסקים ישראליים צריכים להיוועץ באנשי מקצוע מוסמכים למשפט ולמיסוי בארה"ב לצורך קבלת ייעוץ מותאם לפעילותם.